ח"כ אורלי לוי אבקסיס / צילום: שלומי יוסף
"תחום הדיור בישראל משול למזג האוויר, לצד שפע של תחזיות ישנו חוסר יכולת לשינוי המצב", כך אמרה היום (ד') ח"כ אורלי לוי-אבקסיס בוועידת הנדל"ן של "גלובס". "לנושא הדיור והבנייה יש השפעה חברתית וכלכלית על כל תחומי חיינו. בחברה הסובלת מפערים קשים לא ניתן להתעלם מהחובה על הממשלה לתת מענה למחוסרי קורת גג. עליהם יש להוסיף את כל אותן אלפי משפחות מוחלשות מחוסרות דיור שלא היו זכאיות בעבר ואנו פוטרים את עצמנו על ידי הענקת השתתפות סמלית וזורקים אותם אל הלא נודע, אל שוק הדירות החופשי, שבו אינם יכולים לשחק כשחקן מין המניין. אין להם ערבויות או אשראי ומי ששכר דירה פעם בחייו יודע כמה הדברים האלו הם קריטיים לחתימת החוזה ולא ניתן להאשים את בעלי הדירות שרוצים למקסם את ההכנסות שלהם".
"אז מצבם קשה מנשוא והם הופכים להיות היהודי הנודד משנה לשנה. עוקרים את משפחתם, מחפשים מסגרות חדשות וזה כרוך בהוצאות לא מעטות, באם מצאו מי שישכיר להם, לקושש תוספת. מה זה אומר מבחינת אותו ילד? שמנתקים אותו מהחברים מהשגרה מהמסגרת החינוכית. איך זה ישפיע על ההתפתחות שלו? לא צריך להיות גאון או פרויד כדי להבין איך זה משפיע על ביטחונו של הילד ובכך שמידי פעם הוא ומשפחתו הופכים להיות דיירי רחוב.
צריכים להבין שתושבי שכונות עוני חיים בתנאים שאינם מתאימים לבני תרבות. ואם יכלו לבחור בית בשוק החופשי אף אחד לא בודק מה משכירים להם. אפילו אנחנו שהתחלתנו משהו שברציונאל שלו היה טוב קיבלנו ילד שלא אליו פיללנו. הכשרנו דירות לא ראויות. כשביקשנו דלת שמפרידה בין מטבח לשירותים התנגדו במשרד האוצר. כי התוספת עלולה להוציא את הדירה ממלאי הדירות אמרה שרת המשפטים. וכמו מרי אנטואנט אמרו למה צריך גם כיור במטבח וגם במקלחת. אמרו שרובם אוכלים במסעדות אז אין להם צורך לבשל בבית. אנשים שגרים בדירות האלה במרתפים וללא אוורור או תיאורה מתאימה יש להם כסף לאכול במסעדות?".
"לזוגות צעירים אין את המחיר הראשוני הנדרש ולא זוכים במשכנתא. רק הקריטריונים של העמדת הון עצמי לקבלת משכנתא - אם לא נולדו להורים שיש להם, עושים מניפולציות, מציגים הון עצמי פיקטיבי ובמשרד האוצר יודעים על זה. לפי הלמ"ס משפחה עם ילדים יכולה לחסוך 30 שקל בחודש. כמה חודשים ייקח להן לחסוך את ההון ההתחלתי?".
לוי-אבקסיס התייחסה ליוקר המחייה ומצוקת הדיור בפריפריה: "אפילו בפריפריה הגאוגרפית הרחוקה המחירים קפצו מבלי להתחשב בכך ששכר בפריפריה נמוך ב-35% מבמרכז, שתוחלת החיים קצרה יותר. תוחלת העוני בפריפריה גדולה באשר במרכז ומשום כך זה לא רציונאלי לקנות דירות בפריפריה, בטח ובטח לא במחירים היקרים.
עכשיו אותם אנשים נשארים עם הון עצמי פיקטיבי בין אם מהשוק האפור, מלקושש בתוך הבית, או מלהעביר את כל המשפחה לגור עם ההורים, אם ישרדו את החיים בקומונה. ועדיין אם מדובר על יותר מילד אחד שההורים צריכים להעמיד לו הון עצמי עליהם לבצע בחירתה של סופי לאיזה ילד יעזרו. לא הגיוני שהדור ההוא צריך לדאוג לדור הזה בכלכלה כל כך מפותחת. אנחנו מתבשרים חדשות לבקרים על תכניות חדשות, על הסכמי גג גרנדיוזים, על עוד תכניות למשתכן עד שנדמה שכולם מתעסקים רק בזה. זה גם מלווה בהאשמות הדדיות בין בנק ישראל ללמ"ס ובתחרויות גם על הקרדיט. התרגלנו למופע הטלוויזיוני השבוע בנושא.
חסר מקומו של אחד הוא נפקד הוא נשכח הוא צופה ומצפה זה שממתין שנים בתור לקורת גג, זה שחושב לשבת על הגדר, והוא ממתין.
אני בעד תכניות אבל ישימות וכאלה שמביאות תוצאות ולא מכשירות חטא בפשע. כי במחיר למשתכן יצרנו עוולה חברתית נוראית. במקום שהיה מענקי מקום עד 100 ו-140 אלף שקל, הם הופסקו כליל כדי להכשיר את המחיר למשתכן. הנוסחה המשולשת של ירידה במחירי הדירות של ירידה מינימלית וביחד עם זאת ירידה במכירת הדירות ובהתחלות הבנייה זה משהו שנצטרך להתמודד איתו ולהשקיע הרבה יותר ואני לא מכירה תכניות כאלה".