יאיר רביבו / צילום: שלומי יוסף
ראש עיריית לוד, יאיר רביבו, דורש להפסיק מכירת נכסי רשות פיתוח בעיר - כך נודע ל"גלובס".
בישיבה פנימית שהתקיימה בחודש מארס האחרון ברשות מקרקעי ישראל ציינו הגורמים שהשתתפו בישיבה, ביניהם מנהל אגף עסקאות ברשות אריאל מזוז, ועו"ד דרור דולב מהמחלקה המשפטית של מרחב עסקי מרכז, כי ראש עיריית לוד ביקש להקפיא את מכירת 500 נכסי עמידר בעיר.
עוד צוין כי מתוך סך היחידות שבבעלות רשות הפיתוח, 56 יחידות דיור פנויות, וביתר היחידות יש דיירים, אשר רובם מתגוררים בדמי מפתח, המבקשים לרכוש את זכויותיהם,אך בקשת ראש העיר מונעת זאת. לדברי גורמים בעיר, במרבית הנכסים מתגוררת אוכלוסייה ערבית, ובפועל בקשת ראש העירייה מונעת מהציבור הערבי לרכוש את הנכסים.
בעיריית לוד מסרו כי הסיבה לבקשה להקפיא את מכירת הנכסים נעוצה בכוונת העירייה לפתח את האזורים שבהם מצויים הנכסים למטרות שונות, בין היתר למטרות תיירות, וכי בכוונת העירייה לפעול להעברת הנכסים לידיה.
אלא של"גלובס" נודע כי עוד לפני שנתיים הוצע לראש העירייה לרכוש בפטור ממכרז את הנכסים עם פריסת תשלומים, אך מאז הנושא לא קודם על ידו. בנוסף העלו הגורמים המשפטיים של רמ"י בישיבה בחוד מרץ את הבעייתיות של בקשת רביבו מאחר ובנוהל רשות הפיתוח לא קיימת אפשרות משפטית להקפאת המצב בשל צפי תכנוני.
כ-6,000 נכסים של רשות הפיתוח
יש לציין כי בניגוד לנכסי דיור ציבורי שנמכרים לזכאים, נכסי רשות פיתוח נמכרים לדיירים מוגנים מתוקף דמי מפתח או במכרזים פומביים המתפרסמים על ידי רשות מקרקעי ישראל. דירות הדיור הציבורי הן דירות שהמדינה בנתה או רכשה במהלך השנים לטובת אוכלוסיות מוחלשות שאין ביכולתן לעמוד אפילו בתשלום שכר דירה בשוק החופשי. כיום ישנן כ-55 אלף דירות כאלה ברחבי הארץ.
מנגד, רשות הפיתוח פועלת לפי חוק נכסי נפקדים משנת 55 עם תיקונים שבאו אחר כך, המבוסס על כך שהמדינה קיבלה לאחריותה דירות שהאוכלוסייה הערבית פינתה בזמן שברחה סמוך להקמת המדינה בשנת 1948 והלאה. כיום ישנם כ-6,000 נכסי רשות פיתוח הנמצאים בעיקר בערים מעורבות, קרוב ל-10% מהן בעיר לוד. גם את הנכסים האלה מנהלת חברת עמידר, אך אין קשר בינם לבין דיור ציבורי.
"בפועל, כאשר מתפרסם מכרז בשכונות מעורבות, זוכים בו תושבים ערבים שמציעים הצעות גבוהות יותר מיהודים מהסיבה שאפשרויות הדיור שלהם מוגבלות", מסר גורם בעיר. "לכן ההחלטה של ראש העריייה מונעת בראש ובראשונה מערבים להיות בעלים של נכסים בלוד".
רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד, אומר כי "אנחנו חושבים שאת הדירות צריך למכור או למי שגר בדמי מפתח הרבה שנים ויש לו זכויות מתוקף דמי מפתח או להכניס אותן למאגר הדירות הדיור הציבורי ולהקצות אותן לזכאים".
מרשות מקרקעי ישראל נמסר: "הרשות ביקשה מעיריית לוד להעביר רשימת נכסים שלגביהם מבקשת העירייה להקפיא טיפול וזאת לצרכי פיתוח העיר. סוכם בין הצדדים כי העירייה תעביר בתוך זמן קצוב רשימת נכסים. בשלב זה, רמ"י אינה פועלת לשיווק נכסים פנויים. לכשתועבר הרשימה על ידי עיריית לוד, הנושא ייבחן בכללותו על ידי הגורמים המוסמכים ברשות".
מעיריית לוד נמסר בתגובה: "בנכסי רשות הפיתוח בלוד גרים תושבים מדתות ומעדות שונות, ונתוני עמידר מוכיחים זאת, כך שאין כל מקום לטעון על אפליה על רקע כזה או אחר. פניית העירייה לעמידר אינה נוגעת לדיירים המתגוררים בנכסים אלה, אלא לנכסים פנויים רבים בניהול עמידר שהמציאות הוכיחה שבשל מצבם, שיווקם אינו משרת את העיר ואת האזור בו הם נמצאים - המיועד לפיתוח, בין היתר לצרכי תיירות.
"העירייה, אשר נמצאת במגעים מתקדמים עם רמ"י ועמידר, עומדת על כך שנכסים אלה יועברו לשימושה כדי שיפותחו וישמשו את הציבור בעיר, בהתאם לתוכניות הפיתוח. זאת ועוד, חלק מהנכסים כוללים עבירות בנייה ועיריית לוד עומדת על כך שקודם יוסדרו עבירות הבנייה".
תנופת פיתוח: 17 אלף דירות בלוד בשנים הקרובות
העיר לוד עומדת לפני תנופת פיתוח אדירה בשנים הקרובות, שתשנה את העיר, את גבולותיה ואת הרכב אוכלוסייתה.
במאי 2017 נחתם הסכם גג בין העיר לוד לבין משרד האוצר, שהציב יעד לבנייה בעיר בהיקף כולל של 17,237 יחידות דיור בשנים הקרובות. 3,130 יחידות הדיור אליהן מתייחס הסכם הגג ישווקו בשכונות חדשות בעיר, בעוד עיקר ההיצע העתידי, 14,107 יחידות דיור, ישווקו על שטחים שעתידים לעבור מהמושבים בן שמן וניר צבי לעיר לוד. על פי הסכם הגג, תתאפשר תוספת של כ-3,000 דירות במסגרת התחדשות עירונית, בין השאר באמצעות התחייבות המדינה למתן קרקע משלימה.
כחלק מההסכם הגג ישודרגו תשתיות התחבורה של העיר, ויחוברו חלקיה המזרחיים והמערביים עם מרכזה. ההסכם כולל את סלילתו של כביש 200 המחבר בין כביש 431 לכבישים 1 ו-40; תוקם תחנת רכבת שלישית בעיר באזור התעשייה הצפוני; יבוצעו שתי הפרדות מפלסיות ויוקם מרכז תחבורתי משולב בתחנת הרכבת המרכזית. עוד כולל הסכם הגג גם קידום הקמת שני פארקים תעסוקתיים בעיר.
באוצר העריכו כי ההיקף הכספי של ההתחייבויות במסגרת הסכם הגג עם לוד עומד על כ-6.9 מיליארד שקל, מה שהופך אותו לאחד ההסכמים היקרים ביותר שחתמה המדינה מול רשות מקומית במסגרת הסכמי הגג.
לאחרונה, כדי להסיר את ההתנגדות מושב ניר צבי לפיתוח שכולל הפקעת שטחים נרחבים מהמושב, אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה היתר למושב לבנות 180 יחידות דיור, מהלך שלווה בלא מעט ביקורת. תוספת יחידות הדיור למושב סללה את הדרך לקידום תוכנית לתוספת 11,300 יח"ד בוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל).