גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בני המקום במחיר למשתכן: הטבה, עיוות או כורח המציאות

בהגרלה הגדולה האחרונה של דירות מחיר למשתכן יועדו 2,057 דירות לבני מקום, אבל הם לא מיהרו להגיע, ורק 1,449 בני מקום זכו ● אולי הגיע הזמן לחשוב מחדש על מנגנון שמעדיף רק בני אותה עיר ● פרויקט מיוחד לרגל ועידת ישראל לנדל"ן

משה כחלון בפרויקט מחיר למשתכן בלוד / צילום: יוסי אלוני
משה כחלון בפרויקט מחיר למשתכן בלוד / צילום: יוסי אלוני

תוכנית מחיר למשתכן של שר האוצר משה כחלון בחרה אמנם שלא לקבוע קריטריונים חברתיים וכלכליים למתן הדירות המסובסדות, אולם היא יצרה העדפה ברורה ל"בני מקום" - מי שמתגוררים באותה עיר ב-3 השנים האחרונות או ב-4 שנים מתוך 10 השנים האחרונות.

לא מדובר בהעדפה גורפת, אלא בהחלטה שלשיעור מסויים של דירות מוזלות (בין 25% ל-30% במרכז ולמעלה מכך בפריפריה) יש לבני המקום עדיפות בהגרלות. הרציונל העיקרי והמובן של האוצר היה לרתום את השלטון המקומי למהפך במודל המכרזים. לתת כלי בידי הרשות המקומית - שבדרך כלל מערימה קשיים על המדינה המשווקת מאסה של דירות חדשות - להטבה עם התושבים הקיימים ועזרה גם לבני הדור הבא לקנות בעיר דירות. מדובר בקלף משמעותי, ודאי בשנת בחירות לרשות המקומיות.

אבל, בעוד בהגרלות הראשונות המכסה של בני המקום התמלאה בקלות, בהגרלה הגדולה הרביעית שנסגרה בסוף מארס התברר שגם בני המקום כבר אינם קופצים על המציאה. מתוך 6,615 דירות שהשתתפו בהגרלה הרביעית, 2,057 דירות יועדו לבני המקום - אולם רק 1,449 בני מקום זכו בהגרלה (לפני ביטולים שעוד יבואו).

בנהריה למשל, הוקצו בהגרלה 337 דירות לבני מקום, אולם רק 76 מבני המקום זכו בהגרלה. בנתיבות הוקצו 577 דירות לבני מקום, ורק 238 בני מקום זכו בהגרלה. בקריית ביאליק הוקצו 25 דירות לבני מקום, ורק 4 זכו בדירה. קריית ים הוקצו 128 לבני המקום וזכו רק 37. הביקוש הנמוך יחסית של בני המקום בהגרלה עשוי להעיד על כך שחלק לא מבוטל מעדיפים זכייה במקום אחר. בין היתר זה עשוי גם ללמד כי חלקם מתכוונים לרכוש הדירה להשקעה ולא למגורים (כפי שכבר הזהירו בבנק ישראל בדוח השנתי האחרון).

משה כחלון מבקר במחיר פרוייקט למשתכן  / צילום: יוסי אלוני

מה עם השכנים

מנגנון ההטבה לבני המקום מותיר מחוץ למשוואה שני קהלים אחרים ממורמרים: קהל אחד הוא תושבים בערים שבהן אין כלל פרויקטים של מחיר למשתכן. קבוצה אחרת היא זו של בני מושבים וקיבוצים, שבתחומם לא יפורסמו מכרזי מחיר למשתכן (ראו מסגרת). נכון, בני המושבים והקיבוצים מקבלים לעתים הטבה אחרת ביישוב מגוריהם, אבל נכון להיום רק חלק קטן מהם אכן יכול לממש את ההטבה הזו בגלל המכסות שהתמלאו, בשל המחירים הגבוהים של המגרשים ובשל תנאים שונים אחרים הקשורים למגזר החקלאי וזכאותו.

הטענה המתבקשת היא כי הטבה לבני המקום הייתה צריכה להיות אזורית, ולא מבוססת ישוב. קשה להבים למה תושבי גני תקווה או גבעת שמואל, למשל, לא יוכלו לקנות בקריית אונו הסמוכה.

חשוב לזכור שהטבת בני המקום אינה מסתיימת במכרזי מחיר למשתכן. פתרונות דיור אחרים שהועלו במהלך השנים, בעיקר לדיור בהשכרה, הטיבו עם בני המקום. כך התיקון לחוק התכנון והבנייה ותקנה 188, שמאפשרת פתרונות לבני המקום לדיור בר-השגה, וגם חוק דיור בר-השגה שאושר רק לאחרונה, המאפשר הקמת דיור להשכרה ומתיר להקצות דירות לבני המקום.

יוזמות מקומיות כאלו כבר ניתן למצוא בתל-אביב-יפו, בראשון-לציון ובכפר-סבא.

"סוג של פיצוי לעיר"

ראש עיריית ראשון-לציון, דב צור, סבור כי מדובר בהחלטה נכונה לאפשר עדיפות לבני העיר. "לנו זה היה קריטי בהגרלות. תוכנית מחיר למשתכן היא הרי לא תוכנית שהיו מפעילים אם הכל היה בסדר בתחום הדיור, במציאות אוטופית לא היה בה צורך.

"אם מטילים פרויקט כזה על עיר, ויש לפרויקט כזה גם השלכות, צריך לתת סוג של פיצוי לעיר. זה הגיוני שאתה נותן לעיר מסוימת כמו ראשון-לציון, שנכנסת תחת המשא הזה לעזרה בתוכנית ממשלתית, פתרון לזוגות הצעירים שלה שרוצים להישאר לגור בעיר. לטעמי יש כאן הגינות שיש עדיפות לבני העיר.

"במקביל, אנחנו כעירייה החלטנו עוד לפני מחיר למשתכן לדאוג בעצמנו לדירות קטנות בראשון-לציון, והפעלנו מנגנונים לקבלנים שיקבלו תוספת בתמורה לדירות זולות שיוגרלו בין תושבי העיר. היו כבר כמה מקרים כאלו והגרלה אחרונה הייתה ממש בשבוע שעבר (פרויקט שכלל 28 דירות חדשות במחיר מוזל בשלושה פרויקטים שונים. על אותן 28 דירות התחרו בהגרלה לא פחות מ-374 תושבים בעיר). זו לא כמות גדולה לצערי, אבל זה נותן כיוון וזה אומר לצעירים שאנחנו רוצים שהם ישארו בעיר ועושים מאמץ לתת מחירים זולים יותר".

- מה דעתך על הרעיון להפוך את הטבת בני המקום לאזורית, כדי שגם תושבי יישובים סמוכים, בהם אין פרויקטים מוזלים, יוכלו לקבל מענה דומה?

צור: "זה לא נכון. יש מה שנקרא 'לוקל פטריוטיזם', עיר היא יחידה בפני עצמה. יש משהו בחוויה שמישהו הוא בן מקום. צריך לתת לו את זה".

- ולחייב את בני המקום שזוכים בדירה גם לגור בעיר?

"אני לא מאמין בהפעלה של סנקציות כאלו או אחרות. אם אדם זוכה בדירה והוא בן מקום, אני מאמין בתור ראש עיר שלא ירצה לעזוב את העיר גם ככה".

- למה לא רואים במקומות אחרים יוזמות כמו שלכם לדירות מוזלות מטעם העירייה?

"אני לא יודע לדבר בשם ראשי ערים אחרים, אבל צריך לזכור שלדברים האלו יש מחיר לעיר, ואולי לא כולם רוצים או מוכנים לשלם אותו. אין מתנות חינם. מחיר למשתכן למשל זה תוספת של דירות בעיר, והפרויקטים של דיור בר-השגה ביוזמה המקומית זה עוד דירות בעיר. אבל אנחנו חושבים שזה חשוב גם במחיר ציפוף העיר, כדי להשאיר פה את הצעירים".

ממשרד השיכון נמסר כי: "ההחלטה להעניק יתרון לבני המקום בהגרלות, נועדה לסייע לזוגות צעירים לרכוש דירה בעיר מגוריהם ומהווה הטבה משמעותית לזוגות הצעירים. בנוסף, הטבת בני מקום מסייעת בחיזוק ורתימת הרשויות המקומיות לתהליך, לטובת כלל הגורמים".

"תוכנית מחיר למשתכן נחוצה ביותר גם ליישובים הכפריים"

בעוד ביישובים עירוניים ברחבי הארץ יוצאים עוד ועוד פרויקטים של מחיר למשתכן, בהתיישבות הכפרית הדבר כמובן אינו אפשרי ומשאיר רבים מתוסכלים. "עמדת מרכז המועצות האזוריות כי תוכנית מחיר למשתכן המציעה דירות קטנות ובנות השגה עם סבסוד גבוה לקרקע היא דבר נחוצה ביותר גם ליישובים הכפריים. זאת, בכדי לאפשר לצעירים לחזור לכפר ולקיבוץ ואפילו ליישובים הקהילתיים על מנת לחדשם", מציינת מילכה כרמל, ראש תחום תכנון וקרקעות במרכז המועצות האזוריות.

"משבר הדיור בישראל רלוונטי גם ביישוב הכפרי, לפחות במושבים וקיבוצים שבהם חלה מגבלת כמות יח"ד לפי לוח 2 בתמ"א 35, ובניית יחידות דיור קטנות ו/או השכרת יחידות דיור ובנייה להשכרה לא אפשרית מעבר למכסה בתוכנית המתאר הארצית. גם מדיניות מוסדות התכנון והחלטות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מגבילות מאוד את האפשרות לתוספת מגורים, למשל הרגולציה הקובעת זכאות בלעדית ל'שלושה דורות בנחלה' והגבלת מספר היחידות בנחלה.

"גודל האוכלוסיה ביישובים ובמועצות האזוריות עומד על כ-8% בעשור האחרון. על מנת לשמור על ישובים אלו, לצורך חיים בני קיימא במרחב הכפרי, יש צורך לשמור על גודלה היחסי של האוכלוסייה במרחב יחסית לגודל האוכלוסייה במדינת ישראל". 

כרמל מוסיפה כי "על פי התוכנית האסטרטגית לדיור של הממשלה, יש צורך בתכנון 2.5 מיליון יחידות דיור בישראל ובנייה של 1.5 מיליון יח"ד עד 2040. כלומר, על מנת לעמוד בקצב גידול ביחס דומה בין המגזר העירוני למגזר הכפרי הקיים היום, אנו מדברים על תכנון של כ-200 אלף יחידות דיור ובנייה של כ-120 אלף יחידות דיור בישובים הכפריים. דע עקא, המדיניות של מוסדות התכנון ורמ"י לחזק את הערים ולהפנות אליהן את מרבית המשאבים והאוכלוסיה היא לכאורה מדיניות ראויה ונכונה, במדינה בעלת קצב גידול אוכלוסיה גבוה ומשאב הקרקע במחסור, אולם מדיניות זו הרחיקה לכת ואינה מאפשרת ליישוב הכפרי להתפתח וגוזרת עליו סטגנציה.

"יתרה מכך, כיום מתרחש כיוון הפוך - המדינה מפקיעה באופן מאסיבי עשרות אלפי דונמים של קרקעות חקלאיות בשולי הערים ממושבים וקיבוצים, ומפצה את החקלאים במחירי אפסיים של עשרות אלפים בודדים לדונם (בהתאם לשווי החקלאי) ומשווקת את הקרקעות בשלושה סדרי גודל לדונם. תקבולי השיווקים הללו הם הם המקור הכספי לתוכנית מחיר למשתכן".

כרמל סבורה שעל המדינה למצוא דרך להפעיל את מחיר למשתכן גם בהתיישבות הכפרית: "בנוסף, חשוב להקל ברגולציה ובמדיניות התכנון על מנת ליצור מגוון מגורים. ככל שיפותחו מנגנונים קנייניים שיאפשרו גמישות והתאמה של סוגי מגורים אחרים, ניתן יהיה לנייד צעירים, ותיקים, בודדים ומשפחות לצורות מגורים מתאימות, או להתאים את המגורים בגודל הדירות ונגישותן. כך אפשר לייצר ישובים כפריים בר קיימא, במחוזות המרכז בהם ערכי קרקע גבוהים, בכדי שלא יקפאו על שמריהן וייעלמו עם אחרוני בעלי הנחלות החקלאיות המוחלפים באחוזות בעלי ממון".

כרמל מציינת כי בשנתיים האחרונות היה ניסיון לקדם תוכנית לבנייה כפרית במשרד שיכון שגובשה עם מרכז המועצות, באמצעות הצעת החלטה לממשלה להסכם גג כוללני ליישובי המרחב הכפרי בפריפריה (בנגב ובגליל בלבד). "ככל הידוע לי", מספרת כרמל, "הצעה זו לא התקבלה 'בהתלהבות' באוצר וברמ"י ועדיין לא הובאה לדיון ואישור הממשלה".

מושב נווה דורון ליד רמלה / צילום: איל יצהר

עוד כתבות

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

אייפון 17e החדש / צילום: אתר החברה

אפל חושפת דגם אייפון מוזל ומשדרגת את האייפד אייר

החברה חורגת מאירועי ההשקה המסורתיים שלה ומציגה אייפון 17e מוזל עם יכולות Apple Intelligence והבטחות לחיי סוללה ארוכים, ואייפד אייר עם תמיכה ב-Wi-Fi 7 ● השבבים במכשירים פותחו בין היתר גם במרכז הפיתוח הישראלי ● המחיר ההתחלתי: 599 דולר

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת הדירוג S&P: "התרחיש מול איראן חמור, אבל ישראל הוכיחה חוסן היסטורי"

סוכנות הדירוג היא הראשונה שמתייחסת למלחמה עם איראן ● ישראל מקבלת הערכה טובה באופן יחסי לנקודת המוצא של המלחמה: "הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן היסטורי בזכות מגזר הטכנולוגיה העילית שלה"

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: אלה שני האירועים שיכולים להחליש את השקל

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

מיצרי הורמוז / עיבוד: Shutterstock

המומחה שמסביר מדוע סגירת מיצרי הורמוז עלולה להעלות את מחיר הנפט ל-100 דולר

"להכרזה על סגירת מיצרי הורמוז יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר", כך אומר פרופ' יהושע קרסנה, מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א ● עוד מציין קרסנה, כי אם החסימה תימשך לאורך זמן, תהיה לה השפעה חמורה על השווקים "מחירי הנפט יזנקו, אולי אפילו ל-100 דולר"

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א