גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך נולד הסדר החוב הענק של הקיבוצים. מה מציל אותם היום?

בעשורים הראשונים הקיבוצים התרגלו לינוק מהמדינה ולבנקים שמחלקים אשראי ללא הגבלה ● ה"מהפך" ב-77 ומשברים כלכליים אילצו אותם להבין שהחגיגה נגמרה, מה שהוביל לגלי עזיבה שאיימו על עתידם ● וגם, האם מחירי הדירות הגבוהים הם אלה שמצילים היום את הקיבוצים? ● הקיבוצים והכלכלה הישראלית, פרויקט מיוחד

הקיבוצים התאוששו מהמשברים וחזרו לפרוח / צילום: לע"מ
הקיבוצים התאוששו מהמשברים וחזרו לפרוח / צילום: לע"מ

שנים עברו מאז חשיפת השבר הקיבוצי הגדול שהוביל ל"תגלחת" הגדולה מכולם - חובות של יותר מ-19 מיליארד שקל שנמחקו ונפרשו, וזיעזעו את האידיאולוגיה הקואופרטיבית של תחילת המאה.

■ לכל הכתבות בפרויקט הקיבוצים והכלכלה הישראלית

מצד אחד, היה זה השבר הפוליטי-הכלכלי הראשון שבו השמאל המובס האשים את ממשלת הימין, שעלתה ב-1977 בהבאה מכוונת של הקיבוצים אל עברי פי פחת; מצד שני, הקיבוצים נאלצו להתמודד עם זה שהחגיגה נגמרה. המדינה והקופה כבר לא של אמא שלהם.

מי אשם? הקיבוצים שלאורך שנים התנהלו בהפקרות כלכלית, נבהלו ממהפך 77, והחלו בדרכם הכבדה, היקרה והצולעת להעביר כסף לחו"ל? האם היו אלה ההשקעות המטורפות בבורסה החוגגת של תחילת שנות השמונים שהובילו למשבר פישמן-ריגר בינואר 1983 ולמשבר הבנקים באוקטובר אותה שנה? בשניהם שקעו הקיבוצים עמוק עמוק. האם היו אלה ממשלות העבודה שאף פעם לא אמרו "לא" לקיבוצים? הבנקים, בעיקר הפועלים - בנק הבית, גם לאומי מזרחי, החקלאות ודיסקונט, שמעולם לא סירבו לתת להם אשראי כבד בלא סיכוי החזר? (הם סמכו על "יהיה בסדר" של הממשלה)

מי אשם: המדינה, הבנקים או הקיבוצים?

1985 הוכרזה בדיעבד כשנת ההתמוטטות בפועל, אף שגם שנים לפני כן היה ברור שהעסק ששמו אגודות שיתופיות בתנועות הקיבוציות לא מחזיק את עצמו, ואף שרק ב-1988 נחשף המשבר וב-1989 הוקם המטה להסדר הקיבוצים, שננעל סופית ב-2013.

ביולי 1985, כשהאינפלציה הגיעה למאות אחוזים, הוכרזה "תוכנית הייצוב הכלכלית". זו היתה ממשלת אחדות. ראש הממשלה היה אז שמעון פרס מהמערך, ממלא מקומו יצחק שמיר מהליכוד, ושר האוצר היה יצחק מודעי מהליברלים-ליכוד. התוכנית הייתה קשה מאוד, אבל הצילה את המשק. באותו לילה הוקפאו שערי מטבע, שכר, הסכמים, מחירים, הוטל איסור על הדפסת כסף. ברגע אחד ירדה האינפלציה השנתית מ-440% ל-33%.

"אלא שהבנקים המשיכו לגבות, בטענות שונות, ריביות ענק המשקפות את האינפלציה הישנה, כך שבעוד מחירי התוצרת החקלאית הוקפאו, חובם של המושבים והקיבוצים תפח לממדים מפלצתיים והמגזר ההתיישבותי עמד בפני קריסה", כתב ב-2012, אחרי שההסדר הסתיים, אחד הכלכלנים הבכירים בתנועה הקיבוצית, במאמר תחת הכותרת "משחקים 'חפש את הפרזיט'". אותו כלכלן, שלא היה מעורב בהסדר, היה לימים מייסד ומנהל קבוצת ק.מ.ה ( קבוצת מנהלים הטרוגנית) שהייתה אחראית לליווי, לניהול ולשיקום של קיבוצים רבים. שמו ניר מאיר - היום מזכ"ל התנועה הקיבוצית. גם היום הוא מציין את תוכנית הייצוב כגורם למשבר. "הם ידעו אז טוב טוב שהם הורגים את ההתיישבות העובדת. עובדה שכבר אז כתבו שברור שיהיו מגזרים שייפגעו במיוחד ותימצא דרך לתמוך בהם".

גם אם בימים הראשונים הקיבוצים קיבלו אחריות על "הכשל הפנימי" ו/ או "כישלון השיטה השיתופית" - זה חלף מהר מאוד (כמו תמיד במשברי חוב, לא חשוב אצל מי, באיזה צבע זה צבוע ומה תוכן המשבר). המערכת כולה, פוליטית, בנקאית וקיבוצית, פתחו במסע של מצא את האשם למשבר החוב בתנועה הקיבוצית והעיקר שזה לא יהיה הקיבוצניקים.

הנה כמה מסיכומי "האשמים" מהשנים שאחרי:

1. נתוני החוב בספרים אינם מייצגים את החוב הריאלי. מדובר בחוב שהוא תוצאת המדיניות האינפלציונית של הממשלה בשנות ה-90 וריביות הנשך שהשיתו הבנקים על המושבים והקיבוצים. "הקיבוצים נפלו קורבן" לקביעת כושר החזר לא ריאלי ולחשיפת השוק ליבוא מתחרה.

2. דוח מיוחד חילק-כימת את שווי האשמה. 41% השפעת תנאי הסביבה כולל מדיניות ממשלתית. 36% תוספת הריבית שהוטלה על המערכת המסקנה בדוח "שני אלה גורמים חיצוניים למערכת הקיבוצית וחלקם מסתכם ב 77% מהאחריות לחוב". ומה בעניין הגורמים הפנימיים? ב-16% "אשמה" סדרה של 'השקעות לא יעילות'.

בסיכום: הקיבוצים לא היו כושלים. הממשלה והבנקים - כן. האמת היא שכל שלושת הגורמים הללו, שבכיריהם היו מיודדים ומחוברים זה לזה, כשלו כשלון מר ונמהר. רק ששרים ובכירים בממשלה מתחלפים, הבנקאים תמיד נחלצים והקיבוצים - נאלצו להתמודד עם המשבר הכי קשה בתולדותיהם.

הקיבוצים התמודדו עם גלי עזיבה גדולים

אחרי פרוץ המשבר ולאורך שנות מימוש ההסדרים הקשים, קיבוץ אחר קיבוץ, אגודה שיתופית אחר אגודה שיתופית, כל אירגוני הקניות, החשבונות בארץ ובחו"ל, היו גלי עזיבה גדולים ברוב הקיבוצים. לעתים נותרו במשק רק הקשישים הוותיקים, מדור המייסדים, שכל כספם נבלע בתוכו. הם נותרו חסרי כל וחיו מהביטוח הלאומי שאותו חלקו עם צרכי הקיבוץ. לאט לאט התחילו להתאושש. אחרי הכל מדובר בצאצאי חלוצים לוחמים ועקשנים. לאט לאט שילמו את החוב, ויש כאלה שקיבלו פריסות ומחיקות נוספות.

בסיכום: להסדר הקיבוצים שלושה שלבים. ב-1989 הוגדר החוב הכולל והפרטני, בוטלה הערבות בין הקיבוצים. כל אגודה, כל קיבוץ וכל קיבוצניק, אחראים לכל החובות של כל המערכת הקיבוצית כולה. אחר כך נכנסו המדינה - הבנקים - מטה ההסדר לכמה שנים של חתימת הסדרים פרטניים. לכל קיבוץ וכל אגודה שיתופית, כאשר העיקרון הוא שהבנקים מוחקים ופורסים 65% והממשלה 35% מהחובות.

שנות ה-90: הקרקעות היקרות עוברות למדינה

כמה שנים אחרי התברר שההסדר שנקבע עבור 57 קיבוצים, בעיקר בפריפריה - לא פתר את הבעיות, הם התרוקנו מחברים ונכסים, ונוצר סיכון לקיומה של נקודת ההתיישבות. עבורם נחתם ב-1998 "הסדר משלים" שבבסיסו נקבע כי קרקעות באזורי ביקוש שהם בבעלות "קיבוצי נדל"ן" חזקים, שאינם זקוקים למחיקה ופריסה, יועברו למדינה - למינהל מקרקעי ישראל (היום רשות המקרקעין). יש שראו בזה "עונש" לקיבוצים החזקים שהצליחו להרוויח למרות הכל, אבל המדינה אמרה שבכך יממנו את יתרת החובות הבלתי מכוסים. הקיבוצים נדרשו גם למכור 25% מהמניות שהיו להם אז בתנובה.

הרעיון היה שפוטנציאל עליית ערך הקרקעות הללו, בעת שינוי יעוד, ישיבו לבנקים את התמורה בגין פריסות החוב ואפילו חלק נכבד מהמחיקות. בסך הכל הועברו למדינה 20,500 דונם באזורי הביקוש. איזה שימוש נעשה בהם בשני העשורים מאז? כמעט כלום. למעט פרויקט אחד של מחיר למשתכן בהרצליה שנבנה על הקרקעות שהועברו מקיבוץ גליל ים. רוב רובן של הקרקעות עדיין מחכות לתכנון לשיווק ולבניה.

"מצב הקיבוצים מעולם לא היה טוב יותר"

ב-2010 הסתיימו הליכי ההסדר. שיעור מחיקת החובות הכולל נע בין 56% ל 71%. הסכום הכספי של המחיקות הגיע אז ל-19-20 מיליארד שקלים.

ההסדר הביא לשינוי אורחות החיים, לדור חדש של קיבוצים. מרבית הקיבוצים למדו לחיות עם הצמצום, התייעלו, השתקמו, והיו לדוגמא לאיכות חיים וחריצות. במקביל, בחוץ, החלו להאמיר מחירי הדיור, משפחות עירוניות שקלו סוג אחר של חיים, ובקיבוצים החלה פריחה מחודשת.

בקיבוצים חיים היום 170 אלף איש - נשים, גברים, קשישים וטף. 55 אלף מהם חברי קיבוץ. יחד עם בני משפחתם הצעירים הם מונים כ-90 אלף. עוד 10,000 משפחות נמצאות בהליכי קליטה לחברות. רק שליש מהן של בני קיבוץ שעזבו ומבקשים לחזור. ה-70 אלף האחרים - משפחות תושבי ההרחבות, שכונות שהוקמו בגדר הקיבוץ ומשפחות שהגיעו לקיבוצים מסיבות שונות ומצויות בהליכי הסדרת חברותם. החיים בקיבוץ, גם קיבוצי הפריפריה, גם סמוכי הגדר מול עזה ולבנון, מבוקשים. רשימות ההצטרפות מתארכות וכמו שאומר ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "מצבם של הקיבוצים מעולם לא היה טוב יותר. יותר חברים, יותר ילדים והרבה יותר כסף".

עוד כתבות

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

ביהמ"ש אישר לנהל ייצוגית נגד רמי לוי על טעות בדוחות

התביעה הוגשה על ידי בעל מניות ברמי לוי שיווק השקמה, בשל נזק שספגו המשקיעים לאחר שהחברה דיווחה על טעות שהגדילה את הרווח שלה ב-44 מיליון שקל ● רשות ני"ע הטילה קנס אישי על לוי בפרשה ● החברה: "אוחזים בטענות הגנה טובות"

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

הם ברחו לדובאי כדי לא לשלם מסים, ועכשיו הם מבקשים חילוץ ממשלתי

מגן עדן של אפס מסים, יציבות וזוהר אינסטגרמי – למציאות של אזעקות, מחסור בציוד בסיסי וקריאות חילוץ: ההסלמה במפרץ מטלטלת את דובאי ● העיר שסימלה מודל הגירה לעשירים אירופים מערערת כעת את תדמית הביטחון והנוחות שבנתה בעשור האחרון

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

האם החגיגה בבורסת ת"א תימשך גם אחרי החג?

האם המשקיעים בת"א הגיבו באופטימיות יתר? תשובה לשאלה הזו צפויה להתקבל עם שובו של המסחר בבורסה ביום ד' ● "ת"א נסחרה אמש בבועת אופטימיות, כשהמשקיעים מתמחרים את ההישג האסטרטגי ואת אשרור מעמדה של ישראל כמעצמה אזורית" ● "העליות המקומיות יצרו פער ארביטראז' משמעותי מול המגמה השלילית בעולם"

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

פטריק דרהי / צילום: Studio Alterego

לאחר התנגדות הרגולטורים: פטריק דרהי מודיע על שני משקיעים בינלאומיים שיצטרפו לעסקת רשת 13

הבעלים של HOT ו-i24News, פטריק דרהי, מודיע על שני משקיעים בינלאומיים בכירים שיצטרפו לעסקה של רשת 13 ● "מדובר בשילוב כוחות עוצמתי של שחקני מפתח בזירה העסקית הבינלאומית", ציין בדבריו ● במקביל להצעת דרהי, קבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט עדיין בתמונה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

אייפון 17e החדש / צילום: אתר החברה

אפל חושפת דגם אייפון מוזל ומשדרגת את האייפד אייר

החברה חורגת מאירועי ההשקה המסורתיים שלה ומציגה אייפון 17e מוזל עם יכולות Apple Intelligence והבטחות לחיי סוללה ארוכים, ואייפד אייר עם תמיכה ב-Wi-Fi 7 ● השבבים במכשירים פותחו בין היתר גם במרכז הפיתוח הישראלי ● המחיר ההתחלתי: 599 דולר

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

נפילה בגוש דן / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעקבות שיגורים מאיראן: מספר זירות של שברי יירוט במרכז

צה"ל תקף לפני זמן קצר מפקד בכיר של משטר הטרור האיראני בטהרן ● צה"ל נכנס קרקעית ללבנון • בית בכפר יובל שבגליל נפגע מירי: 4 שהו במבנה, 1 נפצע קל משברי זכוכיות • חיל האוויר הגיב בגל תקיפות בדרום המדינה, 160 מטרות חיזבאללה הושמדו • דיווח - המוסד וכוחות מיוחדים של ישראל ביצעו פעולות קרקעיות באיראן • פיצוצים בטהראן, באספהאן ובתבריז • עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"