מאגר לוויתן/ צילום: נובל אנרג'י
מכירת 9.25% מההחזקה בפרויקט תמר במהלך 2017 בכ-980 מיליון דולר "סידרה" לדלק קידוחים קפיצה ברווחים בשנה שעברה. השותפות, הנמצאת בשליטת קבוצת דלק של יצחק תשובה, דיווחה היום על רווח נקי של 817 מיליון דולר אשתקד, לעומת רווח של כ-327 מיליון דולר ב-2017.
צמצום ההחזקה בתמר (כיום מחזיקה השותפות ישירות ובעקיפין ב-25.8% מהמאגר), לצד המשך השקעה בפיתוח פרויקט לוויתן, בו מחזיקה דלק קידוחים ב-45.3% מהזכויות, הביאו לירידה של 7.3% בהכנסות השותפות לכ-502 מיליון דולר אשתקד ולעלייה של 34% בהוצאות שונות לרמה של כ-148 מיליון דולר. בהוצאות המימון של דלק קידוחים, מנגד, נרשמה ירידה של 53% לרמה של 28 מיליון דולר.
השותפות נהנתה בשנה שעברה מהמשך גידול של 4% בצריכת הגז הטבעי בישראל. כמות הגז שמכר המאגר אשתקד עמדה על 9.7 מיליארד מטר מעוקב (BCM) מתוך צריכה כוללת של 10.4 BCM בכלל המשק.
בנוגע לפיתוח לוויתן מציינים בשותפות כי מאז קבלת החלטת ההשקעה הסופית (FID) לפיתוח שלב 1א' במאגר בפברואר אשתקד, בעלות של כ-3.75 מיליארד דולר, הושלמו למעלה מ-40% מעבודות הפיתוח והושקעו בפרוייקט בפועל כמיליארד דולר.
בשבועות הקרובים יחלו בקדיחת חלקם התחתון של קידוחי לוויתן 3 ולווייתן 7, ולאחר מכן יושלמו כל ארבעת קידוחי ההפקה הראשונים בשדה (לוויתן 3, 4, 5 ו-7). בהמשך תבחן האפשרות לקדוח למטרות העמוקות (נפט).
במקביל לפרסום הדוחות התפרסם דוח משאבים מעודכן ללוייתן, לפי היקף העתודות המוכחות (1P) במאגר לוויתן עומד על כ-9.4 TCF, היקף העתודות המוכחות והצפויות (2P) עומד על כ-TCF 12.65 (טריליון רגל מעוקבת) והיקף העתודות (P2) והמשאבים המותנים (C2) בשלב 1א' עומד יחדיו על 17 טריליון רגל מעוקבת. כמות הגז הכוללת במאגר (עתודות, משאבים מותנים בשלב 1א ופיתוחים עתידיים) נותרה ללא שינוי ומוערכת בכ-TCF21.4.
לאחרונה דיווחו החברות והשותפויות המעורבות בפרויקט (נובל אנרג'י, קבוצת דלק באמצעות דלק קידוחים, ורציו) כי התקיימו התנאים המתלים בהסכם למכירת הגז לחברת החשמל הירדנית (NEPCO), במסגרתו צפויים להימכר כ- BCM 45 במשך 15 שנים.
צינור הגז לירדן, אשר יחבר את מאגר לוויתן למערכת הולכת הגז הירדנית ולצינור הפאן-ערבי (המגיע גם למצרים) נבנה בימים אלו, ובנייתו תושלם עד לתחילת הפקת הגז מלוויתן בשנת 2019.
מנכ"ל דלק קידוחים, יוסי אבו, ציין היום כי "אנו צופים פוטנציאל צמיחה משמעותי המבוסס, בין היתר, על גידול בביקוש המקומי לגז טבעי כתוצאה מהפחתת הפחם בסל הדלקים לחשמל, כניסת הגז הטבעי והחשמל לתחבורה והטמעה והקמת מפעלי תעשייה מבוססים גז טבעי דוגמת האפשרות להקמת מפעל לייצור אלומיניום. כל זאת לצד צמיחת הביקושים לגז טבעי בירדן ובמצרים, והאפשרות לספק גז למתקני ההנזלה במצרים, בין היתר, באמצעות פרויקט משותף למאגרים לוויתן ואפרודיטה".