נגיד הפד, ג'רום פאוול / צילום: רויטרס
בהמשך לסדרה הקצרה שאני מעביר בפורום זה על מצבת הריבית בארה"ב, והקורלציה שלה עם שוק האג"ח המדינתי, סקירה זו תנסה להציג אספקט קצת יותר מוסתר. וזאת מזווית מעניינת וחדשה, והוא אספקט הפעילות של הבנקים המרכזיים, והמוסדיים הגדולים באותו שוק ראשוני חשוב כל כך.
למעשה, חלון מבט זה נעלם מרוב עיני הציבור כי המעקב הזה דורש חפירה לא קטנה בנעשה בשוק הנגזרים, אלו של החוזים העתידיים, וכניסה לא פחות מייגעת בסטטיסטיקה המדווחת על ידי הגופים הממשלתיים. למזלנו, חלק מן העבודה עושים בשבילנו המדיה הכלכלית, ומאתר Zerohedge אנו מקבלים גרף מאיר עיניים, ובמיוחד אלים באופיו:
ומה יש לנו כאן? בגרף העמודות ברקע, אנו רואים את השינוי השבועי שבאחזקת האג"ח המדינתי האמריקאי על ידי בנקים מרכזיים זרים, וזאת בכמות המצוינת מימין, במיליארדי דולרים.
ובעקומה השחורה, אנו מקבלים את מצבת הנטו, בחוזים עתידיים, של עמדת המוסדות הגדולים על פי הדיווח הניתן ל-CFTC פעם בשבוע, והנקרא Commitment of traders report. כאשר העקומה נמצאת מעל ה-0, קרנות הגידור, והמוסדיים הקובעים, נמצאים במצב נטו של אחזקה חיובית (Long). וכאשר העקומה נמצאת מתחת ל-0? נכון מאוד, אותם שחקנים קובעים נמצאים באחזקה שלילית נטו (Short) על נכס הבסיס על פי הכמות המצוינת שמאלה.
ועכשיו כשמפינו את התמונה, הנה כמה נקודות מעניינות מן התצוגה המשותפת הזו:
שימו לב שהשחקנים הגדולים פסימיים על האג"ח המדינתי האמריקאי מאז אמצע 2017 (!). לא מהיום, ולא מאתמול... אבל, כל עוד הנטו היה עדיין חיובי, לא היה זה מצב הדורש עדיין כותרות גדולות.
רק כאשר הנטו הפך להיות שלילי, בתחילת השנה, הפוזיציה הזו החלה לתפוס עוד ועוד עניין. ברוב התקופה הארוכה שעברה, מאז החלה המגמה השלילית בעמדת המוסדיים בחוזים, הבנקים המרכזיים עדיין קנו יותר מאשר מכרו את נכס הבסיס.
מה שקרה מאז מרץ הוא שהחל שילוב די מאיים בין שני האלמנטים המוצגים: מכירות מורגשות של אג"ח מדינתי מצד הבנקים, עם הקצנה בעמדה של השחקנים הגדולים. מעין "סערה מושלמת" ("Perfect Storm") עבור אלו הרוצים ליהנות מן השלילה הזו, ובמיוחד עבור אלו הרואים בזה סמן של עננה כבדה עבור השוק הקובע את עיקר עלות המימון בכלכלה החשובה והגדולה בעולם.
נכון שעדיין מוקדם לראות בחודשים שעברו ממרץ משהו מגמתי במיוחד, כאשר מדובר במכירות של הבנקים המרכזיים הזרים, אבל השאלה המעניינת יותר היא למה הם לא עשו זאת קודם? כל הסיבות לכך היו כבר על הקיר זמן רב: הפד הממשיך להצהיר על רצונו של נרמול הריבית האפקטיבית, סימני אינפלציה מן הצמיחה וממחירי האנרגיה העולים, כניסה לעונה של ביקוש יתר למוצרים ושירותים וכניסה למצבי לחץ כבדים במיוחד בתחום החוב (עוד מעט 21 טריליון!), בנוסף להיצע של כסף נוסף, המגיע ממדיניות המסים החדשה של הנשיא טראמפ.
ועוד שאלה גדולה אחת: האם השווקים הפיננסיים יכולים לעשות את המעבר החלק, ממצב של הרחבה למצב של צמצום בבסיס הכסף, ללא זעזועים בשוק המניות, והאג"ח הקונצרני העולמיים? עד כה ההיסטוריה אומרת שזה קשה, אם לא בלתי אפשרי. בואו נראה אם הנגיד החדש, ובמיוחד אם הגופים הבינלאומיים כמו ה-IMF והבנק העולמי, יוכלו עכשיו להוות את הגיבוי למדינות כמו שהמדינות היו לגיבוי לבנקים במשבר הקודם.
■ משה שלום - מנתח שווקים פיננסים
*** אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.