גיל טופז / צילום: איל יצהר
"הציבור בישראל לא ממש מעוניין לעבור בנקים. עמלות הבנקים, למשל, מעניינות יותר את העיתונאים והח"כים כי זה עוזר לעשות כותרות. לעומת זאת הציבור די אדיש- הוא לא יודע כמה הוא משלם כי ממילא זה לא סכום כסף מהותי", כך אומר בראיון ל"גלובס" מנכ"ל בנק ירושלים, גיל טופז.
טופז החליט בשנה שעברה לבטל חלקית את ההטבה לפטור מלא מעמלות עו"ש ללקוחות הבנק, לאחר שלדבריו ראו בבנק ירושלים כי ההטבה לא מביאה לקוחות חדשים לסניפי הבנק. "התובנה הזו נחתה עלינו אחרי תקופה ממושכת שהצענו עמלות עו"ש אפס, ולמרות זאת לא ראינו תזוזה משמעותית של לקוחות".
למה בעצם לקוחות לא עוברים בנקים?
"מהזווית הצרכנית, הלקוח ברחוב מקדיש שתי שניות מחשבה בחודש על הבנק שלו. רוב הלקוחות משלמים לבנק כ-24 שקלים בחודש. נניח שהוא יכול לעבור לבנק אחר בשביל הנחה פנטסטית של 30%. האם הוא יעשה את כל הבלגן בשביל כמה שקלים?"
אבל מה עם הריביות על הלוואות? זה מקור התשלום המרכזי של משקי הבית לבנקים.
"הריביות בין הבנקים לא שונות כל-כך, ואפשר לקחת הלוואה מבנק אחר מבלי להעביר חשבון. מה שכן, יש עלייה בחשבונות הדואליים. לעשרות אחוזים מהלקוחות יש חשבון ביותר מבנק אחד".
ומה בנוגע לרפורמה המתוכננת לניוד חשבונות בין הבנקים? מכיוון שטופז לא מאמין שהציבור רוצה לעבור בנק, הוא גם לא תומך בהקמת המערכת לניוד חשבונות. מדובר במערכת שמשרד האוצר ובנק ישראל רוצים שהבנקים יטמיעו בהשקעה מוערכת של מאות מיליוני שקלים. מטרת המערכת להקל את התהליך הבירוקרטי והמסורבל שכרוך במעבר בין בנקים. "החוק מאפשר לנגידה לפטור בנקים קטנים של עד 5% מהנטל הזה, ואני מקווה שהנגידה תפטור אותנו מזה", אומר טופז.
כבנק קטן, אתה לא אמור ליהנות מהקמה של מערכת שכזו?
"במקרה של בנק ירושלים, עלות הקמת המערכת היא למעלה ממחצית התקציב לפיתוח טכנולוגי שלנו. זו השקעה אדירה שלהערכתי לא תביא אפילו ל-100 לקוחות שיעברו אלינו בשנה. הרי אם לקוחות לא באו אלינו כשהצענו פטור מעמלות עו"ש, אני לא מאמין שבגלל המעבר בקליק הם יגיעו".
אחד ממוקדי הצמיחה המרכזיים של בנק ירושלים מצוי בתחום האשראי הצרכני. היקף האשראי של הבנק גדל אשתקד בכ-5% לסכום של כ-מיליארד שקל. "פיתחנו פתרון דיגיטלי בתחום הזה, ואנחנו יכולים לספק ללקוח, שאין לו חשבון אצלנו הלוואה תוך 48 שעות, כשבבנקים אחרים זה ייקח שבועות".
אבל עם כל הכבוד לנגישות, הריביות שאתם גובים עדיין גבוהות ומגיעות לשיעור דו-ספרתי.
"יש אצלנו שונות גבוהה ברמות הריבית. נכון שיש הלוואות בריבית של 10-11%, אבל יש גם הלוואות בריבית של פריים פלוס 5-5.5%. אנחנו מצליחים לקבל ולייצר מידע על הלקוח בדיגיטל. יש לנו פיילוטים בנושא, וזה אמור גם להביא לשיפור בריביות".
מה באשר לאשראי הצרכני והסיכון?
"רמות הסיכון באשראי צרכני גבוהות, אבל זה לא כי המשק נהיה מסוכן, אלא כי המחוקק נהיה חסר אחריות. מה שקרה בחוק חדלות פירעון זה מהפיכה במובן השלילי של המילה. כשאני מספר לבנקאים בחו"ל על החוק הזה הם חושבים שיש לי בעיה עם האנגלית, בגלל שהחוק נשמע להם מופרך".
מה הבעיה בתחום החקיקה?
"הזחילה התחילה ברפורמה בתחום ההוצאה לפועל, שמביאה לכך שזו נורמה ללכת לפשיטת רגל. החוק החדש אף אומר שאם כלל החוב שלך הוא 50 אלף שקל אפשר ללכת לפשיטת רגל".
הדרמה- הקמת מאגר נתוני אשראי
טופז מנהל את בנק ירושלים קרוב ל-3 שנים. הוא צמח בבנק הפועלים, ובין היתר הוביל שם את האסטרטגיה בחטיבה הקמעונאית. בהמשך עבר לחברת כרטיסי האשראי כאל, שם כיהן כסמנכ"ל ואחראי על הלקוחות הפרטיים.
"הבנו שזה לא נכון להילחם נגד הזרם, ולהביא להעברת כלל החיים הפיננסים של הלקוח אלינו. החלטנו להפוך את בנק ירושלים לבנק שמתמחה במוצרים מסוימים", אומר טופז. כך למשל הוא יצר שיתוף פעולה עם מאסטרקארד בפיתוח מוצרים בכרטיסי האשראי.
המוצר הראשון שהושק הוא כרטיס pre-paid, המאפשר לעובדים ללא חשבון בנק, שעד כה קיבלו את משכורתם החודשית במזומן, לקבל משכורת בכרטיס אשראי. באחרונה חתם בנק ירושלים עם הסכם הפצה עם גוף דומיננטי בשוק המקומי, כשלהערכת טופז לשיתוף הפעולה הזה קיים פוטנציאל לעשרות אלפי כרטיסים. "זו פריצת דרך מטורפת מבחינתנו. הדברים מתחילי להבשיל", הוא אומר.
לטופז אתגר לא פשוט - הגודל הקטן משפיע על ביצועי בנק ירושלים. התשואה על ההון של הבנק עמדה אשתקד על 4.5% בלבד, ויחס היעילות הגיע ל-82%. טופז מעריך כי אם בנק ירושלים יקבל הקלות רגולטוריות בשל גודלו המצב ישתפר. "בתור בנק קטן אנו מנסים לקדם מדרג רגולטורי- כלומר דרישות שונות מבנקים לפי הגודל שלהם, ואנחנו נמצאים בדיאלוג מול בנק ישראל בנושא", הוא אומר.
איזה הקלות אתם רוצים?
"הנושא המרכזי הוא בדרישת הלימות ההון (היחס בין ההון העצמי של הבנק לנכסי הסיכון שלו ובראשם תיק האשראי- ע.א). אני חווה היום חסם אפקטיבי דרמטי בעולמות של הון, שמגביל אותנו בצמיחה ובריבית שאני מסוגל לגבות באשראי. אם יכולתי להוריד את דרישות הלימות ההון ב-25%, הייתי יכול להיות תחרותי יותר בשוק בביצועים ובמחיר".
רפורמת שטרום לא תשפר מבחינתכם את המצב?
"מה שמשמעותי יותר מחוק שטרום הוא הקמת מאגר נתוני אשראי, זה ישנה את כללי המשחק. ברגע שהמידע על הלקוחות יהיה פתוח לנותני האשראי, נוכל לתמחר טוב יותר את ההלוואות. היתרון של הבנקים הגדולים שמחזיקים היום בעיקר המידע וביתרון משמעותי לעומת הבנקים הקטנים ייגמר".
אבל ייכנסו גם שחקנים חדשים שיאיימו עליך.
"אני פחות חושש מהמתחרים כי השוק עדיין מאד גדול, נמצא בצמיחה, והנתח שלי מאד קטן 1-1.5%, אני לא זה שייפגע מהתחרות הזו. אגב להערכתי, כשישראכרט ולאומי קארד יופרדו מהבנקים, זה דווקא יביא להתייקרות הריביות בהלוואות שלהם. מקורות המימון של החברות הללו יתייקרו (כיום החברות נהנות ממקורות מימון מהבנקים- ע.א). הרוכשים גם ירצו לשפר רווחיות, והעלאת ריבית תהיה אחת השיטות הטריוויאליות לכך".
מיזוג עם דקסיה: "השלם גדול מסכום חלקיו"
בחודש שעבר הפתיע בנק ירושלים את השוק, והגיש לדירקטוריון בנק דקסיה ישראל הצעה לקדם מהלך של מיזוג בין הבנקים. זו אינה הפעם הראשונה שבנק ירושלים מנסה לקדם מהלך שכזה, והפעם הוא מקווה להצליח בכך שכן בעליו הקודמים דקסיה העולמית יצאו מהתמונה ומכרו את מניותיהם למוסדיים.
אתמול הודיע מרכז השלטון, המקומי המחזיק ב-6.5% ממניות דקסיה, כי גם הוא תומך בקידום מגעים למיזוג: "מיזוג שכזה יהפוך שני שחקנים לשחקן אחד יותר חזק, יציב ועם יכולת טובה יותר להתמודד בתחרות. מה שבנק ירושלים עושה היום לא קיים בדקסיה ולהפך. מיזוג שכזה זה ליצור שלם הגדול מסכום חלקיו".
מדובר ביציאה של שחקן משוק הבנקאות הריכוזי, התחרות לא תיפגע?
"דקסיה פעיל באשראי לרשויות המקומיות. המיזוג לא מוציא שחקן מהשוק הזה, כי ממילא בנק ירושלים לא פעיל בתחום הזה. אני מזכיר שדקסיה נאלץ למכור חלק מתיק האשראי כי הוא לא יכול לתת יותר אשראי בתחום זה בגלל מגבלות של הון וריכוזיות. לעומת זאת, הגוף הממוזג יוכל להגדיל את הפעילות במגזר זה".
ומה לגבי הפערים בין הבנקים? מכפיל ההון שלכם בבורסה נמוך משמעותית משלהם.
"אני לא נותן משקל רב מדי לפערים האלה. הם מיטשטשים כשמסתכלים על סחירות המניה. יש במיזוג הזה יתרונות ואינטרסים משותפים לכולם, ואני אופטימיסט מטבעי ומעריך שנוכל לקדמו".
גיל טופז
גיל: 48
תפקיד: מנכ"ל בנק ירושלים
השכלה: עו"ד ורואה חשבון, תואר ראשון בכלכלה ובחשבונאות ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת ת"א
תפקידים קודמים: ראש אגף לקוחות פרטיים, וראש אגף סיכונים בכאל, האחראי על האסטרטגיה בחטיבה הקמעונאית בבנק הפועלים
מקום מגורים: בני עטרות
מצב משפחתי: נשוי + 3