פייסבוק / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
לפני כשנה הונפקה בבורסה חברת סנאפ שמחזיקה ברשת החברתית סנאפצ'אט, לפי שווי של 24 מיליארד דולר. בחודשים שקדמו להנפקה עשתה פייסבוק מאמצים רבים לפגוע בה, אחד מהם היה שילוב באינסטגרם של סטוריז (סטטוסים שנמחקים תוך 24 שעות), פיצ'ר שהמציאה סנאפצ'אט וההשקה שלו באיסנטגרם פגעה בה קשות. בימים שקדמו להפיכת סנאפ לחברה ציבורית ניסתה פייסבוק לתת לה עוד מכה ניצחת - הפעם עם השקת הסטוריז בוואטסאפ - אך במקרה הזה היא נחלה פחות הצלחה.
בעמק הסיליקון ובעולם הטכנולוגיה כולו ישנה תפיסה לפיה מעמדן של חברות הטכנולוגיה נמצא תמיד בסכנה ובכל רגע יכולה לצוץ חברה חדשה שתדיח את אחת הענקיות. זה החלום שמוכרים ליזמים הצעירים, אך הוא כבר לא בהכרח נכון. המסר עבר היטב גם לענקיות הטכנולוגיה שהפכו להיות פרנואידיות ועושות כל שביכולתן כדי לשמר את שליטתן. מה שפייסבוק עשתה לסנאפ היא רק דוגמה אחת לזה, אך גם מארק צוקרברג היה מעדיף שזה יסתיים 4 שנים קודם לכן כשהציע לרכוש את החברה תמורת 3 מיליארד דולר.
היה ניתן לחשוב שהשוק החופשי יאפשר לחברות "קטנות" להתחרות באופן הוגן בענקיות כמו אפל, גוגל, אמזון, פייסבוק, ולצידן גם מיקרוסופט. אך דווקא הכלים של השוק החופשי הם אלו שמאפשרים לענקיות הללו להעצים עוד ועוד את כוחן. אי-אפשר להגיד להן היכן למקד את המחקר והפיתוח שלהן או באיזה סטארט-אפים להשקיע, ובשנים האחרונות הן הפכו למעשה ל"בולענים": הן שואבות אליהן חדשנות ועובדים, ובמידה רבה גם הפכו בעצמן לרגולטוריות - כפי שגוגל עושה עכשיו עם השקת חוסם פרסומות משלה בדפדפן כרום. כל שינוי שגוגל או פייסבוק עושות בתחום הפרסום מוביל לגלי הדף אצל עסקים רבים ברחבי העולם.
הפרנויה של הענקיות והתהליכים האקטיביים שהן מבצעות באים לידי ביטוי בהשקעות בסטארט-אפים, בהקמת אסקלרטורים, בשיתופי פעולה וכו'. אלו נועדו כדי לחבר את הענקיות לסטארט-אפים ותהליכי חדשנות שמתקיימים בשטח, אך המטרה הסמויה היא בלימת תחרות. אם יקום סטארט-אפ יוצא דופן הוא פשוט יירכש על-ידי אחת מהחברות הגדולות. אגב, המתחרים של אותו סטארט-אפ כנראה ייפגעו קשות, עד כדי כך שסיכויי הישרדותם ירדו משמעותית. זאת אחת הסיבות לכך שמשקיעי הון סיכון רבים נמנעים מראש בהשקעה בסטארט-אפים שפועלים בתחומים של הענקיות, אך לא תמיד ניתן לצפות זאת.
הענקיות שולטות במידע
בשנות ה-90 סער עולם הטכנולוגיה סביב מלחמת הדפדפנים והניצול של מיקרוסופט את כוחה ומעמדה כדי לקבור את הדפדפן נטסקייפ ומתחרים נוספים שלה. מיקרוסופט עשתה זאת באמצעות שילוב דפדפן אקספלורר בכל תוכנת ווינדוס, וכך למעשה צמצמה את היכולת של מתחרותיה להתפתח. רבים בתעשיית ההייטק מזכירים את התקופה הזאת דווקא כאינדיקציה חיובית למצב הנוכחי. אז היו 3-2 ענקיות טכנולוגיה - מיקרוסופט בראשן וכן אינטל ו-יבמ - ואילו היום יש חמש ענקיות וחברות גדולות נוספות.
כמעט מגוחך להיזכר בכך שהמאבק אז נסוב סביב דפדפנים. היום ענקיות הטכנולוגיה שולטות בכל תחומי חיינו ובעיקר בכל המידע שברשותנו. הן לא מחזיקות רק בחומרה (מכשירי סמארטפון ומחשבים), אלא גם בתוכנות עצמן וכנגזרת מכך - במידע רב אודות המשתמשים. המונופול של מיקרוסופט אז היה דומה למונופולים המסורתיים, ואילו השליטה של הענקיות כיום היא חמקמקה יותר משום שהיא מבוססת על שליטה במידע, מה שמקשה על המתחרות לצמוח.
למעשה נוצר פה סוג של אפקט רשת, לא רק מצד המשתמשים אלא מהצד של החברות. למשל, השימוש הגורף של משתמשים במנוע החיפוש של גוגל הופך אותו לטוב במיוחד, לא בגלל שהאלגוריתם מאחוריו טוב יותר אלא כי החיפושים הרבים מאפשרים לגוגל להציג תוצאות מדויקות יותר.
תהליך נוסף שהתרחש ב-20 השנה האחרונות הוא בתחומי הפעילות של הענקיות: בעוד שמיקרוסופט פעלה אז בתחום מאוד מוגדר, היום הענקיות שולחות זרועות כמעט לכל תחום. כך, חברת מנועי החיפוש גוגל פועלת בתחום הרכב האוטונומי, וגם שמה של אפל נקשר רבות בתחום; ענקית הקמעונות אמזון מובילה בתחום הענן; ומיקרוסופט השקיעה בסטארט-אפ הישראלי אירובוטיקס שפועל בתחום הרחפנים.
הכניסה של הטכנולוגיה כמעט לכל תחומי החיים - הקמעונות, התוכן, התחבורה ועוד - גורמת לענקיות כאמור לפרנויה מוגברת. מכיוון שהן מצליחות לשמור על כוחן באמצעות השליטה על המידע שעובר דרך הפלטפורמות שלהן, הן רוצות להיות בכל תחום שבו נצבר מידע. הן חוששות שיקומו פלטפורמות חדשות, למשל בתחום הרכב החכם, בעיר החכמה או במשקפיים החכמים, שיאפשרו למי שישלוט בהן לצבור מידע רב על המשתמשים - ולהדיח אותן.