גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההורים עוזרים לכם? אתם תממנו להם את הפנסיה

קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר מתכננות לקצץ כ-1% מהקצבאות שמקבלים הפנסיונרים באוצר מתנגדים לקיצוץ בתשלומים לגמלאים ויצטרכו לבחור בין העלאת גיל הפרישה לנשים לבין הזרמה של 200 מיליון שקל בשנה מכספי משלמי המסים

משה כחלון / צילום: איל יצהר
משה כחלון / צילום: איל יצהר

האם המדינה תחזיר לשולחן הדיונים את תפוח האדמה הלוהט של העלאת גיל הפרישה לנשים חודשים אחדים לאחר שהכנסת הצביעה בבירור נגד העלאה שכזו, או שמא היא תזרים ל"עמיתים" עוד כ-200 מיליון שקל מדי שנה, או אולי דווקא תאפשר את קיצוץ הקצבאות למאות אלפי לקוחות של קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר? זו הדילמה שעומדת היום, ערב חג הפסח, בפני שר האוצר משה כחלון וסגנו, יצחק כהן. על פי הערכות, באוצר צפויים שלא לאפשר הפחתת זכויות של כ-1% מהקצבאות ש"עמיתים", כשגם האופציה של הגדלת הסיוע הממשלתי לקרנות נראית כאופציה לא רצויה.

מה שהבעיר את צמרת האוצר זו האמירה של הגוף שמנהל את קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר, "עמיתים" אשר מנוהלות על ידי , כי ללא פיתרון חיצוני, אין לו ברירה והוא ייאלץ לקצץ בקרוב למאות אלפי מקבלי קצבאות כ-1% מה"תלוש" שהוא מעביר להם - כ-50 שקל מדי חודש וכ-600 שקל בחישוב שנתי. זאת, כתוצאה מהחלטת הכנסת ושר האוצר עצמו שהתקבלה ב-2017, שלא להעלות את גיל הפרישה לנשים ל-64 ולהותירו על 62.

לכחלון וצמרת האוצר יש כיום שלוש אופציות: "לפגוע בנשים", ולאפשר האת העלאת גיל הפרישה שלהן - דבר שהוא תמך בעצירתו רק אשתקד, ושיבוא עם מחיר ציבורי, בוודאי בהיבט בפוליטי, גם אם כל הקולות בדרג המקצועי רואים בכך הכרח. לפי שעה נראה שיידרש שינוי מהותי כדי להעביר זאת בכנסת. עם זאת, במידה וכחלון ומשרדו ימצאו פיתרון אפקטיבי לנשים העובדות ב"מקצועות שוחקים", סביר שההתנגדות למהלך תפחת.

האופציה השנייה היא לפגוע בכלל עמיתי הקרנות הוותיקות, שזכויותיהם ייגרעו בגובה בגירעון שנוצר - האופציה שהנהלת "עמיתים" שמה בימים האחרונים על השולחן. האופציה השלישית היא להטיל את העלות על כלל ציבור משלמי המסים ולגשת לתקציב המדינה - כלומר, לגרוע את הסכום הזה מההוצאה הכללית של המדינה עבור שירותים לציבור.

בסביבת האוצר ציינו כי היום כי לאחר החג יהיה דיון בנושא, במסגרתו ינסו לפתור את הבעיה ולמצוא פיתרון ראוי, "אך שבכל מקרה לא תהיה פגיעה בקצבאות". אתמול הבהיר יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, כי הוא יתנגד לכל קיצוץ בקצבאות, כשאמר: "ההסתדרות לא תיתן יד ולא תאפשר פגיעה בציבור הגמלאים. הציפייה כי המשאבים לכיסוי הגירעון שאליו נקלעו הקרנות יגיעו מכיסם של הפנסיונרים היא דרישה מופרכת שמביישת את מדינת ישראל".

שורשי הסערה נטמנו כבר בתחילת 2004 (ראו מסגרת). או אז קיבלה הכנסת את חוק גיל פרישה, שבו נקבע כי גיל הפרישה לגברים יועלה בהדרגה עד לגיל 67 וגיל הפרישה לנשים יועלה בהדרגה עד לגיל 64 (בתחילה אף דובר כי גיל הפרישה של נשים יושווה לזה של הגברים). זה היה רכיב מרכזי בהסדר ההבראה וההלאמה של קרנות הפנסיה הוותיקות, שנחקק מספר חודשים קודם לכן. בתחילה דובר על העלאת גיל הפרישה של הנשים בהדרגה החל מ-2012. או אז זה נדחה בחמש שנים, לתחילת 2017.

ב-2017 זה נדחה שוב - וגיל פרישה לנשים הוקפא על ידי דרג הפוליטי באוצר ובכנסת, על המצב הקודם - 62. כעת אין אופק להעלאת גיל הפרישה, מה שמוביל את הקרנות להכיר בגירעון אקטוארי כאמור. בדוחות הכספיים של עמיתים לשנת 2017 מפורט כי "משמעות קביעת גיל הפרישה לנשים על 62 באופן פרמננטי, הינו גידול נוסף בהתחייבויות הקרנות בהיקף של כ-2.8 מיליארד שקל".

האם אפשר לקצץ עתה את הקצבאות? על פי הוראות התקנון האחיד של הקרנות הוותיקות ניתן לגרוע זכויות עמיתים במידה וישנו גירעון אקטוארי שעולה על 5% מסך התחייבויות הקרן, או במידה שישנו גירעון אקטוארי בשיעור של יותר מ-3% מההתחייבויות במשך שלוש שנים ברציפות, כשכל גריעת זכויות כפופה לאישור הפיקוח על הביטוח, כשההפחתה הינה בגובה יתרת הגירעון. הוראות אלה לא רלבנטיות במקרה הנוכחי, שעל פניו אינו מצדיק גריעת זכויות.

מה שמאפשר לקרן לגרוע עכשיו את זכויות העמיתים מנגנון האיזון אקטוארי כולל הוראה נוספת ולפיה אם נוצר גירעון אקטוארי שעולה על 0.65% מסך התחייבויותיה כתוצאה מתיקון התקנון או משינוי בהוראות הדין, יהיה ניתן להפעיל את מנגנון האיזון האקטוארי, גם כן רק בכפוף לאישור הפיקוח על הביטוח. על פי דיווחי עמיתים מדובר בגירעון אקטוארי של 1.5%, שנובע משינוי התקנון בשל הוראות הכנסת (ובהסכמת שר האוצר משה כחלון). לפי שעה נראה שאישור שכזה אולי יתקבל מרשות שוק ההון, אך יעורר זעם ואופוזיציה של ממש בצמרת משרד האוצר.

בדוחות "עמיתים" מובהר כי "ככל שלא יינתן סיוע ממשלתי מתאים לכיסוי התחייבויות אלו, כפי שנעשה עד עתה בנסיבות דומות, לא יהיה מנוס מביצוע איזון אקטוארי שיוביל להפחתת זכויות העמיתים, לשם התמודדות עם ההתחייבויות שנוצרו בשל אי-העלאת גיל הפרישה לנשים מאז שנת 2012". מדובר בגירעון שנוצר ושיש לסגור אותו בין אם באמצעות הזרמה שתגדיל את הנכסים או בין אם באמצעות הקטנת תשלומים - מה שיקטין את ההתחייבויות. את זה עושים באמצעות מנגנון איזון אקטוארי שמשמעותו היא שישנה התאמה בין הנכסים של הקרן להתחייבויות שלה. כך, בעניין הנוכחי, בקרנות הוותיקות שבהסדר מפרטים כי העלות של אי העלאת גיל הפרישה לנשים ל-62 מאז 2012 ואילך היא תוספת התחייבות של 5 מיליארד שקל, ותוספת קדימה של כ-200 מיליון שקל תוספת לשנה. מדובר בגירעון של כ-1.5%.

עם זאת, נשים רבות בוחרות לפרוש לפנסיה לאחר גיל 62 - על פי הנתונים כמחצית מהנשים בוחרות כך, כשגיל הפרישה בפועל הממוצע בעמיתים עומד על כ-64 - כך שככל שרבות יותר ויותר יעדיפו לדחות את הפרישה לגמלאות הגירעון בפועל יהיה נמוך מהצפי כאמור. לכן בעמיתים מדברים עתה על גריעת זכויות בהיקף של כ-1% "בלבד". לאור כך שהקצבה הממוצעת בעמיתים עומדת על כ-5,000 שקל לחודש הרי שמדובר על קיצוץ של עד 50 שקל לחודש (או 600 שקל לשנה).

נכון להיום, גובה הקצבה הממוצעת בעמיתים עומדת על כ-5,000 שקל לחודש, כאשר השכר הממוצע בשלוש הקרנות הגדולות: מבטחים הוותיקה, קג"מ ומקפת הוותיקה, עומד על כ-4.5 אלף שקל לחודש עד 5.4 אלף שקל לחודש. בעמיתים יש כ-1,000 פורשים לפנסיה בחודש. למעשה, הציבור בישראל כבר מממן את הפנסיות הוותיקות, ובסכומי עתק. ישנו סיוע בערכים נומינליים של כ-80 מיליארד שקל נכון למחצית הראשונה של העשור הקודם, ושנכון להיום עומד על סכום גבוה הרבה יותר - כ-150 מיליארד שקל. כך, מדי שנה מעבירה המדינה כ-4.2 מיליארד שקל לקרנות הפנסיה הוותיקות, מתוך תקציב המדינה.

כמו כן, על פי נתוני ה-CIA, תוחלת החיים הצפויה הממוצעת בישראל עומדת על 82.5 - גיל גבוה בהשוואה בינלאומית. עוד מפורט שם כי תוחלת החיים הצפויה לגברים עומדת על כ-80.7 ואילו של הנשים - 84.5 שנים.

מ"עמיתים" נמסר כי "ב-2003 גובש הסדר קרנות הפנסיה הוותיקות. כחלק מההסדר נקבע שהממשלה תעניק סיוע לקרנות בהיקף המתאים לגיל הפרישה עליו הוחלט בזמנו - 67 שנים לגברים ולנשים. בהמשך, התקבלה החלטה על הקדמת גיל הפרישה לנשים ל-64 והגדלת הסיוע בהתאם, ולאחר מכן הוחלט על דחיית העלאת גיל הפרישה ושוב נקבע מנגנון פיצוי לקרנות. לאחרונה, הכנסת דחתה את מועד עליית גיל הפרישה לנשים מבלי להגדיל את הסיוע הנדרש לקרנות, וכתוצאה מכך נוצר גירעון בהיקף של כ-1.5%. מכיוון שלקרנות אין מקורות כספיים לכיסוי הגירעון שנוצר, ועל מנת לשמור על איזון הקרנות כמתחייב כלפי כלל העמיתים, לא נותרה בידינו ברירה אלא לפעול להפחתת הזכויות הפנסיוניות של עמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר בשיעור של 1.5% בממוצע. עמיתים נכונה ליישום כל פתרון שיימצא ובלבד שיבטיח המשך פעילות הקרנות ללא גירעון. ללא כיסוי הפער שנוצר בגין אי העלאת גיל הפרישה לנשים, נאלץ לבצע קיצוץ בשיעור של 1.5% בממוצע בזכויות הפנסיוניות של העמיתים".

שלושה מעמדות בתחום הפנסיה

קרנות הפנסיה הן חלק מהרובד השני של מערכת הביטחון הסוציאלי במדינה, לאחר קצבת הזיקנה של ביטוח לאומי. ישנם שלושה סוגי פנסיה בישראל, שיש בינם הבדלים אדירים.

1. הפנסיה התקציבית. מדובר בפנסיה לה זוכים עובדי הסקטור הציבורי ועוד כמה גופים "סמי-ממשלתיים". הפורש יודע שיקבל שיעור קבוע ממשכורתו, ושניתן לצבור בה עד 70% מהשכר האחרון. בין השנים 1998-2004 המדינה הפסיקה בהדרגה את מתן הפנסיה התקציבית לעובדים חדשים - מאחר ומדובר במודל שאינו יציב לאורך שנים. נכון לסוף 2016 סך ההתחייבות בגין פנסיה תקציבית של המדינה עמד על כ-667 מיליארד שקל, כאשר בשקלול ההתחייבות העתידית שצפויה עבור עובדים שטרם מיצו את כלל הזכויות שלהם כבר מדובר על התחייבות משקית בסכום של 747 מיליארד שקל. העובד אינו מפריש בגין חיסכון זה, שהמדינה ממנת את כולו ממקורותיה.

2. קרנות הפנסיה הוותיקות. מדובר בקרנות פנסיה שניתן היה להצטרף אליהן עד 1995. רובן המכריע התברר בתחילת העשור הקודם כגירעוני, והמדינה הלאימה 8 קרנות. בניגוד לעולם הפנסיוני החדש, שבו החוסך צובר כסף ללא הבטחות לזכויות כלשהן, בקרנות הוותיקות יש הבטחה מסוימת כשהקצבה נקבעת על פי מנגנון שנקשר לשכר, ולא ניתן לנייד מקרנות אלו זכויות פנסיוניות למכשירים אחרים. לצד גריעת זכויות ש'חטפו' עמיתי הקרנות שבהסדר עם הבראתן, הם גם קיבלו מהמדינה סיוע בהיקף של 80 מיליארד שקל במונחי 2004 (יותר מ-100 מיליארד שקל במונחים נוכחיים), כשב-2016 ההזרמה בפועל עמדה על כ-4.2 מיליארד שקל. ברבות השנים קיבלו גם כרית הגנה נוספת, כנגד תנודתיות בריבית.

3. קרנות הפנסיה החדשות. בניגוד לקרנות הפנסיה הוותיקות והפנסיה התקציבית, בקרנות הפנסיה החדשות אין כל הבטחה לעמיתים. קרנות הפנסיה החדשות נוצרו ב-1995 וכיום מנוהלים באמצעותן כ-304 מיליארד שקל. העיקרון שמנחה אותן הוא שחוסך מקבל קצבת זיקנה שמחושבת כנגזרת של מה שצבר לאורך השנים, ללא כל הבטחה, וכשניתן לשנות את הנוסחא בכל עת - ללא כל כיסוי או פיצוי לעמית. מדובר באפיק החיסכון הצומח במשק, ובמהותו הוא לא מבטיח דבר לחוסך מכיוון שבהגדרה הוא לא נכנס לגירעון משום שנעשה איזון תמידי. בדומה לקרנות הוותיקות, המדינה מספקת לקרנות אלה אג"ח מיועדות בריבית קבועה, שמהוות כ-30% מנכסיהן ומספקות בכך הגנה מסוימת לתשואה.

לא להרחיב עוד את האפליה בין הדורות

כמאתיים אלף מקבלי קצבאות זיקנה יש בקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר - "עמיתים", שנסמכים על הצ'ק שמגיע מדי חודש, ושיכולים למצוא את עצמם בקרוב מקבלים 1% פחות. זה נראה מעט, אבל עבור פנסיונר שחי מהכנסה קבועה זה ממש לא כך.

הסיבה לקיצוץ שעומד על הפרק נעוצה במהלך דרמטי שביצעה המדינה ב-2003, כשהלאימה את קרנות פנסיה גירעוניות, והובילה אותן להליך הבראה שכלל התחייבויות אדירות וארוכות טווח לסיוע ממשלתי מחד, וקיצוץ זכויות מהותי לחוסכים, שלולא הסיוע הממשלתי היו מוצאים עצמם בפני שוקת שבורה.

בין היתר המדינה קבעה אז כי גיל הפרישה לגברים יועלה ל-67 ושל הנשים ל-64 - מה שלא קרה מאז ועדיין לא קרוב לקרות, וזאת בעקבות החלטת הכנסת שבחרה להשאיר את גיל הפרישה על 62.

לדעת אלה, אי העלאת גיל הפרישה לנשים, במתווה עליו התחייבה אז המדינה הוא בגדר שבירת כללים וכגרימת גירעון שהמדינה כן מחויבת לסגור אותו ממקורותיה, משום שלא עמדה בחלקה בהסדר. בשל כך יש קריאות לפיהן על המדינה עצמה לפתור את הבעיה שיצרה, ולא לגעת בעמיתי ומקבלי הקצבאות בקרנות הוותיקות.

זה אומר שאם המדינה לא תפעל להעלאת גיל הפרישה לנשים, בניגוד לעמדתה החד-משמעית מאשתקד, הרי שמצופה ממנה להזרים כסף - מתקציב המדינה לעמיתי הקרנות. כלומר, להעביר כסף ממשלמי המסים, שיקבלו פחות שירותים או שישלמו יותר, עבור העמיתים ומקבלי הקצבאות בקרנות הוותיקות.

אבל, הזרמות כספים שכאלה לא נעשית בוואקום.

בניגוד למצב של החוסכים בקרנות הפנסיה החדשות, בהן חוסכים הצעירים, ושבהן אין שום הבטחה לחוסך - המדינה התחייבה לפני פחות מ-15 שנה לספק לקרנות הוותיקות שבהסדר סיוע בשווי של קצת פחות מ-80 מיליארד שקל במונחים נומינליים, שכיום שווים כ-150 מיליארד שקל, במקביל לכך שנקבע אז שגירעונות עתידיים ייסגרו על ידי מנגנון אקטוארי, כלומר על ידי העמיתים והפנסיונרים, ולא על ידי הזרמה חיצונית של כספים נוספים מהמדינה.

אך לא רק זאת, ברבות השנים המדינה העמידה עוד הטבה לקרנות הוותיקות שבהסדר, שאין בקרנות החדשות: כרית הביטחון מפני תנודתיות בתשואות, ששווה כ-11.3 מיליארד שקל. על כן, בהתחשב בהזרמות האדירות שהציבור כבר סיפק לקרנות הוותיקות שבהסדר, ובצל ההון האדיר שנדרש במקביל גם למימון ההתחייבות האדירה לפנסיה התקציבית, נראה שאין מקום לעוד הכבדה על משלמי המסים. בטח בעולם הפנסיוני החדש, שלא מבטיח דבר למי שאיתרע מזלו להיוולד ב"איחור". נראה שהגיע המועד להפסיק ולהרחיב את האפליה בין הדורות הפנסיוניים השונים. מה גם שנראה שאין מנוס מלהעלות את גיל הפרישה לנשים - בטח כשתוחלת החיים של הנשים בישראל ארוכה מאוד ביחס לעולם.

עוד כתבות

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

אילוסטרציה: shutterstock

ירידות חדות באירופה ובחוזים על וול סטריט; מחירי הנפט ממשיכים לטפס

בורסת פרנקפורט יורדת בקרוב ל-4%, הבורסות בלונדון ובפריז נופלות במעל 2.5% ● בורסת סיאול נפלה במעל 7% ● מחירי הנפט מזנקים במעל 7%, נפט מסוג ברנט נסחר סביב 83 דולר לחבית ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב קופצות, בעוד המשקיעים מעריכים כי הורדת ריבית נוספת מתרחקת לטווח הזמן הקרוב ● הביטקוין מוחק את מרבית העליות שלו מאתמול ונסחר סביב 66 אלף דולר

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת הדירוג S&P: "התרחיש מול איראן חמור, אבל ישראל הוכיחה חוסן היסטורי"

סוכנות הדירוג היא הראשונה שמתייחסת למלחמה עם איראן ● ישראל מקבלת הערכה טובה באופן יחסי לנקודת המוצא של המלחמה: "הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן היסטורי בזכות מגזר הטכנולוגיה העילית שלה"

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: אלה שני האירועים שיכולים להחליש את השקל

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק