חדר אוכל/ צילום: רויטרס
למעלה מחצי מיליארד שקל - אלה ההכנסות שצפויה המדינה לקבל השנה לראשונה מהקיבוצים במסגרת הרפורמה במס הכנסה ותשלומי הביטוח הלאומי שהונהגה ב-2017. לפי הערכות, מחצית מהסכום יתקבל כמס הכנסה והמחצית השנייה כדמי ביטוח לאומי.
■ לכל הכתבות בפרויקט הקיבוצים והכלכלה הישראלית
העובדה שחברי קיבוצים לא שילמו מעולם מס הכנסה היא תוצאה הגיונית לאור התפיסה השיתופית שבבסיס המודל הקיבוצי: כל חבר תורם כפי יכולתו ומקבל כפי צרכיו. בעשורים הראשונים למדינה העבירו חברי הקיבוצים ללא יוצא מהכלל את שכרם לקיבוץ וקיבלו לשימושם האישי "תקציב", ומשום כך לא היה מקום למסות את הכנסתם.
לפי ההסדר שפעל ב-69 שנותיה הראשונות של המדינה, חושב המס האישי שנקבע על בסיס גודל המשפחה וצרכי החבר. הרפתן ומנכ"ל תנובה, אם תרצו קיבלו אותו מהקיבוץ דבר. על פי ההסדר ההיסטורי, הקיבוץ היה הנישום כשעל החברים הוטל שיעור מס אחיד. לצורך קביעת שיעור המס נעשה חישוב של ההכנסה הממוצעת לחבר, כלומר ההכנסה החייבת הכוללת של הקיבוץ (כלל הרווחים מהפעילויות העסקיות השונות של הקיבוץ וההכנסות של חברים שעבדו מחוץ לקיבוץ) חלקי כלל החברים בקיבוץ, כולל גמלאים ובלתי מועסקים. התוצאה הייתה ששיעור המס הסופי שהוטל על כל חבר וחבר היה במקרה הטוב אחוזים בודדים ובדרך כלל אפס. ההסדר ההיסטורי הזה ממשיך להיות בתוקף בקיבוצים השיתופיים, כ-45 במספר, ומושבים שיתופיים.
שאר הקיבוצים, כ-230 במספר שייכים כיום לקטגורייה החדשה של קיבוץ מתחדש. בקבוצה הזו יש מנעד רחב יחסית של שיתופיות אבל ההבדל העקרוני לעומת הקיבוצים השיתופיים הוא שישנה התחשבות, ולו מינימלית, בתרומה הכלכלית האינדיבידואלית של כל חבר וחבר. רשות המסים טענה שהקיבוץ המתחדש בעצם איננו קיבוץ ולכן צריך להנהיג בו מיסוי אינדיבידואלי. הרצון של שר האוצר ורשות המסים התחבר להצעת החוק שצורפה לחוק ההסדרים ב-2017. גם התנועה הקיבוצית הבינה שיש צורך בשינוי המצב האנכרוניסטי. הפשרה שהתגבשה שירתה גם את התנועה הקיבוצית משום שההסדר שהושג בסופו של דבר היה במקום חלופה אגרסיבית יותר (שמוזכרת בחוק) מדובר בחלופה שמתעלמת לחלוטין מהמבנה הקיבוצי מחייבת כל כל חבר לדווח בנפרד על הכנסותיו ואפילו מכירה בסכומי הכסף שחברי הקיבוץ מפרישים עבור הערבות ההדדית כהכנסה חייבת במס.
מודל הפשרה, שמיושם למעשה משנת 2017, ממשיך להתבסס על הקיבוץ כנישום ואינו רואה את הערבות ההדדית כהוצאה. המודל ממסה את ההכנסה נטו של כל חבר וחבר כפי שהוא מדווח על ידי הקיבוץ בדוח חודשי שמוגש לרשות המסים. כדי לתמרץ חברים סרבנים שלא ירצו לדווח לקיבוץ על הכנסותיהם, משלמים אותם חברים שיעור מס מלא על ההכנסות שלהם מהקיבוץ שאינן שכר ונשארות בפועל בקיבוץ.
מהפכה נוספת נעשתה בתשלומי הביטוח הלאומי ומס הבריאות על השכר. אם בעבר שילם הקיבוץ סכום גלובלי מופחת בעבור כל חבריו, היום כל חבר מפריש קיבוץ דמי ביטוח לאומי כמו כל שכיר. הצד השני של המטבע הוא שמעתה יזכו חברי הקיבוצים גם לזכויות שמעניק הביטוח הלאומי לשכירים, למשל ביטוח אבטלה - זכויות שלא הוענקו להם קודם לכן באופן מלא.