עוד איל ינון / צילום: רפי קוץ
היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון, שמכהן בתפקידו כבר שמונה שנים, חושש מכך שהממשלה תפגע בכנסת. "באופן כללי", אומר ינון, "אני סבור כי נשקפת הרבה יותר סכנה למעמדה של הכנסת ולסמכויותיה מצד הממשלה מאשר מצידו של בית המשפט. דווקא בשנים האחרונות בג"ץ לא אחת הגן על הכנסת במישור המוסדי, בין אם זה במקרה בג"ץ של ח"כ סתיו שפיר אשר בזכותו נעשה סדר בכל ההעברות התקציביות, או בג"ץ מתווה הגז, בו הממשלה ניסתה לכבול את הכנסת לשנים ארוכות ובג"ץ פסל את הכבילה הזו. או גם בהקשר של התקציב הדו-שנתי, שם בג"ץ עצר את העברת המהלך באמצעות תיקון הוראות שעה לחוק יסוד".
איך אתה מתייחס לכוונה להכניס "פסקת התגברות" לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו? זה רלוונטי רק לנושא ההסתננות או באופן כללי?
"בימים האחרונים מרבים לדבר על מודלים שונים של פסקת התגברות - המודל הקנדי, המודל הבריטי, אך משבאים ללמוד מקרוב את המודלים התיאורטיים רואים עד כמה לא ניתן לנתק את הדברים מהתרבות הפוליטית-משפטית בכל מדינה. במציאות שלנו אני חושב באופן עקרוני שזו תהיה טעות להעביר פסקת התגברות - בין אם היא ספציפית לנושא ההסתננות או כללית, ונזקה יעלה בהרבה על תועלתה. חקיקה טובה דורשת ריסון ואיזון, וברגע שהלכה למעשה מבטלים את הביקורת החוקתית זה עלול לפגוע קשות באיכות החקיקה ובאיזונים שהכרחי לערוך במסגרתה".
במסגרת הראיון ינון מתריע מפני החשש שלו ששינוי האיזונים החוקתיים, כפי שמוצע כיום, יוביל את בית המשפט לפסול חוקים בצורה רחבה יותר. ל"גלובס" אמר: "אני חושש שמהלך כזה יכניס אותנו לתוהו ובוהו חוקתי. וקיים בעיני חשש נוסף: בית המשפט, ביודעו היום שהוא הערכאה הסופית, נזהר מאוד מלפסול חוקים, אך במצב בו ממילא הכנסת תהיה רשאית להתגבר בקלות על פסיקתו ייתכן כי הדבר יוביל דווקא ל'יד קלה יותר על ההדק' ויהיו יותר מצבים בהם בית המשפט לא ירצה לקחת אחריות על חקיקה שתהיה בעייתית מאד מבחינה חוקתית, כפי שהוא עושה לא אחת היום".
בשנה האחרונה טענו חלק מחברי הכנסת שינון הוא חלק מ"שלטון היועמ"שים שהוא רעה חולה ואסור לאפשר לו לחדור לכנסת". הדברים הגיעו על רקע החלטה עקרונית של ינון, לפיה לחברי הכנסת אין סמכות להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לחקירת ארגוני השמאל. יו"ר ועדת הפנים, ומי שהיה קודם לכן יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יואב קיש (הליכוד), אף כינס דיון בוועדה כדי לתקוף את חוות הדעת של ינון, אירוע תקדימי בכנסת.
ינון לא נרתע מן העימות אך שמר על הדיון במסגרת הכללים המשפטיים של הכנסת. הוא הגיע לקחת חלק באותו הדיון, שכונס נגדו. "גם אם חברי הכנסת לעתים לא אוהבים ולא מוחאים כפיים לדברים שאני אומר אני לא אמור להירתע, אני לא הקונסליירי של חברי הכנסת, אני אמור לתת את כל הגיבוי והסיוע המקצועי כל עוד אני חושב שהעניין נמצא במתחם שיקול הדעת הלגיטימי".
יש עודף משפטזציה בכנסת? למשל, בדיון בכנסת לפני כחצי שנה בו ח"כ יואב קיש, אז יו"ר ועדת הכנסת, הטיח בך שהיועצים המשפטיים משתלטים ומנהלים את המדינה, דבר שגם נטען כלפי משרדי ממשלה.
"אני לא מקבל את הביקורת הזו. וגם השבתי לח"כ קיש באותו הדיון, הן סביב הסוגיה שעלתה אז בוועדת הכנסת - הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לחקר ארגוני השמאל, והן באופן כללי. יש ליועצים המשפטיים תפקיד מרכזי וחשוב, גם בממשלה וגם בכנסת. בשום אופן אנחנו לא רואים את עצמנו ואסור שנראה את עצמנו כמובילים בכלל, ובוודאי לא כמובילי אג'נדה כזו או אחרת".
ההתנגדות שלך להקמת ועדת חקירה פרלמנטריות לחקר ארגוני השמאל לא היתה פרוצדרלית אלא עסקה בעקרונות המשפט, חופש הביטוי של האופוזיציה באמצעות גופים חוץ פרלמנטיים, כתבת בחוות הדעת שלך הסבר ערכי.
"חלק מזה הוא גם אובדן הממלכתיות. בעבר אף אחד לא היה מעלה בדעתו להקים ועדת חקירה שכזו. כאשר בדקתי את ההיסטוריה של ועדות חקירה פרלמנטריות ראיתי שהן לא היו מעולם נושא למחלוקת בין אופוזציה לקואליציה. למשל, ועדת החקירה הפרלמנטרית בכנסת הזו, לחקר שוק האשראי של הבנקים, מי עומד בראשה? ח"כ איתן כבל, איש אופוזיציה.
"הנושא של ועדות חקירה לא היה עניין של מחלוקת אידיאולוגית, לא השתמשו בכלי הזה לבירור מחלוקת בין שמאל לימין. להיפך, כאשר היה קונצנזוס בכנסת שיש בעיה חמורה שיש ליתן עליה את הדעת, אז פנו לכלי הזה. אבל בנושא של ועדות לחקירת ארגוני שמאל, האופוזיציה הודיעה שהיא לא תשתף פעולה עם המהלך.
"גם אם לא כתוב בשום מקום שאסור להקים ועדה שתחקור ארגוני חברה אזרחית, יש עקרונות משטריים בסיסיים וחלק מן התפקיד שלי הוא להסביר אותם ולשים אותם על השולחן ולהיות בלם של כל מיני יוזמות מהסוג הזה, כי צריך להבין שעוצמת הכוח שיש לחברי הכנסת של הקואליציה ושל הממשלה ליזום מהלכים ולהוציאם לפועל, היא עוצמה בלתי רגילה. וחלק ממשטר טוב ודמוקרטיה מתפקדת זה כאשר יש מערכות של איזונים ובלמים ואנחנו חלק ממערכת האיזונים והבלמים".
הראיון המלא עם ינון יתפרסם בגיליון יום העצמאות של "גלובס" ביום שלישי.