חברת הלוויינים חלל תקשורת סיכמה היום שנה שנייה ברציפות של הפסדים, למרות שיפור מסוים בפעילותה ב-2017 בהשוואה ל-2016. חלל, שמספקת שירותי לוויין לחברות טלוויזיה רב-ערוצית, רשתות שידור ורשויות מדינה כמו ממשלת ישראל, סיימה את 2017 בהפסד של 14 מיליון דולר, לאחר שהפסידה 30 מיליון דולר ב-2016.
חלל מפעילה כיום את לווייני התקשורת "עמוס 3" ו"עמוס 4" שבבעלותה. כמו כן, מפעילה חלל את לוויין "עמוס 7", שאותו היא שוכרת מחברת אסיה-סאט בעלות גבוהה שפוגעת בתוצאותיה. ב-2017 צמחו הכנסות חלל תקשורת ב-9% ל-74 מיליון דולר, בזכות הרחבת השירותים לממשלת ישראל והנחת המחיר שהוענקה שנה קודם לכן ל-yes ושפגעה בהכנסות 2016.
עם זאת, עלות ההכנסות זינקה ב-2017 בשיעור חד הרבה יותר, של 32%, בשל תשלומי השכירות המשולמים על "עמוס 7". לפיכך, הרווח הגולמי נשחק ב-2017 ב-26% ל-20 מיליון דולר. עם זאת, ב-2016 רשמה החברה הוצאות של 33 מיליון דולר על אובדן לוויין "עמוס 6", ועניין זה הביא להפסד כבד באותה שנה.
שכירת "עמוס 7" התחילה בדצמבר 2016, לאחר שהחברה איבדה בתוך זמן קצר יחסית שני לוויינים. בנובמבר 2015 אבד הקשר עם "עמוס 5" בחלל, ואילו בספטמבר 2016 התפוצץ "עמוס 6" בעת ניסיון שיגורו לחלל. נוסף על כך, חצי שנה לאחר מכן סיים הלוויין "עמוס 2" את חייו, בתום 13 שנות פעילות.
"עמוס 6" לא הניב הכנסות
בעבור "עמוס 5" קיבלה חלל את מלוא תקבולי הביטוח בסך 158 מיליון דולר, ואילו בעבור "עמוס 6" התקבלו פיצויים מהתעשייה האווירית (שהייתה אחראית לשיגורו) ומחברות הביטוח, בסכום (נטו) של 218 מיליון דולר. עם זאת, ההשקעה ב"עמוס 6" הסתכמה ב-251 מיליון דולר, כך שההפסד נטו מאובדנו הסתכם ב-33 מיליון דולר, וזאת כשהוא גם לא הניב הכנסות כלל.
על רקע אובדן שני הלוויינים, ביצעה חלל עסקה נוספת בדצמבר 2016, כשחתמה על הסכם לרכישת הלוויין "עמוס 17" מחברת בואינג האמריקאית. הלוויין מתוכנן להיות מוכן לשיגור ברבעון השני של 2019 ולספק שירותי תקשורת לאפריקה, המזרח התיכון ואירופה. ב-2017 הסתכמו עלויות ההשקעה של חלל בלוויין זה ב-191 מיליון דולר, כשנוסף על כך, שילמה עוד 9.5 מיליון דולר בעבור הזכות לשגר בשנת 2020 את הלוויין "עמוס 8".
שני הלקוחות המרכזיים של חלל תקשורת הן ממשלת ישראל וחברת yes, שהיו אחראיות ל-32% ול-29.4% מהכנסותיה ב-2017, בהתאמה. לשם השוואה, ב-2016 היו שני גופים אלה אחראים במשותף ל-52.2% מהכנסות חלל, ואילו ב-2015 רק ל-35.5% מההכנסות.
עוד עולה מהדוחות כי מנכ"ל חלל, דוד פולק, זכה אשתקד לשכר והטבות בעלות של 2.3 מיליון שקל, בעוד שהמשנה למנכ"ל, יצחק שניברג, נהנה משכר והטבות של 1.6 מיליון שקל. עם זאת, בדוחות מדגישה החברה כי במהלך 2018 יקיים הדירקטוריון דיון נוסף, שבמסגרתו הוא עשוי להגדיל את סכומי המענקים של בכירי החברה, כך שהמנכ"ל פולק יקבל עוד 293 אלף שקל והמשנה שניברג עוד 195 אלף שקל.
חלל תקשורת נסחרת כיום בבורסה לפי שווי של כ-300 מיליון שקל, לאחר שמניית החברה צנחה בשלוש השנים האחרונות בכ-73%, על רקע אובדן שני הלוויינים והפגיעה בתוצאותיה הכספיות בשל כך.
בעלת השליטה בחלל היא קבוצת יורוקום, שמחזיקה ב-55% ממניות החברה ושניסתה בשנים האחרונות ללא הצלחה למכור אותה לגופים בינלאומיים שונים.
יורוקום נמצאת בבעלותם המלאה של שאול אלוביץ ואחיו, יוסף אלוביץ, אבל החברה נמצאת כיום בהסדר נושים מול הבנקים, שלהם היא חייבת כ-1.2 מיליארד שקל. המגעים להסדר מתנהלים בחסות נשיא ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין, כשלפי שעה נמצאות שתי אפשרויות על הפרק: הראשונה היא מכירת הבעלות על יורוקום למשקיע נתי סיידוף במסגרת הסדר חוב; ואילו השנייה היא פירוק החברה ומכירת החזקותיה בחלקים לרוכשים שונים.