גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תני עדות מפלילה, קבלי 360 אלף ש' (על חשבון משלם המסים)

המבוכה הגדולה של הפרקליטות בתיק ישראל ביתנו: כפי שפורסם לראשונה ב"גלובס", עדת המדינה נלי דינוביצקי היממה את הנוכחים באולם כשחשפה בחקירתה את הסכומים הנדיבים שקיבלה תמורת עדותה נגד פאינה קירשנבאום ● השופט ירון לוי הופתע ודרש "בדק-בית" ● "גלובס" ממפה את התהיות ואת השאלות העולות מהחשיפה

נלי דינוביצקי  / שלומי יוסף
נלי דינוביצקי / שלומי יוסף

אירוע יוצא דופן התרחש לפני מספר ימים באולמו של השופט ירון לוי מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, המנהל את התיק של סגנית השר לשעבר, פאינה קירשנבאום, הנאשמת העיקרית בפרשת "ישראל ביתנו".

עדת המדינה נלי דינוביצקי, המקורבת לקירשנבאום ושותפה לחלק מהמעשים שבגינם מואשמת כעת קירשנבאום בקבלת שוחד ובעבירות נוספות, התבקשה לספר בחקירתה הנגדית על טובות ההנאה שהיא, דינוביצקי, קיבלה ועתידה לקבל מרשויות אכיפת החוק בתמורה לעדותה.

מכיוון שדינוביצקי נחשבת למעורבת מרכזית בפרשה, ושלולא הסכם עדת המדינה שעליו חתמה, הייתה מואשמת בעצמה כנותנת שוחד (בין היתר) בתיק זה, היה אפשר להניח שעצם ההתחייבות לחסינות מלאה יכול היה להיחשב לתמורה ראויה ומספיקה למתן עדות מלאה ומפלילה (לכאורה) נגד מי שהייתה חברתה ושותפתה העסקית, פאינה קירשנבאום.

אך דינוביצקי הפתיעה את הנוכחים באולם, כאשר החלה למנות את סכומי הכסף שהובטחו לה על-ידי המדינה. הפרטים שחשפה העדה בחקירתה הנגדית על-ידי עו"ד גיורא אדרת המייצג את קירשנבאום, מעוררים שוב את שאלת הגבולות הראויים לתמורה שמקבלים עדי מדינה.

ראשית, במסגרת הסכם עדת המדינה שחתמה דינוביצקי עם המשטרה, ועל דעת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, התחייבה המדינה לשלם לה 180 אלף שקל "בתום עדויותיה בבית המשפט, ולאחר שהפרקליטות אישרה בכתב כי העדה עמדה בכל תנאי ההסכם והתחייבויותיה".

שנית, דינוביצקי חתמה על נספח שבו התחייבה המשטרה לשלם לה 36 אלף שקל נוספים במהלך הפעלתה כ"סוכנת" מטעם המשטרה בשלב החקירה הסמויה של הפרשה. הכספים נועדו לשמש "לצורך תשלום חובות של העדה לגורמים שונים", לאחר שדינוביצקי הסבירה לחוקרים שהיא צריכה לשלם חלק מהחובות שצברה, "במטרה ליצור אמון מחודש עם גורמים הרלוונטיים לחקירה".

בנוסף, קיבלה דינוביצקי מהמדינה דמי מחיה בסך 6,000 שקל לחודש במשך שנתיים, בין ינואר 2015 ועד דצמבר 2016 (144 אלף שקל בסך-הכול).

יצוין כי נתון זה הפתיע את כל עורכי הדין שנכחו באולם, לרבות נציגי הפרקליטות, שהכירו רק את הסכומים שנכללו בהסכם עדת המדינה ולא את הסכומים שסוכמו בהסכם הנפרד עם המשטרה. העובדה כי גם נציגי הפרקליטות הופתעו מהנתון שהציגה העדה על התשלומים החודשיים שקיבלה, מעלה מספר תהיות משמעותיות:

בהנחה שבפרקליטות לא הכירו את התשלום החודשי, בשעה שנחתם הסכם עדת המדינה - האם מדובר בנתון שהיה משפיע על ההחלטה לאשר לשלם לדינוביצקי 180 אלף שקל נוספים?

האם אין חשש שתשלום גבוה כל-כך לעדה אחת עלול לתמרץ אותה ל"מוטיבציית יתר" לרצות את בעלי התפקידים שאמורים להכריע אם היא אכן עמדה במשימתה לשביעות רצונם, על-מנת שתקבל חלק משמעותי מהסכומים שהובטחו לה?

לרשויות אסור להסתיר

ובחזרה לאולמו של השופט ירון לוי. לאור התגלית המפתיעה, מיהרו נציגי הפרקליטות לברר את הדברים עוד במהלך הדיון. כפי שכבר פורסם ב"גלובס", לאחר אחת מההפסקות בדיון, הודיע ראש צוות התביעה בתיק, ד"ר מאוד אבן-חן, כי התברר שהפירוט על התשלום החודשי תועד על-ידי המשטרה במסגרת נספח להסכם נפרד. מדובר בהסכם שעוסק בהגנה על העדה מפני איומים שונים, ולכן הם - אנשי הפרקליטות - פספסו אותו (הם ידעו על קיום הנספח, אך לא עיינו בו כי חשבו שהוא לא רלוונטי להליך), וגם לא העבירו אותו לעיון הסנגורים, כמתבקש.

השופט לוי, אשר הופתע מהתנהלות רשויות אכיפת החוק, לא חסך בביקורת על נציגי הפרקליטות שהופיעו לפניו, ואף הורה להם להעביר לו דיווח לאחר שיבדקו את הדברים לעומקם: "אני מצפה שתדווחו לי מה אתם מתכוונים לעשות עם זה, זה לא יכול להישאר ככה, זה נראה לא טוב כלפי הנאשמים, וגם כלפי בית המשפט. רשויות האכיפה לא יכולות להסתיר, אלא אם יש עילה בדין".

בנוסף לסוגיית התשלום, טענו הסנגורים כי תיעוד החקירות והמגעים של דינוביציקי עם המשטרה עד לגיוסה כעדת מדינה, אינו הגיוני, וחסרים בו מסמכים. המסמכים שקיבלו הסנגורים כללו תיעוד של חקירה אחת בסוף 2013; וארבעה חודשים לאחר מכן מזכר קצר של חוקרי המשטרה המתאר פגישת מו"מ שנערכה עם דינוביצקי, לקראת חתימה על הסכם עדת מדינה עימה. לגבי תקופת הביניים של ארבעת החודשים ללא תיעוד, העידה דינוביצקי כי למיטב זיכרונה התבצעו בה חקירות נוספות.

לאור הדברים, ביקש סנגורו של רמי כהן - מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר, הנאשם אף הוא בפרשה - עו"ד אבי חימי, לדחות את חקירתו הנגדית של העדה, ולאפשר לו להגיש בקשה נוספת לגילוי מסמכים בתיק. השופט לוי קיבל את בקשתו של עו"ד חימי, וציין כי אכן "יש משהו בטענה" שלו, והוסיף כי "לא הגיוני שתהיה דממת אלחוט במשך 4 חודשים. וגם העובדה שהתגלה פה היום מסמך חדש, יכולה להטות את הכף לכיוון שהסנגורים טוענים".

ההסברים של הפרקליטות

בתגובת הפרקליטות ל"גלובס", לאחר שהדברים נבדקו על-ידה, נמסר כי נתון התשלום החודשי הוא "עובדה שאין לה שום משמעות במשפט", שכן מדובר בתשלום שניתן במסגרת ההגנה על העדה בלבד, ולא במסגרת הסכם עדת המדינה.

נימוק זה של הפרקליטות אינו מתיישב עם עובדות התיק.

ראשית, הטענה כי מדובר ב"עובדה שאין לה שום משמעות במשפט" היא בעייתית. כי נשאלת השאלה - אם העדה לא הייתה מסכימה לשתף-פעולה עם הרשויות, האם גם אז הגנתה מפני האיומים השונים הייתה כרוכה בתשלום חודשי לתקופה קצובה? ככל שהתשובה על כך היא שלילית, הרי שמדובר בתשלום שניתן לעדה אגב שיתוף-הפעולה שלה עם רשויות החוק, ולכן מדובר במידע שרלוונטי למשפט שבו היא מעידה במסגרת אותו שיתוף-פעולה.

שנית, הקביעה כי דינוביצקי היא עדה מאוימת, ובשל כך ישנה הצדקה לשלם לה דמי מחיה (תשלום שמשולם ככלל לעדים שרמת האיום עליהם מחייבת את הרשויות בנקיטת צעדים המשבשים את שגרת חייהם), לא מתיישבת עם העובדה שהתשלום הועבר לה במשך שנתיים בלבד, שכבר הסתיימו לפני כשנה וחצי, בעוד הפרקליטות טענה שיש הצדקה לחסות את עובדת היותה עדת מדינה, בשל היותה מאוימת, עד עצם היום הזה. טענה זו - שהעדה מאוימת - נשללה על-ידי השופט ירון לוי, לאחר שהפרקליטות לא הצליחה לבסס את טענתה כי העדה מאוימת.

לבקשת "גלובס", לוי הורה לבטל את צו איסור הפרסום בעניינה, תוך שהוא מציין כי הוא שומע תיקים אחרים שבהם מעידים עדי מדינה מאוימים, וכי ביחס אליהם "אני לא מתרשם שיש פה מסוכנות שמצדיקה צו איסור פרסום".

בנוסף, אם רשויות האכיפה סוברות שדינוביצקי עדיין מאוימת, מדוע נפסקו תשלומי דמי המחיה שלה המתבססים על אותו איום, כבר לפני כשנה וחצי? ומדוע מלכתחילה נקבע התשלום לתקופה קצובה של שנתיים בדיוק (כך, על-פי עדותה), ולא כתלות במידת האיום שלה, לפי הערכות מצב שייעשו מעת לעת? ויתרה מכך, מדוע לא הצליחה הפרקליטות להביא ראיות לכך שהתקיימה ולו חקירה אחת בנוגע לאיומים על דינוביצקי, שרשויות האכיפה לוקחות כל-כך ברצינות?

למען ההגינות נציין כי הנספח המשטרתי העוסק בסוגיית האיומים וההגנה על דינוביצקי כולל ככל הנראה פרטים נוספים שאינם ידועים לנו. יחד עם זאת, הדברים המובאים כאן מתבססים על עדותה של דינוביצקי בבית המשפט, על תגובת הפרקליטות, וכן על העובדה שהעדה לא מצאה לנכון לחבר בעדותה בין התשלום החודשי שקיבלה לבין מידת האיומים עליה, או לאמצעי הגנה שננקטו בעניינה.

עניין נוסף שמעורר שאלות הוא התשלום של 180 אלף שקל, שלגביו הסבירה הפרקליטות כי מדובר בתשלום לעדת מדינה "שניזוקה נזק כלכלי-עסקי קשה עקב חשיפת האמת וההצבעה על גורמים שלטוניים רבי-עוצמה שהיו נגועים בשחיתות".

גם כאן, הטענות לא מתיישבות עם העובדות בתיק.

ניתן לטעון כי אין פסול בפרקטיקה של תשלום לעדי מדינה או לחושפי שחיתויות, שנאלצים לשלם מחיר כספי ואישי כבד על עצם שיתוף-הפעולה עם רשויות אכיפת החוק. אך מעדותה של דינוביצקי עולה כי היא נקלעה לחובות כבדים עוד בטרם חקירתה במשטרה (קל וחומר לפני שחתמה על הסכם עדת מדינה), לרבות מספר לא מבוטל של הליכים משפטיים שהתנהלו נגדה בגין אותם חובות. לכן, קשה לקבל את הקביעה כי עובדת היותה עדת מדינה היא שהסבה לה את הנזקים הכלכליים הקשים.

לאור כל אלה, נראה כי דינוביצקי הגיעה לחקירה כשהיא כבר שקועה במצב כלכלי-עסקי קשה וכנראה שדווקא שיתוף-הפעולה עם רשויות אכיפת החוק והתשלום המשמעותי שקיבלה עבורו, היוו עבורה פתרון לחובות שרדפו אותה והניכור החברתי שבו הייתה שרויה - ולא להפך.

ולבסוף, נראה כי השאלה המתבקשת במקרה הזה, היא - האם המדינה למעשה ניצלה את מצוקתה של העדה שהייתה שקועה במצב כלכלי קשה, במאות-אלפי שקלים, על-מנת שהיא תעיד ותפליל אחרים בעבירת השוחד?

תגובות

תגובת הפרקליטות המלאה: "הסכם עד המדינה, שהועבר לעיון הסנגורים והוגש לבית המשפט, כלל, במפורש ובגלוי, תשלום לא מבוטל לעדת מדינה, שניזוקה נזק כלכלי-עסקי קשה עקב חשיפת האמת וההצבעה על גורמים שלטוניים רבי-עוצמה שהיו נגועים בשחיתות.

בדיון בבית המשפט הובהר כי בהסכם נפרד, שעניינו הגנת העדה מפני התנכלות ואיומים, נכלל גם תשלום נוסף, בסכום נמוך יותר, לעדה. עובדה זו לא הוסתרה על-ידי העדה בעדותה, ואין לה שום משמעות במשפט. הפרקליטות לא הכירה פרט זה, שהופיע רק בהסכם, שהוא חסוי על-פי החוק להגנת עדים, ועניינו פרטי ההגנה על העדה".

תגובת המשטרה: "המשטרה פועלת על-פי חוק ובתיאום ועדכון כלל הגורמים הרלוונטיים, בוודאי כשמדובר בהסכמי עדי מדינה, ולרבות בתיק זה. מעבר לאמור, אין בכוונתנו לפרט בנושא שכן פרטי הסכם עד מדינה חסוי על-פי דין".

התמורה ששולמה

180 אלף שקל

תשלום על שיתוף-הפעולה של דינוביצקי כעדת מדינה

144 אלף שקל

תשלום דמי מחייה חודשיים במשך שנתיים

36 אלף שקל

כספים שהעבירה המשטרה לכיסוי חובות של דינוביצקי

עוד כתבות

אייפון 17e החדש / צילום: אתר החברה

אפל חושפת דגם אייפון מוזל ומשדרגת את האייפד אייר

החברה חורגת מאירועי ההשקה המסורתיים שלה ומציגה אייפון 17e מוזל עם יכולות Apple Intelligence והבטחות לחיי סוללה ארוכים, ואייפד אייר עם תמיכה ב-Wi-Fi 7 ● השבבים במכשירים פותחו בין היתר גם במרכז הפיתוח הישראלי ● המחיר ההתחלתי: 599 דולר

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר