מנכ"ל מזרחי טפחות אלדד פרשר / צילום: איל יצהר
שנת 2017 הייתה שנה חזקה לבנקים, שהרוויחו ביחד יותר מ-9 מיליארד שקל. שנה זו הייתה גם טובה לשכר 42.4 אלף עובדי חמשת הבנקים הגדולים. על אף תהליכי ההתייעלות העמוקים שעוברים הבנקים, הכוללים פרישה של עובדים ותיקים בשכר גבוה, עלות השכר הממוצע בבנקים בחמשת הבנקים הגדולים טיפסה אשתקד ב-6% ל-33.2 אלף שקל בחודש.
לכתבה הראשונה בסדרה: שכר עובדי הביטוח
עם כניסת חוק שכר הבכירים לתוקף, הרי שהצטמצמו פערי השכר בין הנהלות הבנקים לעובדים. כך שנכון לשנת 2017 ממוצע עלות השכר החודשים בקרב עשרת מקבלי השכר הגבוהבבנקים עמדה על 388 אלף שקל, פי 11 מעלות השכר הממוצעת של העובדים בבנקים.
למרות המספרים המנקרים, מבחינת רוב עובדי הבנקים המשכורת שקיבלו בפועל נמוכה יותר באופן משמעותי (ראו הסבר בהמשך).
ובכל זאת, המספרים מלמדים מדוע הבנקים משקיעים משאבים רבים כל-כך כדי להתייעל בכוח-האדם שלהם - הוצאות השכר אשתקד בחמשת הבנקים הגדולים עמדו על 17.2 מיליארד שקל, בדומה לנתוני 2016.
מדובר עדיין בהוצאה היקרה ביותר בבנקים.
תחום כוח-האדם בבנקים עבר וממשיך לעבור טלטלה מהותית. לפניכם כמה מהמספרים שמספרים על השינויים:
6%. זהו שיעור העלייה בעלות השכר הממוצעת בבנקים לעומת שנת 2016, אז עמד הנתון על 31.2 אלף שקלים. העלייה בעלות השכר הממוצע נובעת ממספר גורמים. ראשית כאמור השנה הנוכחית הייתה שנה חזקה בבנקים, מה שהביא לעלייה בבונוסים שקיבלו העובדים. למעשה, למעט הבנק הבינלאומי הנמצא ביחסי עבודה מורכבים עם ועד העובדים שלו, בכל שאר הבנקים הגדולים חילקו (או צפויים לחלק) בונוס לעובדים. אפילו בבנק הפועלים שספג הפרשות כבדות בגין החקירה בארה"ב, שפגעה בתשואה על ההון שלו, מקבלים העובדים בונוס. כמו כן במזרחי טפחות ביצעו השנה הפרשה של 160 מיליון שקל בגין הסכם השכר החדש שחתמו עם העובדים, מה שמטה גם כן את נתוני השכר כלפי מעלה.
סיבה נוספת לעלייה היא שינוי בתמהיל העובדים בבנקים. אמנם גם השנה עזבו לא מעט עובדים ותיקים בעלי שכר גבוה את הבנקים, בין אם בפרישה טבעית ובין בפרישה מוקדמת. אולם מצד שני הבנקים ממשיכים לקצץ משרות בשכר נמוך כגון טלרים, מה שמושך את הממוצע כלפי מעלה.
בנוסף לכך, בחלק מהבנקים מעידים על תופעה מעניינת ולפיה הם נאלצו להעלות שכר במשרות מסוימות בשל הקושי לגיוס עובדים. כך למשל, באחד הבנקים מספרים כי בעבר שילמו משכורות בגובה של שכר מינימום לעובדים בתחום שירות הלקוחות, ואילו היום השכר עלה לכ-6,000-6,500 שקלים עם העלאת שכר נאה נוספת אחרי שנה בתפקיד.
"מאוד קשה לגייס עובדים, בעיקר באזור המרכז, והדבר מביא לעלייה בשכר", אומר גורם בכיר במערכת הבנקאית. "כנראה שהאווירה השלילית נגד הבנקים מקטינה את האטרקטיביות כמקום עבודה. בנוסף לכך היתרון המרכזי של בנק כמקום עבודה הוא ביציבות שלו, והיום לצעירים פחות חשוב נושא הביטחון התעסוקתי", הוא מוסיף.
עוד מציינים בחלק מהבנקים כי עיקר הגיוסים של העובדים בבנקים הם בתחום הטכנולוגיה, תחום שכל הבנקים שמים עליו דגש. בתחום זו מדובר בעובדים בעלי שכר גבוה, כאשר הבנקים בעיקר מתחרים על ה"טאלנטים" בתחום ומוכנים לשם כך לפתוח את הארנק בנדיבות
33.2 אלף שקל: זו עלות השכר החודשית הממוצעת לעובד במערכת הבנקאית בשנת 2017. הפער בין עלות השכר למשכורת ברוטו בפועל של העובדים גדול למדי. ניתן לראות זאת בנתוני בנק הפועלים, לאומי ודיסקונט שמפרסמים בנוסף לעלות השכר גם את המשכורת הממוצעת ברוטו. לדוגמה, בעוד בבנק הפועלים, שבו עלות השכר הייתה הגבוהה ביותר אשתקד, עם 36.2 אלף שקל בממוצע, המשכורת ברוטו הממוצעת עומדת על קצת יותר ממחצית מהסכום - 18.7 אלף שקל, בלאומי השכר הממוצע הוא כ-20 אלף שקל לעומת עלות שכר של 32.7 אלף שקל, ובדיסקונט המשכורת החודשית הממוצעת היא כ-19.9 אלף שקל לעומת עלות שכר של 33.8 אלף שקל.
מדוע הפערים הגדולים? ראשית, נתוני עלות השכר בבנקים כוללים מס שכר שאינו קיים בחברות אחרות. הסיבה לכך היא שבמוסד כספי אין מע"מ, ובמקום זאת משלמים הבנקים מס שכר שמושת על הוצאות השכר של העובדים. המס הזה מנפח את עלות המעביד בסכום שכלל אינו מגיע לכיסו של העובד.
בנוסף, עובדי הבנקים נהנים במסגרת ההסכם הקיבוצי מהטבות משמעותיות כגון סבסוד השכלה גבוהה לילדים. ההטבות הללו מגיעות לכיס העובדים, אבל הן אינן באות לידי ביטוי בתלוש השכר החודשי שלהם. וכמובן, נתוני שכר ממוצעים מתעתעים בכלל ובבנקים בפרט. הבדלי השכר בבנקים בין שכבות העובדים הם משמעותיים. שכבה אחת גורפת חלק גדול מהשמנת, בעוד שלפי נתוני בנק ישראל כשליש מהעובדים מקבלים שכר של 12-15 אלף שקל בחודש.
36.2 אלף שקל זו עלות השכר הממוצעת בבנק הפועלים בשנה שעברה. מדובר בעלות השכר הגבוהה ביותר בין הבנקים. עלות השכר הגבוהה בבנק הפועלים נובעת ככל הנראה הן מהתנאים הנלווים, הנחשבים נדיבים בבנק, והן מכך שהוותק הממוצע בבנק הוא מבין הגבוהים בבנקים - 17.9 שנים. אחרי בנק הפועלים נמצא דיסקונט עם עלות שכר ממוצעת של 33.8 אלף שקל לעומת 33.3 אלף שקל ב-2016.
בבנקים אמנם נעשה מהלך משמעותי של יציאת עובדים בשכר גבוה, אולם הבונוס שחילק הבנק לעובדיו העלה את עלות השכר הממוצעת. אחרי דיסקונט נמצא בנק לאומי עם עלות שכר ממוצעת של 32.7 אלף שקל. בעוד בעבר מזרחי טפחות התאפיין בעלות השכר הנמוכה ביותר, השנה הוא נמצא במקום הרביעי עם עלות שכר של 31.1 אלף שקל, הנובעת מההפרשה החריגה שביצע בעקבות הסכם השכר החדש, ואת הרשימה חותם הבנק הבינלאומי עם עלות שכר ממוצעת של 30 אלף שקל.
986. זו הירידה במספר העובדים בחמשת הבנקים הגדולים בשנת 2017. כאמור בחמשת הבנקים הגדולים והחברות בנות שלהם עובדים כיום 42.4 אלף עובדים. הבנקים ביצעו בשנים האחרונות תוכניות התייעלות מאסיביות שהביאו לכך שבתוך 5 שנים ירדה מצבת העובדים בכמעט 5,200 עובדים.
ההתייעלות היא אחד הנושאים המרכזיים הנמצאים היום על סדר יומם של הבנקים. מוקד ההתייעלות המרכזי הוא כוח-האדם, בכפוף להסכמי העבודה הנוקשים, האוסרים על הבנים לפטר עובדים עם קביעות.
הירידה במספר העובדים נעשתה בעיקר בתוכניות פרישה מרצון לעובדים ותיקים שעלו לבנקים כמה מיליארדי שקלים. הבנקים הסכימו להוציא תוכניות אגרסיביות שכאלה בין היתר בזכות הקלה חשבונאית שנתן להם בנק ישראל, על מנת לדחוף אותם להתייעל.
את הפירות להשקעה הזו אפשר היה לראות השנה. כל הבנקים הגיעו השנה ליחס יעילות הנמוך מ-70%, ומתחיל להיות דומה ליחס המקובל בבנקים במדינות ה-OECD.
פרישת העובדים הוותיקים באה לידי ביטוי בוותק הממוצע של העובדים, שירד ב-2017 מ-16.7 שנים ל-16.4 שנים. נתון זה בלט השנה בעיקר בבנק לאומי שם ירד הוותק הממוצע של העובדים בתוך שנה אחת מ-17 שנים ל-15.8.
גם בבנק הפועלים נרשמה ירידה מ-18.2 ל-17.9 שנים. מזרחי טפחות מוסיף להיות הבנק "הצעיר" ביותר עם ותק ממוצע של 12.6 שנים לעובד.
אלא שנראה כי מרבית תהליכי ההתייעלות כבר מאחורי הבנקים. אם בשנת 2016 ירד מספר העובדים ביותר מ-1,700, אשתקד מדובר כבר בירידה מתונה יותר של כאלף עובדים.
למעשה למעט בנק הפועלים שעדיין מוציא לפועל תוכנית התייעלות משמעותית לפרישה של 1,500 עובדים, במרבית הבנקים הגדולים האחרים אין כרגע תוכניות משמעותיות לפרישה מוקדמת נוספת של עובדים.
המאבק מול ועדי העובדים ישפיע על השכר?
בבנקים מציינים כי יש כמות לא מבוטלת של עובדים שצריכים לעזוב בפרישה טבעית. בבנק לאומי ובדיסקונט למשל מדובר בקצב ממוצע של 100 עובדים בשנה.
היות וככל הנראה לא צפויות בשנה הקרובה תוכניות התייעלות מאסיביות, ומנגנון הטייס האוטומטי ממשיך לזחילה מעלה בהוצאות השכר, עולה השאלה האם הריסון בהוצאות השכר יישמר.
המקום ממנו הנהלות הבנקים יכולות להביא להתייעלות הוא בהסכמי השכר מול העובדים. במהלך השנה הקרובה יצטרכו מרבית הבנקים לגבש הסכם שכר חדש עם ועדי העובדים.
בבנק הפועלים הסכם השכר הנוכחי הסתיים כבר בסוף 2017, ובימים אלה ההנהלה והועד מנסים לגבש הסכם חדש. בבנק לאומי ובדיסקונט הסכם השכר יסתיים בסוף השנה. בשני הבנקים הללו הסכם השכר האחרון כלל ירידה מסוימת במנגנון הטייס האוטומטי, אך מנגד מדובר היה בהסכמים לטווח קצר יחסית שיסתיימו בסוף השנה.
סביר כי בהנהלות הבנקים ינסו שוב ללחוץ כלפי מטה את תוספות השכר, אולם לא זה יהיה המוקד המרכזי של השיחות. לפי הערכות במוקד יהיו הפעם נושאים הקשורים לגמישות ניהולית בנושאים כגון קבלת קביעות, וכן יידונו הטבות שונות שמקבלים העובדים. בבנקים גם יציעו ככל הנראה פתרונות יצירתיים אחרים כמו תגמול במניות. עוד סביר כי המגמה של צמצום פערים בין עובדי דור א' לדור ב' תימשך.
בכל אופן ההישגים של ההנהלות בהסכם השכר יקבעו במידה לא מבוטלת את יכולתם להמשיך ולהציג שיפור ביחס היעילות. ועדי העובדים, שאמנם מודעים למציאות הנוכחית לא יעשו להם חיים קלים.
הבנק הבינלאומי צמוד להסכם השכר בבנק לאומי, ולכן יושפע גם הוא מההסכם החדש. לעומת זאת מזרחי טפחות הסיר מבחינתו את האי וודאות לגבי ההמשך. בסוף השנה שעברה חתם הבנק על הסכם שכר עם ועד העובדים לשנים הקרובות.
יחד עם זאת, בין הנהלת הבנק לוועד העובדים קיימת מחלוקת ארוכה וסבוכה בנוגע לשכר בשנים 2005-2015. מחלוקת זו עברה לבוררות, והבוררות נמצאת בשלבים הסופיים.
לפי הערכות בתוך כמה חודשים תתקבל הכרעה בסוגיה, בסופה עשוי הבנק למצוא עצמו נאלץ לשלם סכומים מהותיים לעובדים. נזכיר כי בשנה שעברה ביצע מזרחי טפחות הפרשה של 160 מיליון שקל בגין הסכם השכר החדש שהעיבה על תוצאותיו ברבעון השלישי, ולא מן הנמנע כי גם השנה תתבצע הפרשה לא מבוטלת בנושא שכר העובדים, והפעם בנוגע לעבר.
לכתבה הראשונה בסדרה על שכר עובדי הביטוח