גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה הופך גבולות בין מדינות לאטרקציות תיירותיות מושכות?

הגדר שבין אריזונה למקסיקו, הגבול שבין שתי הקוריאות, הטקס היומי בגבול הודו-פקיסטן והתפר שבין מזרח גרמניה למערבה ● יש גבול, פרויקט ליום העצמאות

אריזונה, חומת הגבול שבין ארה"ב למקסיקו / צילום: רויטרס - Jorge Duenes
אריזונה, חומת הגבול שבין ארה"ב למקסיקו / צילום: רויטרס - Jorge Duenes

זאת הייתה אחת מסצנות הבחירות הכי מפורסמות במסעו של דונלד טראמפ לבית הלבן. המועמד היה מרים קול וזועק למיקרופון: "מה נבנה לאורך הגבול עם מקסיקו?", ואלפי האוהדים היו עונים בצווחה: "חומה!". "ומי ישלם בעדה?" - "מקסיקו תשלם". חזון החומה, כך נראה, נגוז בינתיים, עם עוד כמה מהרעיונות של הנשיא, אבל מספר התיירים שביקרו במקסיקו ב-2017 נסק ב-14% לעומת 2016, ואחת מהאטרקציות התיירותיות, אם כי לא מהחשובות שבהן, היא אותו הגבול עצמו שלאורכו הבטיח טראמפ לבנות חומה.

למשל, אם אתם מבקרים במדינת אריזונה שבדרום-מערב ארצות-הברית, תוכלו לחוות יום של טיול תיירות גבולות. המרחק מעיר הגבול נוגאלס (Nogals) שבאריזונה לעיר ארואיקה נוגאלס (Heroica Nogales) שמצדו השני של הגבול, הוא כמעט אפסי, וכל מה שצריך כדי לחצות את הגבול הוא דרכון. מומלץ להגיע לנוגאלס המקסיקנית בשעות הצהריים כדי לא להיקלע לעומס התיירים בבוקר, ולחזור בשעות הלילה או למחרת.

אזור הדאון-טאון בעיר שופע מסעדות, ברים ושווקים תוססים, אך ביקור במקום לא יהיה שלם בלי סיור בחומת הגבול המפורסמת החוצצת בין שתי הערים. החומה מורכבת ממוטות פלדה חלודים התקועים בבטון וגובהם בין 5 ל-6 מטרים. לא מעט מבריחי גבול ומבריחי סחורות קיפחו כאן את חייהם, והרי לכם חוויה תיירותית לא שגרתית בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.

"לאורך ההיסטוריה, גבולות היוו מכשול פיזי, פסיכולוגי ומיתי", אומר ד"ר אלון גלבמן, ראש החוג לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כינרת שבעמק הירדן. "מבין סוגי הגבולות - טבעיים, גיאוגרפיים, היסטוריים או גיאו-פוליטיים - הגיאו-פוליטיים מעוררים את המיצים התיירותיים התוססים ביותר. כאשר קווי הגבול מסומנים באופן מוחשי, אם על-ידי גדר, עמודים, שלטים, דגלים או שער, קיים פוטנציאל להפיכתם לאטרקציה תיירותית. גבולות הם עניין דינמי. בפרספקטיבה של זמן, הדינמיות של אתרי תיירות הגבולות היא ראי של הגיאופוליטיקה, שכן גבול העבר אינו בהכרח גבול ההווה או העתיד".

"משולש הזהב", מפגש הגבולות שבין לאוס, בורמה ותאילנד / צילום: שאטרסטוק

52 קילומטרים מפרידים בין סיאול בירת דרום-קוריאה ל-DMZ, האזור המפורז שבין קוריאה הדרומית לצפונית. מאז שנבנה ב-1953, זהו אחד מקווי שביתת הנשק המבוצרים והמוגנים ביותר בעולם. עם זאת, הוא נראה כיום כמעט כמו לונה פארק צבעוני וממוסחר, המציע לתיירים הצצה חטופה אל ממלכת הרשע של צפון קוריאה. עם כמיליון תיירים בשנה, זהו אתר התיירות מספר 1 של קוריאה הדרומית, אלפים רבים של תיירים מגיעים לכאן בסופי השבוע.

גבול מסוג אחר הוא משולש הזהב - כפי שמכונה גבולן המשותף של תאילנד, מיאנמר ולאוס. נהר המקונג ויובליו חוצים את משולש הזהב במקום שהיה סגור ומבוצר במשך עשרות שנים ונשלט בידי גנגסטרים וסוחרי סמים, ובו התרחשו בעבר קרבות ומעשי זוועה לא מעטים, המזינים כיום את תיירות הגבולות שהתפתחה באזור. "מדובר בתהליך קלאסי של הפיכת הגבול למוצר תיירותי כלכלי, שמהווה תחליף לכלכלת גידולי האופיום של העבר", אומר ד"ר גלבמן.

לעיתים, עצם המיקום בסמוך לגבול הוא האטרקציה, גם אם אין מדובר בגבול דרמטי או מדמם. בארצות-הברית, למשל, הוקם אתר תיירות ייחודי הידוע בשם "ארבע הפינות" (The Four Corners Monument), שאינו אלא סימון קרקעי של מפגש ארבעה קווי גבול בין ארבע מדינות - יוטה, קולורדו, אריזונה וניו-מקסיקו. המוני תיירים נוסעים מאות קילומטרים באזור מדברי שומם רק כדי לזכות לדרוך בו זמנית בארבע מדינות שונות, וכמובן לעשות סלפי במקום.

"בדואליות של הסכנה מחד והתקווה מאידך, טמון סוד קסמה של תיירות הגבולות", אומר ד"ר גלבמן. "מתקיימת בה תערובת מיוחדת של חששות ותקוות. מורשת של מלחמות יוצרת סמליות, שהופכת למוצר צריכה, ומרחב הגבול הופך למוזיאון חי שבו ההיסטוריה עמדה מלכת. בדואליות של הסכנה מזה והתקווה מזה טמון סוד קסמה של תיירות הגבולות. הטרנספורמציה של גבול לאתר תיירותי עשויה גם להפוך למקור של תקווה לסיום הקונפליקט". הלוואי שבקרוב גם אצלנו. (גליה גוטמן)

הטקס בגבול הודו-פקיסטן / צילום: יותם יעקבסון

תיאטרון הגבול | קרב תרנגולים בגבול הודו-פקיסטן

שאגה רמה התגלגלה ברחבי המתחם כולו. היא בקעה מגרונו הניחר של חייל הודי גבה קומה שלראשו כובע מסוגנן שנראה כמו זנב טווס פרוס לראווה. מפקדו הצמיד מיקרופון לפיו הפעור. גם מרחוק ניתן היה לראות את גידי צווארו וצדעי מצחו נמתחים מהמאמץ. מצדו האחר, הפקיסטני, של הגבול בקעה שאגה זהה מלועו של חייל פקיסטני לבוש שחורים שלראשו כובע טווסי, בצבע תואם. גם השאגה הפקיסטנית התגלגלה, רמה ומתמשכת. גם ליד החייל הפקיסטני, כך ניתן היה לראות מרחוק, ניצב מפקד שקירב מיקרופון לפיו. שאגתו של החייל הפקיסטני גוועה לפני זו של החייל ההודי, וגררה תרועות ניצחון של אלפי הצופים ההודים.

לא, לא מדובר בהצגה, ואם כן, המסך היחיד שיורד כאן בסופה הוא מסך הלילה, רגע לאחר שמעבר הגבול וואגה (Wagah), מעבר הגבול היחיד שפתוח באופן רציף בין הודו לפקיסטן, נסגר, כפי שקורה מדי ערב, עד למחרת היום. האירוע, שאינו נעדר תיאטרליות, הוא הטקס היומי של סגירת מעבר הגבול היחיד בין המדינות שביניהן שוררת יריבות רבת שנים. האירוע כולו הוא הנכחה גרוטסקית של אחווה מבדלת וגאווה לאומית. קרב תרנגולים.

במרוצת השנים התפתח המעמד הטכני של נעילת הגבול לטקס של ממש, מעמד פומבי, בנוכחות קהל גדול, עם תוכנית קבועה ורבת גינונים. כדי לאפשר את השתתפות הקהל, הוקמו בראשית שנות האלפיים משני עברי הגבול מעין תיאטראות גדולים, זה מול זה. כל תיאטרון חצוי על-ידי הכביש שעליו ניצב המעבר ובתווך ניצב השער עצמו. התיאטראות מאפשרים ישיבה נוחה ותצפית על האירוע. הם יכולים להכיל אלפי בני אדם, ובדרך כלל הם מלאים, בפרט בסופי השבוע. בצד הפקיסטני, המוסלמי, יושבים הגברים בנפרד מהנשים. בקהל ההודי יושבים גברים ונשים בערבוביה. אל התיאטראות נכנסים דרך שערים גדולים הנושאים את שמות שתי המדינות ובראשם מתנפנפים דגליהן.

גבול הודו-פקיסטן / צילום: יותם יעקבסון

וואגה הוא כפר קטן, בין הערים לאהור (כיום בפקיסטן) ואמריצאר (האתר המקודש ביותר לבני הדת הסיקית, כיום בהודו). בשנת 1947, עם ההחלטה לחלק את שטחי הראג' הבריטי למדינות נפרדות על-פי קריטריון דתי, נחצה הכפר לשניים על-ידי קו גבול ברוטלי. חלקו האחד צורף להודו, שבה רוב הינדי, והחלק האחר לפקיסטן, שבה רוב מוסלמי. לימים הוקם במקום מעבר גבול.

חלוקת תת-היבשת בין הודו לפקיסטן באוגוסט 1947 לא עברה בשלום. היא הביאה למהומות אלימות משני הצדדים. יותר ממיליון איש נהרגו ועוד 15 מיליון מוסלמים, הינדואים וסיקים עברו מצד אחד של הגבול למשנהו, כשמצאו את עצמם בצד "הלא נכון". במהלך השנים התנהלו בין המדינות שלוש מלחמות ושפע של משברים ותקריות גבול, כשבשנים האחרונות מתקיימת ביניהן גם הרתעה גרעינית.

חרף העימות המתמך בין שתי המדינות, מתקיימים ביניהן קשרים שונים. סחורות שונות מיוצאות מהודו אל פקיסטן, ולהיפך. הקשר בין שתי המדינות לא מסתכם במסחר, אלא מתבטא גם בענייני תרבות. הפקיסטנים צורכים בתאווה את סרטי הקולנוע ההודיים מתוצרת בוליווד. מצדו השני של הגבול, ההודים, גם ההינדואים, מטורפים על קוואלי, שירה סופית-מוסלמית שכולה אהבה וערגה לאללה, שזוכה בשנים האחרונות לשלל קאברים מודרניים תוצרת איסלמבאד.

בהדרגה, התפתחו במעבר הגבול הטקסים המתמיהים. מדי ערב, במיוחד במהלך סופי השבוע, נוהרים המונים אל המקום, גודשים את התיאטראות וצופים בטקס הקצר הכולל את השאגות ההדדיות. בדרך יכולים המבקרים להצטייד בדגלונים קטנים, במשרוקיות ובמאכלי רחוב שאותם מציעים למכירה רוכלים רבים. הקהל הפקיסטני מריע "פקיסטאן זינזבאד" (תחי פקיסטן) בעוד ההודים קוראים בלהט "ג'יי הינדוסטן", צירוף מילים בעל משמעות זהה.

משני עברי הגבול נערך מעין מירוץ שליחים עם דגלי המדינות. בצד הפקיסטני רצים גברים בלבד. בצד ההודי רצות גם נשים, מה שגורר מבטים משתוממים מצד הפקיסטנים השמרנים יותר.

חיילי משמר הגבול של שתי המדינות נראים כאלו נבחרו בראש ובראשונה לפי גובהם וגמישותם. הם צועדים זה מול זה בהנפת רגליים לשחקים, כל תנועותיהם אומרות ראוותנות תרנגולית מגוחכת. עם הגעתם לגבול עצמו הם נעצרים בפתאומיות, ממש חוטם אל חוטם, ואז סבים באחת על עקבותיהם. לא יכולתי שלא לתהות - האם אפשר להיוותר אויבים כשנפגשים כך מדי יום ביומו? מה חושבים החיילים עצמם על הטקס היומי שהם עורכים?

שיאו של הטקס בהורדת הדגלים, ההודי והפקיסטני, מהתרנים. הדגלים מורדים במקביל, תוך תיאום מוחלט בין הצדדים, מקופלים ונלקחים בכבוד רב לאחסון עד ליום המחרת. כשהשמש שוקעת והלילה יורד, חוזר הקהל אל עומק מולדתו. אלו מערבה ואלו מזרחה, מאוחדים תחת שלטון בריטי עד שנת 1947, מפולגים מאז. (יותם יעקבסון)

"הרצועה הירוקה" או שביל הפטרולים. בעבר נקראה "רצועת המוות" / צילום: לשכת התיירות Werratal

תפר מדמם בין מזרח למערב | מוזיאון הגבול, גרמניה

כאילו חסרה הייתה גרמניה מקומות מעיקים עם זיכרונות כאובים, הנה בא גם המקום הזה. אלא שהפעם זה לא קשור לענייני יהודים-גרמנים, אלא בין גרמנים לגרמנים. או למען הדיוק - בין המזרח למערב. מוזיאון הגבול Schifflersgrund הוא ללא ספק אתר מדכדך. הגדרות, מגדל השמירה, הצריפים, השלטים המתריעים "הנך עומד לעבור לאזור בשליטה סובייטית" ו"זהירות - מוקשים", עושים את העבודה. זה מקום ענייני, שאינו מתאמץ להסתיר את מה שהוא באמת - תחנת גבול בין GDR, הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית, כלומר - הקומוניסטית, לבין ה-FRG, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, כלומר, המערבית.

תוך כמה צעדים ממגרש החניה אתה מוצא את עצמך נופל כמו לתוך סדק בזמן או ללוקיישן של סרט על המלחמה הקרה. זה לא שחזור, זה הדבר האמיתי - אחת מנקודות השמירה על הגבול, על קו התפר שבין מה שהיה מזרח גרמניה למערבה. כשנפלה חומת ברלין ובהמשך, כשהתמזגו שתי הגרמניות, היו צריכים לקבל החלטה מה לעשות בתחנות הגבול האלה, שהפכו בן לילה לתחנות רפאים.

Grenzmuseum Schifflersgrund היה הראשון שהפך למוזיאון, להנצחת תקופת המלחמה הקרה. בעקבותיו קמו נוספים, ויחד הם מרכיבים את מה שנקרא מסלול מסך הברזל (Iron Curtain Trail) - מסע לאורך הגבול בין הגרמניות, שמנוקד ברשת של נקודות גבול מאזור ליבק בצפון ועד לבוואריה בדרום. לכל תחנה אופי מעט שונה, בהתאם לתפקיד שמילאה.

המוזיאון הזה נחשב לאחד המוצלחים שבהם. הוא שוכן בנוף פסטורלי בין יערות וכרי דשא, בין הכפר הקטן Asbach-Sickenberg במחוז תורינגיה במזרח גרמניה לשעבר לכפר Bad Sooden-Allendorf בחבל הסה שבמערב. הפער בין הנוף השליו שמסביב לכיעור העצבני שבמקום מגביר את האפקט. מגיעים אליו כ-46,000 מבקרים בשנה, כ-3,000 מהם תלמידי בית ספר - רובם הגדול גרמנים.

בצריפים מוצגת תערוכה המסבירה את הרקע המדיני של החלוקה לגוש הסובייטי ולגוש המערבי. זוהי תערוכה בסיסית, מיושנת. בצריף אחד בובות של חיילים ושומרים במדים עם כלבי זאב מפוחלצים, בשני תצלומים ומפות והסברים מודפסים. הרוב בגרמנית בלבד, מעט באנגלית.

בכלל, ידיעת השפות של עובדי המקום היא לא משהו. אולי הם לא יודעים אנגלית, אולי מתביישים לדבר - כך או כך, ממליצים לי לחכות שמרטין יחזור - אחד המדריכים המעטים הדוברים אנגלית רהוטה. היה כדאי לחכות למרטין, שכן ההבדל בין הסיור שעשיתי לבדי וזה שהתלוויתי למרטין היה תהומי, ולא רק בגלל מגבלות השפה. המקום דורש תיווך של מקומיים.

"אף אחד מהאנשים שעובדים במוזיאון לא נמצא כאן במקרה", אומר מרטין. "הם כאן כי הם רוצים לספר את הסיפור שלהם". כשאני מבררת בזהירות מה הסיפור של מרטין, הוא מספר שאביו היה חייל בצבא המזרח גרמני, ולא הרבה לשתף בחוויותיו. המקום הזה עוזר לו להבין אותו. חוץ מזה, חשוב לו שמבקרים יבינו איך התנהלו החיים במזרח גרמניה.

מוזיאון הגבול Schifflersgrund / צילום: לשכת התיירות Werratal

אנחנו צועדים לאורך "הרצועה הירוקה", שם חדש ומכובס למה שנקרא בשעתו "רצועת המוות". דרך ממוקשת, מוארת בפנסים ובזרקורים. לישראלים זה יזכיר את דרך הפטרולים. רצועה חולית חשופה בין שתי גדרות תיל, שעליה קל לראות טביעות רגליים של מי שמנסה לחצות את הגדר. אבל כאן החוצים הם לא מפגעים, אלא אזרחים מזרח גרמנים שמנסים לערוק אל החופש במערב. בין כרי הדשא ניצבים טנקים, ג'יפים, אופנועים והליקופטרים. כולם פטרלו כאן באזור, מחפשים עריקים ובורחים.

התערוכה באחד הביתנים מוקדשת לניסיונות המעבר הללו. מהסתתרות בתאי מטען של מכוניות טראבי מזרח גרמניות ועד למצנחים ולרחפנים וכאלה שניסו לחצות את הגבול ברגל. ניסיון הבריחה המפורסם ביותר הוא זה של היינץ-יוזף גרוסה (Heinz-Josef GroBe) הנחשב כאן לגיבור מקומי, שהמוזיאון משמש גם אתר הנצחה לזכרו.

גרוסה היה תושב אחד הכפרים בסביבה, טרקטוריסט של עבודות עפר, אזרח שעבד עם הטרקטור שלו בביצור הגבול בעבור רשויות הביטחון המזרח גרמניות. הוא נהנה מסיווג ביטחוני גבוה ומאמון מפקדיו, שנתנו לו לעבוד לבדו ליד הגבול. יום אחד הוא לקח את הטרקטור שלו, והמשיך לעבר הגבול. שם נטש אותו וניסה לחצות ברגל לצד השני. זו הייתה עריקה דרמטית. גרוסה כמעט הצליח, רק מטרים ספורים הפרידו בינו לבין השטח המערב גרמני - אבל החיילים הבחינו בו, קראו לו לעצור, ומשלא עצר - ירו בו בנשק חם.

הוא נפצע, נפל ודימם למוות בשטח ההפקר שבין שתי המדינות. גם החיילים המערב גרמנים הבחינו בו, וקראו לו קריאות עידוד, אך היו מנועים מלהתקרב אליו ולהגיש לו עזרה. במקום שבו נהרג ניצב כיום צלב עץ, וספסל וסככה מזמינים את המבקרים לשבת מול נקודת התצפית. גרוסה הפך לסמל, למרטיר שמת על קידוש החירות. החיילים שירו בו הועמדו לדין, אך יצאו בעונשים קלים, שכן הם ירו בהתאם להוראות הפתיחה באש.

בתחנה הבאה מוצג לראווה הטרקטור שלו, בעמדת הסתערות על גדר התיל. משפחה גרמנית עומדת ומתבוננת בו, משוחחת בקולות מהוסים.

לא רחוק משם ניצבת אנדרטה נוספת, שנקראת "אלף אבנים". מבקרים מרחבי גרמניה והעולם נקראים להניח אבן שהביאו איתם מארצם ולכתוב עליה מאיפה היא. לא הבאתי אבן מישראל, מי ידע שצריך, אבל הרמתי אבן קטנה והנחתי אותה לצד הערימה. למרטין הסברתי שזה מנהג יהודי עתיק, ושיש כאלה הגורסים שהנחת האבן שמה גם גבול לאבל, כמו לפקוק את בקבוק הצער, לתת לעצב מקום, אבל לעודד את המתאבלים להמשיך הלאה. (זהרה רון)

עוד כתבות

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק