גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מארמניה וממלזיה תצא תורה לדמוקרטיים המערביים

דמוקרטים ליברליים עצובים, אל נא תאבדו כל תקווה ● שתי ארצות שאינן נמצאות על המכ"ם של רובנו הזכירו לנו החודש שמשטרים סמכותניים אינם יכולים לסמוך לנצח על הפסיביות של נתיניהם

מפגינים בכיכר הרפובליקה בבירת ארמניה ירוואן, החודש / צילום: רון שוורץ
מפגינים בכיכר הרפובליקה בבירת ארמניה ירוואן, החודש / צילום: רון שוורץ

הדמוקרטיות הליברליות של המערב זקוקות עד ייאוש לנסיוב של חדשות טובות. זה שנים אחדות שבגרונן תקוע רושם נסיגתן במאבק חצי-אידיאולוגי נגד משטרים סמכותניים (אותוריטריים). מתערער האמון שלהן ביכולת השיור של מוסדותיהן. מצביעיהן מאבדים את העניין, אם היה להם, בעקרונות מופשטים של שלטון-החוק, או של זכויות-היחיד, או של חופש-הדיבור. איבה כלפי "אליטות" וקוצר רוח כלפי תהליכים מורכבים של חקיקה ושל שיפוט, שולחים מספרים גדלים של מצביעים אל זרועות הפופוליזם.

יתרונו העיקרי של זה האחרון הוא ביכולתו לכווץ הן את הבעיות והן את פתרונן למשפטי חיווי קצרים ושווים לכל נפש. הפופוליזם הזה מזוהה עם הימין הרדיקלי במרכז אירופה ובארצות-הברית, אבל עם השמאל הרדיקלי באמריקה הלטינית ועם אסלאם מיליטנטי (לאו דווקא פונדמנטליסטי) בחלקים של המזרח התיכון ושל אסיה.

אבני הדומינו כמו התמוטטו. גלים אלקטורליים הנחילו ניצחונות לגיטימיים בהחלט למגמות סמכותניות בוונצואלה (1998 ואילך), בטורקיה (2002 ואילך), בהונגריה (2010 ואילך), בפולין (2015) ובעוד כמה שחקניות משנה. בחירות כלליות בגרמניה, ספטמבר 2017, הקפיצו את הימין הקיצוני אל מעמד מפלגת האופוזיציה הראשית בפרלמנט. בחירות כלליות באיטליה, לפני חודשיים וחצי, הקפיצו פופוליסטים וימין רדיקלי אל פסגת הטבלה, ובשבוע שעבר התבשרנו שהם הסכימו על נוסחת שלטון משותפת, בהתפתחות שאין לה תקדים במערב אירופה מאז מלחמת העולם השנייה.

בקנדה, שממנה נכתב השבוע הטור הזה, סקרי דעת הקהל חוזים ניצחון בחודש הבא למנהיג ימני פופוליסטי א-לה טראמפ בחבל אונטאריו, העשיר והמאוכלס בחבלי קנדה, שבו שוכנת העיר טורונטו. פרשן בעיתון המקומי "גלוב אנד מייל" תיאר השבוע את ההתפתחות הזו כ"התקוממות של אזור החיוג 905 נגד אזור החיוג 416". 905 הוא אזור מגוריו של מעמד בינוני, בדרך כלל לבן, אשר נפשו נקעה מצירוף של מסים כבדים, של חינוך מתירני ושל רב-תרבותיות בהנחייתן של אליטות יהירות מ-416.

לא לעולם חוסן

החיפוש הנואש אחר חדשות טובות העלה חרס במשך חודשים ארוכים. ואז באו ההפתעות של חודש מאי, בשתי ארצות המופרשות מן המכ"ם הפוליטי: תחילה בארמניה ואחר כך במלזיה. בשתיים האלה, בשני קצוות של יבשת אסיה, נרשמה התעוררות פתאומית ודרמטית של התגייסות עממית נגד משטרים סמכותניים. מה שקרה בהן שקול כנגד ניסוי בתנאי חוץ-מעבדה. אופטימיסטים יכולים לראות בהן ראיה שלא-לעולם-חוסן, והגל האנטי-ליברלי של השנים האחרונות יכול בהחלט להיסוב אחור.

כל אחת מהן הציגה נוסחה שונה לשינוי. בארמניה, הפגנות רחוב הפילו שליט סמכותני, אשר ניסה להערים על החוקה ולהאריך את שלטונו בחמש שנים. במלזיה, בחירות כלליות הורידו את מפלגת השלטון הכול-יכולה מקץ 61 שנה.

בארמניה מהלך המאורעות היה כמעט מנוגד לשכל הישר: האופוזיציה הובסה בבחירות, שבהן הממשלה רוקנה את רוב החמצן מן הזירה הפוליטית. תאבונו של המנהיג לא ידע גבולות. כדי להתגבר על סעיף בחוקה, המגביל את הנשיא הביצועי לשתי כהונות רצופות בלבד, הנשיא היוצא שינה את החוקה, והעביר את סמכויות הביצוע לידי ראש ממשלה. כמו ולדימיר פוטין ב-2008, הוא מינה את עצמו לראש הממשלה.

הוא לא הביא בחשבון את עוצמת התגובה, המיוחסת בראש ובראשונה למדיה החברתית. המונים, בייחוד צעירים, מילאו את הרחובות. ראש הממשלה קיווה להוציא את האוויר ממפרשי הרחוב בעימות פומבי ישיר עם מנהיג האופוזיציה. העימות ארך שתי דקות, וראש הממשלה יצא בטריקת דלת. ששה ימים אחר כך הוא נאלץ להתפטר.

להלן קרה משהו כמעט סוריאליסטי: הפרלמנט, שבו היה רוב למפלגת השלטון, העביר את כהונת ראש הממשלה לידי מנהיג של סיעת אופוזיציה קטנה. זה היה שווה ערך להצבעה של הכנסת הנוכחית למנות, נניח, את מנהיגת מרצ לראש הממשלה, אף כי למפלגתה יש רק חמישה מושבים בפרלמנט. הבית היהודי ואגודת ישראל הצביעו בעדה. בארמניה.

בן גוריון בלע שלטון

במלזיה המציאות הייתה מורכבת עוד יותר וסבירה עוד פחות. האופוזיציה איחדה את שורותיה כדי לנסות ולהפיל ראש ממשלה, החשוד שגנב איזה מיליארד דולר מקרן ממשלתית - ופיטר את התובע הכללי, שניסה להעמידו לדין. האופוזיציה התלכדה תחת מנהיגותו של אחד ממייסדי מפלגת השלטון, אשר כיהן כראש ממשלה במשך 23 שנה. הוא התייצב נגד מפלגתו המושחתת בגיל 92, יחד עם פעילי אופוזיציה, שהוא נהג לרדוף ואפילו לכלוא. נגד רוב הציפיות והתחזיות, האופוזיציה הביסה את מפלגת השלטון הנצחית, שאולי האריכה ימים יותר מכל מפלגה אחרת בעולם הדמוקרטי-פחות-או-יותר.

אסוציאציה ישראלית לתיאור הדרמה המלזית: דוד בן גוריון חוזר לשלטון שנתיים לאחר התפטרותו (1963) מכוח ניצחון בבחירות בראש רפ"י (1965), מסלק את מפא"י מן השלטון ומוריש את הנהגת המדינה לשמעון פרס/משה דיין שנתיים אחר כך. בפועל, רפ"י קיבלה רק עשרה מושבים, ושמשו של בן גוריון מיהרה לשקוע.

גם אם הניסיון של 30 השנה האחרונות לימד אותנו את מגבלות ההשתפכות על "ניצחון הדמוקרטיה הליברלית" (פזמון שגור לאחר נפילת הקומוניזם והאפרטהייד), ארמניה ומלזיה מלמדות אותנו החודש, שגם משטרים סמכותניים אפקטיביים אינם מחוסנים מפני התוצאות של יהירותם. חזון אחרית הימים של ניצחון בני-אור על בני-חושך אומנם לא התממש, אבל חזון העצמות היבשות עדיין בר-סיכוי.

קוראים אחדים התלוננו על חוסר הקשר בין הטור בשבוע שעבר, שעסק בפרס נובל לשלום, לבין הדרמה הישראלית-איראנית, תחילה בגילוי מסמכי המודיעין, אחר כך בהפצצות על בסיסי איראן בסוריה. ובכן, הטור הזה נכתב ארבעה ימים לפני פרסומו. ממילא רוב מאורעות השבוע בארץ ובעולם נמצאים מחוץ להישג ידו. לא ידעתי למשל מה יקרה בגבול עזה ביום הנכבה. איתכם הסליחה.

עוד כתבות

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● 9 הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"