השופטת רונית פוזננסקי-כץ / צילום: אריה תדמור
פרשת חילופי המסרונים בין שופטת רונית פוזננסקי-כץ לחוקר רשות ניירות ערך בתיק בזק, עו"ד ערן שחם-שביט, עוררה סערה ציבורית גדולה. מלבד הביקורת על התנהגותם של שני המעורבים הספציפיים, חשף המקרה כשלים מערכתיים ובעיקר את הסימביוזה הרבה מדי לעתים בין השופטים לבין נציגי התביעה והחקירה המופיעים בפניהם. עכשיו מתחיל להגיע שלב הסקת המסקנות מהפרשה.
חברי הכנסת קארין אלהרר מ"יש עתיד" ובצלאל סמוטריץ מ"הבית היהודי" גיבשו לאחרונה הצעת חוק (תיקון לחוק בתי המשפט), שלפיה תיקבע תקופת צינון של שנה לפרקליט שרוצה להתמנות לשופט בבית משפט השלום או בבית המשפט המחוזי.
עם זאת, יוזמת ההצעה, ח"כ אלהרר, אמרה היום (ב') ל"גלובס" כי אחרי שההצעה הוגשה לנשיאות הכנסת, ולאחר שיחות עם שופטים לשעבר ומלומדים, יש לה תהיות האם תקופת הצינון היא שתפתור את הבעיה; במיוחד נוכח העובדה שיש כאן פגיעה מסוימת בחופש העיסוק של הפרקליטים, לאלהרר חשוב להבהיר כי היא עדיין שוקלת את הדברים, וכי ההצעה לא תעלה במושב הקרוב בוועדת שרים לענייני חקיקה. אולי בהמשך.
כיום לפי חוק בתי המשפט יש תקופת צינון של שנה וחצי למינוי שופט לבית המשפט העליון עבור מי שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה.
גיוון של המערכת
עם זאת, החוק הנוכחי לא מחייב תקופת צינון למינוי פרקליט לשופט בית משפט השלום או המחוזי. בדברי ההסבר להצעת החוק כתבו חברי הכנסת אלהרר וסמוטריץ כי "מצב זה מייצר ניגוד עניינים אינהרנטי, שבו פרקליט שלרוב שימש תובע מטעם המדינה במשך שנים עובר לכס השיפוט הניטרלי באופן מיידי.
"בתפקידו החדש הוא אמור לנהוג בלא משוא-פנים ובלא דעה קדומה כלפי הצדדים, שמגיעים משני עברי המתרס".
בהצעת החוק נאמר כי "מבלי להטיל דופי ביכולותיהם המקצועיות של השופטים המתמנים, מדובר במצב שיוצר חשש מובנה לניגוד עניינים". לפיכך, כאמור, שני חברי הכנסת מציעים לקבוע תקופת צינון בת שנה במעבר מהפרקליטות לשיפוט. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי מדובר בפרק זמן סביר שיפגע באופן מידתי וזהיר בחופש העיסוק של פרקליטי פרקליטות המדינה אך יפחית את הסיכון לניגוד עניינים בתפקיד השיפוטי.
כמו כן, לפי הצעת החוק שכאמור עדיין לא ברור אם היא תקודם, תקופת הצינון לפרקליטים תעודד גם גיוון של מערכת בתי המשפט ותאפשר מערכת משפט חזקה ויציבה. לפי דברי ההסבר, "יהיה בכך כדי לאפשר הרחבת הייצוג בקרב השופטים לעורכי הדין מהמגזר הפרטי, והגברת המומחיות בתחומים שמיוצגים לרוב על-ידי עורכי דין אלה".
"פרשת המסרונים" נחשפה בפברואר 2018, אז התפרסם בערוץ 10 כי בהארכות המעצר בפרשת בזק (תיק 4000) הוחלפו מסרוני בוואטסאפ בין השופטת פוזננסקי-כץ שדנה בדיוני המעצר - בין היתר, של ניר חפץ, יועץ התקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושל שאול אלוביץ, בעל השליטה בבזק - לבין עו"ד ערן שחם-שביט, המייצג באותם תיקים את רשות ניירות ערך, החוקרת ביחד עם המשטרה את הפרשה. מההתכתבות בין נציג התביעה לשופטת עלה כי השניים תיאמו את הארכות המעצר בתיק "מעל הראש" של המשטרה ו"מעל לראשם" של החשודים.
ב-15 באפריל השנה הורשעה פוזננסקי-כץ על-ידי בית הדין המשמעתי בעבירת משמעת של התנהגות באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל, ובהפרה של כללי האתיקה לשופטים.