גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יילמד התנ"ך בתנ"ך: אסוציאציות של חג ההתגלות

האם ביקורת המקרא מהלכת אימים על פונדמטליסטים?

כתב יד של התנ"ך מהמאה ה־10 / צילום: רויטרס - Ammar Awad
כתב יד של התנ"ך מהמאה ה־10 / צילום: רויטרס - Ammar Awad

האם דיברה תורה בלשון בני אדם? קצת קשה לדעת, בהתחשב בזה שהעברית המקראית חדלה להיות לשון מדוברת, במידה שהייתה אי פעם, לאחר גלות בבל. את מקומה תפסה הלשון שטבעה חותם על הספרות התלמודית, מכאן "לשון חכמים". ההבדלים ביניהן היו כה ניכרים עד שדייר המאה השישית לפני הספירה, נניח רועה צאן פשוט ממדבר יהודה, היה זקוק למתורגמן כדי להידבר עם בן דמותו מאתיים שנה אחר כך.

מותר להניח כי רוב בני הזמן ההוא, אילו יכלו לרכוש עותק של התורה, לא היו חושבים שהיא דיברה בלשון בני אדם, או אפילו נכתבה בה, מפני שגם הכתב השתנה במרוצת הגלות (את מקום האותיות הפיניקיות תפסו "האותיות האשוריות"). כמובן, לא חלף זמן רב והעברית, איזושהי עברית, נעלמה כמעט לחלוטין מחיי היומיום של יהודי ארץ ישראל. ארמית ויוונית תפסו את מקומה. או-אז, לשון התורה בוודאי חדלה להיות "לשון בני אדם".

אילו דיברה תורה בלשון בני אדם, אולי לא היה צורך במשנה ובגמרא, בספרות הרבנית לכל דורותיה, ברש"י, באבן עזרא, בפירוש קסוטו ובחוברות העזר שהצילו ילדים עבריים מתעלומות הטקסט המקראי במאה השנה האחרונות. לא עוד. משרד החינוך "החליט לאסור שימוש בחוברות עבודה ובספרי לימוד בשיעורי התנ"ך, כך שלמידת המקצוע תיעשה דרך הטקסט המקראי בלבד" ("הארץ", 2 באפריל).

מתחרה בקדושת הטקסט

לכאורה, לא נורא. העזתם הגדולה של ראשוני המורים העבריים בארץ, בשנות ה-80 של המאה ה-19, הייתה הוראת "עברית בעברית". אדרבא, יילמד התנ"ך בתנ"ך.

כמובן, יתרון פוטנציאלי נוסף של היעדר ספרי לימוד וחוברות עזר בשיעורי התנ"ך הוא זה שמחדר הכיתה ייעדרו כלים של ביקורת הטקסט. למשל, לא יהיה אפשר למצוא את הערותיו של קסוטו על הדמיון בין בריאת העולם בתורה לבריאת העולם בטקסטים שומריים ואכדיים מן האלף השלישי לפנה"ס; או את פירושו המרתק של פרופ' טור-סיני לשירת דבורה, באמצעות ביטול כל הרווחים בטקסט וסידור האותיות מחדש; או התחקות אחר העקבות הפגאניים בטקסט המקראי.

ביקורת המקרא מהלכת אימים על פונדמנטליסטים מאז ומעולם, לא מפני שהיא כופרת בעיקר, אלא מפני שהיא משתמשת בכלים רציונליים, כדי להסביר את הטקסט. לשון אחר, היא מפקיעה את הבעלות על הטקסט מידי מי שניסו לייחס לו את התכונות של "לשון בני אדם", ופירשוהו על-פי דרכם. יורשיהם ויורשי-יורשיהם טבעו את הפירוש בחותם של קדושה, המתחרה בקדושת הטקסט עצמו.

ביקורת המקרא מפחידה רבנים אורתודוקסיים לאומיים לא באופן שחטאי זימה מפחידים אותם. היא מפחידה אותם מפני שהיא מעוררת מחשבה נון-קונפורמיסטית. רב אחד, חיים נבון, כתב בעמוד הפייסבוק שלו (לפני חמש שנים), כי "כדאי שתלמידי ישיבות ההסדר יכירו את טיעוני ביקורת המקרא", מפני ש"חשיפה מבוקרת ומתונה לחומר מסוכן מקנה חיסון". אכן, ביקורת המקרא כווירוס.

אני חושב שהיא מפחידה אותם מסיבות לא-נכונות. אומנם ביקורת המקרא פרנסה במרוצת הדורות כפירה בעיקר, אבל כפירה בעיקר אינה תוצאה הכרחית שלה. כן, היא אומנם מכבידה על המאמין, מפני שהיא מעודדת אותו לוותר על יומרת "לשון בני אדם", אבל היא גם מאפשרת לו לקבל את מורכבותו הספרותית של המקרא ואת עושר המטאפורות שלו.

מעשה בגבעה נידחת

לא, לא תמיד. שימוש להוט מדי בכלים של ביקורת המקרא מביא לא-מאמינים להפרזות ניכרות, שאפשר אפילו לטעום בהן טעם של זדון. אני מניח שכמה גבות התרוממו בשבוע שעבר למקרא כותרת במוסף "הארץ", בגיליון שהגיע לידי קוראיו בשעות שלפני סדר פסח: "ממצאים מגבעה נידחת בסיני מערערים על אחד הרעיונות הבסיסיים ביהדות".

קשה להימנע מהחשד שהייתה שם להיטות קצת מופרזת לערער את בסיס היהדות ערב החג, שבו מוטעמים מקורות האמונה, ומסופר המעשה בהתגלויות הייסוד שלה: הסנה הבוער, הים הנקרע, לוחות הברית, הניסים של חציית המדבר. סוף-סוף היה אפשר לספר את הסיפור המסופר מתחת לכותרת ההיא מבלי לשוות לה נופך של קריאת תיגר על האמונה עצמה.

הסיפור הוא די ישן, בן 40 שנה ויותר: חפירה ארכיאולוגית בכונתילת עג'רוד שבסיני העלתה כתובת חרס, בעברית, המקדשת את אלוהי שומרון, "י-הוה ואשרתו". לשון אחר, לאלוהי ישראל הייתה בת-זוג, מה שכמובן אינו מתיישב עם יחידיותו ההכרחית. מכאן הכותרת הנוראה, שהעניקו עורכי "הארץ" לסיפור הלא-בלתי-מעניין כשלעצמו.

הטקסט, מאת ניר חסון, הוא דווקא ענייני ולא-מתלהם. "ערעור על בסיס היהדות" אינו מופיע בו, לא במישרים ולא במשתמע. מה הביא אפוא את העורכים לניסוח כה דרמטי וכה מטעה? אני מעדיף להניח שביסוד הבחירה עמדה התרגשות לא-מלומדת, לא זדון, בהחלט לא זדון. אפשר שעורכים צעירים ולא-בקיאים התוודעו בפעם הראשונה אל עובדות, והם אמרו מה שאמר דונלד טראמפ כאשר שמע בפעם הראשונה, בגיל 70, כיצד התחילה מלחמת האזרחים האמריקאית, לפני 167 שנה. "איך אף אחד לא ידע!", התפקע נשיא ארצות-הברית מתדהמה.

ערעור האמונה כמובן לא היה באתר כונתילה. החפירות, מרתקות כשלעצמן, רק הזכירו לנו שהתגבשות האמונה הישראלית הייתה עניין הדרגתי, ובסביבת י-הוה אלוהי צבאות שימש צבא של אלים בכירים וזוטרים. ידענו. כונתילה אינה המקום היחיד שבו דובר בבת-זוגו. חפירות מפורסמות ממנה שפכו אור על יחסי הגומלין העשירים בין אלוהי ישראל ויהודה לאלוהים אחרים.

ביקורת המקרא אינה איום על האמונה. כיוצא בזה, ארכיאולוגיה אינה איום. רבנים אינם צריכים לחסן את המאמינים, ועיתונאים אינם צריכים לקעקע את האמונה.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שכונת בית וגן ירושלים / צילום: אוריה תדמור

לא תמיד ניתן להגיע לחלוקה שוויונית בפרויקט תמ"א 38

כל תכנון פרויקט מסוג תמ"א 38 כולל אילוצים תכנוניים, אולם בפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי, האילוצים התכנוניים רבים, שכן הבינוי נעשה על גבי הבניין הקיים, על מגבלותיו ● כך דחתה ועדת הערר המחוזית בירושלים התנגדות של שני דיירים לתכנון של פרויקט

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נאסד"ק ננעל בירידות יום שישי ברציפות; מניית אנבידיה צנחה ב-10%

ה-S&P 500 רשם את השבוע השישי ברציפות של ירידות - ברצף ההפסדים הארוך ביותר שלו מזה למעלה משנה, הנאסד"ק סגר יום שישי ברציפות של ירידות לראשונה מאז אוקטובר 2022 ● הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט התמתן ● בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?