גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה דאגה לנו לפנסיה (אבל אי אפשר לישון בשקט)

אחרי 70 שנות עצמאות אפשר לומר בביטחון: הציבור לא מבין דיו בתחום הפנסיוני ונוח לו עם החסות שהמדינה לקחה עליו ● המדינה, מצדה, הסתפקה בייצוב המערכת הפנסיונית והעבירה את האחריות לכתפי הציבור ? האם המציאות תגרור את הגימלאים לזיקנה של דחק? ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

חיסכון פנסיוני / צילום: שאטרסטוק
חיסכון פנסיוני / צילום: שאטרסטוק

אחרי 70 שנות עצמאות, אפשר לומר שהציבור הישראלי רק מתחיל להעמיק ולהבין את השינויים האדירים שחלו בעשורים האחרונים באחד ההיבטים המשמעותיים של חייו העתידיים: מה יהיה לו בפנסיה.

לישראלי הממוצע יש שתי עסקאות פיננסיות גדולות, שבמידה רבה מגדירות את איתנותו הפיננסית היום, מחר ובעוד עשורים רבים - המשכנתא והחיסכון הפנסיוני. מדובר בשתי עסקאות בהיקפים של מאות אלפי שקלים לפחות, אם לא מעבר לרף מיליון שקל, ושנמשכות על פני עשרות שנים. ואולם, בעוד שבעת לקיחת המשכנתא הישראלי הממוצע למד לעשות שיעורי בית ולנהל מיקוח מול כמה גופים, בחיפוש אחר ההחזר הנמוך ביותר, הרי שבחיסכון הפנסיוני הציבור בישראל נמצא עדיין הרחק מאחור.

לכל הכתבות בפרויקט ישראל 2048

מבחינת רבים מדובר בקופסה שחורה שלא רק שאינה מובנת, היא ממש מעוררת חשש ומרחיקה מעיסוק בה. לא אחת נראה שהישראלי מעמיק יותר ומכין הרבה יותר שיעורי בית לפני שהוא רוכש מקרר מאשר לפני שהוא חותם על טופס הצטרפות לחיסכון הפנסיוני.

עתודת החיסכון הפנסיוני של הציבור בישראל

השוק הפנסיוני "החדש", או בשם אחר שוק החיסכון לטווח ארוך, מנוהל באמצעות קופות הגמל לתגמולים, ביטוחי המנהלים של חברות הביטוח (הפוליסות המשתתפות ברווחים) וקרנות הפנסיה החדשות (להבדיל מהקרנות הוותיקות). כיום מנוהלים בשלושת אפיקי החיסכון הללו סכומים אדירים של יותר מ-830 מיליארד שקל, כשיחד עם הפנסיה התקציבית והפנסיה הוותיקה מדובר בכרית ביטחון סוציאלית בהיקף מצרפי גבוה מאוד של 1.99 טריליון שקל.

מדובר בסכום אדיר שנועד למלא אחר אתגר אדיר לא פחות: לאפשר לציבור להבטיח את המחייה שלו גם ב-30 שנות פרישה לגמלאות - כשהאתגר הזה הולך וגדל כתוצאה מהתארכות בתוחלת החיים, שמגדילה את צרכי החיסכון; מהזדקנות האוכלוסייה שמשנה את מבנה המשק; ומהשינוי באופי העבודה במשק מערבי וגלובלי ובצל הטכנולוגיה המתקדמת - נדרשים פחות עובדים וישנה פחות יציבות במקום העבודה ושל מקומות העבודה. במקביל ישנה תחרותיות רבה בין שווקים, ששוחקת את השכר כלפי מטה, במיוחד של עובדים ללא מומחיות.

כל אלה משנים משמעותית את תוחלות ההשתכרות שלנו ומגדילים את האתגר הפנסיוני של החוסך הפרטי, כמו גם בפני המדינה. על רקע זה נשאלת השאלה: האם יש תכנון מספק לעתיד, מצד הציבור ומצד המדינה?

המדינה מתכננת לציבור את העתיד: טוב או רע?

ראשית, מה זה החיסכון הפנסיוני? מדובר בחיסכון שהמדינה מסמנת בנפרד מחסכונות אחרים מפאת החשיבות הרבה שלו. את זה המדינה עושה באמצעות הטבות מס רבות ש"דוחפות" את הישראלי לחסוך לגמלאות בסקטור הפרטי, כמו גם באמצעות מהלכים רגולטוריים חד משמעיים, בראשם צו ההרחבה שמחייב לחסוך לפנסיה (שחל על שכירים ועל עצמאים). למעשה, החיסכון הפנסיוני הוא כלי גידור מהמעלה הראשונה עבור הישראלי הממוצע ומשק ביתו, שנועד להבטיח לו יכולת השתכרות גם במקרים בהם יכולת זו אובדת.

מה הכוונה? החיסכון הפנסיוני מורכב משלושה אלמנטים: החיסכון לגמלאות שנועד לספק קצבת זקנה עם הגיע החוסך לגיל הפרישה מעבודה, ושנועד לתת מענה ל"סיכון" התארכות תוחלת החיים; הביטוח למקרי אובדן כושר עבודה (או נכות), שנועד לספק הכנסה שוטפת כתחליף למשכורת אם החוסך איבד את יכולתו לעבוד; וביטוח למקרי מוות (או שארים), שנועד להבטיח למשפחה הכנסה, במקרה שהחוסך נפטר בטרם עת.

כאן אנו מגיעים לשאלה - איפה הציבור נמצא? התשובה: אין תכנון מספק לעתיד מבחינת הציבור הרחב, כשהמדינה לוקחת על עצמה לתכנן זאת, ולשם כך היא מסתייעת בגורמים מהסקטור הפרטי, שפועלים למטרות רווח (בעיקר חברות הביטוח ובתי ההשקעות).

נתחיל מהצרכן: ביחס לעבר יש שיפור כשהחיסכון הפנסיוני תופס יותר כותרות ומקום בשיח הציבורי. אבל, המצב רחוק מלהיות ראוי. רוב הציבור לא מבין דיו בחיסכון הפנסיוני וגם לא ממש מעוניין להכריע בסוגיות שקשורות אליו. למעשה, כיום, כפי שהיה גם בעבר, אנו שומעים חדשות לבקרים עד כמה הצרכן בעולם הפנסיוני נשלט על ידי המתווכים - סוכן הביטוח, היועץ הפנסיוני, ועד העובדים, ואף המעסיק. לרוב, הציבור בישראל פועל על סמך העצה של מי מהגורמים האלה, גם אם האינטרסים שלהם לא זהים. מדובר עדיין במצב דברים די פסיבי מצד החוסך הישראלי הממוצע.

בראיון שהממונה על רשות שוק ההון, דורית סלינגר, נתנה לאחרונה ל"ליידי גלובס" היא הבהירה את עמדתה בנושא זה היטב. "הפנסיה הוא מוצר מסובך מלכתחילה וגם אנשים לא נוטים להעמיק בו, מאחר והם דחיינים מטבעם. גילינו כי השקיפות היא לא הגישה הנכונה, כי אנשים לא יודעים מה לעשות עם המידע, הם מוצפים במידע והולכים לאיבוד. לכן בחרנו לפעול בצורה אקטיבית, ועשינו אחידות בפוליסות ובתקנונים, כדי שיהיה לציבור מה שהוא צריך", תוך שהדגישה: "אנו עושים פעולות לטובת הפרט בגלל ההימנעות שלו לגעת בנושאים הללו בגלל המורכבות, ועושים זאת כדי לצמצם את פערי הכוחות".

לשאלתנו האם הציבור צריך אח גדול כי הוא לא דואג לעצמו, ענתה אז הממונה כי "בגלל שהציבור לא עושה את זה עבור עצמו אנו צריכים להמציא את המוצרים שהוא צריך לקבל... החיסכון הפנסיוני הוא אחד המוצרים הכי חשובים של הציבור ולכן עלינו להבטיח שכשהלקוח יפרוש לגמלאות יהיה לו את החיסכון שבמהלך חיי העבודה הוא היה אדיש לו ולא לקח אותו בחשבון".

למעשה, בדבריה הבהירה סלינגר כי הציבור לא מתעניין דיו, ובטח שלא מבין דיו, בתחומים אלה, ואולי גם אינו רוצה להבין. לכן כדאי לפעול כאחראי שמתווה את הדרך עד לרמת הפרטים, גם אם שומרים את החופש לקבל בחירה עצמאית מצד החוסך הפרטני.

דורית סלינגר / צילום: איליה מלניקוב

המדינה לא הסתכלה קדימה (וכולנו נשלם זאת)

ישנם כמה כיוונים שהפיקוח על החיסכון הפנסיוני סימן לפני שנים, ורשם בהם הישגים ניכרים. למשל, יכולת המעבר מגוף מנהל אחד לאחר (ניוד חופשי), הוצאת ניהול ההשקעות בתיקי החוסכים מידי בעלי ומנהלי חברות הניהול, העברת הנאמנות של הסוכנים ויתר המתווכים הפיננסיים לכיוון הלקוחות.

אבל לצד זאת יש רפורמות רבות שמנוגדות לכאלה שנעשו בעבר, לצד שינוי במשקלים שהפיקוח נותן לכל היבט תחת ממונים שונים. למשל - מתן מידע והעברת האחריות לחוסך מצד אחד או החלטה עבור החוסך והאחדת המוצרים (כפי שעושה סלינגר, כאמור). כלומר, נראה שהרגולציה יודעת שבעתיד היא רוצה להיות במקום שונה לחלוטין מאיפה שהיא נמצאת היום, אלא שלא בהכרח המקום העתידי דומה אצל כל הממונים.

מה זה אומר? נכון להיום נראה שלציבור בישראל יש חיסכון פנסיוני בעל בסיס של ממש, הגם שכיום ברור שלדור הצעיר לא יהיו התנאים שהיו להוריו. על פניו זה רע וזה מעיד על לקונה. אלא שזה קורה בעיקר משום שהעובדים בישראל, בייחוד עובדי המדינה והגופים הסמי-ציבוריים, קיבלו בעבר תנאים טובים הרבה יותר מדי, כאלה שבהכרח מעידים שעד אמצע שנות התשעים לא היה בישראל תכנון נכון לטווח הארוך בכל הנוגע לחיסכון הפנסיוני - כשהמדינה נתנה והעובדים לקחו.

מאחר שהפנסיה התקציבית לא מחזיקה מים, הפסיקו לתת אותה בהליך מדורג בין השנים 1998 ל-2004. זה קרה כאשר כשהפנסיה הוותיקה קרסה ברובה ונדרשה לסיוע ממשלתי אדיר ממדים, שהציבור כולו ישלם עוד עשרות שנים, ולקיצוץ זכויות ניכר בתנאי החוסכים בקרנות אלה. גם הקרנות הוותיקות נחסמו למצטרפים חדשים עוד ב-1995. זה מעיד שלפחות בהיבט היציבות המדינה עשתה שיעורי בית והחלה לתכנן את מהלכיה, וזה קרה עוד בשנות התשעים. אלא שבמסגרת זו המדינה גם הקלה על עצמה כשקבעה שבעולם הפנסיוני החדש אין לה כל אחריות על מה שיקבל החוסך - כשהגדירה מראש שמה שהחוסך זכאי לקבל הוא רק מה שיהיה לו.

בכל מקרה, המעבר מהעולם הפנסיוני "הישן" ל"חדש" מסמן שהמדינה כבר התעוררה ונערכה לעתיד - כאמור, באיחור אדיר שיעלה לציבור מאות רבות של מיליארדי שקלים בתשלומים על תנאים עודפים. אבל, ההיערכות של המדינה בשניים וחצי העשורים האחרונים לא עונה על הצרכים של הציבור הרחב. למעשה, המדינה דאגה בראש ובראשונה ליציבות המערכת וליכולתה לעמוד בהתחייבויותיה כמעסיק הגדול ביותר ולאו דווקא לאיתנות של הפרט, כלומר של החוסך הפרטי.

מכאן שהשינוי שהחל כבר לפני כמעט רבע מאה, ושעדיין לא הושלם, הטיל את האחריות על הציבור בישראל. והציבור כלל לא מודע לגודל האחריות שרובצת על כתפיו, כשהמדינה עדיין מחפשת את הדרך לחיסכון פנסיוני יציב והוגן יותר, גם עבור הציבור שעלול לחוות נפילה חדה באיכות חייו עם יציאתו לגמלאות.

כך נראית כרית הביטחון הפנסיונית של הציבור בישראל

1. רובד בסיסי, שכיום שווה לכולם, ללא תלות במעמד האקונומי - קצבת הזיקנה מביטוח לאומי.

2. החיסכון הפנסיוני שמעבר לרובד הממלכתי הבסיסי:

א. החיסכון הפנסיוני "הישן":

הפנסיה התקציבית: פנסיה שלה זוכים עובדי הסקטור הציבורי ועוד כמה גופים "סמי-ממשלתיים", ובה הפורש יודע כי יקבל שיעור קבוע ממשכורתו, ושניתן לצבור בה עד 70% מהשכר האחרון. בין השנים 1998-2004 המדינה הפסיקה בהדרגה את מתן הפנסיה התקציבית לעובדים חדשים - מאחר שמדובר במודל שאינו יציב.

קרנות הפנסיה הוותיקות: קרנות פנסיה שניתן היה להצטרף אליהן עד 1995. רובן התברר בתחילת העשור הקודם כגירעוניות, כשהמדינה הלאימה 8 קרנות גדולות. בקרנות הוותיקות יש הבטחה מסוימת כשהקצבה נקבעת על פי מנגנון שנקשר לשכר.

ב. החיסכון הפנסיוני הפרטי "החדש" ("החיסכון הצובר"):

קרנות הפנסיה החדשות: קרנות פנסיה חדשות שיצאו לדרך ב-1995 ושבהן אין כל הבטחה לעמיתים, וקצבת הזיקנה נגזרת מהסכום שאותו צובר החוסך לאורך שנים מההפקדות. קופות הגמל לתגמולים: קופות חיסכון פנסיוני אישית. מדובר באפיק השקעה צובר שבו העובד והמעסיק מפקידים לקופה הפקדות חודשיות שוטפות (וגם חד-פעמיות) שבגינן יש הטבות מס. ביטוחי המנהלים: אפיק חיסכון פנסיוני אישי באמצעות פוליסות ביטוח חיים הכוללת רכיב חיסכון ורכיבים ביטוחיים.

עוד כתבות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת וההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו