השופט גדעון גינת / צילום: שלומי יוסף
עוד חברה בדרך לקריסה? בית המשפט המחוזי בחיפה הוציא לחברת סגל קרמיקה ולבעלת המניות בה צו הקפאת הליכים למשך 30 ימים, לצורך ניסיון לגיבוש הסדר נושים. החברה, שעוסקת ביבוא ושיווק מוצרי קרמיקה וכלים סניטריים, צברה חובות בגובה של כ-11 מיליון שקל, בצירוף החובות האישיים של בעלת המניות בחברה, סיגלית פינקלשטיין-סגל. בבקשה שהוגשה לבית המשפט - באמצעות עורכי הדין ליאור מזור וענבל בית הלחמי ממשרד מזור-בית הלחמי - התבקש צו הקפאת הליכים לשם הגנה מפני נושי החברה למשך 30 ימים, "וזאת על-מנת לאפשר לה לייצב את עסקיה ולהחזירם למסלול תקין, תוך הצגת הצעת הסדר לאישור הנושים".
עוד צוין בבקשה כי החברה נקלעה למחנק אשראי "עקב המצב הקשה בענף הנובע מעצירת שוק הבנייה" בשל תוכניתו של שר האוצר, משה כחלון, "מחיר למשתכן". לדברי החברה, המצב הקשה הוביל לאחרונה למצב שבו הבנקים החלו להימנע מלכבד צ'קים של החברה, וחלקם אף הודיעו על כוונה לנקוט הליכים משפטיים נגד החברה.
לדברי החברה, לחברה לא נותרו מספיק מקורות כספיים זמינים על-מנת לשלם שכר לעובדיה ולהזמין סחורה מספקים, וספקים שעובדים עם החברה הגיעו לאחרונה למחסני החברה, "פעלו באופן חד-צדדי ונטלו סחורות ממחסני החברה". לטענת החברה, בעקבות מצב זה, "קיים חשש ממשי כי נושי החברה ינקטו הליכים משפטיים כנגד החברה באופן שיביא לחיסול פעילותה ולכניסתה להליכי פירוק", ומכאן בקשת החברה להקפאת הליכים.
תרומה מהבעלים
החברה צירפה לבקשת הקפאת ההליכים גם את בעלת המניות בחברה, סיגלית סגל, שחובותיה האישיים מהווים כ-50% מהחובות בגינם מבוקש הצו, וציינה כי ההצעה מסתמכת "בעיקר על תרומת הבעלים... אשר מעמידה לטובת ההסדר חלק מהתמורה שתתקבל ממימוש זכויותיה בנכס נדל"ן יוקרתי - ואשר משטחו פועלת החברה".
הבקשה החריגה לכלול את בעלת המניות בצו הקפאת המניות של החברה, מוצדקת לשיטת החברה בשל "תרומתה הקריטית של בעלת המניות להליך ההקפאה", וכן כי גיבושו של הסדר הנושים "אינו אפשרי ללא הקפאה אישית נגד בעלת המניות. זאת, שכן הירתמותה של בעלת המניות נחוצה לצורך הפעלת החברה בתקופת הקפאת ההליכים".
בבקשה שהוגשה לבית המשפט, הובהר כי בעלת המניות מתכוונת להשתמש בתמורה שתתקבל ממכירת הנכס, קודם כל לכיסוי חובותיה האישיים "אשר בעיקרם נובעים מפעילות העסק", ולאחר מכן בכוונתה להעמיד חלק מהעודפים שיוותרו לטובת נושי החברה. החברה מדגישה בבקשתה כי "בכל אלטרנטיבה אחרת הנושים הרגילים של החברה לא היו זוכים לקבל החזר כלשהו מהחוב כלפיהם וגם הנושים האישיים ובעלי הערבות האישית עשויים לקבל החזר נמוך יותר מאשר על-פי הצעת ההסדר".
הנושים תומכים
בדיון שהתקיים בפני שופט המחוזי בחיפה, גדעון גינת, הביעו באי-כוח הנושים של "סיגל קרמיקיה" עמדות שונות. למעט בנק דיסקונט, שהתנגד למתן צו הקפאת הליכים לבעלת המניות מכיוון שהוא נושה לא-מובטח לחוב פרטי של פינקלשטיין-סגל שלא קשור לערבותה לחברה - שאר הנושים שהציגו את עמדתם בדיון לא התנגדו להרחבת הצו והחלתו גם על בעלת המניות.
עם זאת, חלק מהנושים הדגישו את חשיבות מימוש הנכס שבבעלות סגל בהקדם האפשרי, המוערך בשווי של 10.3 מיליון שקל, על-מנת לקדם את פירעון החובות במהירות האפשרית. בסופו של דבר הנכס הזה יצטרך להימכר, ומאחר שבעלת המניות מבקשת למכור את הנכס הזה במסגרת ההליך או למכור אותו בהקדם, אני מבקש שייקבע עכשיו המנגנון והזמן להתחיל את המהלך הזה, במסגרת החלטת בית המשפט, ככל שהוא יאשר את הבקשה להקפאת הליכים", אמר בא-כוחו של בנק הפועלים, עו"ד אופיר דידי.
לאור כל זאת, הורה השופט גינת על מתן הצו, כמבוקש, והחלתו גם על בעלת המניות, וכן על מינוי עו"ד ליאור מזור ורו"ח אשר (אשי) אנגלמן, ראש תחום הבראה וחדלות הפירעון בפירמת PwC Israel, כנאמני החברה לתקופת ההקפאה. השופט גינת אף הורה לנאמנים לפעול בהקדם לקבלת שמאות מעודכנת לנכס המדובר, בהתאם לבקשת הנושים.
את הנושים ייצגו עורכי הדין הבאים: את הבנק הבינלאומי ייצגו עורכות הדין עדינה וייל ואסנת שוורץ; את בנק לאומי - עו"ד מורן קגן; את בנק פועלים - עו"ד אופיר דידי; את בנק דיסקונט - עו"ד שלומית ישורון סוניס; ואת חברת אלגל תעשיות אקריליות ואלגל שיווק.com ייצג מנהל המכירות, עופר דיסקלוב.
"מחיר למשתכן" וההאטה בנדל"ן פוגעים קשות בענף המוצרים הנלווים
כבר כמעט שלוש שנים שתוכנית "מחיר למשתכן" של שר האוצר, משה כחלון, "מלאימה" את מכרזי הקרקע של המדינה ויוצרת תת-ענף חדש של דירות מוזלות הפונות רק לזכאי התוכנית הממשלתית.
בעוד רוב השיח סביב "מחיר למשתכן" עוסק ברוכשי הדירות, מסתבר שלתוכנית השפעה אקוטית גם על העסקים המשיקים לענף הנדל"ן. מדובר, למשל, בחברות מטבחים, נגרות, ועוד תחומים שלפתע מצאו עצמם מחוץ לתמונה לאחר שנים ארוכות שבהן הפעילות שלהן התבססה לא מעט על פרויקטים חדשים למגורים. הסיבה לכך היא מפרט "מחיר למשתכן" והקביעה החד-משמעית בתקנון התוכנית שעל הזוכים במחיר למשתכן נאסר לערוך שדרוגים במפרט הדירה שהם רוכשים.
חשוב להבין כי מאז ומעולם הקבלנים היו מתקשרים עם החברות האמורות לרכישת מוצרים ברמה הבסיסית, לא פעם במחיר נמוך, וזאת תחת ההסכמה כי בכל מצב של שדרוג אותו הרוכשים מעוניינים לעשות בדירה החדשה, הם יופנו לאותה החברה.
בענף השדרוגים טמון כסף רב ,וכראייה לכך ניתן לראות את אולמות התצוגה הנרחבים של המטבחים, כלי האיסטלציה, הריהוט ועוד שהלכו ונפתחו עם השנים. מאז ש"מחיר למשתכן" נכנסה לתמונה, יחד עם ההאטה במכירת דירות חדשות במהלך שנת 2017, האולמות הללו כבר לא נהנים מתנועה מתמדת של רוכשים ומשדרגים, וזאת בלשון המעטה. בשנה האחרונה דווח על מספר חברות הקשורות לענף הבנייה שנקלעו לקשיים, וככל הנראה, לא מדובר בסוף פסוק.
היקף המכרזים במסגרת "מחיר למשתכן" שכבר נסגרו, מעיד כי התוכנית צפויה ללוות את ענף הבנייה גם בשנים הקרובות וחלק ניכר מהפרויקטים המוזלים, שבהם כאמור יש מגבלה על המפרט, בין היתר, צפויים להתחיל ולהיבנות בשנה-שנתיים הקרובות. כך, ההשפעה על החברות שפועלות מול הקבלנים בכל הקשור למכירת מוצרים נלווים לענף הבנייה צפויה עוד להחמיר בהמשך הדרך. במקביל, אם ההאטה במכירות תימשך, התחלות הבנייה במשק כולו עשויות להמשיך ולרדת, ומדובר בעוד סיבה שתשפיע על הענף ועל העוסקים בו.