1. הנה עיקרי העדות של עד המדינה שלמה פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, כפי שהייתה עשויה להישמע:
"אין שום קשר ושום זיקה בין חקירת רשות ני"ע על עסקאות בחברת בזק(הכוונה לעסקת בעלי העניין עם yes) לבין הפיקוח שמבצע משרד התקשורת על קיום תנאי הרשיון למתן שירותי תקשורת לחברת בזק או yes".
"לבזק אכן הייתה 'רווחיות עודפת' בעשור האחרון (תחת כהונת השרים אטיאס, כחלון וארדן), והיא נוצרה מטיפול איטי של המדינה - שקבעה בפיקוח את המחיר לטלפון הקווי - 58 שקל לקו ביתי, לא שקל פחות! ובמשך עשור לא שינתה את התעריף. אגב, על קביעת המחירים היה אחראי פרופ' ראובן גרונאו".
"הרווחים מטלפוניה מצטמקים במהירות בשנתיים האחרונות, ראשית כי השימוש בטלפון קווי בדעיכה - לכמה מכם בני 40 מינוס יש קו בזק בבית? ושנית, גם למי שיש - השימוש בדקות שיחה מתרסק בעידן הוואטסאפ והמסנג'ר, כך שהרווחיות העודפת זו ההיסטוריה של העשור הקודם".
"כבר היום ובשנים הקרובות בזק תרוויח במגזר הקווי פחות - בעיקר ממכירת שירות פס רחב - חיבורים לאינטרנט, במחירים חדשים שנקבעו לפני שנתיים ובהם אין 'רווחיות עודפת'".
"בשנת 2012 החליטה המדינה להשקיע 150 מיליון שקל במיזם הסיבים של חברת IBC ולבנות תשתית מתחרה לבזק. המיזם נחל כישלון חרוץ והכסף ירד לטמיון. כל זאת היה בתקופת כהונתם של שרי האוצר שטייניץ, לפיד ושרי התקשורת כחלון וארדן. כשהגעתי, מצאתי עולם שבו אנו תקועים עם שתי תשתיות ישנות (בזק והוט) שמתמודדות במהירות ולא יתאימו לעולם התקשורת העתידי".
"ולגבי הטלפוניה - לא עצרתי שום רפורמה בטלפוניה. מצאתי את רפורמת השוק הסיטונאי על המדף תקועה ולא עובדת טכנולוגית, חיפשתי ולא מצאתי מהנדס במשרד התקשורת שיודע להנחות את בזק כיצד להפעילה, זאת לאחר שהמנכ"ל הקודם אבי ברגר - שקבע בעצמו כמהנדס את הטכנולוגיה - עזב. כדי להניע את התהליך ולהציע את השירות יזמתי מודל חלופי על בסיס כלכלי ולא הנדסי (במתכונת ריסייל), הסדר שעליו דיווחתי בתצהיר לבית המשפט העליון שאף אישר אותו לפני שנה (בג"ץ 8976/14)".
"כיום התחרות בכלל עברה לשירותי גלישה בפס רחב - שם רפורמת השוק הסיטונאי על תשתית בזק עובדת מצוין ויותר מ-430 אלף צרכנים עברו ונהנים ממחירים נמוכים וחוסכים מיליארדים. בתקופתי אף הושקה הרפורמה גם על רשת הוט וכיום כל שירותי הרפורמה עומדים לרשות כלל החברות".
"ועכשיו, ברשותכם החוקרים, מילה על הפתעות ומתנות. אז ככה, את ההמלצה על ביטול ההפרדה המבנית בבזק קיבלה בכלל ועדה ציבורית ב-2012 - ועדת חייק, והשר כחלון אימץ ועיגן אותה במסמך מדיניות פורמלי שפרסם משרד התקשורת באותה שנה בחתימתו. בתקופתי קידם המשרד את יישום ההחלטה הזו כחלק מיישום רפורמת השוק הסיטונאי. שום הפתעה - זו מדיניות מוצהרת, שנמצאת בתוכנית העבודה של המשרד עוד בשנת 2016. בתקופתי עבד צוות עבודה מקצועי בשיתוף האוצר בהכנת שימוע בנושא. ואגב, לא רק בזק, גם הוט, אמורה הייתה לזכות בביטול הפרדה מבנית לאחר שיופעל שוק סיטונאי אפקטיבי ברשת שלה".
"איך באמת ייראה שוק התקשורת העתידי? יותר תחרותי ומתקדם, אבל זה כבר סיפור לעדות נוספת".
2. אז זו לא עדותו האמיתית של פילבר במשטרה, אבל אלו בהחלט דבריו, בשינויים קלים. זו עדותו של פילבר כפי שבאה לידי ביטוי בפוסט בפייסבוק שכתב בסוף יוני 2017, לפני 8 חודשים בלבד. פילבר נהג להתנצח עם כתבים כלכליים ולמרבה הפלא הוא עשה זאת בעזרת הנמקות ענייניות, מפורטות ומקצועיות ותמיד נדמה שהוא עושה זאת מתוך שכנוע פנימי עמוק בצדקת דרכו. אגב, גם בפוסט הזה, פילבר די מדויק ונאמן למציאות בשוק התקשורת.
עכשיו צריך לתהות: האם פילבר כתב את הפוסט המנומק הזה בהוראתו של נתניהו? קשה לי להאמין.
אם כך, פילבר יצטרך להסביר - לא רק למשטרה אלא גם לציבור (או ששניהם יעשו זאת במשותף) - מה גרם לו למסור עדות קצת אחרת או שונה או הפוכה במשטרה, מעדותו המתועדת והמנומקת להפליא בפייסבוק.