מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר
רשות ההגבלים העסקיים חושפת שיניים: תטיל עיצומים כספיים בגובה של 100 אלף שקל על שלוש רשתות מזון גדולות, כיוון שלא דיווחו לה במועד הנדרש על גודלן ועל היקפי המכירות שלהן - כך נודע ל"גלובס".
רשות ההגבלים, בראשותה של מיכל הלפרין, קונסת שלוש רשתות מזון גדולות - רשת חצי חינם בשליטתו של זכי שלום, המונה 8 סניפי ענק ומחזור המכירות שלה מוערך בלמעלה מ-1.5 מיליארד שקל; רשת פרש מרקט של האחים יוסי ושלומי אמיר (עמר), שנמצאת בימים אלה בשלבים ראשוניים לקראת הנפקה בבורסה ומחזיקה בכ-40 סניפים; ורשת קשת טעמים, שמונה כ-14 סניפים.
התקופה לתשלום העיצום היא 30 יום. המחזור המינימלי המחייב דיווח לרשות: קמעונאי: 250 מיליון שקל, ספק: 300 מיליון שקל.
במכתב שהפנתה הרשות לרשתות היא טוענת כי העיצום הכספי יוטל בשל "הפרת חובת הדיווח החלה על החברה בהתאם להוראות חוק המזון". הוראות אלו, שמהוות חלק מחוק המזון שנחקק ב-2014, מחייבות את הקמעונאים הגדולים לדווח אחת לשנה לרשות ההגבלים על מספר החנויות שבהן הוא מחזיק ועל מחזור המכירות השנתי של כל חנות. בנוסף, מחויב הקמעונאי הגדול לדווח על החנויות הגדולות שהוא מחזיק בהן, מיקומן, שטח המכירה בכל אחת מהן, המועד שבו החלה כל חנות לפעול, וכאמור מהו מחזור המכירות השנתי.
ואולם, כפי שמציינת הרשות במכתב שהופנה אל הרשתות, "בשנתיים החולפות לא דיווחה החברה במועד הקבוע בחוק המזון והיא עשתה כן רק לאחר פניות והתראות מצד הרשות". את הדיווח הזה, מחויבים הקמעונאים הגדולים והספקים הגדולים להעביר לרשות עד ל-31 במארס, שחלף זה מכבר. במכתב שנשלח אל הרשתות כתבה הרשות כי "בכוונת הממונה להטיל על החברה עיצום כספי בסך 100 אלף שקל", אך הדגישה לגבי גובהו של הקנס כי "הסכום האמור נמוך באופן משמעותי מן הסכום אותו הייתה הממונה מטילה על החברה אילו היה ניתן משקל מלא למחזור המכירות של החברה ולחומרת ההפרה".
העיצום הכספי הוטל על רשתות מזון שכבר שנתיים אינן עומדות בדיווחים במועד הקבוע בחוק המזון, ועל כן בחרו ברשות לנקוט הפעם בכלי מחמיר יותר. הרשות אף ציינה כי "גובה העיצום הכספי שמוטל על החברה אינו ממצה את הדין, והוא נקבע תחת ההנחה כי עם קבלת מכתבנו זה החברה תפעל בהקדם לסיום ההפרה".
נתונים שמסייעים לשמר את התחרות
בנוסף לעיצום הכספי שניתן לשלוש רשתות, שלחה הרשות מכתבי התראה ל-12 קמעונאים וספקים גדולים נוספים, שטרם שלחו את הדיווח שלהן לרשות, ובהם היא מאיימת כי אם לא יעבירו לרשות את הדיווח הנדרש בתוך 24 שעות, גם עליהן יוטל עיצום כספי בגובה 100 אלף שקל.
הרשתות הנוספות הן שוק העיר (גוסטמן ובניו), רשת קינגסטור, בר-כל, סופר דוש, זול ובגדול, וקואופ ישראל. הספקים הגדולים שלא העבירו נתונים לרשות הם עוף ירושלים מהדרין, מאפיית אנג'ל (שלמה א. אנגל), ביכורי השדה דרום שיווק תוצרת חקלאית, סוגת, מילואות ועוף שאן.
מי מוגדר כקמעונאי או ספק גדול המחויב בדיווח? תשובה לשאלה זו ניתן למצוא בחוק המזון, שקובע כי קמעונאי גדול הוא מי שמחזיק בחנות ומחזור המכירות השנתי שלו עולה על 250 מיליון שקל בשנה. ספק גדול מוגדר ככזה שמוכר מוצרים במחזור שנתי של למעלה מ-300 מיליון שקל. לפי נתונים שדווחו בשנים קודמות, ניתן להניח שאף אחת מהרשתות הללו אינה על הגבול התחתון של הרף.
חשוב להדגיש שהדרישה לנתונים אינה דרישה מינהלית בלבד, ויש לה חשיבות דרמטית במפת התחרות בין הרשתות ואף יש לה השפעה ישירה על הצרכן. פרסום רשימה של קמעונאים גדולים הוא הבסיס להחלת האיסורים הקבועים בחוק המזון על קמעונאים גדולים ביחסיהם מול הספקים. דיווח זה נדרש, בין היתר, כדי לאפשר לממונה לגבש ולפרסם אזורי ביקוש לקמעונאים, ואת רשימות הספקים והקמעונאים הגדולים, שמהם נגזרים האיסורים והחובות על פי חוק המזון. כך למשל בהתאם לנתונים הללו, הרשות נוהגת להגביל את כמות פתיחת הסניפים באזור תחרות מסוים כדי שלא ייווצר מצב שרשת אחת, לדוגמה שופרסל, תשלוט במעל 50% מהסניפים באזור כלשהו, כדי לשמר תחרות של מחיר ופרמטרים נוספים.