עו"ד רונן מטרי / צילום: שלומי יוסף
מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, הורתה על פתיחת בדיקה של מערכת הקשרים של עו"ד מירית כנרי, המכהנת כמנהלת יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים, עם עו"ד רונן מטרי, מעורכי הדין הבולטים בתחום חדלות הפירעון והבנקאות. זאת, לאחר שהתברר כי עו"ד מטרי, העומד בראש משרד עורכי הדין מטרי-מאירי, מונה בתקופה האחרונה לשמש כבעל תפקיד בארבעה תיקי פירוק גדולים של עמותות קורסות, בעקבות המלצה או תחת פיקוחה של עו"ד מירית כנרי, כאשר במקביל מתקיימת מערכת יחסים מקצועית-עסקית בין מטרי לבין בעלה של מירית כנרי. פלמור קבעה כי במידת הצורך תועמד כנרי לדין משמעתי. הפרשה נחשפה ב"כלכליסט".
מאות אלפי שקלים במצטבר
מירית כנרי, בכירה במשרד המשפטים, נשואה לרו"ח איתמר כנרי, דמות מוכרת בזירת חדלות הפירעון ומי שמשמש כבעל תפקיד - נאמן, מפרק או רו"ח מלווה - בלא מעט תיקי חדלות פירעון. עו"ד רונן מטרי עובד מזה שנים עם רו"ח איתמר כנרי, ושוכר את שירותיו כרואה חשבון מלווה, כרו"ח חוקר או נותן חוות-דעת - ואף משלם את שכרו מתיקי הפירוק הללו.
הפרטים על מערכת הקשרים המשולשת הזו לא נמסרו לבתי המשפט בהם מתנהלים תיקי חדלות הפירעון של העמותות שבהם המליצה עו"ד כנרי על עו"ד מטרי, העובד עם בעלה.
הסיפור הזה מתחיל במערכת היחסים המקצועית שמתנהלת בין עו"ד מטרי לרו"ח איתמר כנרי מזה שנים, במסגרתה משלם הראשון את שכרו של השני במקרים בהם הוא שוכר את שירותיו לליווי תיקי חדלות פירעון.
בין התיקים הללו ניתן למנות את תיק הפירוק של חברת סיאלו טכנולוגיה, במסגרתה שימש עו"ד מטרי כמפרק וביקש למנות את רו"ח כנרי כרו"ח מלווה, תיק הפירוק של חברת וידמיינד, תיק חדלות הפירעון של חברת אקסטרא פלסטיק ואחרים. במסגרת יחסים מקצועיים אלה שולמו לרו"ח כנרי מאות אלפי שקלים במצטבר - כספים שהגיעו לידיו בשל העובדה שמטרי בחר בו כרו"ח המלווה בתיקי פירוק בהם מונה לבעל תפקיד על-ידי המדינה, ולא באחרים.
במקביל, כך מסתבר, החלה רעייתו של רו"ח כנרי, מירית, או גורמים העובדים תחתיה במשרד המשפטים להמליץ על עו"ד מטרי כבעל תפקיד בתיקי פירוק של מספר עמותות גדולות. במסגרת תפקידה כמנהלת יחידת האכיפה מייצגת עו"ד כנרי את רשם העמותות בבקשות ותיקים שמתנהלים בבתי המשפט וכן אחראית על העברת שמותיהם של עורכי דין מומלצים לניהול תיקי הפירוק של העמותות.
בחלק מהתיקים המשמעותיים הללו מונה עו"ד מטרי בהמלצת רשם העמותות. בין היתר מדובר בתיק הפירוק של עמותת עץ חיים ופירוק עמותת יד בנימין. מינויים אלה העשירו וצפויים להעשיר את כיסו של עו"ד מטרי במיליוני שקלים. מטבע הדברים לא מדובר באותם תיקים בהם עבד מטרי עם בעלה של מירית כנרי, ואולם עובדה זו אינה מטשטשת את סימני השאלה והנורות האדומות הנדלקות סביב המלצתה החמה של עו"ד כנרי על עו"ד מטרי.
ללא הליך גילוי נאות
בין סימני השאלה הבולטים נשאלת השאלה מדוע לא נעשה הליך גילוי נאות בבתי המשפט המנהלים את תיקי הפירוק של העמותות, אשר במסגרתו היה נחשף הקשר המקצועי בין עו"ד מטרי לבעלה של עו"ד כנרי. שאלה נוספת היא האם בכלל ראוי שבכירה במשרד המשפטים תמליץ על עורך דין העובד עם בעלה ומשלם את שכרו, בלי קשר לשאלת הגילוי הנאות.
במשרד המשפטים לא התעלמו מסימני השאלה, ומסרו כי "הסוגיה לא דווחה להנהלת רשות התאגידים או להנהלת המשרד, וקיומו של הקשר המתואר נלמד אך לאחרונה מפנייה עיתונאית.
עו"ד מטרי מסר בתגובה: "העסקתו של רו"ח איתמר כנרי בתיקים בהם הייתי מעורב היא מסיבה מקצועית בלבד בהיותו אחד מרואי החשבון המוערכים והמקצועיים בתחום חדלות הפירעון. עו"ד מטרי מונה בתיקים בהם מעורב רשם העמותות עוד בטרם הכיר את רו"ח כנרי. מרגע שהחל עו"ד מטרי לעבוד עם רו"ח כנרי לפני כ-11 שנה, מונה עו"ד מטרי במספר זעום של תיקים הנוגעים לפירוק או הבראת עמותה - שלושה (על פני 11 שנה), כאשר השכר שבהם מועט יחסית והעבודה בהם רבה ומורכבת. בכל מקרה, בתיקים אלה בוצעה העבודה מול גורמים אחרים ברשם העמותות. כמובן שרו"ח כנרי אינו מועסק בתיקים הקשורים ברשם העמותות ורשם העמותות גם אינו מי שקובע את שכרו של בעל התפקיד בתיקים אלה (עניין המטופל על-ידי כונס הנכסים הרשמי ובית המשפט על-פי התקנות) וממילא לא מתעוררת כאן שאלה של ניגוד עניינים".
הבכירה בלב הפרשה: "טענות מופרכות"
ה"דבק" שמחבר את שרשרת הקשרים הנטענת בפרשה זו היא עו"ד מירית כנרי, בכירה במשרד המשפטים, אשר מצד אחד ממנה לכאורה בעל תפקיד, ומצד שני נשואה לאדם המקבל שכר נאה מאותו בעל תפקיד בתיקים אחרים.
עו"ד כנרי דוחה בתוקף את כל הטענות לקיומו של קשר אסור או ניגוד עניינים, ואף טוענת כי עו"ד מטרי מקופח, כאשר אינו ממונה לתיקים נוספים מתוך מאות התיקים העוברים תחת ידה ברשם העמותות.
בתגובה לטענות מסרה עו"ד כנרי כי "מדובר בטענות מופרכות שאין להן שום אחיזה במציאות. ראשית יצוין כי עו"ד מטרי קיבל סך הכל 4 תיקים החל מ-2004, המועד בו התחלתי את עבודתי ברשם העמותות ועד היום (כ-14 שנים). מהמספר בלבד אפשר לראות כי מדובר במספר זעום ביותר מתוך מאות תיקים בהם מטפל הרשם, על אף שמדובר בעו"ד בעל ניסיון רב בתחום הפירוקים".
עוד ציינה כנרי כי בן זוגה, רו"ח איתמר כנרי, נותן לעו"ד מטרי שירותים חשבונאיים בלבד ושכרו אינו נגזר מהכנסות של עו"ד מטרי בכל צורה שהיא. בנוסף היא מציינת כי "עו"ד מטרי התמנה לראשונה ב-2006, כבעל תפקיד בעמותת יד בנימין, ויצוין כי בן זוגי לא נתן שירותים מקצועיים לעו"ד מטרי במועד המנוי.
בתיק זה עו"ד מטרי הוצע על-ידי מנהלת תנופה אשר אף התחייבה לשלם לו את שכר טרחתו. כאשר עו"ד מטרי הגיש לבית המשפט ב-2011 בקשה לשכר-טרחה, בית המשפט העביר את הבקשה להתייחסות הכנ"ר בלבד, ואכן ההחלטה ניתנה כמבוקש, בכפוף לאמור בתגובת הכנ"ר.
יודגש כי הרשם לא היה מעורב בהליך קביעת שכר-הטרחה של עו"ד מטרי בעמותה זו"."לאחר מכן", טוענת כנרי, "ובמשך כ-8 שנים, כולל מהרגע בו החל בן זוגי לתת שירותים לעו"ד מטרי ועד ל-2014, לא קיבל עו"ד מטרי אף תיק לטיפולו. רק לאחר שגורם נוסף ביחידה קיבל אף הוא את האחריות לעסוק בנושא מונה עו"ד מטרי ב-3 תיקים נוספים.
"שלושת התיקים בהם מונה עו"ד מטרי הם תיקים בהיקף בינוני ומטה, שכר-הטרחה בהם לא גבוה, ביחס לתיקים אחרים, וכמובן שבן זוגי לא העניק לעו"ד מטרי שרותים כלשהם ולא קיבל שכר כלשהו בגין אף אחד מתיקים אלה".
כנרי מוסיפה כי "שכר טרחתו של עו"ד מטרי בכל אחד מהתיקים נקבע בהתאם לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ"א-1981 ומאושר על-ידי בית המשפט שהוא בעל הסמכות הבלעדית להחליט בנושא זה".
עוד מוסיפה כנרי כי הבקשות שהוגשו לבית המשפט בנוגע למינויו של מטרי לא הוגשו על-ידה בשלושת התיקים שקיבל מטרי מ-2014. "שמי מופיע על כל בקשות הפירוק המוגשות לבית המשפט, שכן בכל בקשה שמוגשת מופיעים שמות כל עורכי הדין ביחידה, אולם בפועל כל תיק מטופל על-ידי עורך/ת דין אחר מהיחידה והוא אשר מגיש כתבי בי דין ומטפל בתיק".
*** גילוי מלא:
עו"ד רונן מטרי היה כונס הנכסים של "גלובס" מטעם בנק לאומי. אלונה בר און, מבעלות השליטה ב"גלובס" כיום, טענה בעבר בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב כי מטרי פעל בניגוד עניינים, כאשר ככונס הנכסים של "גלובס" ניסה למכור את מניות העיתון לאלי עזור הנמנה עם לקוחותיו. בר און טענה בפני בית המשפט המחוזי כי מטרי "ניסה למכור את השליטה ב'גלובס' בפרק זמן בלתי סביר, התנהלות שממנה היה עשוי ליהנות בעיקר רוכש ישראלי ואכן, רוכש כזה נמנה עם לקוחותיו הקרובים והקבועים של כונס הנכסים עו"ד מטרי". מטרי הכחיש את הטענות. בית המשפט המחוזי ולאחר מכן בית המשפט העליון לא התייחסו לטענות אלה, אולם בגין טענות אחרות פסקו בערעור שהוגש על-ידי האוליגרך דוד דוידוביץ' לטובת בר און ומשפחתה.