גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה נתניהו מאשים את שיטת הממשל - אבל לא משנה אותה?

הפוליטיקאים סבורים כי צריך לשנות את שיטת הממשל, עד שזה נוגע לכיסא שלהם ● הגבלת כהונה יכולה לעודד בעלי תפקידים לפעולה - אבל לא נראה שמישהו מעוניין לקדם זאת ● במקום לדאוג לעתידה של ישראל, נבחרי הציבור ימשיכו לחיות ממהדורת חדשות אחת לשנייה ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

בנימין נתניהו / צילום: shutterstock
בנימין נתניהו / צילום: shutterstock

מהר-מהר. טווח המחשבה הקצר של הפוליטיקאים הוא לצייץ ולזכות בלייקים ושיתופים. לפעמים הם מתכננים משהו קצת יותר ארוך טווח - מהדורת השעה הבאה ברדיו. טווח התכנון הפוליטי שלהם נמתח במקסימום עד לשמונה בערב, למהדורות החדשות המרכזיות בטלוויזיה.

לחשוב עם הפוליטיקאי על החודש הבא זה עוון. לשאול אותו על השנה הבא, חטא. ואם מישהו רוצה להעלות את העשור הבא של מדינת ישראל - עד 2028 - זה כבר פשע.

■ לכל הכתבות בפרויקט ישראל 2048

מי מסוגל להגיע עד לשם ומדוע שהפוליטיקאי יטרח לעמול על חזון ליום רחוק, שבו אף אחד לא ייתן לו קרדיט? הציפייה שפוליטיקאים יחשבו עשרות שנים קדימה שקולה למחשבה שפו הדוב יתרכז בדחיית סיפוקים מעבר לליקוק צנצנת דבש.

ממש לאחרונה התחרו ביניהם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך נפתלי בנט, למי יש ניסוח יותר חזק לאופן שבו תבוטל עליונותו הנורמטיבית של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו על פני חוקים רגילים. האם באמצעות חקיקת פסקת התגברות או שמא בחוק נפרד, שמבטל את סמכות בית המשפט לדון בהשלכותיהם של חוקים?

בנימין נתניהו נפתלי בנט / צילום: חיים צח-לע"מ רוני שיצר

הפוליטיקאים שלנו - והם לא מאוד שונים מפוליטיקאים זרים - לא מביאים בחשבון את ההשלכות ארוכות הטווח האמיתיות. למשל, מה תהיה ההשפעה של מהלך כמו ביטול סעיף-על בחוק יסוד בראייה רחבה של שנת 2048, כאשר מדינת ישראל תהיה בת 100 ועדיין תרצה להיות הדמוקרטיה הליברלית היחידה במזרח התיכון.

תכנון לטווח קצר טבוע בדי.אנ.איי של המהות הפוליטית. באנגלית מכנים זאת Political Short-termism. תופעה מוכרת במדע המדינה. תועלתנות פוליטית לטווח קצר, כיוון שנבחר הציבור מודע לכך שעליו להיבחר שוב.

הוא לא מוכן להשקיע בנושאים מורכבים, להסביר דקויות, לחשוב על הצורך לנצל את הזמן כדי להשאיר חותם. הוא רוצה לממש את הסטטוס-קוו כדי לא להעיר פחדים מיותרים. לשדר יציבות במקום מעוף ומחשבה מעמיקה. והוא נאלץ לספק הסברים לציבור קולני, מחאתי, הרוצה ממנו אמירות נחרצות ותוצאות מיידיות ולא שיחה על תהליכים.

מעטים מהם בעלי הגות וחזון, שמוכנים להקריב את ההווה הפוליטי ולאפשר לנבחר ציבור ממולח מן העתיד לקצור את פירותיהם בעוד שלושה עשורים.

פילוסופיית החיים של פו הדוב

אז מדוע לדבר על 2048 בזירה הפוליטית, אם אין כל ציפיות ממנהיגות נבחרת לחשוב על העתיד הרחוק?

בעשור האחרון בישראל, במיוחד בהשוואה לדמוקרטיות אחרות, נוצר מעגל שוטים רדוד. בכל פעם שפוליטיקאים נתפסים במחדל הקשור לאי-תכנון, ראייה קצרת טווח וכו', הם מתרצים את היעדר העשייה בקשיי המשילות ובעיות מבנה השלטון בישראל. הם ידברו על "שלטון הפקידים" או "השתלטות היועצים המשפטיים". לעיתים זו "אשמת בג"ץ" ופעמים אחרות יש צורך ב"שינוי שיטת הממשל".

ההאחזות בססמת שינוי שיטת הממשל כפתרון קסם לבעיות היא כה נפוצה, עד שבכל מערכת בחירות מופיע המוטו הזה כסלוגן בחירות מנצח.

"הפוליטיקה הישראלית מתפוררת. אנחנו מתפרקים למפלגות קטנות ובינוניות, כשאף אחת מהן לא יכולה באמת למשול ולנהל את מדינה", אמר נתניהו ב-5 בינואר 2015, בפסקה הראשונה בנאום הראשון בהשקת מערכת הבחירות לכנסת ה-20. "החזון שלי הוא לתקן את הכשל הזה באופן יסודי ל-40 השנים הבאות" הבטיח הפוליטיקאי שטווח התכנון שלו ביום טוב מגיע עד למהדורות המרכזיות בטלוויזיה.

"אנחנו הולכים על מהלך דרמטי שישנה את פני המדינה. נחוקק חוק שישנה את שיטת הממשל בישראל. בבחירות לאחר מכן, לא הקרובות, ראש המפלגה הגדולה הוא זה שאוטומטית ירכיב את הממשלה". הדברים זכו למחיאות כפיים נלהבות, אך דבר לא נעשה בנוגע לכך והוועדה לרפורמות בממשל לא הוקמה. גם בשנים 2019 ו-2013 (מיד אחרי או תוך כדי מערכות בחירות) הבטיח נתניהו לשנות את שיטת הממשל.

מילות הקסם "שיטת הממשל" כאילו נלקחו מתוך פילוסופיית החיים של פו הדוב, כפי שלוקטה על ידי א.א.מילן: "ברגע שהבנת איזו מכפות הרגליים היא כף הרגל הימנית, כבר אין לך הרבה התלבטויות מי מהן היא הכף השמאלית, וכעת רק נותרה הבעיה באיזו מהן להתחיל לצעוד". וכמוהו גם הפוליטיקאים - מה מנע מהם מלצעוד קדימה עם שינוי שיטת הממשל? התשובה היא כמובן ששינוי שיטת הממשל עשויה לא לשרת אותם בטווח הקרוב.

בהערת אגב כדאי להוסיף, שגם אם פוליטיקאים היו מנסים לשנות את שיטת הממשל במסגרת איזה נס של חשיבה ארוכת טווח, המרקם החברתי הישראלי - זה של קבוצות רבות ומגובשות שיודעות להפעיל לחץ פוליטי אפקטיבי מכיוונים שונים - היה מפעפע לתוך מארג הנורמות החדשות ומוצא את הפרצות החוקתיות החדשות כדי להפעיל את אותם הלחצים מכיוונים חדשים.

האם אפשר ליצור מערכת שתעודד קבלת החלטות ארוכות טווח? שינויים בשיטת הממשל באספקטים מסוימים ומוגבלים יכולים אולי לכוון פוליטיקאים להיות מחויבים יותר לציבור. ניתן לגרום לפוליטיקאים לפעול לטווח הזמן הבינוני, לתקופה של 7-8 שנים.

הנה דוגמה אחת, שאולי יכולה לזכות לאהדת הציבור: הגבלת תקופת הכהונה. ביום שבו פוליטיקאי נבחר, הוא יידע ששעון העצר הציבורי שלו מתקתק. התפיסה הזו מניחה, שאם נבחר הציבור לא התחיל להזיז דברים במשך 10 שנים, הוא גם לא יתחיל זאת בשנה ה-11 או ה-12 לתפקיד. אם נתניהו, שנכנס לשנתו העשירית בתפקיד, היה סבור ששינוי שיטת הממשל היא דבר חשוב, הוא היה מניח הצעת חוק ודוחף אותה. מה שלא התחיל להזיז עד היום, כנראה כבר לא יתרחש עכשיו.

במושב הקיץ בכנסת לפני פחות משנה, ניסתה ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) לשכנע שיש להגביל כהונת ראש ממשלה. מיכאלי הסבירה שאינה מתכוונת להגביל את נתניהו בטווח הזמן המיידי, אלא רק בתום הכהונה הבאה (אחרי הכנסת ה-21). אבל אפילו אורך הרוח של מיכאלי - שנת 2023 שבה יסיים לכאורה נתניהו את הכהונה החמישית שלו כראש ממשלה - לא עזר. החוק הופל ברוב של 55 נגד 48.

מדברים על הגבלת כהונה, ונצמדים לכיסא

גם יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, מי שרואה עצמו מועמד לראשות הממשלה, הסכים שיש להגביל כהונה, בדיוק כפי שנתניהו חשב לפני שנהיה ראש הממשלה בפעם השנייה. בדיון על הצעתה של מיכאלי אמר לפיד: "הסיבה לשתי קדנציות היא ששלטון צריך דם חדש. שפעם בכמה זמן נזיז את הרעיונות הישנים ונכניס רעיונות חדשים ותכניות חדשות. ראש הממשלה, מה שלא עשה בארבע קדנציות, לא יעשה לעולם". מלים כדורבנות, שמגיעות ממי שתקנון מפלגתו מקנה לו כהונה בלתי מוגבלת בזמן.

יאיר לפיד / צילום: רויטרס - Ammar Awad

אבל לא רק בהגבלת כהונת ראש ממשלה יש לדון. אלא גם בהגבלת כהונת חברי כנסת, שרים ובעיקר בהגבלת כהונת ראשי ערים. האחרונים נבחרים לחמש שנים בכל פעם, ויכולים לשבת כראשי ערים למשך שנים ארוכות. השיא מוחזק על ידי ראש עירית מעלות-תרשיחא, שלמה בוחבוט, שמכהן בתפקידו 42 שנים רצופות מאז 1976. רוב בעלי זכות הבחירה בבחירות לרשויות באוקטובר 2018 עוד לא נולדו כשבוחבוט התיישב על כיסאו לראשונה. ובוחבוט לא לבד.

שלמה בוחבוט/ צילום:אביהו שפירא

הבעיה היא מה שהפוליטיקאים עושים כאשר הם נבחרים לתפקיד הביצועי. הם מיד מפסיקים לחשוב על "חזון" ועל הדבר הנכון לעשות ופועלים לשמר את השיטה שמחזיקה אותם במקום. האם נתניהו או מי משריו מנסה כיום לחשוב איך תיראה הזירה הפוליטית בשנת ה-100? איזה כללים של הכנסת יתאימו לשיטת הייצוג של החברה הישראלית בבוא אותם הימים?

החברה המשוסעת והמפולגת הישראלית זקוקה לחזון שמאחד ומאפשר להמשיך לחיות ביחד, קבוצות קבוצות. הפוליטיקה הייצוגית הולמת אותנו, אך אולי אינה כוללת מספיק כללים שיעזרו לצדדים רחוקים זה מזה לגבור על קשיים ואתגרים. הפוליטיקה הנוכחית מדגישה את השונה ואת הקשה.

עוד כתבות

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח

חשד לפיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח: ארה"ב לא תטיל סנקציות על נצח יהודה • בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה  ● כל העדכונים

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים