גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם מערכת ההשכלה הגבוהה בדרך לאמריקניזציה?

המרכז הבינתחומי יצר תקדים בעולם ההשכלה הגבוהה בישראל, ומעתה הוא יוכל להעניק גם תארים שלישיים  ■ נשאלת השאלה כיצד הדבר ישפיע בעתיד - כשמוסדות אחרים יקבלו סמכות דומה

המרכז הבינתחומי הרצליה / צילום: תמר מצפי
המרכז הבינתחומי הרצליה / צילום: תמר מצפי

המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) אישרה אתמול (ג') למרכז הבינתחומי בראשות הנשיא אוריאל רייכמן להעניק תואר שלישי, תואר דוקטור PhD - בשלב ראשון רק במשפטים ובעתיד בתחומים נוספים. את ההחלטה הוביל שר החינוך נפתלי בנט, שמשמש גם כיו"ר המל"ג. כיום אין הגדרה ברורה בישראל לאוניברסיטה, אך ההבדל העיקרי בינה לבין מכללה הוא בקיומו של המחקר כחלק מהותי מהפעילות האקדמית - אוניברסיטאות מתמקדות במחקר, וזאת גם מטרת העל שלהם. במכללות לעומת זאת אין מערך מחקרי ולכן הן לא יכולות לחלק תוארי דוקטור, שמושגים לאחר השלמת מחקר מקיף. ההחלטה של המל"ג, אם כן, היא חסרת תקדים בעיקר כי היא עלולה להביא לטשטוש ההבדלים בין אוניברסיטאות למכללות. בשורה התחתונה, בעוד שהבינתחומי תישאר מכללה, היא תהפוך הלכה למעשה לאוניברסיטה פרטית.

להלן מספר סוגיות ושאלות שעולות מההחלטה.

1. האם התארים יהיו שווים פחות?

ב-20 השנים האחרונות סבלו האוניברסיטאות מתחרות הולכת וגוברת מצד מכללות, שפריחתן הביאה גם לתפוצת ההשכלה הגבוהה בקרב קהלים רחבים יותר, ולתרומה לכלכלה הישראלית. השר בנט סבור כי תהליך דומה יקרה גם עם התארים השלישיים, אך אחת השאלות המטרידות שאין להן מענה כרגע היא האם ההחלטה הזו תפגע ברמת המחקר בישראל. באוניברסיטאות סבורים שכן, אך חשוב לציין כי בבינתחומי המרצים, שעוסקים במחקר באופן עצמאי, נחשבים לחוקרים טובים. ואולם, השאלה היא מה יקרה כשמכללות נוספות יתחילו לקבל סמכויות כאלו.

הבעיה יכולה להגיע ממקום אחר - יש גבול גם לתועלת מתפוצת התארים. מחקר של ד"ר אורי כץ מפורום קהלת, שפורסם באוקטובר האחרון, מראה כי בישראל יש השכלה עודפת - ישראל היא אחת המדינות המשכילות בעולם, אך הדבר לא מתרגם לפריון עבודה או הון אנושי גבוהים. כמו כן, קיים עודף יוצא דופן של אקדמאים שלא מצאו עבודה המתאימה לרמת השכלתם. ולכן צריך לשאול, האם בהכרח בוגרים רבים של תואר שלישי הם בשורה חיובית? לא בטוח.

לשנות לימוד נוספות יש עלות לסטודנטים - בזמן ובכסף - והם צריכים ומצפים לקצור את הפירות על כך. הדבר תלוי בעיקר ביכולת של המחקר להיות רציני ומעמיק, ולהעניק לדוקטורים יכולות שיבואו לידי ביטוי בשוק. לשוק החופשי יש גם יכולת להבחין בין כישורי המועמדים. עם זאת, אסור להתעלם מאזהרת האוניברסיטאות מזילות התואר השלישי, אלא לחשוב איך מונעים ירידה ברמת התארים השלישיים כולם.

2. מה יקרה בטווח הארוך?

להענקת הסמכות הנוכחית לבינתחומי אין השפעה מהותית בטווח הקצר על שוק ההשכלה הגבוהה. מדובר כרגע רק בתואר במשפטים, וייקח זמן עד שיתרחב לעוד תחומים ובמיוחד לעוד מכללות. עם זאת, קיים חשש בטווח הארוך לתהליך 'אמריקינזציה' של ההשכלה הגבוהה בישראל. שר החינוך ציין באחד הציוצים שלו בטוויטר כי הרווארד וייל הן אוניברסיטאות פרטיות. ואולם צריך לזכור - שכר הלימוד בארה"ב גבוה במיוחד, ומסבך את הסטודנטים הצעירים בחובות עצומים, שאף מקבילים במקרים מסוימים למשכנתאות, ואלה משפיעים על כל החלטות התעסוקה שלהם לאחר סיום הלימודים. עם זאת, בארה"ב אוניברסיטאות אלו נחשבות למובילות בעולם מבחינת מחקר ואיכות הוראה.

התרחיש הזה - שבו המוסדות הפרטיים ימשכו יותר דוקטורנטים, והאוניברסיטאות הציבוריות יאבדו את מעמדן באופן כל כך חד משמעי - לא צפוי לקרות בשנים הקרובות. עם זאת, אסור לאוניברסיטאות לקפוא על השמרים, ועליהן לעשות מאמצים לשמור על עליונות ברמת המחקר, ועל אטרקטיביות מול החוקרים והסטודנטים.

3. ההכנסות מקניין רוחני ייפגעו?

המרכז הבינתחומי לא יקבל כסף מהמדינה לטובת מחקר, ולכן הכסף שיממן את המחקר במכללה לא יהיה על חשבון האוניברסיטאות אלא יגיע ממקורות אחרים. כך, היקף הסכומים שמופנים למימון מחקרים בישראל צפוי לגדול. ובכל זאת, עשויה להיות פגיעה באוניברסיטאות - מצד ההכנסות שזורמות אליהן מקניין רוחני. האוניברסיטאות משקיעות הרבה מחשבה בשאלה איך אפשר להגדיל את ההכנסות ממסחור ידע מחקרי, שמאפשר להם לקטוף את הפירות על המחקר שמתנהל בתוך כותליהן. סביר להניח כי המחקר במכללות פרטיות יתמקד במחקרים יישומיים (למשל בתחומים כמו מדעי המחשב). כלומר מחקרים עם מטרה מעשית מוגדרת, שניתנים למסחור. החשש הוא שתהיה זליגה של חוקרים למכללות הפרטיות, דבר שעשוי לפגוע בטווח הארוך באוניברסיטאות.

בנוסף, למרכז הבינתחומי יש חיבור הדוק עם השוק הפרטי, ובעיקר תעשיית ההייטק. מחקרים יישומיים עשויים להתמקד בצרכים של התעשייה - זה אמנם יכול לחזק את ההייטק הישראלי, אך במקביל לפגוע באיזון עליו שומרות האוניברסיטאות בין המחקר הבסיסי ליישומי.

בינתחומי / קרדיט צילום: המרכז הבינתחומי הרצליה

4. האוניברסיטאות עשו טעות טקטית?

לפני ארבע שנים ניסה פרופ' מנואל טרכטנברג, אז יו"ר הות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה), לקדם שיתוף פעולה בין האוניברסיטאות למכללות בהקשר של תואר שלישי. לפי התוכנית, סטודנטים יוכלו לעשות מחקר לתואר שלישי גם במכללות, אך יהיה להם גם מנחה מהאוניברסיטה שמשתפת פעולה עם אותה מכללה. האוניברסיטאות הסכימו בהתחלה לתוכנית, אך ברגע האמת החרימו אותה והובילו לגניזתה. כעת לא ברור אם זה היה צעד חכם מבחינתן. מצד אחד, זה היה עלול להביא לזרימה של סטודנטים למכללות, מכיוון שגם ככה הם היו מקבלים תואר שלישי בהנחיית מנחה מאוניברסיטה. מצד שני, זה מה שהוביל להחלטה הנוכחית, שהוציאה מידיהן את השליטה ותוביל בעתיד גם לתחרות גוברת מצד המכללות.

5. בנט הוכיח שליטה במל"ג

שר החינוך, שמשמש גם כיו"ר המל"ג, לא נוהג להגיע לישיבות. אתמול הוא חרג ממנהגו כדי להעביר שתי החלטות - הענקת הסמכות לבינתחומי, ומינוי נציג ציבור לוות"ת. שתי ההחלטות הללו הן בעלות משמעות ועוררו הרבה אמוציות בקרב חברי המועצה. את ההחלטה על הבינתחומי העביר בנט פה אחד. ברגע האמת נציגי האוניברסיטאות לא הצביעו בהתאם לעמדת ועד ראשי האוניברסיטאות. הסבר אפשרי לכך טמון בכך שזו הצבעה גלויה. מכיוון שגם ככה הבינו באוניברסיטאות כי הם הולכים להפסיד, הם העדיפו להצביע בהתאם לעמדת השר.

בהצבעה החשאית על מינוי שמעון יצחקי לנציג ציבור בות"ת, שמנהלת 11 מיליארד שקלים, הרוב היה דחוק - 11 הצביעו בעד, 8 נגד ו-2 נמנעים. המינוי שנוי במחלוקת מכיוון שיצחקי היה יו"ר חברת אלביט הדמיה, שמחקה למחזיקי האג"ח חוב של 1.8 מיליארד שקל. בנוסף, חברי מועצת המל"ג קיבלו את ההודעה על מינויו רק לפני שלושה ימים. אפשר להסתכל על ההחלטה כעל ניצחון לבנט או על תמרור אדום - מצד אחד, הוא הצליח להעביר מינוי שלחברי המועצה היו סיבות כבדות משקל להתנגד לו, ומצד שני, 10 מתוך 21 לא תמכו בהחלטה - ובנט צריך להיזהר מההצבעות הבאות. בינתיים הוא הוכיח שהוא שולט במל"ג.

6. צעד חכם גם מבחינה פוליטית

שר החינוך נפתלי בנט עשה בימים האחרונים מאמצים רבים כדי לגייס תומכים להחלטה, אותה הוא מגדיר "היסטורית". מולו עמדו ראשי האוניברסיטאות ששמרו במשך שנים על מעמדם הייחודי באקדמיה. הם מאמינים שהמהלך יוביל לזילות התואר, אך בנט ורבים אחרים סבורים כי ההתנגדות נובעת מהרצון של "גילדת האוניברסיטאות" לשמר את כוחה. הליכה נגד האוניברסיטאות היא אולי נכונה גם מבחינה אקדמית, אך בוודאי לא מזיקה לבנט גם בהיבט הפוליטי - קודם כל כי האוניברסיטאות נחשבות לאליטה סגורה, שלא פותחת את שעריה בפני כל אחד; וגם כי זה נחשב למהלך של פתיחת השוק לתחרות, שמשתלב עם אידאולוגיית השוק החופשי שבה מאמין בנט.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני