חברת הכנסת רחל עזריה (כולנו), יו"ר ועדת הרפורמות בכנסת, המקדמת את הצעת החוק שקיבלה את השם "חוק הדייר הסרבן", מלווה את הנושא כבר תקופה ארוכה. במסגרת הדיונים ביקשה ח"כ עזריה לשנות את ההתייחסות לדיירים הסרבנים ולא להתייחס אליהם בהכרח כמי שמטרפדים פרויקטים ויש לסלקם מהדרך.
עזריה סבורה כי הכינוי "דיירים סרבנים" אינו נכון בחלק מהמקרים ואימצה את השם החלופי "דיירים סקפטיים". "התחדשות עירונית זה העתיד, וחייבים לקדם את זה. אבל צריך לשנות גישה בכל הנוגע לבעלי הדירות", כך ח"כ עזריה. "זו לא חוכמה רק לרוץ ולהקים את הפיגומים, אלא קודם כל צריך לשבת ולדבר עם האנשים. ההוכחה הכי טובה שהדרך הזו נכונה היא העובדה שיזמים טובים נחשבים אלו שאין להם מתנגדים בפרויקטים, שיש 100% חתימות, כי הם יודעים איך להתנהל.
"דייר הרי לא נולד סרבן. היזם מגיע לבניין כשנוח לו, אבל הדיירים באמצע החיים, לא בטוח שהם רוצים בכלל שינוי. הם בגילאים שונים ובתקופות אחרות של החיים. לא פעם זה לא דייר סרבן אלא דייר שחושש מהשינוי. אם לוחצים אותו, אז הוא עשוי להיות סרבן. אנחנו עכשיו רוצים למצוא כמה שיותר כלים ופתרונות כדי שלא יהפכו לסרבנים".
בוועדת הרפורמות החליטו לקדם עד כה שני שינויים מרכזיים בהקשר הזה, האחד נוגע לקשישים, והשני בטיפול באי הוודאות וחששות בעלי הדירות.
"שיעור הקשישים בפרויקטים של התחדשות עירונית כפול מזה שבאוכלוסייה הרגילה", מסבירה ח"כ עזריה, "הגענו להסכמה על כמה חלופות שהיזם יצטרך להציע לדייר הקשיש כפתרונות לפני שיהיה אפשר להגדיר אותו כדייר סרבן ולפעול נגדו משפטית. יש שיתוף פעולה בנושא עם משרד המשפטים, רשות המסים והרשות להתחדשות עירונית, וזה חשוב מאוד.
"במקביל יש גם נושא שקשור לחששות של בעלי הדירות שאינם מקבלים מידע מלא. היום היזם מתחיל להחתים ויכול להתקדם אחרי שמחתים שיעור מסוים של דיירים, ואין פקיעה של חוזה אחרי ההחתמה, אנחנו רוצים לעשות פרקי זמן שמהם והלאה אם פרויקט לא התקדם החתימות בטלות. כך יזם יהיה חייב קודם כל לארגן ישיבת דיירים, ולתת לכולם מידע מסודר על הניסיון והרקע שלו, מידע שבעלי הדירות יוכלו גם לבדוק. אחר כך יהיה חייב לבדוק בעירייה היתכנות ולשבת שוב עם כלל בעלי הדירות ולהציג להם הצעה שעומדת בכללים. לא סתם הבטחות. ואנחנו גם רוצים הסכם מדף, שיפורסם וגם דף הסבר ברור שיסביר לאנשים מה זה אומר".