בוש ואולמרט ב-2008 / צילום: רויטרס
1. לגמרי במקרה קרה שבשחר היום (ד'), שעה 5 לפנות בוקר, נגמרה "העמימות" של הצבא, חוסל "מרחב ההכחשה" של המוסד והותר לפרסום שישראל היא שתקפה את הכור הגרעיני בסוריה ב-2007.
לגמרי במקרה קרה שבדיוק הבוקר נפתחו חנויות סטימצקי וצומת ספרים כשבחלון הראווה מקדימה מתנוססת ערימה גבוהה של הספר שכתב אהוד אולמרט. לגמרי במקרה שודר, במוצאי שבת האחרונה, ראיון זב-דמעה בטלוויזיה, ובשישי שלפני ראיון נוטף ביקורת בעיתון גדול.
לגמרי במקרה, היו כל מערכות התקשורת מוכנות מראש. לגמרי במקרה יכלו העיתונים להדפיס הבוקר, ד', עשרות עמודי מידע וראיונות עם כל המי ומי שהשתתפו ושלא השתתפו אז, במבצע הרואי. לגמרי "במקרה הכינותי מראש" מוכנות ומזומנות כל הרשתות כולן עם שידורים וסרטים מעומק עומקו של הבור או השמים.
2. כך קרה שלגמרי במקרה משמשות המערכות לביטחון ישראל את מסע היח"צנות האגרסיבי למכירת ספר האגו וחיסול החשבונות של אהוד אולמרט. ראש הממשלה לשעבר שאיכשהו עשה הון גדול בחייו, גם בתפקידיו הציבוריים, שנמצא אשם בקבלת שוחד - אחרי שהעביר בכתיבה את חודשי המאסר המופחתים שנגזרו עליו ואחרי שהעביר החוצה את הדפים הצהובים בכתב ידו (השב"ס אסר הכנסת מחשב אישי) בכיסי עורך הדין, אולי גם כמה מעשרות עורכי הדין שבאו, יצאו וביקרו אותו בכלא (עד שהשב"ס תפס מה קורה מתחת לאפו וחסם את התהלוכה) - מצפים לקבל סכום נאה לכיסו. 148 שקל לספר.
3. אני, אני, ו"אריזונה" גם. עכשיו כולם יודעים יודע איזה גיבור הוא אולמרט, זה ממלחמת לבנון השנייה הכושלת והדו"ח הקשה של ועדת וינוגרד. איזה גבר-גבר. אפילו הנשיא האמריקאי, מנהיג העולם החופשי, מתלהב ממנו. זה רק אנחנו, האווילים, ויתרנו עליו. עכשיו כל ילד בישראל יודע ש"אריזונה" זו לא רק מדינה מדברית וחמה בדרום מערב ארה"ב - זה שם קוד בקשר חיל האוויר, של אלה שבאמת מגיעה להם הכותרת אבל הם נותרו בפנים מחוקות ובלי ששמם מתנוסס על ספר. קוד שמשמעותו: המטרה הושלמה. עכשיו כל האזרחים יודעים ש"מחוץ לקופסא" זה לא רק מה שמנהל דופק לאנשיו ולא רק מה שאנשים מייסרים את עצמם "תחשבו מחוץ לקופסא..." - אלא מבצע יוצא דופן בממדיו ותחכומו, גדול מהרבה דברים אחרים ומדוברים אחרים. והכל בזכות הסופר א.א.
4. אף אחד לא יכול להרשות לעצמו לחשוב, או להודות, שנוצל למטרות מסחריות. בטח לא מערכת הביטחון שפיקחה אישית לוחצת על הפסטיבל הזה. לכן לא מפתיע שרשימת התירוצים "ההגיוניים" לשאלה: למה זה הותר לפרסום היום ולמה בכלל - ארוכה, מפותלת ומתפתלת.
אחד כותב-אומר: היום זה לא מה שהיה לפני 10, 8 ושנתיים. שני: זה הרי כבר פורסם במקומות אחרים שהצנזורה לא חלה עליהם (נכון, אבל הפרסום המיוחס קרה כבר ב-2012). שלישי: מערכת הביטחון מקפידה מעת לעת לבחון את מדיניות העמימות ובאחרונה אמרו לה אנשי אמ"ן כי כבר אין להם התנגדות לפרסום התגובה. הפרשנית: זה מפחד העתירות לבג"צ. הפרשן: הצנזורה למדה שהיא לא יכולה להסתיר עוד. מומחה א': ישראל מפרסמת היום במטרה לאותת לאיראן שלא חשוב אם ארה"ב תשתתף או לא, ישראל, שחיסלה את הכור של אסד, תמצא את הדרך לחיסול פרויקט הגרעין של האייטולות. מומחה ב': זה קשור לבחירה המחודשת, השבוע, של פוטין כאיש החזק של רוסיה, של סוריה, של המזרח התיכון.
5. א. א. מוכרים ספרים. אולמרט ואהוד ברק. הראשון הצליח להגיע ראשון למטרה. השני נגרר בינתיים אחריו. הספר של ברק ייצא בעוד כחודש. אבל - ברק חתום עם הוצאת ספרים אמריקאית גדולה, הספר שלו ייצא באנגלית - ולכן מבטיח חשיפה בינלאומית שמביאה את הכבוד והכסף הגדול בגין מכירות והרצאות. אולמרט יוצא בהוצאת ידיעות אחרונות המקומית. היה מאמץ גדול לחתום עם הוצאה לאור אמריקאית גדולה, לא ידוע, אם זה צלח. אולמרט, פחות מרשים ולא באמת מעניין את אמריקה. לא את היהודים, לא את האוונגליסטים, לא את וושינגטון ונספחיה. ברק לעומתו, עם ההיסטוריה הצבאית, הייעוץ הבינלאומי, ההרצאות, והספר הצפוי על ארצי, חיי, המלחמה למען ישראל והמאבק לשלום - מעניין הרבה יותר.
6. ויכוחים, רעש, פטפוטים והשמצות הדדיות. זה רק התחיל. סתירות ושקרים רק מתחילים לבצבץ. רק דבר אחד בטוח: זה מצוין למכירות. זו היתה הרי הכוונה, לגמרי במקרה.