סחורות בנמל אשדוד. עלייה אחרי תקופה ארוכה של קיפאון וירידות / צילום: איל יצהר
חברת נמלי ישראל (חנ"י) מתקרבת לבורסה, והבוקר (ב') פרסמה טיוטת תשקיף ראשונה לקראת המהלך, במסגרתו היא מעוניינת לגייס סכום ענק של עד 2.7 מיליארד שקל. חנ"י הוקמה ביולי 2004, בעקבות שינוי מבני ורפורמה בנמלי הים שביצעה ממשלת ישראל, והחלה לפעול בפברואר 2005 כחברת הפיתוח והנכסים של נמלי הים חיפה, אשדוד ואילת.
בהתאם להגדרותיה, חנ"י מחזיקה בקרקעות, בעיקר בתחומי שלוש נמלי ים אלה, מעמידה לאחרים קרקעות לשימוש בתחומי נמלי הים, מתכננת ומפתחת נמלי ים ופועלת לקידום התחרות "בין הגורמים הפועלים בנמלי הים".
מנתונים שפרסמה חנ"י בתשקיף עולה כי החברה מעסיקה כ-140 עובדים, נוסף לכ-90 עובדי קבלן בתחומי האבטחה, ניקיון ומיחשוב. עלות שכרם המצרפית של עובדי החברה עמדה אשתקד על 52 מיליון שקל - ממוצע של כ-30 אלף שקל בחודש. בחנ"י מציינים כי סך עלות ה שכר השנתית והנלוות של עובדיה המועסקים על-פי הסכם קיבוצי - 84 עובדים בסוף 2017, הסתכמו בשנה שעברה בכ-30 מיליון שקל.
עוד מפרטת החברה כי סך עלות השכר השנתית של 22 פקידיה הבכירים המועסקים על-פי חוזה אישי עמדה אשתקד על כ-14 מיליון שקל, וכ-34 עובדים שאינם בכירים קיבלו כ-8 מיליון שקל. עלות שכר המנכ"ל, שלמה ברימן, עמדה ב-2017 על כ-1 מיליון שקל. יו"ר חנ"י, רם בלינקוב, לשעבר ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, קיבל 330 אלף שקל במשרה בהיקף של 50%.
בעקבות סכסוך עבודה שהתעורר בחנ"י בין היתר על רקע כוונת החברה לגייס אג"ח וחששות העובדים מהשלכות מהלך זה, לפני שנה, באפריל 2017, נחתם הסכם קיבוצי מיוחד עם ההסתדרות במסגרתו הצטרפו העובדים להסכם מסגרת של המגזר הציבורי שנחתם ב-2016 והעניק תוספות שכר ומענקים חד-פעמיים. בנוסף, מנהל רשות החברות הממשלתיות העביר מכתב הבהרה להסתדרות, בו ציין כי הליך הנפקת האג"ח לא יפגע בהסכמי ותנאי העבודה. בדצמבר 2017 ובינואר 2018 הודיעה נציגות העובדים על סכסוך עבודה נוסף, ובחנ"י דרשות לחזור מהכרזה זו.
דירוג חוב של AAA
לקראת ההנפקה קיבלה חנ"י דירוג חוב של AAA מחברות הדירוג S&P מעלות ודירוג Aa1 מחברת מידרוג. הדירוג הגבוה סמך בעיקרו על הקשר ההדוק שלה למדינה, כשבמידרוג מעריכים "את התלות בין החברה למדינה כגבוהה מאוד ואת הסבירות לתמיכה מיוחדת כגבוהה", ומציינים כי שחיקה בהערכת הקשר בין המדינה לחברה "עלולה להוביל להורדת דירוג משמעותית".
במעלות מוסיפים כי "מעמדה המונופוליסטי של החברה תומך מאוד בפרופיל הסיכון העסקי שלה", וזאת למרות הצפי של מעלות לירידה של כ-11% בהכנסות ב-2018 כתוצאה "מצמצום ניכר בתעריפי הסחורות הנגבים מיבואנים ומיצואנים בהתאם לצו התעריפים" ולמרות המשך הצמיחה הצפויה בפעילות.
במעלות מסבירים כי חנ"י פועלת במודל של 'בעל בית' (Landlord) "והיא מקבלת תשלום מחברות התפעול של נמלי הים: חיפה, אשדוד ואילת כמו גם מהיבואנים, מהיצואנים ומגורמים אחרים הפעילים בנמלים", ולגבי מנגנון ההכנסות מוסיפים במידרוג כי הוא "יוצר יציבות תזרימית ואינו מושפע מהתחרות שעתידה לחול לאחר הפעלת הנמלים החדשים".
במידרוג מוסיפים כי "בשל חשיבותם האסטרטגית של נכסי החברה למדינת ישראל, אין בכוונת הממשלה להפריט את החברה", ולגבי השינוי המבני שנעשה בתחום, וכחלק ממנו הוקמה חנ"י, מוסיפים כי הוא מבוסס "על עיקרון ההפרדה בין הבעלות על הנכסים ופיתוח התשתיות הלאומיות שנעשה על-ידי גורם ממשלתי (במקרה דנן, החברה), לבין התיפעול השוטף של המסופים השונים במרחב הנמל, המתבצע על-ידי חברות הנמל, המתחרות זו בזו". לפי מידרוג, "העיקרון המנחה את השינוי המבני הינו כי הפעלה אופטימאלית של התשתיות הנמליות, תתקיים בסביבה בה חברות הנמל, הפועלות באותה בריכת נמל, מתחרות זו בזו על רמת השירות הנמלי ומחירו ללקוח הקצה".
מפרטי הטיוטה עולה בין היתר כי את תמורת ההנפקה מייעדת חנ"י לפירעון אשראי בנקאי "שנלקח בעיקר לצורך מימון פעולות החברה להקמת נמל הדרום ונמל המפרץ". מדובר בשני נמלים - אחד באזור הדרום סמוך לנמל אשדוד ואחד בצפון בסמוך לנמל חיפה - המתוכננים לקום על רקע העלייה הצפויה בתנועת המטענים בנמלים, ואשר עלות הקמתם מוערכת בכ-9 מיליארד שקל.
חנ"י כבר ביצעה את הליכי התכנון שלהם והתקשרה עם קבלנים להקמתם ועם גופים שיפעילו אותם והם נמצאים בימים אלה בהליכי הקמה, הכוללים הארכת שובר גלים, הקמת רציפים, שטחי אחסון ותפעול, עבודות חפירה ימית ועבודות תשתית נוספות. נמלים אלה, הצפויים להיות מופעלים על-ידי מפעילים פרטיים, מתוכננים "להיות בעלי עומק שיאפשר טיפול באוניות גדולות ומתקדמות...ואורך שיאפשר טיפול במספר כלי שיט גדולים במקביל".
הכנסות של כ-940 מיליון שקל
מהנתונים שמציגה חנ"י עולה כי כ-99% מהסחורות במונחי משקל מיובאות לישראל ומיוצאות מישראל דרך נמלי הים. לפי הנתונים הללו, תנועת המטענים בנמלי ישראל רושמת עלייה ממוצעת של כ-4% בשנה, וב-2017 הגיעה ל-53.6 מיליוני טונות מטענים, אחרי 52.3 מיליון טונות ב-2016.
"נמלי הים מהווים את השער העיקרי לפעילות יבוא ויצוא בישראל", מסבירה חנ"י בטיוטת התשקיף, וזאת בשל העובדה כי ישראל היא 'כלכלת אי' שאינה מקיימת קשרים כלכליים משמעותיים עם המדינות הגובלות בה ואף אינה בעלת קשרי תחבורה משמעותיים עימן".
כיום בישראל פועלים שלושה נמלים מסחריים - שניים ממשלתיים בחיפה ובאשדוד ואחד פרטי באילת, הנמצא בבעלות פפו ספנות.
את הכנסותיה מפצלת חנ"י לשלושה מגזרים עיקריים - דמי תשתית הנובעים מתנועת מכולות ומהווים את עיקר ההכנסות שלה, דמי שימוש בגין מתן זכות השימוש בקרקעות שלה, תשלומים בגין שירותים נמליים המתייחסים ליבוא ויצוא של מוצרים ייחודיים, ודמי שימוש משתנים. בנוסף היא נהנית מהכנסות ממתן זכויות שימוש בנכסים.
מנתוני חנ"י עולה בין היתר כי הכנסותיה ב-2017 עלו ב-10% והתקרבו ל-940 מיליון שקל, וזאת בעיקר בזכות עלייה מדמי תשתית בשל "קיטון בתשלומי ההשבה וגידול בכמות המכולות שנפרקו". עוד מדווחת חנ"י על עלייה בתשלומים בגין שירותים נמליים, וזאת בעיקר בגין תשלום מחברת הזיקוק בז"ן בעקבות פסק דין שהתקבל.
לצד השיפור בהכנסות, חנ"י נהנתה מצמצום משמעותי בהוצאות ההחזקה וההפעלה שלה, בשל תשלום של חברת נמל אשדוד עבור חוב משנים קודמות, היוון אגרות והיטלים וצמצום בהפרשה בנוגע לאיכות סביבה. עוד בסעיפי ההוצאה היא הציגה ירידה בהוצאות הנהלה וכלליות וזאת "בעיקר מביטול הפרשה לחוב מסופק של לקוח", ששילם את חובו בעקבות פסק דין שהתקבל.
כך, הרווח התפעולי שלה זינק ב-46% ל-564 מיליון שקל והרווח הנקי שלה עלה בשיעור דומה (47%), ל-362 מיליון שקל. בדרך לשורת הרווח נהנתה חנ"י מהכנסות חד-פעמיות של 54 מיליון שקל "בגין שינוי ייעוד מקרקעין עבור דרכי גישה לנמל המפרץ", וכן הציגה הכנסות מימון נטו של 70 מיליון שקל, לעומת הוצאות מימון של 40 מיליון שקל שרשמה ב-2016, בהשפעת עלייה ברווח מהשקעה המיועדת לפנסיה ושיערוך נגזרים פיננסיים. לצד זאת ובשל העלייה ברווחים עלו גם הוצאות המסים שלה, שהושפעו גם מעדכון נכסי מסים נדחים.
גל גיוסי חוב
הנפקתה של חנ"י, אם תצא לפועל כמתוכנן, תצטרף להנפקת החוב הראשונה שביצעה בחודש שעבר חברת הדיור הממשלתית עמידר, שגייסה במסגרת זו כ-900 מיליון שקל. שתי הנפקות אלה, ככל הידוע, מסמנות את תחילת גל גיוסי החוב המתוכנן לכמה חברות ממשלתיות נוספות, שלפי פרסומים קודמים צפוי להצטבר לסכום של כ-10 מיליארד שקל תוך קצת יותר משנה.
מלבד עמידר, בבורסה המקומית כבר נסחרות כיום כמה חברות ממשלתיות באמצעות אג"ח, הבולטת שבהן היא חברת החשמל, ולצידה חברת המים מקורות, רכבת ישראל והתעשייה האווירית. ברשות החברות הממשלתיות הסבירו בנוגע להנפקת אג"ח סחיר לחברות אלה כי חברות "המעוניינות לממן את פעילותן השוטפת או השקעות חדשות, יכולות לגייס מימון חיצוני, בנו בנוסף על מימון באמצעות ההון העצמי שלהן. מימון באמצעות הון זר, הנקרא גם מינוף, משפר את התשואה להון שרואה החברה על השקעתה".
ברשות החברות הממשלתיות מונים כמה יתרונות לגיוס אג"ח בבורסה לראייתם ומציינים כי "החברות יכולות לגייס מימון חיצוני באמצעות הנפקת חוב לציבור, המפחיתה את עלויות המימון לחברה, מורידה את נטל המימון מתקציב המדינה, מגבירה את שקיפותה של החברה לציבור ומשפרת את האוריינטציה העסקית שלה".
ת.ז חנ"י
שנת הקמה: 2004
תחום פעילות: החזקה, תכנון ופיתוח נמלי ים
נכסים עיקריים: קרקעות בתחומי נמלי הים חיפה, אשדוד ואילת
מנכ"ל: שלמה ברימן
יו"ר: רם בלינקוב
מספר עובדים: 140