גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גאווה ישראלית? מספר חברות הסייבר החדשות מצטמצם

ביום העצמאות הקרוב ידברו הרבה על פריחת ההייטק הישראלי, בדגש על תחום הסייבר ● הנתונים מציגים תמונה מורכבת יותר: מספר חברות האבטחה החדשות שהוקמו בישראל ירד מ-98 חברות ב-2015 ל-48 בלבד בשנה שעברה, וההאטה מורגשת בכל הסקטורים ● בתעשייה מנסים להרגיע ואומרים שלא מדובר במשבר, אלא בשוק שהגיע לרוויה

הסייבר הישראלי מוריד הילוך / איור: אייל אונגר
הסייבר הישראלי מוריד הילוך / איור: אייל אונגר

"יש במה להתגאות", קובע הסלוגן של חגיגות ה-70 לישראל. סביב יום העצמאות בחמישי נשמע לא מעט על הישגיה של המדינה בעשורים האחרונים, וההייטק צפוי לתפוס מקום נכבד ברשימה. ובטח יום העצמאות ה-70, הוא זמן טוב להיזכר בהישגיה של מדינת ישראל. אחד המונחים הראשונים שחושבים עליהם בהקשר של גאווה ישראלית הוא ההייטק, ובתוך הענף הזה תחום הסייבר צפוי לתפוס מקום נכבד. אחרי הכל, גיל שויד זכה השנה בפרס ישראל, וההנחה הרווחת היא שעולם אבטחת המידע הישראלי נהנה מפריחה חסרת תקדים.

אלא שכאשר בוחנים את הנתונים בשטח, המציאות מעט מורכבת יותר. לפני כחודש פירסמה חברת המחקר IVC דיווח פרובוקטיבי למדי: בתחילתו נכתב אמנם כי "ענף אבטחת הסייבר נחשב כבר זמן רב לאחד החזקים והמצליחים בתעשיית ההייטק הישראלי", ואולם "זמנים טובים תמיד מסתיימים, וכמה סימנים כבר מאותתים שסקטור אבטחת הסייבר התמודד ב-2017 עם רוח נגדית קלה".

בשנתיים האחרונות

אנשי חברת המחקר הגיעו למסקנה המעניינת הזאת על בסיס נתון אחד עיקרי: צניחת מספר חברות הסייבר החדשות שהוקמו בישראל, מ-98 ב-2015 ל-73 ב-2016 ו-48 בשנה שעברה. הירידה אובחנה בכל התחומים: אבטחת ענן ויישומים, אבטחת מידע והצפנה, מודיעין סייבר והגנה לאינטרנט של הדברים, בעיקר התעשייתי.

בסיום הדיווח צוין כי הסטטיסטיקות הנוגעות לפעילות החברות מספקות גם נחמה מסוימת. על פי הנתונים, 519 חברות, המהוות 62% מכל החברות שהוקמו בענף הסייבר בישראל, עדיין פעילות; 122 חברות, שהן 15%, נרכשו או מוזגו לחברות אחרות; רק 192 חברות, 23%, הפסיקו לפעול.

נקודת אור נוספת היא היקף גיוסי הסייבר, שצמח מ-584 מיליון דולר ב-2015 ל-595 מיליון דולר ב-2016 ולשיא של 791 מיליון דולר בשנה שעברה - 10.4% מכלל גיוסי ההון של חברות סייבר בעולם. על פניו, הנתונים מלמדים שלא במשבר מדובר כאן, אלא ברוויה של שוק שאינו יכול להכיל עוד חברות חדשות רבות.

יוסי נער, ממייסדי סייבריזן, אחד מחברות האבטחה הבולטות בישראל כיום, לא מופתע מהנתונים. "קמו מאות רבות של חברות סייבר בשנים האחרונות, וזה קצב גידול פסיכי. כמה מהן כבר יצליחו? 10 חברות יצליחו ממש? 20-30 חברות במקרה הטוב יעשו אקזיט? אי אפשר ש-700 חברות יצליחו".

לוקחים פחות סיכונים טכנולוגיים

מבחינה היסטורית, מסביר נער, "לקראת 2012 התחילה תחושה של פיק בכלכלה, ועקב הגל הגדול של תקיפות סייבר, נוצרו יותר מודעות ונכונות של חברות לנסות דברים חדשים. חברות שדיברנו איתן בשנים האלה אמרו שהן רוצות לעבור לדור הבא של הפתרונות. היום, בגלל מספר הסטארט-אפים, לקבל תשומת לב ממנהלי אבטחת מידע של ארגונים זה כמעט בלתי אפשרי. הם פוגשים עשרות חברות סייבר. בנוסף, יש מי שאומרים שהיום אנחנו לקראת סוף המחזור הכלכלי, וגם אם אין תחזית לקריסה ישנה ציפייה להאטה. האפקט של זה על הסייבר הוא דרמטי, כי החברות ייקחו פחות סיכונים עם טכנולוגיה חדשה, ולקרנות ההון סיכון נהיה קשה יותר לאשש את הצורך בטכנולוגיות עדכניות כאלה.

"מה שמפתיע הוא דווקא שעדיין יש כמות יפה של חברות שממשיכות לקבל מימון", מוסיף נער, שהחברה שלו גייסה עד היום 190 מיליון דולר, יותר ממחציתם ב-2017. "כשגייסנו סבב A ב-2013, והצענו לקרנות ההון סיכון לממן חברת סייבר, חלק הסתכלו עלינו כאילו נפלנו מהירח. היו כמובן גם הרבה שראו את ההזדמנות".

יוסי נער / צילום: ריוג'י סוזוקי

גם יניב הראל, מנהל קבוצת פתרונות הסייבר של Dell EMC, רואה היגיון בנתונים - אם כי מסייג ומזכיר שהם חלקיים, מכיוון שיש חברות בעלות גרעין ישראלי הרשומות במקומות אחרים. "לכאורה הנתונים הם אמורים להדאיג אותנו, אבל אני רואה אבולוציה מאוד הגיונית. בשנתיים הקודמות הייתה טענה שיש שפע במספר החברות שקמות במדינת ישראל, ויופי של תנופת רעיונות יצירתיים, אבל ביזנס של חברות סייבר קיימות אין מספיק".

הראל מתאר דינמיקה טבעית שבה בשלב הראשון יש כסף רב המפוזר בין חברות רבות, ובהמשך, כחלק מהתבגרות השוק, מצטמצם מספר החברות ונותרות רק אלה שהוכיחו את עצמן. "דווקא בשלב הזה מתחילה להיות עלייה בביזנס, כי אז מתחילים להיות מוצרים, שירותים ואסטרטגיות לפתרונות אמיתיים, בעוד שלפני כן היו רק רעיונות יפים. לכן קצב הקמת החברות החדשות לא בהכרח מצביע על יציבות.

"בכל תחום בסייבר יש היום 5-8 חברות ששולטות ואין באמת סיכוי שכולם יעשו ביזנס", מוסיף הראל. "אתה רואה את זה גם באוטומוטיב. החברות הגדולות רוכשות סטארט-אפים, וזה בסדר גמור שכמו בטבע, החזקים ישרדו; שהסטארט-אפים שהצליחו ייצאו לעוד גיוסים ויהפכו לחברות גדולות, בעוד שהאחרים לא יצליחו לגייס ולכן יפסיקו לפעול. חברות שקמות עכשיו צריכות להביא רעיון חדש וייחודי, או כזה שמשתלב בדברים קיימים".

התבגרות או ירידה לצורך עלייה?

יובל וולמן, נשיא ומנהל הפעילות הישראלית של Cyber Proof מקבוצת UST Global האמריקאית, מזכיר ששוק הסייבר העולמי ממשיך להתפתח, והתחזיות הן אכן למכירות של 150 מיליארד דולר השנה ו-200 מיליארד דולר ב-2021. עם זאת, הוא מוסיף, "החלק היחסי של חדשנות שמקורה בסטארט-אפים הולך וקטן. האם זה טוב או רע? אני חושב שזה תהליך בריא וטבעי.

"אם אנחנו מסתכלים על ההתפתחות, בשלבים המוקדמים יותר רואים סגמנטציה, הרבה יזמים נכנסים לשוק כדי לחקור, לחדש, לעניין את הלקוחות. כל השחקנים באקוסיסטם - הלקוחות והגורמים המממנים, קרנות וחברות שמשקיעות - מפתחים לאורך השנים יותר בשלות והבנה של איזו חדשנות נדרשת. כשהגורם הזה בא לידי ביטוי, מספר הסטארט-אפים הולך ומצטמצם, נעשית קונסולידציה. עם הזמן מגלים מה באמת פותר בעיה עמוקה ומה לא".

יובל וולמן / צילום: ארז עוזיר

דברים אלה משתלבים עם הנתונים הגלובליים של חברת הייעוץ מומנטום סייבר, ולפיהם העסקאות בתחום ברבעון הראשון של 2018 הסתכמו ב-3.5 מיליארד דולר - מהם 2.5 מיליארד במיזוגים ורכישות ומיליארד בלבד בהשקעות. 58 עסקאות המיזוגים והרכישות מייצגות רבעון שלישי רצוף שבו נראית עלייה בנתונים.

"ענקיות הטכנולוגיה מפתחות עם הזמן יותר ויותר יכולות פנימיות, ויודעות להציע חבילות שלא ידעו להציע בעבר", אומר וולמן. "הן עשו רכישות, הקימו צוותים, ולאט לאט המטות שלהן פיתחו יכולות מתקדמות עם חדשנות פנימית. לתאגידים הטכנולוגיים יש גישה לשוק. כשהם באים אל הלקוח, נניח בנק אמריקאי גדול, הם אומרים: אם אני מספק לך שירותי ענן, אתן לך גם פתרונות אבטחה שמתייחסים לענן שלי. הן מפנימות את החדשנות של הסטארט-אפים, ובהתאם התיאבון שלהן לרכישות הולך ופוחת".

וולמן סבור שתחומים חזקים בעולם הסייבר בשנים הקרובות יהיו מודיעין, אבטחת מכוניות חכמות ואוטונומיות, וסייבר לאינטרנט של הדברים, הן תעשייתי והן בבית, במשרד, במערכת הבריאות ובתשתיות קריטיות. "בוודאי נראה סגמנטים חדשים, אבל מבחינת המאסה אני חושב שאנחנו הולכים ומתייצבים. אני לא חושב שנראה איזושהי עלייה דרמטית, אבל אף פעם אי אפשר לדעת".

בניגוד אליו סבור שרון נימירובסקי, מנכ"ל ובעלי חברת הסייבר White-Hat, שההאטה בהקמת חברות החדשות מהווה ירידה לצורך עלייה, וכי התחום יגיע לשיאים מרשימים מאלה שחווה בעבר. "מספר הסטארט-אפים כיום מאוד גדול, אבל גם כמות ההתקפות גדולה יותר. הסטארט-אפים מבינים שכל מה שהם מפתחים כרגע רלוונטי רק לעולם תוכן מסוים, או להתקפה של אתמול. במקביל נכנס תחום חדש בעולם הפיתוח, הבינה המלאכותית. מה שאני מאמין וגם רואה מבפנים שקורה, הוא שכרגע יש שלב לימוד. הסטארט-אפיסטים שאני מכיר יושבים בגראז' הביתי, לא חושפים את העשייה שלהם, ולומדים את ההתקפות; איך לבנות טכנולוגיות שילמדו את מה שקורה בפועל בהתקפה, ויפתחו מענה אוטומטי. אלה יהיו מערכות דינמיות שלומדות את מה שקורה, מעדכנות ומלמדות את עצמן לתת מענה.

"כבר מסוף השנה הזאת ובכל 2019-2020 נראה עלייה חדה במספר חברות ה-AI, לא רק בסייבר אבל גם. אתה לא יכול להוציא מוצר חדש על כל התקפה חדשה, זה לא הגיוני. ה-AI משנה את כללי המשחק וכנראה ישנה גם את פני ההון סיכון. בגלל זה אנשים לא ממהרים עכשיו ללכת להוציא כסף או לבקש הון סיכון. הם אומרים 'רגע, יש לנו ביד את הדבר הבא, בוא נעשה קילומטרז' עם ההתקפות ומה שקורה בחוץ, נראה איך זה עובד, וכשנגיע לבשלות יותר גבוהה נלך לגייס".

גורם נוסף שישפיע על ענף הסייבר הישראלי, מעריך נימירובסקי, הוא עליית המטבעות הווירטואליים. "הביטקוין כזה רגיש, יש פה תבנית שמאוד נוחה בשביל פושעים. היא לא היתה לפני כן. כל הסטארט-אפים שהיו עד לפני שנה שנתיים הגנו על הדברים היותר ברורים, ופתאום יש לך פושעים שגונבים מידע ומקבלים כסף אנונימי, אף אחד לא יודע איפה הם, והטכנולוגיות לא מספקות לזה מענה. הדבר הזה יוביל את המוחות הישראליים לפתח את המענה, שהוא AI. אם הצורך גדל, למה שהשוק יהיה מוגבל לאיזה פיק של 98 חברות, כמו שהיה ב-2015? אני חושב שההיפך הוא הנכון".

לישראלים יש יתרון יחסי בבינה מלאכותית?

"כן. לישראלים יש ראש שמקבל אתגרים עוד מהתמודדות בצבא, דברים שאנשים בחו"ל לא נחשפים אליהם. אם בעולם המסלול הוא ללכת לקולג', אז הפעם הראשונה שהם נתקלים באיזו מציאות שהם צריכים לפתור אותה זה בגיל 24 או 25, כשהם מתחילים לעבוד איפשהו בתפקידים זוטרים. אנחנו, הרבה מאיתנו, בגיל 18 נזרקים לאיזה קורס של שנה, מתמודדים עם בעיות מורכבות, עם מציאות ביטחונית קשה, עם אתגרים של ביג דאטה".

יש טענה שחלק גדול מהסטארט-אפים הישראלים כיום נפתחים מחוץ לישראל. יכול להיות שאנחנו פשוט לא רואים אותם בנתונים?

"בוודאי. אני בחרתי לפתוח חברה בקפריסין וחברה ביוון, וחלק מהעסקים שלי באירופה עוברים לשם ולא לישראל. הסיבה היא מיסוי. למה שאני אממן את מדינת ישראל יותר מאשר כל אזרח במקום אחר בעולם? מאיזו סיבה? מס חברות, מס על הדיווידנד - אלה דברים מאוד יקרים. קח כל חברה - פלייטק, חברות סייבר - הם פותחים בחו"ל. יחד עם זאת, כדי לקיים את הדבר הזה וליהנות מהטבות המס, אתה חייב שיהיה לך שותף מקומי. אם מישהו רוצה לגייס הון סיכון הוא צריך להיות בעלים של החברה, הוא לא יכול להציג שותף יווני או קפריסאי. מה שכן, כשהוא ירצה לפתוח סניף הוא יעשה זאת בשותפות, וייהנה מהטבות מס מטורפות".

עוד כתבות

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים נחשפים: כך גילתה ארה"ב היכן נמצא חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התרעה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך