פרופסור דיוויד סידרנסקי / צילום: יונת בלום
פרופ' דיוויד סידרנסקי, מהאונקולוגים הידועים בארה"ב, חוקר כיצד ניתן להגיע לגילוי מוקדם של סרטן, אבל הוא לא מסתפק במחקר בלבד. כמה חברות הוקמו על בסיס הגילויים שלו, הוא מעורב בפעילות של אחרות, וכראש קרן הביוטק הישראלית (IBF) הוא פועל לקידום תעשיית ביוטק מקומית שתיצור מקומות עבודה ותמנע בריחת מוחות לחו"ל.
"הישראלים, אם הם מקבלים את העצה עם כסף, אז הם באמת מקשיבים לה", צוחק סידרנסקי. ובנימה רצינית יותר, הוא אומר בראיון ל"גלובס": "שלושה דברים הם הכרחיים לחברת ביוטק ואין אפשרות להתקדם בלעדיהם - כסף, טכנולוגיה וצוות. אם אחד מהם לא עובד כמתוכנן, אפשר להפסיד על זה את החברה. השותפים בקרן מעורבים בפעילות של החברות שבפורטפוליו שלנו, בין שכדירקטורים ובין שבתפקידי הנהלה".
השותפים בקרן הם סידרנסקי; ד"ר יובל קבילי, דוקטור לביולוגיה מולקולרית, משקיע ואיש פיתוח עסקים מוכר בתעשיית הביומד; ועידו צעירי, שהגיע מתחום ההשקעות בארה"ב. יותר מ-20 בכירים בתעשיית הפארמה העולמית, בראשות יו"ר טבע סול ברר, מגבים את הקרן כיועצים ומשתלבים בדירקטוריונים ובוועדות המייעצות של החברות.
למעשה, כך התחילה הקרן - כמעין מועדון חברים בהובלת ברר, שנהג לכנס יהודים וחובבי ישראל בין חבריו הבכירים בתעשיית הפארמה כדי שיחשבו יחד כיצד אפשר לעזור לתעשייה המקומית. מעת לעת, הייתה מוזמנת חברה ישראלית להציג בפני הקבוצה, או שחבריה היו יוצאים לרואד שואו בין חברות. לפעמים אחד הבכירים היה מצטרף לחברה כחבר בוועדה המייעצת או כדירקטור. אלא שעם הזמן, הקבוצה הרגישה שזה לא מספיק וחשבה שיהיה אפקטיבי יותר להקים קרן שתשקיע בחברות הישראליות. כך קמה הקרן ב-2015, והיום עומד בראשה האונקולוג האמריקאי-ישראלי. "לחברות בישראל אין עדיין הידע ואפילו לא הידע הקולקטיבי בתעשייה כולה, המספיק כדי להצמיח חברות ביוטק ופארמה מצליחות", הוא אומר, "לכן הוקמה IBF".
"אנחנו רוצים לרכוש מוצרים נוספים"
אחת החברות המובילות בפורטפוליו של הקרן היא איילה פארמה, שלאחרונה גייסה 17 מיליון דולר לטובת ניסויים שלב II במוצר בתחום הסרטן, שרכשה מחברת בריסטול מיירס סקוויב (BMS). סידרנסקי מגלה שאיילה פארמה עשויה לצאת להנפקה בעוד שנה, אם השוק יתאים לכך. "לו הייתה החברה רוצה לקדם רק את המוצר הראשון שלנו, היינו יכולים לעשות זאת בכסף של הקרנות. אולם אנחנו רוצים לקדם כמה מוצרים במקביל. אני מקווה שנגייס 30-50 מיליון דולר".
סידרנסקי מונה לאחרונה ליו"ר איילה פארמה, המנוהלת על ידי ד"ר רוני ממלוק, לשעבר מנכ"ל חברת כיאזמה. "השגנו לחברה הזאת נכס מאוד מתקדם, ודרושים ניסויים לא גדולים כדי לקבל אישור", הוא אומר. "התרופה הזאת הגיעה לידינו משום שיש לנו צוות ש-BMS מעריכים שיכול להביא את המוצר לשוק. המטרה שלנו היא לרכוש מוצרים נוספים, ולהקים חברה משמעותית בתחום הסרטן". לדברי סידרנסקי, החברה הזאת היא דוגמה מצוינת לחברה שבה המעורבות של IBF אפשרה גיוס של צוות משמעותי.
איך אתם בוחרים את החברות שהן אתם משקיעים?
"אנחנו מחפשים חברות עם הוואו של המדע אבל חשוב לנו מאוד גם לראות איך המדע הופך למוצר. המדע הוא הכרחי למוצר ביוטק טוב, והוא גם יפה, אין מה לומר, אבל אנחנו מאוד ממוקדים באופן קידום המוצר, בבניית חברות ומקומות עבודה, גם לאנשים שהיום נאלצים לעזוב לחו"ל".
בכוונת הקרן להשקיע בשתי חברות נוספות, ואם ההנפקה של איילה פארמה תצא לפועל והיא תהיה ממומנת היטב, תהיה מחשבה על קרן נוספת. הראשונה הייתה בהיקף של 70 מיליון דולר, הבאה תהיה כנראה בהיקף גדול יותר.
סידרנסקי צפוי להיות אחד הדוברים המרכזיים בתחום האונקולוגיה בכנס Mixii-Biomed 2018, שייערך בסוף מאי בתל-אביב. "המחקר שלי עוסק בזיהוי של סרטן מדגימה קטנה של הפרשות גוף - דם או שתן או צואה", הוא מספר. "אנחנו מזהים תאים שיש בהם שינוי, גנטי או אפיגנטי (שינויים המתרחשים בגן כתוצאה מהשפעת הסביבה ומונעים מחלק ממנו להתבטא), והמטרה היא לאתר תהליכים סרטניים בתחילת דרכם או אפילו תהליכים קדם-סרטניים. כמו כן, אנחנו רוצים להבין באמצעות המעקב אחר השינויים הללו את המנגנון של התפתחות המחלה, ולנסות לראות מתי גידול קדם-סרטני הופך להיות ממאיר, באילו תנאים. עצם הגילוי של מצבים קדם-סרטניים הוא חשוב, אבל יש כל כך הרבה מקרים כאלה, שאין טעם או יכולת לטפל בכולם".
חברת אקזקט סיינס, שפיתחה בדיקה לאיתור דנ"א סרטני בצואה ונחשבת מדויקת יותר מבדיקת הדם הסמוי בצואה הנפוצה ככלי לאבחון סרטן המעי הגס, הוקמה בין היתר על בסיס הגילויים של סידרנסקי. היא נסחרת היום לפי שווי של 4.6 מיליארד דולר. חברה פרטית נוספת, בשם MDX, לאבחון מוקדם של סרטן בביופסיה, פועלת גם היא בעזרת הטכנולוגיה של סידרנסקי.
"התחלנו את המחקר בתחום הזה ב-1994-1995, והגישה מאוד מוערכת מחקרית אבל אי-אפשר לומר עדיין שהיא תפסה ברמה המסחרית", אומר סידרנסקי. "אני מאמין שההתקדמויות האחרונות בתחום ריצוף הגנים יקדמו את התחום באופן משמעותי. כשהתחלנו, לא הייתה שום דרך לקבוע רצף גנטי מלא של תא. חקרנו דנ"א כמו במשל המערה של אפלטון - מנסים לראות דבר באמצעות ההיטלים וההשתקפויות שלו. היום, כשאפשר לגלות את רצף הדנ"א של כל תא במחיר סביר ובמהירות, אנחנו מאמינים שהתחום ינסוק".
"העכבר הוא רק צלחת פטרי"
סידרנסקי ייסד גם את חברת צ'מפיון אונקולוג'י, המקדמת טיפול מותאים אישית ונסחרת לפי שווי של 41 מיליון דולר בנאסד"ק. הרעיון העומד בבסיס החברה מעניין: אם ניקח עכברים ונשתיל בכל אחד מהם חתיכה מהגידול של החולה, ואז ניתן להם תרופות רלוונטיות, נוכל לראות איזו תרופה הורגת את הגידול באופן היעיל ביותר. צ'מפיון מוכרת את השירות הזה גם לחברות תרופות הבוחנות את היעילות של התרופות שלהן כחלק מתהליך הפיתוח, וגם כשירות ליחידים חולי סרטן שמוכנים להשקיע כמה עשרות אלפי דולרים כדי לאתר במהירות האפשרית את התרופה המתאימה להם ביותר, ללא ניסיונות שווא כואבים, מיותרים ויקרים.
הבעיה בגישה הזאת היא שהעכבר אולי נושא את הגידול של החולה, אך הוא איננו החולה. הוא נותן רק חצי מהפתרון לרפואה מותאמת אישית, ולכן מתאים רק לברירה בין התרופות הקלאסיות לסרטן, התרופות הכימותרפיות והתרופות מבוססות הנוגדנים. "התרופות החדשות ביותר לסרטן", אומר סידרנסקי, "בכלל לא פועלות ישירות על הגידול אלא דרך מערכת החיסון. לעכברים שמושתלים בהם שתלי-אדם מסוגים שונים, כמו העכברים שלנו, בכלל אין מערכת חיסון, כי הם תוכננו להיות 'עירומים' מפעילות חיסונית כדי לקלוט את הסרטן בצורה הנקייה ביותר". סידרנסקי מעריך כי החברה מנבאת היום את התרופה הנכונה בכ-85%, אך שיעור זה יירד ככל שייכנסו לשוק יותר תרופות המבוססות על המערכת החיסונית. צ'מפיון נערכת כעת לפתח עכברים שניתן להשתיל בהם גם את הגידול של החולה וגם את מערכת החיסון שלו. "העכבר המסכן הוא רק צלחת פטרי", אומר סידרנסקי.
צ'מפיון היא חברה אמריקאית שפעלה במשך זמן קצר גם מרעננה, אך סגרה את פעילותה שם. . סידרנסקי סבור שהעתיד האמיתי שלה הוא בשירות לחברות תרופות, וכי על בסיס פעילות זו היא צפויה בסופו של דבר להירכש.
באופן כללי, הרפואה המותאמת אישית לא התפתחה כפי שהעריכו שהיא תתפתח בשיא ההייפ שלה, לפני כעשור.
"הרפואה המותאמת אישית התפתחה תחילה מתחום הסרטן, וזה הגיוני. בתחום הזה תופעות הלוואי רבות ומספר החולים שמגיבים היטב לכל תרופה הוא נמוך, אבל אצל מעטים התגובה יכולה להיות פתאום טובה מאוד. עם זאת, זה קורה ויקרה גם בתחומים האחרים. למשל בטיפולים בהתקפי לב כבר מכניסים שיקולים כמו רמת האנזימים ומצב הגוף, מאפייני הגנטיקה של המטופל וקצב עיבוד התרופות מסוגים שונים".
איזה שיעור מהחולים יכול ליהנות היום מבדיקה כמו של חברת פאונדיישן 1, שממפה את הגנטיקה של הגידול ומתאימה לו תרופות?
סידרנסקי (צוחק): "זו שאלת השאלות. היום אולי 25%. לפעמים מאתרים בגידול המון מוטציות ייחודיות אבל לאף אחת מהן אין תרופה ייחודית מתאימה. לפעמים יש כל כך הרבה מוטציות בגידול, שגם אם תתאים תרופה לאחת מהן, היא לא בהכרח התרופה הכי טובה. רק במקרים ספורים, כמו סרטנים גינקולוגיים שמבטאים Her2, יש מוטציה יחידה שגורמת למחלה ותרופה קיימת שמתאימה לה. לכן חיונית הטכנולוגיה שלנו בעכברים. רק כך אפשר לראות איזה מהטיפולים הקיימים באמת עובד הכי טוב בפועל. רפואה מותאמת אישית עובדת רק אם יש לך בחירה בין חלופות.
"אני בהחלט רואה את עולם הביג דאטה נכנס לתחום כדי לקשר בין סל שלם של מוטציות להיצע רחב מאוד של תרופות. בדיקות כמו זו של פאונדיישן לריצוף הגנים של הגידול הן חשובות ביותר, אבל יותר כדי לפתח פתרונות נוספים ופחות כדי להתאים את הטיפולים שקיימים כבר עכשיו. אני מאמין שהתחום הזה נמצא לקראת פריצת דרך משמעותית ממש בקרוב, משום שהמידע הגנטי היום כל כך הרבה יותר זמין".
האימונותרפיה הביאה מהפכה לתחום הסרטן, אבל ברור שהיא לא סוף פסוק. מה לדעתך תהיה "האימונותרפיה הבאה"?
"האימונותרפי הייתה מהפכה חד-פעמית בחיי. לא ראיתי עוד תרופות שגידולים שונים מגיבים להם כך. כולנו חוששים מכך שעדיין לא קיים הדור הבא של האימונותרפיה, ומעט מתוסכלים כי בכל זאת רוב החולים עדיין זקוקים גם לכימותרפיה - לצד האימונותפריה או כשהיא מפסיקה לעבוד, בזמן שחשבנו שכימותרפיה תהיה בקרוב נחלת העבר.
"ייתכן שיהיו שיפורים בטיפולי האימונותרפיה, כמו טכנולוגיית ה-CAR-T המפיקה נוגדנים מדמו של החולה, וטכנולוגיית ה-TIL הפועלת באופן דומה. אולם, בשתי הגישות הללו מדובר במאמץ מאוד ממוקד בחולה יחיד ולא במוצר מדף. לא בטוח שמערכת הבריאות יכולה לעמוד בזה".
פרופ' דיוויד סידרנסקי
גיל: 57
השכלה: לימודי רפואה בביילור קולג', עם התמחות באונקולוגיה בג'ון הופקינס
תפקיד: שותף מנהל בקרן IBF, יו"ר חברת איילה פארמה, דירקטור בחברות הישראליות גלמד, אורג'נסיס ואפרנת וכן בחברות האמריקאיות אדווקסיס, תמיר ביו ואחרות; מנהל המחקר במרכז לסרטן הראש והצוואר באוניברסיטת ג'ון הופקינס
קריירה: חלוץ בפיתוח סמנים ביולוגיים לאבחון מוקדם של סרטן והתאמה אישית של טיפול. חתום על 500 מאמרים ופטנטים רבים בתחום אבחון הסרטן.חוקר היום את המנגנון שבאמצעותו עישון גורם סרטן
עוד משהו: מתגורר בישראל ובארה"ב
הפורטפוליו של IBF
■ איילה פארמה מבצעת ניסויים בתרופה לטיפול בסרטן שרכשה מחברת בריסטול מיירס סקוויב
■ Vidac Pharma מפתחת תרופה לסרטן העור ומחלות עור נוספות
■ Pharma 2b מפתחת תרופות חדשות על בסיס מולקולות קיימות
■ גמידה סל משתמשת בטכנולוגיות של הרביית תאי גזע לטיפול בסרטן ומחלות נוספות
■ ביונד ביולוג'יקס החברה, שהוקמה על ידי יוצאי חברת האימונותרפיה CCAM, מפתחת תרופות חדשות בתחום הזה