גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שבע שנים מהאביב הערבי: יציאת מצרים מהמשבר הכלכלי

נראה כי הרפורמות במצרים צפויות להוביל ליציבות בשנים הבאות ולחזרה לתוואי של צמיחה על רקע התגברות זרם ההשקעות במדינה

השכנה שלנו מדרום, מצרים, מונה כ-97 מיליון תושבים, שמציבים אותה כמדינה הערבית הגדולה ביותר מבחינת גודל האוכלוסייה. שטחה של המדינה עצום בכל קנה מידה בינלאומי, אבל מכיוון שקרוב ל-99% מהשטח הוא מדברי, כמעט כל האוכלוסייה שוכנת סביב עמק הנילוס - עורק החיים הכלכלי של המדינה.

בהסתכלות ארוכת-טווח לאחור עד ימי שלטונו של הנשיא גמאל עבד אל נאצר, המשק המצרי אופיין כמשק סגור יחסית. אנואר סאדאת וחוסני מובארק, הנשיאים הבאים של מצרים, בהתאמה, פעלו לפתיחה ניכרת של שערי המשק (באופן יחסי למצרים דאז), כך שהפעילות הכלכלית במדינה הפכה למגוונת יותר. הדבר בא לידי ביטוי עם עלייה בחלקם של סקטור התעשייה וסקטור השירותים מהתמ"ג המצרי עד כדי 33% ו-55%, בהתאמה, כיום.

אף שבשנים אלה דחף השלטון במצרים לטובת גיוון ענפי הכלכלה, העוני המתמשך, השחיתות הציבורית הממוסדת ותנאי המחיה הגרועים תרמו, בין השאר, לעלייה באי שביעות הרצון הציבורית. הלחצים החברתיים-כלכליים יחד עם גל של התקוממויות שאחז בעולם הערבי באותה תקופה, היו הגורמים המרכזיים למהפכת ינואר 2011, שבמסגרתה הודח הנשיא מובארק מתפקידו. מאותו רגע הסביבה המדינית והביטחונית הפכה ללא יציבה, כשכבר ב-2013 דחף העם המצרי להפיכה נוספת, שבה הודח מוחמד מורסי מהשלטון, ובמקומו נבחר נשיא מצרים הנוכחי, עבד אל-פתאח א-סיסי.

השינויים באינפלציה ובשער המטבע המצרי

הלירה המצרית לא מצליחה להתאושש

הסביבה הלא יציבה, שלוותה כל העת בהריגתם של מאות אנשים במהומות, תדלקה מן הסתם את ההאטה החריפה בקצב הצמיחה והעלייה בשיעור האבטלה, בעיקר בקרב הצעירים.

לראיה, בעוד שבין השנים 2007-2010 עמד קצב הצמיחה הממוצע על קרוב ל-6%, בארבע השנים שלאחר מכן נחתכה הצמיחה המצרית ביותר מחצי ועמדה על 2.5% בממוצע בלבד. בהתאם, שלושה חודשים בלבד לאחר פרוץ מהפכת ינואר 2011, שיעור האבטלה הכללי במדינה זינק מרמה של 9% ליותר מ-12%.

פרט להאטה בצמיחה ולעלייה בשיעור האבטלה, הסחרור שאליו נכנסה מצרים, הביא, בין השאר, לזינוק בחוב הציבורי, להעמקת הגירעון בחשבון השוטף ולכיווץ רזרבות המט"ח של המדינה. כל זה הביא את המצב במצרים לנקודת רתיחה, שלא הותירה למקבלי ההחלטות ברירה, פרט לבקשת סיוע מקרן המטבע הבינלאומית.

לקראת סוף 2016, לאחר משא ומתן ממושך, אושר למצרים מתן הלוואה בסך 12 מיליארד דולר, בתמורה לרפורמה היסטורית עמוקה וכואבת, שתטפל בבעיות המבניות ארוכות השנים שמהן סובלת מצרים.

הרפורמה כללה, בין השאר, ליברליזציה של המטבע המצרי, הטלת מע"מ (פרט למוצרי מזון בסיסיים ושירותי בריאות) וצמצום נטל הסובסידיות, שהתעצם בעקבות קצב הגידול המהיר (2.5% בשנה) של האוכלוסייה במדינה.

באופן ממש לא מפתיע, הצעד שננקט בנובמבר 2016, שבמסגרתו עבר המטבע המצרי להיסחר בשוק החופשי, הביא לתגובת שרשרת כואבת, אבל די צפויה ומוכרת. עד תחילת 2017 הספיקה הלירה המצרית להתרסק אל מול הדולר, כשעד היום היא לא הצליחה להתאושש ונסחרת סביב רמת השיא הזו.

האינפלציה, שכידוע מגיבה באיחור לשינויי מטבע, התחילה לטפס בקצב מסחרר, מרמה של 10% ליותר מ-30% בחישוב שנתי - מה שהביא את הבנק המרכזי לנסות ולרסן אותה באמצעות העלאת הריבית של יותר מ-7% בתוך שנה בלבד. בסופו של דבר, במבחן התוצאה, הרפורמה הוכיחה עצמה: הפיחות במטבע הגדיל את זרם ההשקעות הישירות, הגירעון הממשלתי התחיל לרדת, רזרבות המט"ח של המדינה התחילו לצמוח מחדש והצריכה הפרטית התחילה להראות סימני שיפור הודות להתמתנות באינפלציה.

פרט לאינפלציה, אין ספק שהסיבה המרכזית לשיפור בצריכה הפרטית מצויה בעלייה בקצב רכישת החולצות הנושאות את שמו של האחד והיחיד, הכדורגלן מוחמד סלאח, שדאג "בדקה ה-95" להעלות את הפרעונים למונדיאל 2018. כל אלה, בין השאר, הביאו את הבנק המרכזי של מצרים להתחיל להוריד את הריבית, והביאו את הצמיחה ב-2017 לשיעור של 4.1%. אמנם קצב הצמיחה אשתקד עמד מעט מתחת לקצב ב-2016 (4.3%), אבל מכיוון שהצמיחה הגיעה מסעיפים שקשה היה למצוא במצרים של השנים האחרונות (השקעות, צריכה פרטית ויצוא נטו, שתרם תרומה חיובית לראשונה זה שנתיים), נראה כי העם המצרי יכול בהחלט להיות מעודד.

התנגדויות לרפורמה שכפתה קרן המטבע

במבט קדימה, היציבות היחסית שהושגה במצרים היא שברירית, ונראה כי יש למשק המצרי עוד דרך ארוכה לעבור. ראשית, למרות ניצחונו הנוסף של א-סיסי בבחירות שנערכו בסוף מארס, באחרונה עולות במצרים התנגדויות לרפורמה ותוכניות הצנע שכפתה קרן המטבע.

בסופו של דבר, אם הלחצים להגדלת הוצאות הממשלה יצליחו, היעדים הפיסקאליים שהציבה קרן המטבע עלולים להתערער ולפגוע בסיכויים של ההתאוששות. חשוב לציין שהלחצים לא פוסחים גם על מקבלי ההחלטות בבנק המרכזי מצד בעלי ההון במדינה, שדורשים מהבנק להוריד עוד יותר את הריבית, שמקשה על השקעותיהם המתוכננות. אם בסופו של דבר הבנק המרכזי ייכנע ויוריד מהר מדי את הריבית, האינפלציה שכבר הספיקה להתקרר, עלולה לזנק שוב ולהקשות עוד יותר על לפחות רבע מהאוכלוסייה המצרית שנמצאת מתחת לקו העוני.

סיכון חיצוני מרכזי שעומד בפני מצרים נעוץ במצב הביטחוני, בעיקר מצד מיליציות הטרור ש"שולטות" בחצי האי סיני ועלולות לפגוע בהתאוששות המחודשת של סקטור התיירות. חשוב לציין בהקשר זה כי רק לפני עשור סיפק מגזר זה כמעט רבע מהתמ"ג המצרי, ולאור פיגועי הטרור והסביבה הלא-יציבה נחתך משקלו ביותר מחצי.

לסיכומו של דבר, מצרים של השנים האחרונות הייתה למעשה שם נרדף לחוסר יציבות. אמנם הרפורמה שנכפתה על מצרים מצד קרן המטבע תרמה להתייצבות המשק, אבל בטווח הארוך היא נדרשת לייצר מנועי צמיחה ברי-קיימא, בעיקר באמצעות פיתוח המגזר הפרטי (והפחתת התלות במגזר הממשלתי) באופן שיתרום למקסום פוטנציאל הצמיחה העצום של המדינה, שנובע בעיקר מאוכלוסייה צעירה וכוח עבודה הגדל והולך.

הכותבים הם אנליסט מערך מחקר ואסטרטגיה בפסגות ומנהלת מחלקת מחקר ברוקראז' בבית ההשקעות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע

מניה מומלצת: Edita

פירמידת המזון

"שבע פרת הטבת, שבע שנים הנה, ושבע השבלים הטבת, שבע שנים הנה: חלום אחד הוא. הנה שבע שנים באות - שבע גדול בכל ארץ מצרים. וקמו שבע שני רעב אחריהן, ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ" (ספר בראשית, פרק מ"א).

לחלום של המלך פרעה כנראה יש תקומה גם במצרים של היום, ונראה כי המספר הטיפולוגי 7 סביב הכלכלה המצרית לא מאכזב. שבע שנים מאז האביב הערבי, שהביא את ה"רעב" על מצרים, ונראה כי הרפורמות שאימצו במצרים צפויות להוביל ליציבות מסוימת בשנים הבאות ולחזרה לתוואי של צמיחה, על רקע התגברות זרם ההשקעות במדינה, כפי שאגירת האוכל על ידי יוסף, על פי הסיפור התנ"כי, הצילה את מצרים מרעב כבד לפני 3,500 שנה.

כדי לחבר את חלום פרעה למציאות של זמננו, בחרנו לכתוב על חברת מזון מקומית, Edita תעשיות מזון. החברה, הדומה באופיה לשטראוס הישראלית, נוסדה לפני 21 שנים. בסיסה נמצא בשייח זאיד שבמצרים, והיא עוסקת בייצור, אריזה ומכירה של מוצרי מזון רבים ומגוונים: מיצים, ריבות, מוצרים יבשים ומזון מוכן, עוגות, מאפים, מוצרי חלב, בשר, ירקות, פירות, שוקולדים, מוצרים צמחוניים, חטיפים וממתקים. המוצרים נמכרים תחת שמות שונים של מותגים שפחות מוכרים במחוזותינו, ובכל זאת, נציין את Molto, TODO, Bake Rolz, Bake Stix, MiMiX, HoHos, Twinkies, Tiger Tail ועוד.

החברה פועלת בעיקר במצרים (כ-92% ממחזור המכירות שלה), והיא פונה באופן ישיר לצרכן הסופי באמצעות סניפים המפוזרים במצרים. נוסף על כך, החברה מבצעת מכירות גם באמצעות סיטונאים וקמעונאים. את יתרת מחזור המכירות, כ-8%, מפנה החברה ליצוא למדינות רבות: עיראק, לוב, ירדן, הרשות הפלסטינית, עזה, סוריה, תימן, עומאן, טנזניה, ערב הסעודית, כוויית, קניה, מרוקו, אלבניה ולבנון.

לחברה תלות כמעט מוחלטת בשוק המקומי, ולכן אינה מושפעת מתנודות חדות בשער המטבע. ניתוח המספרים של החברה מתבצע על בסיס הלירה המצרית. החברה הצליחה להציג שיעורי צמיחה דו-ספרתיים גבוהים בשנים האחרונות.

ב-2017 רשמה צמיחה פנומנלית של יותר מ-20% (גם נוכח ביצוע השקעות). הצמיחה האגרסיבית הובילה לשחיקה ברווחיות, שבאה לידי ביטוי בשיעור הרווח הגולמי, שירד מ-38% לכ-31%, ובאופן בוטה יותר, ברווח התפעולי, שנשחק מרמה של 21% ל-11%.

ב-2016 נרשם גידול חד בסעיפי ההון החוזר, שהובילו לתזרים שלילי גבוה מפעילות שוטפת, אבל הצמיחה החדה ב-2017 איזנה את חשבון ההון החוזר. החברה מממנת את הצמיחה בפעילותה בהון עצמי, אבל גם באמצעות הון זר. בסוף 2017 יחס החוב נטו לתזרים התפעולי היה נמוך מ-2 והחוב ברוטו עמד על כ-67% מהמאזן.

אף שמדובר בחברת צמיחה מאוזנת באופן יחסי בפן הפיננסי, זאת כמובן השקעה בעלת סיכון תהומי, הנובע מתלות במשק המצרי, כשהחשיפה המטבעית עלולה למחוק כל חלקה טובה.

עוד כתבות

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון