דר פהד חכים דר אבי לודמירסקי זאב זהבי ומשה מזרחי / צילום: בהאע טורעני
בעשור האחרון סובל תחום המכשור הרפואי ממחסור בהשקעות, וכפי שכתבנו כאן לפני כחודש, למרות הערכות אופטימיות שהשוק יצמח בשנה הקרובה, בישראל נותרו חשדנים. כעת, שלושה משקיעים ומנהל בית חולים אחד מנסים לענות על השאלה כיצד חברות מדעי החיים ובמיוחד חברות מכשור רפואי בישראל יכולות לצלוח את התקופה היבשה.
בדיון, שהתקיים במסגרת הכנס השנתי של חממת NGT3, המחברת בין יזמים ערבים ליהודים, השתתפו משה מזרחי, מנהל חברת האסתטיקה הום סקינוביישנס ומשקיע בחברות מכשור רפואי; זאב זהבי, סגן נשיא להשקעות ב-JJDC, קרן ההשקעות של ג'ונסון אנד ג'ונסון; ד"ר אבי לודומירסקי, שותף מנהל בקרן ויטהלייף הישראלית; וד"ר פהד חכים, מנהל בית החולים האנגלי בנצרת, המקדם שיתוף פעולה עם חברות בתחום המכשור הרפואי.
"בית חולים הוא טעות רפואית"
זהבי מרוצה מהפעילות הישראלית. "סוף סוף רואים יזמים שחוזרים לחברות לאחר הצלחה ועושים זאת פעם שנייה ושלישית", הוא אומר. "בתחום המכשור הרפואי יש פוטנציאל גדול בארץ. הישראלים מתחילים אפילו להתמקצע בשלבים הראשונים של השיווק, כדי להוכיח היתכנות שיווקית ברמה שמאפשרת אקזיט".
לודומירסקי, לעומתו, פחות אופטימי. "לדעתי, המצב שלנו היום בתחום המכשור הרפואי מאוד לא טוב. אני מחריג את תחום האסתטיקה שמצליח מאוד בארץ. אנחנו מנהלים היום שלוש קרנות והמשקיעים אומרים, יש לכם מהנדסים מעולים, חברות מעולות, תעשייה ביטחונית שמעבירה הרבה ידע לתחום הרפואי, אבל פיתוח של מכשור רפואי מהפכני דורש היום שבע שנים עד האקזיט, ואנחנו לא מוכנים לחכות.
"הרוכשות הפוטנציאליות נעלמו. הן עוברות תהליך של מיזוגים, וכל מיזוג ענק כזה משתק את הרוכשת לשנתיים לפחות. הן מעוניינות לרכוש חברות רק עם מכירות של עשרות מיליוני דולרים, אבל כדי להגיע למכירות של 20 מיליון דולר במכשיר רפואי חדש, צריך להשקיע כ-50 מיליון דולר. המשקיעים מודעים לכך, ופחות רוצים להיכנס לתחום".
חכים: "יש עוד מקומות להביא מהם גם ידע וגם כסף, אפילו בשכונה הפשוטה הזאת שנקראת נצרת. לא חייבים להגיע לעמק הסיליקון, גם הרופא והאחות שעובדים אצלי בבית החולים ורואים כל יום כיצד נעשות הפרוצדורות בפועל יכולים לחשוב על שיפור. כל עוד משטח הגרון נעשה באמצעות דחיפת מקל עץ בגרון החולה, יש הרבה מה לעשות".
אתם מרגישים בבית החולים ירידה בקצב הכניסה של מכשור רפואי חדש, בעקבות הירידה בהשקעות?
חכים: "אני מרגיש שאנחנו על סף מהפכה בעולם הרפואי, שאיננו מצליחים להגיע אליה. אני חושב שבית החולים כפי שהוא מתנהל היום, כל בית חולים, הוא טעות רפואית. אני מדמיין ומנסה להקים בית חולים שייראה אחרת. לדוגמה, מדוע צריך לתזז את החולה לבדיקות בחדרים שונים במקום שמכשירי ההדמיה יבואו אליו לחדר?"
האם יש היום מספיק כסף זמין להשקעות בשלב הראשון?
מזרחי: "המדען הראשי נותן מעט מאוד בפיזור רחב מאוד. בעיניי צריך למקד מאמץ בתחומים שיש להם רוח גבית בעולם, ולבנות אותם כמרכזי מצוינות ישראליים. זיהיתי שלושה תחומים כאלה: הראשון הוא הולכת תרופות לגוף (לישראל היו כמה הצלחות בתחום הזה, לדוגמה נוירודרם שנמכרה ב-1.1 מיליארד דולר). השני הוא טיפול בסוכרת. מכשור רפואי מתחיל להיכנס לתחום. ניתוחי המעקפים והשרוול למיניהם עוזרים בהפחתת סוכרת, מעבר לתועלת של הירידה במשקל, אך הם עדיין מסכני חיים. מוצרים בתחום הזה לדעתי ראויים להשקעה רבה בשלבי פיתוח ראשוניים, ואז ישראל הייתה יכולה לעלות בתחום הזה לגדולה. התחום השלישי הוא ניטור בבתי חולים.
"ישראל לא יכולה לגדל היום חברה שמצליחה לחנך שוק להשתמש במוצר חדש. אפשר להעביר שוק קיים ממוצר למוצר משופר, או שאפשר לפתוח שוק חדש למוצר קיים. זה קל יותר. למשל, את הטכנולוגיות שלנו מתחום האסתטיקה, שכבר הוכחו כבטוחות ובעלות ערך, אפשר להמיר לשימוש בפרוצדורות לא רק אסתטיות. זה מאמץ שחברה ישראלית יכולה לעמוד בו".
זהבי: "בעיניי, דווקא לא צריך לומר למדען הראשי באילו תחומים לתמוך בשלב הראשוני. אפילו לנו, כקרן השקעות עם יעדים ספציפיים, קשה להגדיר זאת. אנחנו בוחרים לפי היצע החברות. אני כן מסכים שצריך לבנות מעטפת טכנולוגית חזקה סביב המוצר. החברות הגדולות שמעוניינות לרכוש מכשור רפואי מחפשות זאת".
לודמירסקי: "בעיניי, השוק הביתי הוא הזדמנות הצמיחה הגדולה. יום אשפוז בבית עולה כ-300 דולר למערכת הבריאות, לעומת כ-2,500 בבית חולים".
חכים: "יש לנו מחויבות לראות את התמונה לא רק בעיניים של עסקים ואקזיט. לא נטפל רק בכאבי גב כי הם פוגעים ב-100% מהאוכלוסייה, אלא בחולים שהכי זקוקים לנו. לכן קשה לי להסכים עם הרעיון שלא מומלץ להמציא שוק. רצוי ואפילו חשוב להגיע לשווקים שבהם אין היום טיפול. לא תמיד חייבים לשאוף לאקזיט ענק. אפשר להשקיע השקעה קטנה במקום שבו אין פעילות רבה ולגזור אקזיט צנוע אך החזר משמעותי על ההשקעה".
האם לחברות בישראל חסר רק כסף או שיש חולשה גם באופן הבנייה שלהן?
זהבי: "שיעור הכישלונות בישראל ובארה"ב הוא דומה. הרכיב החסר הוא בעיקר כסף. עלינו לחבר את החברות בישראל טוב יותר לכסף הזמין בארה"ב".
לודומירסקי: "בתחום המכשור הרפואי ה'כבד', כלומר לא אפליקציות או מוצרים שמשפרים רק במעט את הקיים, החברות הישראליות בשלב ההתחלתי טובות מהאמריקאיות, כי הרעיונות לרוב חדשניים יותר והחברות גמישות יותר, כלומר יכולות לשנות כיוון אם הרעיון מתגלה כלא מתאים לשוק, תוך שריפה של הרבה פחות מזומנים".
מזרחי: "לחברה אמריקאית יש יתרון מעצם הקירבה שלה לשוק האמריקאי, המוביל במכשור רפואי. אפילו פער השפה משפיע. חברות אמריקאיות בדרך כלל שולטות יותר ברזי הרגולציה ומשלמות יותר לייעוץ מקצועי בתחום הזה. לכן הן מגיעות לאישור FDA מהר יותר".
חכים: "אחת הטעוית בישראל היא שמדליקים זה את זה. אתה מדליק אותי ואני אתלהב, ולא נדאג לבדוק את הרעיון בעולם האמיתי עד שנהיה מושקעים בו עמוק מדי. בית חולים כמו שלנו יכול לעזור להבין את הפוטנציאל האמיתי".
התוכנית ל-2018: אקזיט משמעותי
בית החולים אכן משתף פעולה כיום עם חממת NGT3, המתנהלת כקרן הון סיכון עם 21 שותפים. לדברי מנכ"ל החממה, זוהר גנדלר, התוכניות להמשך כוללות השקעה בחמש חברות חדשות, משיכת חוקרים ויזמים ערבים וחיזוק הקשר עם בית החולים האנגלי, ואולי אף הקמה של חברת מסחור משותפת. היעד השאפתני ל-2018 הוא אקזיט משמעותי ראשון.