גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השופטת רונית פוזננסקי-כץ / צילום: אריה תדמור

למרות הסערה הציבורית הגדולה שהתחוללה בעקבות חשיפת חילופי המסרונים בין השופטת רונית פוזננסקי-כץ לחוקר רשות ניירות ערך, ערן שחם-שביט, צפויה פוזננסקי-כץ לחזור לכס השיפוט תוך שנה לכל היותר - כך מסתמן לאור הסדר הטיעון שאליו הגיעה התביעה במשפט המשמעתי של פוזננסקי-כץ עם השופטת וסנגוריה.

אמש (א') הורשעה פוזננסקי-כץ, שופטת בית משפט השלום בתל-אביב המושעית מעבודתה, על-ידי בית הדין המשמעתי, במסגרת הסדר, בעבירת משמעת של התנהגות באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל, עבירת משמעת לפי סעיף 18 (א) (2) לחוק בתי המשפט ובהפרה של כללי האתיקה לשופטים שנקבעו לפי סעיף 18 (א) (5) לחוק בתי המשפט יחד עם כללים 7 (א) ו-12 (א) לכללי האתיקה לשופטים.

דייני בית הדין המשמעתי, נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אשר גרוניס, שופט בית המשפט העליון ניל הנדל וסגנית נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת השופטת אסתר הלמן, התירו לפרסם את הדברים הבאים:

"השופטת רונית פוזננסקי-כץ הורשעה על-פי הודאתה, על-ידי בית הדין המשמעתי לשופטים, על-פי העובדות בהן הודתה השופטת. היא ונציג התביעה בהליך שהתנהל בפניה, ניהלו התכתבויות שונות לגבי ההליך, התכתבויות שלא ראוי היה לקיימן בין נציג התביעה לבין השופטת שדנה בהליך. ההרשעה באה בעקבות הסדר שהביא לתיקונים מסוימים בקובלנה המקורית שהוגשה לבית הדין על-ידי שרת המשפטים".

בית הדין המשמעתי ציין כי ההסדר עם פוזננסקי-כץ לא התייחס לעונש מוסכם. כל שנמסר ממנו הוא ש"בעניין גזר הדין, השמיעו הצדדים את טיעוניהם בפני הרכב בית הדין. גזר הדין יינתן במועד אחר".

ואולם, לפי המידע שבידי "גלובס" כן ישנה הסכמה בין הצדדים כי העונש שיוטל על פוזננסקי-כץ יהיה עונש של השעיה משיפוט. התביעה עותרת לכך שההשעיה של פוזננסקי-כץ תהיה למשך שנה, ואילו השופטת וסנגוריה מבקשים כי ההשעיה תהיה לתקופה מינימלית - מהיום שבו נחשף אירוע המסרונים, והיא הושעתה באופן זמני, ועד מתן גזר הדין.

במלים אחרות, השופטת מבקשת לחזור לכס השיפוט מיד עם הינתן גזר הדין בהליך המשמעתי שבעניינה, דבר שצפוי לקרות בימים או בשבועות הקרובים. יש לציין כי בידי בית הדין המשמעתי יש סמכות שלא לאמץ את ההסכמות של הצדדים בסוגיית העונש ולהחמיר עם השופטת יותר משמבקשת התביעה. זאת, במקרה שויימצא על-ידי גרוניס, הנדל והלמן כי מדובר בעונש בלתי סביר בנסיבות העניין.

תחילת הפרשה ב-25 בפברואר 2018, אז נחשף במהדורת החדשות של ערוץ 10 כי בהארכות המעצר בפרשת בזק (תיק 4000) הוחלפו מסרוני בוואטסאפ בין השופטת פוזננסקי-כץ שדנה בדיוני המעצר - בין היתר, של ניר חפץ, יועץ התקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושל שאול אלוביץ, בעל השליטה בבזק - לבין עו"ד ערן שחם-שביט, המייצג באותם תיקים את רשות ניירות ערך, החוקרת ביחד עם המשטרה את הפרשה.

"פגיעה באמון הציבור במערכת המשפט"

על מסך הטלפון של עו"ד שחם-שביט הופיעה תכתובת בעלת נימה אישית בינו לבין השופטת. מההתכתבות בין נציג התביעה לשופטת עלה כי השניים תיאמו את הארכות המעצר בתיק "מעל הראש" של המשטרה השותפה לחקירת פרשת בזק ו"מעל לראשם" של החשודים ועורכי דינם.

ב-27 בפברואר המליץ נציב התלונות על השופטים, אליעזר ריבלין, להעמיד את השופטת רונית פוזננסקי-כץ לדין משמעתי - אך לא פלילי. ריבלין כתב כי "השופטת עשתה מעשה שפגע באמון הציבור במערכת המשפט, והתנהגה בצורה שאינה הולמת שופט", אך הוסיף כי "לא הייתה הטיית משפט או קנוניה". להלטה שחיבר נתן ריבלין את הכותרת: "על יוהרה, סכלות ומסרוני וואטסאפ - מסקנות אישיות ומערכתיות".

ריבלין ציין כי הקשר הישיר בין השופטת פוזננסקי-כץ לחוקר שחם-שביט נמשך זמן רב. הקשר החל בתיאום לוגיסטי, הידרדר חיש קל לכלל דיאלוג פסול". הנציב מצא כי החוקר עדכן את השופטת מראש על העמדה שרשות ניירות ערך תעלה בבית המשפט בנוגע לימי המעצר, ובכך עקף את דרך ההתנהלות הרגילה. "התנהלות זו פגומה מיסודה. היא אינה מתיישבת עם ההסדרים הראויים", נקבע.