ארכיון רשות השידור / צילום מתוך "היום זה אנחנו"
במשך שנים, כחלק מהמאבק בעוולות השונות של רשות השידור, נאבקו היוצרים גם במחיר הגבוה מאוד שאותו גבו ברשות עבור שימוש בחומרי הארכיון שלה. בשיאם, במשך תקופה ארוכה, עמדה עלות דקת ארכיון מרשות השידור על לא פחות מ-5,000 שקל, כשלקראת סוף ימיה של הרשות המחירים הללו הופחתו.
עם סגירת רשות השידור עברו החומרים לידי תאגיד השידור הציבורי "כאן", והמחירים גם ירדו, ולאחרונה אף הפכו לשקופים באופן מלא, בעקבות בקשת חופש מידע שהוגשה על-ידי עמותת "הצלחה". יחד עם זאת, המצב עדיין רחוק מלהיות אידאלי.
ארכיון רשות השידור עצמו נמצא זה שנים במצב תחזוקתי גרוע שמסב ככל הנראה נזק בלתי הפיך לחומרים המאוחסנים בו, והליך השיקום והדיגיטציה יוצא לדרך רק כעת, לאחר לא מעט עיכובים. אך מעבר לכך, גם לאחר הורדת המחיר, החלטת התאגיד לגבות 1,000 שקל לדקת ארכיון מגופים מסחריים ומחברות הפקה מעוררת לא מעט תרעומת.
בערוץ המוזיקה (24), למשל, ביקשו לערוך לקראת יום העצמאות תוכנית על 70 שנות מוזיקה ישראלית ובאופן טבעי נזקקו לארכיון רשות השידור, שבמקרים רבים מהווה מקור בלעדי לאין-ספור קטעים בעלי ערך היסטורי ולאומי.
"אמרתי לתאגיד שזה מחיר מופקע", אומר אורי דיקשטיין, מנכ"ל ערוץ המוזיקה, "אני לא יכול לשלם 1,000 שקל לדקה, כי כל קליפ יעלה לי 4,000 שקל. הצעתי להם אפילו לקבל את התוכנית שלנו חינם, כך שיוכלו לשדר אותה אחר-כך אצלם, אבל הם סירבו. מדובר במקום שמחזיק סוג של אוצר לאומי, והם הופכים את הוצאות הארכיון לסעיף תקציבי כל-כך כבד, שהרבה פעמים הפקות נופלות בגלל זה, לא רק בערוץ המוזיקה".
גם היוצרת הוותיקה ענת זלצר, שאחראית ללא מעט סדרות ששודרו בערוץ 8, מסכימה. "זה בעיניי עדיין מחיר מאוד-מאוד גבוה, זה ארכיון ציבורי ששייך לציבור, והוא צריך להיות יותר זול ממקומות אחרים. נכון שבעבר זה היה 5,000 שקל לדקה, אבל זה היה קשור לימים אחרים של רשות השידור. עולה גם השאלה מה הם עושים עם הכסף שהם מקבלים, כי כיום גם החומרים שאנחנו מקבלים הם באיכות לא טובה, אתה יודע כמה שנים אני שומעת על הפרויקט הגדול של הדיגיטציה?".
תהליך הדיגיטציה, שאמור להימשך כ-4 שנים, אכן סבל מעיכובים לא מעטים, ולאחרונה, כפי שדווח ב"גלובס", בתאגיד שכרו בניין ייעודי ("בית היצרנים" בשכונת תלפיות בירושלים), שכיום עובר הכנה לקראת קליטת החומרים ויוכל להתחיל לקלוט אותם תוך חודשים ספורים.
כך או כך, צריך לציין כי יש גם מי שסבור אחרת. אסף אמיר, יו"ר איגוד המפיקים לשעבר, אומר ל"גלובס": "עשיתי לאחרונה את הסדרה על אריק איינשטיין ("סיפור אהבה סטנדרטי", ששודר ב-yes, י"כ), וקניתי מהתאגיד 50 ומשהו דקות, שעלו לי 50 ומשהו אלף שקל. מבחינתי זה מחיר סביר, אלה לא חומרים של אף אחד אלא של הציבור, והכסף ששילמתי ילך לעוד הפקות מקור או לשיפור מצב הארכיון ודברים מן הסוג הזה".
מעמותת "הצלחה", שהגישה כאמור את בקשת חופש המידע, נמסר כי בעמותה רואים "חשיבות עצומה בהנגשת ארכיון רשות השידור במחירי עלות השווה לכל נפש לציבור בכלל וליוצרים בפרט. בשל מצב הדברים שתואר כאן יש לבחון גם את הצורך בהתערבותה של הממונה על ההגבלים העסקיים, כדי שתשקול להפעיל את סמכותה לפי סעיף 26(א) לחוק ההגבלים העסקיים להכריז על התאגיד מונופולין באספקת קטעי ארכיון טלוויזיוניים, ולתת הוראות משלימות לעניין מחירי הארכיון בהמשך להכרזה זו".
מהתאגיד נמסר בתגובה: "תמחור ארכיון השידור הציבורי ירד בעשרות אחוזים מאז הקמתנו. נכסים אלו זמינים לציבור בכלל וליוצרים בפרט וניתן לעשות בהם שימוש בעלות נמוכה יחסית. חשוב לציין כי פרויקט הדיגיטציה של הארכיון יוצא לדרך, ועם השלמתו, החומרים יהיו זמינים לאזרחי ישראל ללא עלות. במקביל, אנו קשובים לצורכי היוצרים, והמועצה תדון בנושא בעתיד הקרוב".