גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אל-על משנה גישה: מסרבת לפצות על עיכובים מאירופה

למרות שהחוק האירופי קובע פיצוי במקרה של עיכוב בטיסה מעל ל-3 שעות, חברת התעופה הישראלית דחתה לאחרונה בקשות לפיצוי בשל עיכובים ● אתר Claim it שעוסק בתביעות פיצויים: "הטענות של אל-על מגוחכות, אין בית משפט שיקבל אותן"

בשבועות האחרונים הקשיחה אל-על את מדיניות הפיצויים שלה בכל הנוגע לעיכובים בטיסות - כך עולה מנתוני אתר Claim it, העוסק בתביעות פיצויים מחברות תעופה במקרים של עיכובים בטיסות, שהגיעו לידי "גלובס".

החוק באירופה (חוק 261 משנת 2014) קובע פיצוי במקרה של עיכוב בטיסה אחרי 3 שעות. זאת בשונה מהחוק הישראלי, שמיטיב הרבה פחות עם הנוסעים וקובע כי פיצוי יינתן רק במקרה של עיכוב של 8 שעות לפחות.

עיכוב בטיסה, נסביר, נמדד לפי מועד הנחיתה ביחס ללוח הזמנים המקורי. עם זאת, החוק פוטר את החברות מחובת הפיצוי כשמדובר בעיכוב שנובע מסיבה שאינה בשליטתן, דוגמת תנאי מזג-אוויר קיצוני, שביתה בנמל התעופה, אירוע טרור וכדומה.

החוק באירופה מגדיר פיצוי של 250 אירו לטיסה במרחק של עד 1,500 ק"מ; פיצוי של 400 אירו במקרה של טיסה במרחק של 3,500-1,500; ופיצוי של 600 אירו לטיסה במרחק הגדול מ-3,500 ק"מ.

אל-על, כאמור, כמו שאר חברות התעופה הזרות, מחויבת לפי החוק האירופי לפצות נוסעים במקרים שבהם טיסותיה שממריאות מנמלי תעופה באירופה נוחתות בעיכוב של 3 שעות לפחות. אלא שלפי טענת מנכ"ל אתר Claim it, ראלף פאיס, אל-על טוענת בתביעות לפיצוי כי היא מחויבת לחוק הישראלי בלבד - כך שעליה לפצות את נוסעיה רק כאשר יש עיכוב של 8 שעות ויותר.

"מרבית העיכובים בטיסות הם בטווח של 6-2 שעות, כך שאם החוק הישראלי הוא הפקטור, אל-על פוטרת את עצמה מפיצויים של מאות אלפי דולרים שהיא מחויבת להעניק", אומר פאיס בשיחה עם "גלובס".

10 החברות המאחרות ביותר

הנוסעים הישראלים הופלו לרעה 

במכתבי מענה שהשיבה אל-על לדרישות של נוסעיה ושהגיעו לידי "גלובס", שינוי הגישה שעליו מדבר פאיס בא לידי ביטוי היטב. כך למשל, באשר לפניית Claim it בנוגע לעיכוב בטיסת סאן דור מלובליאנה לתל-אביב ביוני 2017, הודיעה החברה כי תשלם את הפיצוי כפי שמחייב החוק האירופי באמצעות העברה שתבצע לחשבון הבנק.

השבוע, במענה לפנייה נוספת לגבי עיכוב בטיסה שהמריאה מרומא ב-8 באפריל, השיבה החברה קצת אחרת. לטענתה, מאחר שמדובר בעיכוב שנמוך מ-8 שעות, היא פטורה מפיצוי, משום שהיא פועלת תחת החוק הישראלי.

אל-על אף כתבה לאתר Claim it כי מעתה לא תיענה לבקשות לפיצוי, וכי הנוסע שהתלונן מוזמן לפנות אליה ישירות כדי לבחון קבלת החזרים על הוצאות שנגרמו לו כתוצאה מעיכוב בטיסה.

נקודת המפנה שאליה מתייחס פאיס היא פסיקה שניתנה בתביעה נגד אל-על לפני שנה וחצי. אז קבע בין הדין הגרמני כי החברה תחויב לפצות נוסעים ישראלים בגין עיכובים בטיסות שהמריאו מאירופה. התביעה הוגשה אחרי שאל-על השיבה כי תפצה על-פי החוק האירופי רק נוסעים זרים, כך שהנוסעים הישראלים הופלו לרעה. גם אז טענה אל-על כי על הנוסעים הישראלים חל החוק המקומי.

"הפסיקה הזו הובילה לשינוי אצל אל-על שהחלה לכבד את החוק האירופי. אלא שבשבועיים האחרונים החברה הסתובבה ב-180 מעלות והחליטה לטעון כי החוק האירופי לא חל עליה. הפעם אל-על לא רק מפלה את הנוסעים הישראלים, אלא גם את הנוסעים הזרים שלא זכאים לפיצוי לטענתה".

לדברי פאיס, כ-2,000 ישראלים פנו לאחרונה לאתר כי שיסייע להם לקבל את המגיע להם בתביעות נגד אל-על ונגד חברות זרות. נציין כי לפי מדיניות Claim it הנוסע מפריש לה 30% מהפיצוי שמתקבל. "אל-על מעדיפה לגרור אותנו ואת הנוסעים לבית משפט, ויש כמה מקרים שעומדים ותלויים".

האם החברות הזרות האחרות מכבדות את החוק האירופי?

"יש לנו קשר עם יותר מ-100 חברות תעופה. אי-אפשר להגיד שהן מתות עלינו, אבל היחסים עמן טובים. עם אל-על התקשורת היא בלתי אפשרית, ומגוחך להתחיל כעת את הוויכוח מחדש".

"בארה"ב, למשל, אין חוק הקובע פיצוי במקרה של עיכוב והנושא נתון למדיניות החברות", אומר פאיס ומסיף כי "גם דלתא או אמריקן איירליינס שממריאות מאירופה מבינות שהחוק האירופי חל עליהן, וכך גם חברות תעופה מהמפרץ דוגמת אמירייטס שמבינות היטב את החוק. החברות יודעות שהן לא יכולות לחמוק מהזכות שעומדת לנוסעים, ואני מדגיש - זו לא מתנה אלא זכות בהתאם למה שקבעה הדירקטיבה באירופה. ההתנהגות של אל-על היא לא הוגנת".

האם ההתנהלות מול ישראייר וארקיע שונה?

"באופן כללי המצב מולן טוב יותר. ההבדל הוא שלאל-על יש משרדים באירופה, ולארקיע ולישראייר אין. כך שאם הן היו טוענות שהחוק האירופי לא חל עליהן, זה אולי טיעון שהוא הגיוני. אבל אל-על מחזיקה פה נציגויות, כי היא מחפשת את הנוסעים האירופאים, ולפיכך היא מכירה היטב את החוקים המחייבים כאן".

"ההתחמקות מפיצוי אינה מוצדקת"

פאיס מדגיש כי 75% מהפניות של נוסעים לחברות תעופה לקבלת פיצוי בגין עיכוב יידחו - לפחות בהתחלה. "לפעמים זה מוצדק, ולחברות אין ברירה, כמו במקרים של תנאי מזג-אוויר קיצוני או שביתה. אבל ברוב המקרים ההתחמקות אינה מוצדקת, והנוסע לא יודע. הוא מקבל את התירוץ שהחברה מספקת לו ולא ממשיך לתבוע את זכותו".

הוא מספר על תביעה שמתנהלת נגד אל-על בעקבות טיסה שהמריאה מבריסל לתל-אביב ב-29 בדצמבר 2016, ובדרך נחתה בפראג כדי להחליף את הטייס. "הנוסעים קיבלו את ה'תירוץ' הזה, אבל זו לא סיבה מוצדקת. כל הסירובים של אל-על מהעת האחרונה יגיעו לבתי המשפט באירופה. כשאל-על משיבה לנוסע שהיא כפופה לחוק הישראלי, זה אולי נשמע לו טיעון הגיוני, ואני מניח ש-90% מהנוסעים לא יתעקשו לקבל פיצוי. מה שהם לא יודעים זה שהחברה חוסכת על גבם הרבה כסף ובהחלט לא משחקת במשחק הוגן. אנחנו יודעים שזה מגוחך, ואין בית משפט אחד שיקבל את הטיעון הזה".

מאל-על לא נמסרה תגובה לידיעה. 

עוד כתבות

מייסדי סנאפי, חני גולדשטיין ודביר כהן / צילום: Elad Malka

הגיוס מגלה: השווי של הסטארט-אפ נחתך בחצי, אבל ההכנסות עלו

חברת הסטארט-אפ סנאפי, פלטפורמת המתנות לעובדים וללקוחות, השלימה סיבוב גיוס הון חדש בהובלת קרן קומרה ● הסיבוב בהיקף של 25 מיליון דולר משקף לחברה ירידת שווי, שנע כעת בין 180-200 מיליון דולר - כמחצית מהשווי הקודם שקיבלה החברה בשנת 2021

מנכ''ל שטראוס, שי באב''ד / צילום: איל יצהר

נפרדת מתחומים עם רווחיות נמוכה: אלה הפעילויות ששטראוס מתכוונת למכור

קבוצת שטראוס חוזרת להתמקד בפעילויות הליבה שלה ומעמידה על המדף את חלקה במפעל וכוורת יד מרדכי, את פעילות הירקות הטריים והמצוננים "טעם הטבע" ואת רשת קפה עלית

יאיר ארז, מנהל צוות החלוץ של רשות המטרו / צילום: יונתן בלום

150 ק"מ של רכבת: עוד לא היה בישראל פרויקט כזה. הכירו את הצעיר שאחראי עליו

יאיר ארז סולד מפוליטיקה, אך תמיד ידע שהוא רוצה לחולל שינוי דרך המגזר הציבורי ● כיום הוא מנהל צוות החלוץ של רשות המטרו: "רוצה כבר לראות את העבודות יוצאות לדרך" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

האלוף במיל' ישראל זיו / צילום: גיא חמוי

"אני מודאג": ישראל זיו מנתח - מה יקרה עם רפיח והאם נתקוף באיראן?

האלוף במיל' ישראל זיו, שכיהן בעבר כראש אגף מבצעים בצה"ל, עוקב בדאגה אחרי מהלך העניינים לאחר המתקפה האיראנית נגד ישראל ● "מבחינת ישראל, יש לה את הלגיטימציה לתקוף, אבל אני חושש שזו החלטה קצת נמהרת. יש לנו שתי חזיתות פתוחות" ● ומה הוא חושב שצריך לעשות ברפיח?

מנכ''לית בול מסחר, אדוה עשור / איור: גיל ג'יבלי (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

המנכ"לית שתקבל מיליונים בזמן שמחזיקי האג״ח יחטפו תספורת

שנה לאחר קריסתה הפתאומית של חברת האשראי החוץ-בנקאי, חושף מתווה הסדר החוב שלה כי מחזיקי האג"ח צפויים למחוק עשרות מיליוני שקלים ● מי שצפויה להוביל את ההסדר היא מנכ"לית בול מסחר, אדוה עשור, שתזכה לתגמולים המוערכים בכ-5 מיליון שקל בתקופת ההסדר

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים: "במבט לאחור עשינו דברים מסוכנים מאוד ברמה האישית"

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

מתן סמיש, רשא חולי ואילון לוי בפאנל בהנחיית נבו טרבלסי, גלובס / צילום: כדיה לוי

הצרכים, האתגרים והשאיפות: שלושה מנהיגים צעירים על במה אחת

בפאנל בהשתתפות נציגי הנבחרת לשנת 2024, מתן סמיש מלאומי סיפר על מהפכת השירות של הבנק, רשא חולי מדיפלסט סיפרה על אתגרי הניהול בתעשייה, ואילון לוי, דובר במערך ההסברה עד לאחרונה, דיבר על מצבה של ישראל בעולם

משקאות ממותקים / צילום: Shutterstock

גביית יתר של 16.7 מיליון שקל: התביעה שאושרה נגד רשות המסים

בית המשפט אישר הגשת תובענה ייצוגית נגד רשות המסים בגין גביית מס קנייה ביתר מיבואני המשקאות הממותקים ● ברשות טענו בתגובה כי תנאי להשבת הכסף ליבואניות המשקאות יהיה הוכחה שהן לא גלגלו את המס לצרכנים ● המס, שהטיל שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן, בינתיים כבר בוטל ע"י הממשלה הנוכחית

רחוב כנפי נשרים 24 בירושלים / צילום: דוברות עיריית ירושלים

רשות המסים שכרה מקומות חניה ל-17 עובדים. כמה היא משלמת?

מאז פרצה המלחמה, רשות המסים שוכרת חניה ל־17 עובדים ותשלם כ־180 אלף שקל עד סוף 2024 ● "העובדים הועסקו במוקד למתן מענה לצורכי המלחמה. עובדים אלו נדרשו להגיע בשעות הבוקר המוקדמות וסיימו את עבודתם בשעות הערב המאוחרות" ● נכון להיום רשות המסים שוכרת חניות מבעלי חניונים פרטיים ב־48 חניונים ברחבי הארץ

גל בר דעה, מנכ''ל בנק ONE ZERO בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

גל בר דעה, מנכ"ל ONE ZERO: "רוצים להיות בנק גדול. טכנולוגיה היא הדרך היחידה לתת ייעוץ לכולם"

מנכ"ל ONE ZERO אמר בכנס TECH IL של גלובס כי על הבנקים לקחת אחריות לעתיד הכלכלי של הלקוחות שלהם, להוציא אותם ממינוס ולאפשר להם לשפר את האשכול הסוציו-אקונומי שלהם ● על וואן זירו אמר: "בנקאות זה מרתון, אנחנו מתכוונים להיות בנק גדול ומשמעותי במערכת הישראלית"

בחינות הסמכה / צילום: אלון רון

תוצאות בחינת ההסמכה בראיית חשבון: הסטודנטים של מכללת ספיר בראש

מדובר בבחינת ההסמכה הראשונה שהתקיימה מאז פרוץ המלחמה ● הסטודנטים מהאוניברסיטה העברית נמצאים בתחתית הטבלה ● שיעור המעבר הכללי של כלל הנבחנים בבחינה עומד על 68%

האינפלציה בישראל מתחממת / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה מרימה ראש? מדד מרץ חם מהצפוי - קצב של 2.7%; מחירי הדירות ממשיכים לעלות

בקצב חודשי עלה המדד ב-0.6% • נתוני האינפלציה הפתיעו את התחזיות המוקדמות, שציפו לעלייה חודשית של 0.5% ועלייה שנתית של 2.6% ● מחירי הדירות ממשיכים לטפס ● מתן שטרית, הכלכלן הראשי של קבוצת הפניקס: "בנק ישראל ימשיך לנקוט משנה זהירות, ולכן הסיכויים להפחתת ריבית בהחלטה הקרובה נמוכים בשלב זה"

מפגינה באיסטנבול מניפה דגלי פלסטין בהפגנה למען עזה. בציבור הטורקי גוברות הקריאות לניתוק הקשרים הכלכליים עם ישראל / צילום: ap, Khalil Hamra

"מרמרה 2" ודיונים על הרחבת החרם: בטורקיה מחריפים את הטון נגד ישראל

ההחלטה של טורקיה לפגוע קשות בסחר עם ישראל נובעת גם מהאיסור הישראלי להצניח סיוע בעזה, אבל בעיקר מהדרתה מדיוני השיקום של עזה, שעשויים להכניס הרבה כסף למקורביו של ארדואן ● מהלומה נוספת לסחר עלולה להיגרם ממשט מתוכנן לרצועת עזה, שטורקיה תיטול בו חלק

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בבורסת ת"א; הדולר מזנק מעל 3.77 שקלים

מדד ת"א 35 מאבד מערכו כ-1% ● התנודתיות החריגה בשווקים לאור המתיחות בין איראן לישראל ממשיכה, וגם בשאר העולם אי הוודאות מורגשת ● אי.בי.אי מתייחסים לזינוק באגרות החוב הממשלתיות: "ניתן לנצל את עליית התשואות להארכה הדרגתית של מח"מ התיק" ● מדד המחירים לצרכן הפתיע לרעה, והסיכויים להפחתת ריבית הולכים ומתרחקים ● לאומי: "התנודתיות תימשך, בגלל רגישות מחיר הנפט למתיחות באזור"

פרופ' רות פלאטו-שנער ואילנית אדסמן / צילום: איתמר מילרד, ניקי וסטפהל

כיצד שקל דיגיטלי יכול היה לסייע במלחמת "חרבות ברזל"

לשקל הדיגיטלי יש שלושה יתרונות אשר יכלו לבוא לידי ביטוי משמעותי במשבר הביטחוני והכלכלי הנוכחי: יעילות ביצוע תשלומים, הגשמת מדיניות ממשלתית וצמצום הסיכון של מימון טרור

נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

ועדת האיתור הכריעה: זה המנכ"ל המיועד של נמל אשדוד

ניסן לוי, המכהן כסמנכ"ל ההון האנושי בבנק מזרחי טפחות, צפוי לקבל את תפקיד מנכ"ל נמל אשדוד ● ההמלצה של ועדת האיתור תעלה לאישור דירקטוריון הנמל בהמשך השבוע, ולאחר אישור הדירקטוריון המינוי טעון את אישור ועדת המינויים ברשות החברות

אלונה בר און, מו''ל גלובס בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און: אנחנו משתדלים להציף גם סוגיות שלא מסוקרות ולראות גם את הדברים הטובים, ויש כאלה

בפתח כנס TECH IL של גלובס, הציגה מו"ל העיתון את העשייה של מדור הטק שלו וכן ציינה את השאיפה להציע לקוראים "מזון בריא למוח" ● בר און הציגה גם את תהליך דירוג 10 הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס, המבוסס על בחירות של קרוב ל־90 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בענף ההייטק הישראלי

שיחה משותפת בין אילנית אדסמן, ר' נבחרת ביטוח ופינטק, KPMG, לבין עופר גולן, מנהל תחום תשלומים, ניהול סיכונים וציות, KLMG / צילום: תמר מצפי, כדיה לוי

הבנקים המרכזיים מול השוק הפרטי: מי ינצח במרוץ על המטבע הדיגיטלי?

במסגרת כנס TECH IL של גלובס, אילנית אדסמן ועופר גולן, שני בכירים מפירמת KPMG, דנו במאבק החם על שוק התשלומים העתידי, שכולל מגוון הזדמנויות לצד לא מעט סכנות ● השניים שוחחו על היתרונות והחסרונות של מטבעות דיגיטליים בהנפקת בנקים מרכזיים

לאה פרמינגר, סמנכ''לית השקעות, אלטשולר שחם / צילום: סם יצחקוב

אלטשולר בצמרת, מיטב בתחתית: אפיקי ההשקעה שמאחורי התשואות

לאה פרמינגר, סמנכ"לית ההשקעות החדשה של בית ההשקעות אלטשולר שחם, שחזר להצטיין בכל המסלולים: "החשיפה למניות פיננסים באירופה שיחקה לטובתנו" ● גם מור בלט לחיוב ברבעון, ואילו מיטב בתחתית ● מעל לכולם - הביצועים של מסלולי ה-S&P 500 שהניבו תשואה רבעונית של 12%

בנק J.P. Morgan / צילום: Reuters, Nicolas Economou

ריביות גבוהות היוו מכונת מזומנים לבנקים. לא עוד

הבנקים האמריקאים ג'יי. פי מורגן, וולס פארגו וסיטיגרופ הציגו דוחות טובים מהצפוי לרבעון הראשון, אך התחזיות שלהם קדימה מופחתות ● כשריבית הפד נותרת גבוהה, ייאלצו הבנקים לשלם יותר על פיקדונות, ומנגד יעמידו פחות הלוואות