הווילה ברחוב שורשן. אחד מנכסי החברה המתפרקת / צילום: אמיר מאירי
ניהול העיזבון של עו"ד יורם יוסיפוף המנוח מספק עוד ועוד דרמות חדשות לבקרים. מדובר בהתפתחות נוספת בפרשת ניהול עיזבונו של יוסיפוף: בית המשפט המחוזי בתל-אביב מינה את עורכי הדין עופר שפירא ורז מנגל ממשרד עורכי הדין איתן ארז ועופר שפירא למפרקים קבועים של חברת מאסי, שהקים עו"ד יוסיפוף ז"ל. עם זאת,ך מניותיה הועברו ב-2013 לידי דניאל אזוגי, בעסקה אשר נטען לגביה כי נעשתה למראית-עין בלבד.
שני הנכסים המרכזיים של החברה המתפרקת הם וילה ברחוב מגדל שורשן בתל-אביב, וכן דירה בשכונת פלורנטין. כעת, נסללה הדרך למכירתם של נכסים אלה על-ידי מפרקי החברה.
פרשת חברת מאסי, המהווה מעין "לוויין" לתיק פשיטת-הרגל של העיזבון, עוסקת בבקשה שהוגשה לפירוק חברת "אמ.איי.אס.ווי נכסים והשקעות" (חברת "מאסי"), שאותה ייסד יוסיפוף. הבקשה הוגשה על-ידי המנהלים מיוחדים לנכסי עיזבונו של יוסיפוף, והתקבלה בשבוע שעבר על-ידי שופטת המחוזי בתל-אביב, איריס לושי-עבודי. מסגרת הפרשה, העלו מנהלי העיזבון טענות קשות נגד הבעלים החדש של החברה, ובהן העברה למראית-עין של מניות החברה שהייתה בבעלות עורך הדין המנוח יוסיפוף; ניסיון להברחת דירה בפלורנטין שהייתה בבעלות החברה לבתו של הבעלים החדש; סגירת חובות פרטיים מכספי חברה ועוד. חלק מטענות אלה התקבלו על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב.
חלק מכספי הביטוחים ישולמו לקופת העיזבון
חברת מאסי הוקמה ב-1997 על-ידי עו"ד יוסיפוף וגרושתו, דורית לוין-יוסיפוף. בבעלותה של חברת מאסי שני נכסי מקרקעין בתל-אביב: בית ברחוב מגדל שורשן 6א בצפון תל-אביב, אשר על פי חוות דעת שמאית שווה בכ-8.8 מיליון שקל במימוש מהיר; ודירה ברחוב אברבנאל 33 בשכונת פלורנטין בדרום העיר.
בפברואר 2009 נטלו עו"ד יוסיפוף, דורית לוין-יוסיפוף וחברת מאסי, הלוואה בסך של 4.7 מיליון שקל מחברת "כלל מימון". ההלוואה הובטחה במשכנתא שנרשמה לטובת כלל על הבית בשורשן, וכן בפוליסות ביטוחי חיים של יוסיפוף המנוח בחברות ביטוח שונות.
בדצמבר 2013, העביר עו"ד יוסיפוף את מניותיו בחברת מאסי לחברת "נכסי א. מאיר", שאחד מבעלי מניותיה הוא דניאל אזוגי. לימים, ולאחר שהועברו המניות, התקשתה חברת מאסי לעמוד בפירעון ההלוואה ל"כלל מימון", ויתרת החובה שלה עמדה ב-2014 על-סך כ-4.5 מיליון שקל.
חברת כלל מימון נקטה הליכי הוצאה לפועל נגד חברת מאסי. אולם לאחר פטירתו של עו"ד יוסיפוף ב-2016, ועל-מנת למנוע מצב בלתי הפיך בנכסי החברה, נתן בית המשפט המחוזי בתל-אביב צווי איסור דיספוזיציה, במסגרת תיק פשיטת-הרגל על נכסיה של חברת מאסי.
הסיפור המשיך להסתבך, כאשר לפני כשנה, במארס 2017, עתרו מנהלי העיזבון, במסגרת תיק פשיטת-הרגל של יוסיפוף, להורות על ביטול העברת מניות חברת מאסי מידי העו"ד המנוח לחברת "א. מאיר" של אזוגי. לטענת המנהלים, עסקת העברת המניות נעשתה למראית-עין בלבד, ומשכך יש להורות על ביטולה; ולחלופין דינה להתבטל בהיותה הענקה בטלה - כזו שנעשתה בסמוך להליך פשיטת-רגל על-מנת להבריח נכסים לכאורה.
בסוף דצמבר אשתקד, הגישו המנהלים המיוחדים לעיזבונו של יוסיפוף בקשה לפירוקה של מאסי, יחד עם בקשה דחופה במעמד צד אחד, למינוים למפרקים זמניים לחברה. להליך הפירוק ביקשו להצטרף גם חברת "פיסו נכסים ואחזקות" וחברת "מ.מ.ב. מקור מסחר בעץ", שבבעלות איש-העסקים מאיר פיסו.
לטענת מנהלי העיזבון, המינוי למפרקי מאסי נדרש על-מנת למנוע שינוי במצבת זכויות החברה ונכסיה. זאת, לאחר שלטענתם נודע להם כי נעשות בחברת מאסי פעולות שיש בהן כדי להגדיל את היקף הנשייה בה, תוך ביצוע העדפות נושים אסורות, וכן תוך ביצוע פעולות נוספות שעלולות להכביד על מימוש נכסי החברה ולגרום לה לנזק בלתי הפיך.
לדברי מנהלי העיזבון, איש העסקים פיסו פנה אליהם בטענה, כי הוא נושה של חברת מאסי, בסכום של כ-5 מיליון שקל. זאת לדבריו, בהסתמך על כתב ערבות שחברת מאסי חתמה לטובתו ביוני 2016. מכתב הערבות, נטען, ניתן ללמוד כי חברת מאסי משמשת את אזוגי ואת החברות שבבעלותו ("טרופיק" ו"א. מאיר"), כמכשיר לפירעון חובותיהם האישיים. זאת, בלי שמתקיימת הפרדה בין חובותיה של מאסי לחובות אלה, ובניגוד לפעילות שלשמה הוקמה החברה.
עוד לטענת המנהלים, נודע להם שנעשה ניסיון להעביר את הדירה בפלורנטין שבבעלות מאסי, ככל הנראה על-ידי אזוגי, לטובת בתו. זאת, באמצעות הסכם נאמנות שנחתם לכאורה על-ידי עו"ד אלי כהן, גיסו של אזוגי. רשות המסים הודיעה לבית המשפט המחווזי בתל-אביב, כי העברה זו לא דווחה לה.
עוד טענו מנהלי העיזבון בבקשת הפירוק, כי מתקיימות העילות לפירוקה של חברת מאסי, בהן: חובותיה נאמדים ב-17.5 מיליון שקל; אין לחברה עובדים; היא הפסיקה את פעילותה לתקופה העולה על שנה; ונכסי החברה משמשים כבטוחה לפירעון חובות של חברת "א. מאיר" וחובותיו האישיים של אזוגי, מבעליה של "א. מאיר".
מאסי: ניסיון לרדת לנכסי החברה
מנגד, טענה חברת מאסי, כי יש לדחות את בקשת הפירוק נגדה, שכן כל מטרתה של הבקשה היא ניסיון נוסף לרדת לנכסיה. לדבריה, בקשת הפירוק היא בבחינת מקצה שיפורים של מנהלי העיזבון, לאחר שאלה נתקלו בקשיים במסגרת בקשתם לבטל את העברת מניותיו של יוסיפוף בחברת מאסי לחברת "א. מאיר" של אזוגי.
עוד טענה חברה מאסי, כי היא אינה חבה דבר לקופת עיזבון המנוח, מאחר שלא התקיימו התנאים לפשיטת-רגל של מאסי. זאת, משום שמדובר בחברה שממילא כל פועלה מסתכם בהחזקת שני נכסי מקרקעין (הבניין ברחוב שורשן והדירה בפלורנטין). מכאן, שאין משמעות לטענה שלפיה היא הפסיקה את פעילותה.
חברת מאסי אף עתרה לדחות את הטענות שהועלו נגדה, בדבר עירוב והברחת נכסים. זאת, לדבריה כיוון שטענות אלו טרם הוכחו. לטענתה, חברת מאסי גם הכחישה, כי נעשה ניסיון להברחת הדירה בפלורנטין על-ידה או על-ידי אזוגי. לטענתה, תמורת רכישת הדירה בפלורנטין שולמה במלואה על-ידי בתו של אזוגי, העסקה דווחה כדין, ואף שולמו בגינה מסים.
בינואר השנה, בהחלטה ראשונה שניתנה ב"פרשת מאסי", נמנעה שופטת המחוזי בתל-אביב, איריס לושי-עבודי, מהכרעה בטענות בנוגע ל"הברחתה" לכאורה של הדירה בפלורנטין לבתו של אזוגי; אך החליטה כי הוכח שיש מקום למינוי מפרקים זמניים לחברת מאסי; ומינתה את מנהלי עיזבונו של יוסיפוף, עורכי הדין עופר ושפירא, ואת עורכי הדין רז מנגל ויוסי מססה (בא-כוח הכנ"ר) למפרקים זמניים של מאסי.
כעת, בהחלטה נוספת שניתנה בשבוע שעבר, הורתה השופטת על מינוים של עורכי הדין שפירא ומנגל למפרקים הקבועים של חברת מאסי, ובכך סללה בפניהם את הדרך למימוש הנדל"ן של החברה.
התנהלות כספית נטולת היגיון
בהחלטה החדשה נקבע, בין היתר, כי מדובר בחברה שאינה מנהלת דוחות כספיים, אינה פועלת להשבת ספריה החשבונאיים, וכי דוחות שכן נעשו נערכו בצורה חלקית ואינם משקפים את המציאות הכלכלית האמיתית של החברה. עוד נקבע בהחלטה, כי מנהלת החברה - אחותו של בעלי החברה אזוגי - הודתה שכספים המגיעים לחברה אינם עוברים דרך חשבון הבנק שלה, אלא מופקדים ישירות בחשבונה של החברה-האם, חברת א. מאיר, שבשליטת דניאל אזוגי.
לדברי השופטת, "מדובר אפוא בהתנהלות כספית אסורה ובעייתית אשר אינה ניתנת לפיקוח ולביקורת, וכל זאת שעה שהחברה אינה מסוגלת לפרוע את חובותיה". השופטת התייחסה גם לערבות שחתמה מאסי לטובת פיסו להבטחת התחייבויות חברת א. מאיר, ולמשמעותה הכלכלית של ערבות זו. השופטת הזכירה, כי בהחלטה הקודמת קבעה כי עצם מתן הערבות לפיסו, תוך שאזוגי מורה על ביטול הצ'ק אשר נמשך על-ידי חברת א. מאיר, מהווה יצירת חוב חדש לחברה והוספת נושה נוסף לרשימת נושיה.
עוד הוסיפה השופטת, כי מנהלת החברה לא הצליחה לספק כל הסבר הגיוני באשר לתכלית הכלכלית שבעטיה חתמה החברה על כתב ערבות זה, ואף הודתה בחקירתה כי מדובר בגלגול חובות - החלפת חוב חדש בחוב ישן.
לדבריה, "מאחר שכספי ההלוואה שניתנו לחברה על-ידי פיסו שולמו לכאורה לבן יאיר ולחברת אי איתמר (נושות של חברת מאסי, א' ל"ו) במטרה לסלק את חובם של האחרונים, נראה כי מדובר בהתנהלות כספית בעייתית נטולת כל היגיון עסקי, המלמדת כי החברה במצוקה כלכלית, ומשכך נדרשת לבצע העברות כספים בין נושים שונים. כל זאת בשעה שלחברה אין חשבון בנק ומהימנות דיווחיה החשבונאיים מוטלים בספק".
תיבת הפנדורה של יוסיפוף: החובות נאמדים בכ-700 מיליון שקל
יורם יוסיפוף המנוח נחשב בחייו לאחד מעורכי הדין העשירים בארץ. שמו נקשר בעסקאות של מיליוני אירו, שבהן שימש כעו"ד עבור לקוחותיו באירופה, וגם בעסקאות שבהן היה מעורב בעצמו כאיש-עסקים. יוסיפוף נפטר במפתיע באוקטובר 2016 מאירוע לבבי, בעיצומו של הליך פלילי שנוהל נגדו, בטענה להעלמות מס מעסקאות של מיליונים.
בעקבות מותו של יוסיפוף, קרו שני דברים: נסגר ההליך הפלילי נגדו; ונפתחה תיבת פנדורה שממנה פרצו בבת-אחת נושים של המנוח - מרביתם מלווים בשוק האפור - שטענו לחובות עתק שהותיר אחריו יוסיפוף, בהיקף של יותר מ-600 מיליון שקל. בין החובות הנטענים נגד העיזבון, חוב של 520 מיליון שקל למס-הכנסה.
בנובמבר אשתקד מינה בית המשפט המחוזי בתל-אביב את עורכי הדין שפירא ומנגל למנהלי העיזבון, ומאז הם עוסקים באיתור נכסיו של יוסיפוף ברחבי העולם. חובותיו של עיזבון יוסיפוף נאמדים כעת ב-700 מיליון שקל.