אודי אדירי / צילום: שלומי יוסף
מחיר הגז שהוסכם בין חברת החשמל לשותפויות הגז נבחן על-ידי משרד האוצר, רשות החשמל ורשות הגז ונמצא כמחיר סביר שאין צורך להתערב בו - כך העיד הבוקר (א') אודי אדירי, לשעבר סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר וכיום מנכ"ל משרד האנרגיה. אדירי אישר כי הוא הצביע בעד המחיר שנקבע בהסכם - 5.4 דולר ליחידת חום - היות ולדבריו לא הייתה סיבה להתערב במחיר.
הבוקר התייצבו בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד בכירי הממשל שהיו מעורבים בגיבוש מתווה הגז ויישומו, בהם אדירי ומוריס דורפמן, לשעבר סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה וכיום המשנה למנכ"ל משרד הבריאות. השניים זומנו להעיד על תצהירים שהגישו לבית המשפט במסגרת התביעה הייצוגית, בסך של כ-42 מיליארד שקל, שהוגשה בגין המחיר המופרז של הגז הטבעי שמסופק ממאגר "תמר" לחברת החשמל.
במסגרת התביעה, שהוגשה ביוני 2014, נטען כי שותפות "תמר" ניצלה את כוחה המונופוליסטי כדי לגבות מחברת החשמל תמורה בשווי של 5.4 דולר ליחידת חום, אף שהמחיר הראוי אמור היה להיות 2.34 דולר. לטענת התובע משה ניזרי, באמצעות עורכי הדין יצחק יערי וגלעד ברנע, המחיר המופרז "מגולגל" על צרכני חברת החשמל, בהיקף של כ-2 מיליארד שקל לשנה.
נציין כי ניזרי הלך לעולמו לפני חודשיים במהלך ניהול התיק, ורעייתו החליפה אותו כתובעת הייצוגית.
בתצהירים שהוגשו אישרו אדירי ודורפמן וכן שאול מרידור, ראש אגף התקציבים באוצר ולשעבר מנכ"ל משרד האנרגיה (אשר זומן להעיד במועד הדיונים הבא), כי קידמו את מתווה הגז חרף הנטל הכלכלי העצום - בהיקף מיליארדי שקלים - שהיה עלול ליפול על כתפי צרכני החשמל בישראל. מהתצהירים עולה כי המחיר לצרכן לא עמד לנגד עיני המדינה בעת גיבוש המתווה, אלא הרצון לפתח משק גז תחרותי. הנחת היסוד הייתה שמחיר הגז הגבוה יפתה שחקנים זרים נוספים להיכנס לפעילות בישראל.
אדירי נחקר תחילה על-ידי בא-כוח שותפות "תמר", עו"ד צבי אגמון, שניסה להראות באמצעות העד כי מחיר הגז נבחן על-ידי כל רשויות המדינה הרלוונטיות ואושר על-ידן, כיוון שהיה סביר. בהקשר זה העיד אדירי כי "ועדת המחירים ברשות החשמל לא התערבה במחיר, כי לתפיסתה ההתערבות עלולה לפגוע בפיתוחו של משק הגז. הציפייה הייתה שכשתהיה תחרות רבה יותר, המחיר יירד".
אדירי נשאל על הפער בין המחיר שנקבע בהסכם עקרונות שנחתם בשנת 2009 בין חברת החשמל לשותפיות "תמר", במסגרתו הוסכם על אספקת גז מתמר לחברת החשמל בתמורה ל-4.6 דולר ליחידת חום לבין המחיר שנקבע בשנת 2012 בהסכם שנחתם לבסוף.
בתצהירו התייחס אדירי למשא-ומתן שהתחדש בין חברת החשמל ל"תמר" כשנתיים לאחר שנחתם הסכם העקרונות, אז היה ספק אם חברת EMG המצרית, ספקית הגז המרכזית לישראל באותה עת, תוכל להמשיך לספק גז (בעקבות פיצוצים בצינורות הגז). אגמון שאל את אדירי: "כשחודש המשא-ומתן, זה היה לאחר שהיה ברור ש-EMG לא תוכל לספק גז יותר לישראל?"; ואדירי השיב: "זה היה בתקופה שהיה ספק אם היא תוכל להמשיך לספק גז".
באותה עת התברר לרשות החשמל כי התגבשה הסכמה בין "תמר" לחברת החשמל, לפיה רמת המחירים בהסכם תהיה גבוה משמעותית מרמת המחירים שנקבעה בהסכם העקרונות, ורשות החשמל החליטה להתערב בכך.
עו"ד אגמון: "אתה, כאיש מליאת רשות החשמל ומצד שני האיש החשוב באגף התקציבים בענייני אנרגיה, מחליט לעשות מעשה בעקבות זה שנודע לך שרמת המחירים עומדת להיות גבוה".
אדירי: "כן".
עו"ד אגמון: "החלטת לעשות מעשה, ואמרתם ל'תמר', אל תחתמו על הסכם".
אדירי: "לא. אמרתי להם שרשות החשמל לא תכיר בעלויות שתהיינה גבוהות יותר מהמחירים על-פי הסכם העקרונות".
עו"ד אגמון: "נכון. אתה כרשות החשמל לא יכול לכפות על מישהו לחתום או לא לחתום, אתה יכול לא להכיר בעלויות. ומי נושא בעלויות העודפות שרשות החשמך לא מכירה בהם?"
אדירי: "במקרה שנחתם הסכם כזה, ורשות החשמל לא מכירה בעלויות האלה, אז מי שצריך לשאת בעלויות העודפות זה חברת החשמל".
עו"ד אגמון: "יש מצב שחברת החשמל תחתום הסכם על 10 דולר, ורשות החשמל תכיר רק ב-8 דולר, וחברת החשמל תישאר עם המחיר הזה?"
אדירי: "הסבירות שחברת החשמל תישאר בהסכם שהעלויות שלו לא מוכרות היא לא גבוהה, אבל חברת החשמל עשתה בעבר דברים שהיו בניגוד לעמדת רשות החשמל. זה יכול להיות. אבל זה לא קרה בתחום הזה (הגז)".
בסוף החקירה ביקש עו"ד אגמון לאשר מול אדירי, כי ברמת מחירים מאוד נמוכה ליחידת חום - כדוגמת המחיר שמציעה התביעה שעומד על כ-2.3 דולר ליחידת חום - לא היו מגיעים כלל משקיעים לישראל, ולא היה מפותח משק הגז כאן. "זה הרס משק הגז בישראל. אף אחד לא יבוא מחר לפתח ב-2.35 מחיר MBTU. אתה מסכים?", שאל אגמון, ואדירי השיב: "מחיר של 2.35 דולר זה מחיר שלהבנתי לא היה מאפשר לפתח את משק הגז בישראל".
מדובר באחת הזירות הייצוגיות המעניינות ביותר עבור כלל הציבור, מאחר שהיא עוסקת - בשורה התחתונה והמזוקקת שלה - בחשבון החשמל של כל בית בישראל. התביעה תוקפת את המחיר שמשלמת חברת החשמל לשותפות "תמר" בעבור הגז הטבעי - 5.4 דולר ליחידת חום, וטוענת כי המחיר הראוי הוא מחצית. הפער בין המחיר הרצוי למצוי, כך נטען, מתגלגל אל כיסם של צרכני החשמל בישראל - הציבור בכללותו.
אם התובע יצליח להוכיח את טענותיו אלה, והמחיר שמשלמת חברת החשמל יצנח מטה - צפוי הדבר (או כך ניתן לקוות) להוביל לירידה בתעריפי החשמל. מנגד, שותפות "תמר" טוענות כי המחיר הוגן, נקבע בשוק תחרותי, והוא אף נמוך ביחס למחירים שונים בעולם.
חקירה נגדית
לאחר כשעתיים וחצי במהלכן נחקר אדירי על-ידי באי-כוח שותפויות "תמר", נחקר אדירי בחקירה נגדית על-ידי בא-כוח התביעה, עו"ד ברנע, אשר מבקש להראות כי המדינה לא בחנה את העלות הכלכלית שתיפול על כתפי הצרכן הישראלי אם תאשר את ההסכם בין חברת החשמל לשותפות "תמר", וכן כי "נסחטה" לחתום על אישור המחיר בשל המצב הקשה ששרר במשק הגז באותה עת.
אדירי העיד כי המחיר לצרכן לא היה השיקול, אלא שיקולי קידום התחרות בשוק. "בסופו של דבר מה רשות החשמל ביקשה, מה שאני חיפשה כחבר מליאת הרשות - אתה מחפש עוגן לסבירות ההסכם שהונח בפניך. אתה לא עושה פיקוח על המחירים, אתה לא בוחן את העלויות של הפקת הגז, אתה בעולם שבו אתה נדרש לבחון את סבירות המחירים שהונחו בפניך, ורשות החשמל עשתה פה עבודה יסודית לבחון את הסבירות", העיד.
לדבריו, "באותו מבחן סבירות הייתה הסתכלות על הסכם העקרונות עם חברת החשמל (ההסכם מ-2009) וסוג ההסכם שהיה בתקופה מקבילה עם ספק הגז המצרי. אני שמתי דגש על זה בתהליך".
לשאלה האם לא בחן את חוות-הדעת הרבות של המומחים השונים שהוגשו לוועדה, אדירי השיב כי נתן להן משקל נמוך. "בסופו של דבר, הדבר המרכזי שלמדתי מחוות-הדעת האלה זה מה שביסס אצלי את הידיעה שאין באמת מחיר עולמי אחיד לגז טבעי. ניתן למצוא ברפרנט העולמי כמעט כל מה שרוצים לחפש", אמר.
עוד העיד אדירי כי האוצר, וגם חלק מחברי ועדת המחירים של רשות החשמל בה היה חבר, התנגדו למנגנון ההצמדה שנקבע בהסכם. לדבריו, "ההסכם לא התקבל פה-אחד... חבר מליאה אחד לפחות התנגד. בוודאי לא תמך... דורון אהרון התנגד... זה היה בעיקר מפני שהוא סבר שצורת ההצמדה של המדד, באופן שזה נקבע בהסכם, של פלוס 1%, יוצרת מצב שאין מחיר-גג, ולכן המחיר עולה לאורך כל שנות ההסכם - וזו בעיה. זה היה אופי ההתנגדות. הוא סבר שצריך להיות מחיר-גג".
עוד העיד אדירי כי האוצר התנגד למנגנון ההצמדה של פלוס 1% כבר בשנת 2012.
ההסכם, נזכיר שוב, נחתם על רקע הפסקת אספקת הגז לישראל מהספק המצרי ועל רקע הידלדלות מאגר ים תטיס - שני ספקי הגז הטבעי היחידים למדינה באותה עת. אדירי העיד על כך כי "הייתה לנו הערכה כי מאגרים נוספים יפותחו בתקופה קרובה - נאז'ק שמשון ודניאל - שורה של מאגרים שצפויים להיכנס לשוק, ולכן השוק הוא שוק צופה תחרות. זה היה דבר מאוד מרכזי בתפיסה שלנו. אם אתה יודע שאין תחרות, וש'תמר' הוא יחיד ובודד, ו'תמר' הוא האחרון, אז כנראה שהייתה התמודדות אחרת. הדבר השלישי ששקלנו הוא העובדה שאנחנו במצב שבו המשק הישראלי צריך גז ומהר, המאגר הזה (תמר, א' ל"ו) כבר נמצא בפיתוח, נחתם הסכם, וכל התערבות יכולה לגרור עיכובים".
לשאלה אם באותה עת היו אפשרויות אחרות לאספקת גז מהיר לצרכן הישראלי, השיב אדירי: "אין אלטרנטיבות אחרות שנותנות מענה לצרכן".