עולם התחבורה והרכב המקומי והבעיות המורכבות הנוגעות לפיתוחו ולשכלולו נוגעות לכולנו ומעסיקות כל אחד מאיתנו שעומד באופן קבוע, או מזדמן, בפקקים ההולכים ומתארכים בכבישי ישראל.
במסגרת פורום DUN'S 100, כינסה חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט את בכירי החברות המובילות בתחום לדון על האתגרים העומדים בפתח, ועל הפתרונות האפשריים לשיפור מצב התחבורה בישראל, בהנחיית עורך מדור הדעות ב"גלובס" אנדרה טבקוף.
צחי ברקי, סמנכ"ל בכיר אגף כלכלה, מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט, אמר בפתיחת הפאנל כי "סקטור התחבורה לא זוכה לסיקור תקשורתי מספיק מעמיק ומקיף כמו שהוא צריך לקבל. בארבע השנים האחרונות כמות המכוניות על הכביש גדלה ב-20% והיום ישראל נחשבת לאחת המדינות הצפופות ביותר ברמת צפיפות הכבישים.
"יחס השימוש בין כלי רכב פרטיים לבין תחבורה ציבורית עומד על 300% לטובת הפרטיים, וזו בעיה שרק הולכת וגדלה. הנזק מהגודש בכבישים עומד על כ-40 מיליארד שקל בשנה, ונובע ממשך הזמן הארוך שאנשים מבלים בכביש, מהפגיעה בפיריון העבודה ומצמצום שעות הפנאי וזו בעיה שחייבים לטפל בה".
אחת משאלות המפתח שמעסיקה כיום את בכירי הכלכלנים בעולם היא האם הטכנולוגיה תעזור לנו במקום בו ממשלות לא מצליחות.
אסף וסרצוג, רכז התחבורה באגף התקציבים במשרד האוצר אמר כי "יש הרבה נתונים שמעידים על המצב התחבורתי המקרטע של ישראל. עיקר האתגר מתמקד בעולם ההיצע שהרבה ממנו נמצא באחריות המדינה, וכולל שיפור רמת התשתיות ופרויקטים להסעת המונים כמו מטרו, מערכת רכבות בין עירוניות ועוד".
בתגובה לשאלה האם יש צורך להטיל אגרת גודש במרכזי הערים, אמרה סגנית ראש עיריית תל-אביב, מיטל להבי, כי "אנחנו חיים היום במקום שמעודד שימוש ברכב פרטי, ולכן אי-אפשר להטיל עוד מיסוי. שיטת התגמול בשכר מחייבת החזקת רכב כדי לקבל תוספת שכר. לכן, אם עובד מחזיק רכב ומגיע איתו לעבודה, אי-אפשר להטיל עליו אגרת גודש. כבר נתקלתי בסגן ראש עיר שאמר שהוא מגיע באופניים לעבודה, וכשראש העיר פיטר אותו, הוא קיבל מכתב בו התבקש להחזיר תשלומי החזקת רכב רטרואקטיבית".
משה מנו, יו"ר מנו ספנות, אמר כי "כל פתרון שיהיה מלאכותי, כמו מס, לא יעזור. אנשים מבזבזים הרבה שעות עבודה ברכב, ואנשים כמוני שגרים בחיפה, עם הזמן מעבירים את המרכז שלהם לתל-אביב, כי אי-אפשר לשרוף כל כך הרבה זמן בכביש. צריך לקחת ברצינות את נושא התחבורה הציבורית, משום שהיום אין תחבורה ציבורית אמיתית, אלא אלתורים".
מוני בר, מנכ"ל ובעלים באדג'ט ישראל, סבור כי למרות השינויים הטכנולוגיים הצפויים כמות הרכבים בארץ לא צפויה לקטון בעתיד. "לא יהיו פחות מכוניות. רמת המינוע באוכלוסייה בישראל נמוכה יותר מאשר באירופה ובארה"ב, ולכן להערכתי כמות המכוניות תגדל. חוץ מזה, אין כרגע אלטרנטיבות לרכב הפרטי, לכן אנשים הולכים לכיוון הזה".
דעה הפוכה הציג גיל לייזר, מנכ"ל CAR2GO מקבוצת שגריר, שאמר כי "אנחנו רואים לא רק רצון לוויתור על רכב פרטי, אלא הכרח. כבר מזה כעשור אנחנו מציעים לאנשים ליהנות מרכב במקום לרכוש אותו. לחלק מהאנשים כבר אין יכולת להחזיק רכב בערים הגדולות, כי אין להם איפה להחנות אותו, ואנחנו רואים מגמה של מעבר לרכב פרטי ללא הצורך להיות בעליו".
גם שי דהן, מנכ"ל אלדן תחבורה, לא צופה ירידה בשימוש ברכבים פרטיים בשנים הקרובות "ללא שינוי משמעותי בתשתיות". לדבריו, "צריך לייצר אלטרנטיבות נוחות יותר, והתחבורה הציבורית צריכה להיות נוחה יותר. אם הרכבת תהיה נוחה כמו בפריז, יהיה נוח לאנשים להגיע לעבודה איתה".
אבי צור, מנכ"ל קל אוטו, אמר כי "אנחנו רואים מגמת ירידה בבעלות על רכב והתחזקות של עולם הליסינג הפרטי, כך שאנחנו לא מזהים ירידה במכירות אלא להיפך, אבל נדרשים ליותר תיחכום בכל הנוגע לשירות הלקוח".
לדברי צור, "התפקיד של כולנו, כל אחד בגזרה שלו, הוא לייצר חוויה תחבורתית חיובית - זה חלק מהאחריות החברתית שלנו, וכולנו מסכימים שכרגע החוויה של אנשים היא שלילית. אנחנו מכניסים מערכות טכנולוגיות שמייצרות רכבי 'פול' ומעודדים את הורדת כמות הרכבים שנמצאים בחברות. יש לנו אינטרס שרמת ניצול הרכבים שלנו תעלה".
אורי להב, מנכ"ל סוכנות מכוניות לים התיכון (סמל"ת), אמר כי "יש סיכוי לחנך את הדור הבא שגדל למקום אחר ועם תודעה אחרת, לפעול בצורה שיתופית יותר. אבל אני לא רואה את מכירות הרכבים הפרטיים יורדות, אלא עולות, משום שלאנשים אין אלטרנטיבות, ולא נראה שזה יקרה אלא אם יגיע שינוי רגולטורי ושינוי בתשתיות".
אורן אלעזרא, מנכ"ל אלבר ציי-רכב, התייחס לעתיד הרכב השיתופי ואמר כי "ישראל היא מדינה ייחודית, ודברים כמו תחבורה שיתופית שעובדים בעולם פחות יעבדו בישראל. זה קשור בין היתר לעובדה שאנחנו חייבים להחזיק נכסים בבעלות, וזה דומה להבדלים בהחזקת דירה בבעלות בארץ לעומת העולם".
אלעזרא הוסיף כי "תחבורה זה מוצר צריכה בסיסי, ובעולם כיום כולם רוצים לצרוך אותו. כולנו רוצים להחזיק ביכולת להתנייד, לכן צריך לייצר פתרון כולל - שיכלול תחבורה ציבורית, תמריצי מיסוי ועוד, כי כל אחד כשלעצמו לא יחזיק לבד".
המטרה: להכין את הנמל לתחרות
בפאנל לקחה חלק גם אורנה הוזמן בכור, יו"רית חברת נמל אשדוד, שהתייחסה למצב המורכב מול עובדי הנמלים בעקבות השביתות בימים האחרונים.
הוזמן בכור אמרה כי "עובדי הנמלים חרגו מסמכותם והם משחקים בניגוד לכללי המשחק, שהם מאוד ברורים ונפרצו כעת. השביתה היא בניגוד לעמדתי ובניגוד לעמדת הדירקטוריון. אני מבינה לליבם של העובדים, אבל בדרך הזו אי-אפשר להגיע לשום דבר. אני מאמינה בהידברות ואפשר להגיע להידברות אבל צריך לדעת לעבוד נכון. לא היינו צריכים להגיע למצב של ביזיון בית המשפט, ורק כשראשי הוועדים נקנסו, פתאום העובדים חזרו לעבוד".
הוזמן בכור ציינה כי "אני שמחה שביממה האחרונה הנמל עובד כרגיל. המטרה שלי היא להכין את הנמל לתחרות, שהיא דבר נכון ובריא, ומדגישה את הצורך שלנו כנמל לתת שירות טוב יותר. אני באתי כדי לעשות, לא כדי להתעמת, וכדי לעשות צריך שותפים והעובדים הם השותפים שלנו, כי הם אלה שפורקים את האוניות, וצריך לדעת איך לתת להם גיבוי".
הוזמן בכור נשאלה האם היא סבורה שההקצנה בפעילות הוועדים קשורה לחששות מחזרתו האפשרית של אלון חסן ואמרה כי "אני לא נכנסת לזה. אנחנו משקיעים כ-2.5 מיליארד שקל להכין את הנמל שתהיה לו התשתית הנכונה לקלוט את האוניות. מהצד השני העובדים בנמל ייתנו את השירות הטוב ביותר, ואני חושבת שצריך לשנות את הדי.אנ.איי של החברה, כך שהמצב יהיה שאנחנו נחכה לאוניות, ולא הן יחכו לנו".
מנו התייחס גם הוא למצב הנמלים ואמר כי "בתור לקוח שלהם, אני יכול להגיד שכולם שם מתנהגים די בטיפשות. נמלי ישראל ראו את הנולד - המעבר של חברות הספנות לאוניות גדולות יותר באופן משמעותי ממה שהיה מוכר עד כה, ואותן חברות בוחנות כל נמל.
"ברגע שענקית ספנות בוחרת לעבוד עם נמל כלשהו, זו בחירה לשנים ארוכות, אבל זה עד שמתרחשת תקלה שפוגעת באמינות הנמלים בעיני אותן ענקיות. לכן העובדים והנמלים צריכים להחליט אם הם מסוגלים לספק שירות ברמה גבוה, או שכל ההשקעות שמבצעים נמלי אשדוד וחיפה יעמדו כמו פסל שאין מה לעשות איתו".
לדברי מנו, "נשק השביתה פס מהעולם והוא יעבוד לרעת כולנו. אי-אפשר להמשיך להשתמש בו, כי יש לנמלי ישראל אלטרנטיבות. אם המצב הזה יימשך בסוף נישאר עם נמלים בהשקעות עתק ועם אוניות קטנות שרק מפזרות פה מטענים, ואת האוניות הגדולות נראה במצרים, בקפריסין ובמדינות האזור, וצריך להתעורר מהר מאוד כדי להתמודד עם זה".
בניית התשתיות מתקדמת לאט
מוני בר, מנכ"ל ובעלים של חברת באדג'ט ישראל, סבור כי "מה שעשו במשרד התחבורה בתחום התשתיות זה מעט מדי ומאוחר מדי. אמת המידה היא כביש 6 שיש בו בשעות הבוקר והערב פקק אחד גדול. בנושא התיירות הצומחת גם לא טיפלו, ואנחנו מגלים שלתייר שנוחת בנתב"ג אין אלטרנטיבה להגיע לים המלח או ליעדים רבים אחרים למעט חברות השכרת הרכב, אלא אם הוא מגיע בקבוצה שמשכירה אוטובוס.
"לא ראיתי ישראלי ששוכר רכב בנמלי התעופה בפריז ובלונדון, כי יש בהם תחבורה ציבורית נהדרת. זה אינדיקטור נוסף למצב התחבורה הציבורית בארץ. יכול להיות ששר התחבורה עושה כמיטב יכולתו, אבל הרגולציה בארץ מאוד מקשה והתשתיות מתקדמות בקצב איטי מאוד".
תומר דותן, מנכ"ל אוטו דיל, הציג פרספקטיבה אחרת ואמר כי "בכל עיר מרכזית יש פקקים בבוקר - תל-אביב, ניו יורק, פריס, לונדון. ישראל מתפתחת וקורים פה דברים כל הזמן, אבל זה לוקח זמן. אצלנו בעסק חלק מהעובדים החזירו את הרכבים ומגיעים ברכבת, ובתל-אביב הרבה אנשים מוותרים על מכוניות. תמיד צריך לשפר את המצב, אבל אם מסתכלים עשור אחורה אפשר לראות שקרו הרבה דברים חיוביים".
דני שביט, מנכ"ל דוד לובינסקי, סבור כי "הפתרון לבעיות התחבורה בישראל הוא פתרון של שכבות, לא דיכוטומי. שר התחבורה מספק פתרונות נקודתיים, אבל אין פה תוכנית אסטרטגית. צריך למפות את המטרופולינים הקיימים פה ולהבטיח קישור מצוין ביניהם, ובתוך העיר, צריך לייצר פתרון מהיר ויעיל. ברכב הפרטי המדינה צריכה לעודד רכישה לטובת שעות הפנאי והזמנים בהם אין תחבורה ציבורית ולהקל על רכישת רכב פרטי".
שביט הוסיף כי "ישראל היא מעצמת אוטו-טק ומוגדרת בעולם כאחד ממרכזי הפיתוח הגדולים בתחום, וחלק מהאסטרטגיה שלנו בלובינסקי היא להיות שותפים בכך".
להב ציין כי "העובדה שיש שר תחבורה אחד במשך שנים ארוכות יכולה לעזור, אבל אם אני כשחקן בענף לא מכיר תוכנית כוללת ולא נתפס כשותף זו בעיה, כי אנחנו היבואנים הם חלק מהפתרון למצב. במקום לזוז אחורה ולא להביע יותר מדי את דעתנו כדי שלא 'יתלבשו' עלינו, אנחנו צריכים להיות שותפים".
ניר דגן, מנכ"ל קבוצת ארקיע, סיפק את הזווית האווירית התחבורתית ואמר כי "אנחנו מספקים תחבורה ציבורית עם כנפיים, ומטיסים מעל מיליון איש בתוך ישראל, בעיקר לאילת ולמרכז. אבל יש חלקים אחרים בארץ, כמו ראש פינה, קרית שמונה וחיפה, שהתנתקו מבחינה תעופתית וחבל, כי צריך להבין שיש אופציה לתחבורה ציבורית שתגדל, עם ציר תעופתי שיכול לגרום לכך שהרבה אנשים יוכלו לזוז באוויר במקום על הקרקע".
לדברי דגן, "ישראל הולכת לסגור שדות תעופה, ואין עוד מדינה בעולם שעושה זו. הנדל"ן בשדה דב שבתל-אביב לא צריך לגרום להרס של תשתיות תעופה. אנשים שהיום נוסעים במכוניות יכולים לגור בראש פינה ולעבוד בתל-אביב. צריך לייצר פתרונות תעופה מהצפון ומהדרום למרכז, להגדיל תשתיות ולהשתמש באוויר".