אסדת קידוח / צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
משרד האנרגיה העניק היום (ב') רישיון חיפוש גז טבעי ונפט במים הכלכליים של ישראל לקונסורציום חברות הודיות המורכב מחברות IOL, IOCL ,BPRL ONGC. הרישיון ניתן בבלוק הימי מספר 32, זאת בהמשך להליך התחרותי לפתיחת הים שקיים המשרד בשנה האחרונה. הרישיון ניתן למשך תקופה של 3 שנים עם אופציה להארכה ל-3 שנים נוספות בתנאי שבעליו ביצעו את תכנית העבודה ויתחייבו לבצע קידוח במהלך תקופת ההארכה.
המכרז לפתיחת הים לתחרות הסתיים באמצע נובמבר ואליו ניגשו, נזכיר, חברות משתי מדינות בלבד: אנרג'יאן היוונית, שכבר אחראית על הפיתוח של שני מאגרים ישראלים כריש ותנין והקונסורציום ההודי. המכרז היה הראשון מסוגו בישראל לאחר שהים היה סגור לחיפושים למעלה מארבע שנים.
ההודעה על הזכייה במכרז נמסרה לשתי החברות הזוכות עוד בדצמבר, והן נדרשו להשלים את הליך קבלת הרישיון, הכולל תשלום בונוס חתימה ורישום כחברה זרה בתוך 30 יום. אלא שהקונסורציום ההודי התמהמה עם השלמת ההליך, דבר שגרם ללא מעט תהיות בענף האנרגיה לגבי רצינותם באשר להגעה לישראל.
במהלך הליך הרישום, הקונסורציום ההודי התבקש להוכיח יכולת כלכלית שתתבטא בנכסים בגובה של 400 מיליון דולר לפחות והון עצמי של 100 מיליון דולר לפחות. כמו כן, נידרש הקונסורציום להוכיח יכולת מקצועית בתחום החיפוש וההפקה של נפט וגז טבעי בים.
מועד הסיום של הגשת השתתפות במכרז תוכנן לאפריל בשנה שעברה ונדחה פעמיים בשל חוסר התעניינות מצד המועמדים הפוטנציאליים. למרות הדחיות, המכרז הניב תוצאות דלות. המכרז כלל 24 בלוקים ימיים, מתוכם ניתנו רק שישה. בשל כך, במשרד האנרגיה מתכננים לצאת בהליך תחרותי חדש עוד במהלך השנה.
ישנן כמה סיבות לכך שהחברות הזרות אינן ממהרות להגיע לישראל כדי לחפש כאן גז ונפט וביניהן - המצב הגאופוליטי וחוסר ודאות רגולטורי בענף האנרגיה.
מעבר לכך, קיימת מורכבות טכנית - מדובר בקידוחים במים עמוקים, שמביא איתו סיכון עסקי כתוצאה מההשקעה פיננסית גבוהה. גם מחירי הנפט שירדו בעולם לא מעודדים את החברות להשקעות גבוהות בתחום הקידוחים.
שר האנרגיה, דר' יובל שטייניץ, בירך על המהלך ואמר, כי "במהלך השנה צפוי להתקיים הליך תחרותי נוסף לחיפושי גז טבעי ונפט, שיעודד חברות בינלאומיות לבוא ולהשקיע בארץ. שטייניץ הוסיף, כי "לראשונה ההליך התחרותי הסדיר את אופן מתן רישיונות החיפוש וקבע תנאי סף לקבלתן"