קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית / צילום: שאטרסטוק
לימודי הכלכלה בישראל והמחקר בתחום נמצאים תחת הכחדה ומסכנים את איתנותה הכלכלית של מדינת ישראל - כך קובע דוח של ועדה בינלאומית, שהוכן לבקשת המועצה להשכלה גבוהה. הדוח בחן את מחלקות הכלכלה בשנת הלימודים 2016/2017, וחבריו הוועדה סיירו לשם כך באוניברסיטאות ומכללות בישראל.
הדוח נוקב מאוד, ומטיל ספק לגבי יכולתה של ישראל להתמודד עם משברים כלכליים ולאומיים, במצב שבו המומחיות הכלכלית המקומית הולכת ומידרדרת. "הוועדה מספקת אזהרה חמורה לאקדמיה הישראלית ולפוליטיקאים ודוחקת בהם לנקוט צעדי חירום על מנת לשמר את מקצוע הכלכלה מהכחדה. היכולת של המדינה לקיים מדיניות כלכלית, ולשמור על הביטחון הכלכלי הלאומי, נמצאים תחת סכנה, אם היעלמותו של תחום של תחום המחקר במדינה", נכתב בדוח.
עוד ציינו חברי הוועדה כי "ככל הידוע לנו, אף מדינה אחרת ב-OECD לא הפקירה, כמו שישראל עשתה, את התחום האסטרטגי כמו לימודי הכלכלה, שבעבר היא הייתה בו מובילה עולמית. ישראל לא יכולה להמשיך במסלול הזה".
הדוח עלה לדיון במל"ג בחודש שעבר וצפוי לעלות בקרוב לדיון בוות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב). בוועדה היו חברים פרופ' גיאורג וינקלר, לשעבר נשיא אוניברסיטת וינה, ששימש כיו"ר הוועדה, פרופ' ראסל קופר מאוניברסיטת פן בארה"ב ופרופ' דויד דילנברגר מאוניברסיטת פנסילבניה, פרופ' פיליפ ווייל מהאוניברסיטה החופשית בבריסל ופרופ' אייל וינטר מהפקולטה לכלכלה באוניברסיטה העברית.
חברי הוועדה מציינים בדוח כי לפני 10 שנים הגישה ועדה בינלאומית דוח על לימודי הכלכלה בישראל, אז הם הוגדרו "נואשים", אך מאז המצב הידרדר וכיום הם נמצאים במצב קריטי. במיוחד מודגשת בדוח הירידה בדירוג הבינלאומי של אוניברסיטת ת"א והאוניברסיטה העברית.
בוועדה ציינו כי ניתן להתייחס להידרדרות מחלקות המחקר בתחום הכלכלה כתהליך טבעי של התמחות בהשוואה בינלאומית, וכי ישראל עשתה "מיקור חוץ" לתהליכי הכשרת החוקרים שלה בתחום הכלכלה. הדבר איפשר לישראל להעביר משאבים לתחומים אחרים שבהם יש לה יתרון יחסי.
עם זאת, בוועדה סבורים כי "בלי כלכלנים טובים במדינה, שמכירים היטב את האופן שבו הכלכלה הישראלית עובדת, קיים ספק באשר ליכולת למצוא פתרונות כלכליים בתקופה של משברים לאומיים. האתגר הוא בנייה של מומחיות מקומית. ניתן למשוך כלכלנים שהוכשרו באוניברסיטאות בחו"ל לתפקידים במחלקות בישראל, כשהמפתח הוא היכולת למשוך אותם בחזרה". פיתרון נוסף, לפי הוועדה, הוא בנייה מחדש של מחלקות המחקר בישראל. הם ממליצים על שני הפתרונות, אך מדגישים כי צריך להקצות כסף לתמיכה במחלקות בישראל. בוועדה מציינים כי הירידה של האוניברסיטאות בדריגו העולמי פגעה באטרקטיביות שלהן, דבר שמקשה על שיפור המצב שכן קשה יותר למשוך סטודנטים בינלאומיים ודוקטורנטים.
הוועדה סיפקה כמה המלצות: שיפור תהליכי גיוס של מרצים מחו"ל; הגשת הצעות כספיות אטרקטיביות יותר על מנת להצליח למשוך מרצים טובים; שינוי האופן שבו המל"ג בוחנת את מחלקות הכלכלה ואת כמויות הפרסומים - במקום להשוות למחלקות אחרות באותה אוניברסיטה, לערוך השוואה מול מחלקות אחרות בעולם. בוועדה גם ממליצים לקיים לימודי דוקטורט באנגלית ולעשות תוכניות חילופי סטודנטים עם אוניברסיטאות מובילות בעולם. בטווח הבינוני ממליצה הוועדה להשקיע סכומי כסף גדולים בתוכניות מצוינות ומחקר.
יו"ר ות"ת, פרופ' יפה זילברשץ: לאור הירידה בדירוגים הבינלאומיים בתחום לימודי הכלכלה, מל"ג הקימה ועדת הערכה בינלאומית במטרה לבחון את הנושא לעומק, ללמוד על המגמות הבינלאומיות ולקבל המלצות לשיפור המצב. הוועדה הגישה למל"ג דוח מקיף המעיד על ממצאים חמורים הכוללים, בין השאר, ירידה דרמטית בהיקף הסגל והסטודנטים לתארי מחקר מתקדמים. לאור זאת, מל"ג תפעל בשיתוף המוסדות למציאת פתרונות לקליטה של חברי סגל ותיקון הליקויים. בנוסף, יוקם צוות שיבחן דרכים לשינוי המגמה, ובכלל זה שיתופי פעולה בינלאומיים".