חברי קיבוץ מפלסים מדרום אמריקה נחים במדשאות הקיבוץ / צילום: זלוטן קלוגר, לע"מ
הרעיון הקיבוצי נמצא בתנועה מרגע הולדתו על מצע הסוציאליזם הציוני. הרבה מים זרמו בנהר האידיאולוגי הזה ומשבר כלכלי חריף ששיאו בשנות התשעים הוביל לגלי הפרטה של קיבוצים שיתופיים מחד וקליטה של חברים חדשים בהרחבות מנגד, חלקם הגיעו אל הקיבוץ מתוך חיפוש אחר איכות חיים ולאור משבר הדיור בערים.
■ לכל הכתבות בפרויקט הקיבוצים והכלכלה הישראלית
מהלכי קליטה אלו היו גם כן דינמיים. בשנים האחרונות מודל ההרחבות בקיבוצים קיבל תפנית בעקבות קונפליקטים שהתגלעו בין חלק מחברי הקיבוץ הוותיקים ובין החדשים בנושאים שנעו בין הכבד (עקרונות חופש דת כמו בניית בית כנסת בקיבוץ) לקל (האם לכרות את הפיקוסים הוותיקים). חלק מהמחלוקות הגיעו לבית המשפט העליון, ובכמה קיבוצים אף נרשמה תנועת מרד של חברים חדשים שחשו כי הוזמנו לקיבוץ רק על מנת להזרים לו כספים.
מתוך הבנה שריבוי סטטוסים בקהילה אחת הוא מתכון לצרות, קיבלה התנועה הקיבוצית החלטה דרמטית וגורפת בשנים האחרונות: "הקיבוצים הבינו שצריך להפסיק עם ההרחבות החיצוניות וכיום כל הקיבוצים אומנם קולטים חברים חדשים, אך ברובם למתכונת של חברות מלאה", אומר ירון לינדמן, אחראי הצמיחה הדמוגרפית בתנועה, "גם המושג של חברים בעצמאות כלכלית הולך ופוחת. ובנוסף, יש ניסיונות לאפשר לחברים מההרחבות הקהילתיות להצטרף לחברות בקיבוץ. הקיבוץ עסוק בימים אלה בשיח על הזהות הקיבוצית שלו".
ואכן, תהליך האחדת הסטטוסים הניב פרי ובחודשים האחרונים שני קיבוצים קיבלו לשורות החברים שלהם נקלטים משכונות ההרחבות לחברות מלאה, על כל המשתמע מכך. "אף אחד לא שיער שהקיבוץ המתחדש יהיה חיה כל כך אטרקטיבית", אומר לינדמן, "אבל בשביל קיבוץ, צריך חברי קיבוץ ואי אפשר להתחפש לקיבוץ. אנחנו לא עסקת נדל"ן יותר. לחיות בקיבוץ זאת דרך חיים, שיש לה ערכים, מסורת, תרבות וקהילה".
מצטרפים כדי לצאת ממרוץ העכברים
המסקנות האלו של התנועה הקיבוצית מתקבלות באטמוספירה כלכלית נוחה. "אנחנו במצב של יציאה מהמשבר הכלכלי", אומר לינדמן, "יש ביסוס כלכלי יותר גדול ואין חובות ולא מעיק שום דבר, וזה גם תורם לתחושה של אותו מצטרף וחבר חדש לרצות להיות חבר מלא היות ואין חוב. הקיבוץ מושך את החברה הצעירה שמחפשת ערכים ורוצה לצאת ממרוץ העכברים. במצב כזה הקיבוץ יכול להסתכל פנימה ולהגיד, עכשיו אני מטפל בקליטה, התחדשות וצמיחה כדבר אסטרטגי".
מהלך נוסף שרשמה התנועה הקיבוצית לאחרונה הוא קליטה של עשרות משפחות מבקשי מקלט אל שורות הקיבוץ בזמן ששאר המדינה מתכתשת בעניין. אלא שלמרות רצון התנועה הקיבוצית להתרחב ולהמשיך בתהליכי קליטה, החסם המשמעותי שעומד בפניה, לדברי ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, הוא "הממסד הממשלתי והפקידותי". או במילים אחרות: מנהל מקרקעי ישראל. "הפריחה של התנועה הקיבוצית בימים אלו מתבצעת כנגד התנגדות מכבידה וקשה של הממסד", אומר מאיר, "יש מי שמנסה לתקוע לנו בגלגלים. אף כי הממשלה וראש הממשלה בראשה מדברת בקול גדול על פיתוח ההתיישבות, עושה פקידות מנהל מקרקעי ישראל דין לעצמה, מפרה את החלטות הממשלה ומועצת מקרקעי ישראל, ובולמת את צמיחת הקיבוצים בעוטף עזה, כמו בשאר הארץ". הוא מוסיף, כי "אנחנו לא נתבכיין ולא נכנע, אנחנו הציונות המעשית שעושה למען העם והארץ - עם או ללא עזרת מוסדות השלטון".