מדגה במעגן מיכאל / צילום: לע"מ
"הכלכלה הקיבוצית מבוססת על עבודת החברים ועל החקלאות כקו בעל נקודות דמיון בין הקיבוצים. מה שעושה את ההבדל הם מפעלי התעשייה. בשורה של קיבוצים קיימים כיום מפעלים שמגלגלים מחזור של יותר ממיליארד שקל, לעומת הכנסות החקלאות שמגיעות לכ-10-30 מיליון שקל", אומר רו"ח דגן לוין, ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית. היקפי ההכנסות של מפעלי התעשייה בקיבוצים השונים, חלק בבעלות הקיבוץ וחלקם בבעלות משותפת או של קבוצת ישובים, נאמדים ב-50 מיליארד שקל בשנה - והיקפם גדל.
■ לכל הכתבות בפרויקט הקיבוצים והכלכלה הישראלית
את הדוגמה המשמעותית ביותר לקיבוצים שהתעשרו בן לילה בזכות מפעלים קיבלנו לפני פחות משנה, עם מכירת נטפים לענקית המקסיקנית מקסיכם - שהניבה לקיבוץ חצרים 650 מיליון שקל ולקיבוץ מגל 456 מיליון.
האקזיטים הללו שיפרו באופן טבעי את מצבם של הקיבוצים. מבין 274 הקיבוצים שבמדינה, מעריכה התנועה הקיבוצית שכ-20% נמצאים במצב כלכלי מצוין (בהם הרווח התפעולי המאוחד הוא מעל 25 מיליון שקל), 34% במצב כלכלי טוב (רווח תפעולי של יותר מ-8 מיליון שקל), 38% במצב בינוני (רווח תפעולי גדול מ-3 מיליון שקל) ו-9% מוגדרים במצב כלכלי חלש (רווח תפעולי מאוחד נמוך מ-3 מיליון שקל). לפי לוין, "לאורך השנים ניכר שיפור עקבי במצב הקיבוצים הבא לידי ביטוי בגידול במספר הקיבוצים שמצבם הכלכלי הוא טוב ומצוין, כלומר מבחינת ההכנסות והרווחיות, והם ממשיכים לצמוח". הקיבוצים שמהווים רק 1.5% מהאוכלוסייה, מפיקים 9% מהייצוא והייצור של מדינת ישראל, והם נחשבים למעסיק הגדול בפריפריה.
"עמודי התווך בתעשייה הקיבוצית הן חברות ותיקות העוסקות בתעשייה מסורתית והן מביאות חדשנות לעולם בדומה לחדשנות ישראלית מעולמות ההיי-טק", אומרת אפרת שגב, סמנכ"לית פיתוח עסקי בדן אנד ברדסטריט "רבות מהחברות הללו החלו כמפעלים קטנים בקיבוצים והיום הן מובילות ברמה עולמית. זו גאווה לא פחות גדולה מהצלחת חברות ההיי-טק הישראליות שזוכות אולי ליותר תהילה". שגב טוענת כי החברות והתעשיות הפועלות בקיבוצים "הן חברות יותר יציבות בהכנסות, ולכן הן מצליחות לשמר את מעמדן כעמודי תווך בתעשייה בישראל. בניתוח ההכנסות של החברות הבולטות בקיבוצים אנחנו רואים שהדירוגים שומרים על עצמם משנה לשנה - כך למשל בדוח המסכם את 2017 אל מול 2016, גם היקפי הגידולים בהכנסות מתונים יותר ביחס לחברות אחרות".
קיימת קורלציה בין הכנסות המפעלים שבקיבוצים ובין רמת החיים של החברים בהיבט הפנסיה, נסיעות לחו"ל או מלגות לימודים למשל?
"באופן טבעי קיבוץ שיש לו הכנסות גבוהות מהתעשייה יש לו יותר הכנסות באופן כללי, והתקציבים שמחולקים בין החברים משקפים אספקטים ברמת החיים. מלגות ללימודים למשל יהיו יותר גבוהות לרוב בקיבוצים כאלה. נושא הנסיעות לחו"ל בקיבוצים מתחדשים קשור יותר להכנסות של החבר מעבודה. חשוב לציין שגם בקיבוצים שמצבם הכלכלי הוא פחות טוב שומרים על רמה גבוהה של ערבות הדדית, ויש גם מעורבות הדדית של הקיבוצים החזקים לקיבוצים המתקשים. הערבות ההדדית בין הקיבוצים וולונטרית לחלוטין. הערבות ההדדית בתוך כל קיבוץ נשענת על דרישות מינימום של המחוקק אך ברוב הקיבוצים רחבה ועמוקה ממנה משמעותית".
השבוע דווח ב"גלובס" על חלוקת דיבידנדים לחברי קיבוץ בארי בהיקף של 150 מיליון שקל. לוין מחדד כי "מה שהקיבוץ מחלק לחבריו זה תקציב. מי שמקבל את הדיבידנד הוא הקיבוץ, והוא יקבע כמה יקבלו החברים".
האם לאור הפרסומים על אורח החיים המשופר בקיבוצים, אתם נתקלים כיום בעלייה בביקוש לגור בקיבוצים?
"מרבית הקיבוצים נהנים מביקוש גבוה של פניות להתקבל לחברות, וזה לא רק בגלל המפעלים המצליחים - זה אורח חיים שכולל חיי קהילה, חינוך ברמה גבוהה ובייביסיטר לילדים". עם זאת, חלק מהקיבוצים לא מקבלים תושבים מבחוץ. לוין מוסיף כי הכסף הגדול לא בהכרח מייצר מחלוקות בתוך הקהילה שחיה בצל מפעל המכניס מיליארדים. "לא הייתי אומר שיש קורלציה בין המצב החברתי ובין המצב הכלכלי. קיבוץ עם תשתית קהילתית טובה יידע לספוג גם לחצים מהסוג הזה".