גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסכנה שבתיאבון הבלתי נגמר למסים

ככל שמבנה החברה האנושית מסובך ומורכב, הוא מכיל יותר ויותר שכבות ותת-ארגונים ● השכבות האלו מגדילים מאוד את הביורוקרטיה והרגולציה, ועימן את המחירים הישירים והעקיפים, ולא רק הכלכליים, שהחברה נאלצת לשלם

גשר המפרץ בין סן פרנסיסקו לאוקלנד. פרויקט השיפוץ התארך ועלותו התנפחה מאוד / צילום: רויטרס
גשר המפרץ בין סן פרנסיסקו לאוקלנד. פרויקט השיפוץ התארך ועלותו התנפחה מאוד / צילום: רויטרס

בנג'מין פרנקלין, אחד האבות המייסדים של אמריקה, כתב בסיום כתיבת החוקה: "סיימנו את החוקה ונראה שהיא תבטיח קביעות ויציבות, אך בעולם הזה שום דבר אינו ודאי חוץ ממוות ומסים".

ואכן מסים התקיימו מאז החלו בני אדם לחיות בקהילות מאורגנות לפני כששת אלפים שנה. אחד המסים היותר מכאיבים במסופוטמיה כונה "עול" והוא חייב את הנושאים בו לתרום זמן לעבודות בשירות הממלכה, כמו חפירת תעלות השקיה, עבודה בשדות ושירות צבאי. עם השנים עול המסים והיצירתיות שבהמצאתם הלכו וגדלו, והיום יש בנמצא מאות סוגי מסים.

לא יהיה זה מוגזם לומר כי בעולמנו משלמים האזרחים לפחות שלושה רבעים מהכנסתם במסים, ישירים (מס על הכנסה ועל רווחי הון) ועקיפים (מע"מ, מכסים, אגרות, מכס, היטלים על מוצרים וכו').

קחו לדוגמה את סוגיית הרכישה של דירה, נושא כה כאוב לדור הצעיר בישראל. מרכיב המסים כאן הוא לפחות 50% ולעתים עד כדי 70% ממחירה - מהיטל השבחה להיטל פיתוח, מאגרות בנייה להיטל מעסיקים, 17% רק המע"מ לבדו, ועוד מס רכישה, ועדיין מנינו רק חלק מהמסים שמרכיבים את עלות הדירה. לעומת זאת, הרווח הקבלני, הזוכה לקיתונות של ביקורת בתקשורת ומפי גופים שלטוניים, עומד על כ-12%. ממנו יישארו בידי הקבלן העוסק במלאכה בפועל, לאחר שישלם את המסים המוטלים עליו, בסביבות 7%.

אך מנין התיאבון הבלתי נגמר הזה למסים? המיתוס הקלאסי הוא כי מסים נגבים כדי לתת שירות לאזרחים, ואף כי בשוליים ייתכן שיש מעט בזבוז ושחיתות, המסים הם הכרחיים ובלעדיהם השמיים ייפלו והארץ תעצור מלכת.

מה מפיל אימפריות

לפרופסור לאנתרופולוגיה ג'וזף טיינטר מאוניברסיטת ניו מקסיקו יש הסבר מעמיק הרבה יותר. בספרו המרתק "התמוטטותן של חברות מסובכות" (The Collapse of Complex Societies , 1988) הוא בחן את עלייתן ונפילתן של כמה אימפריות והבחין בתבנית החוזרת על עצמה.

לחבורות של ציידים ומלקטים היו מעט רשתות של תקשורת ושל זרימת מידע, אך כאשר החברות גדלו במספרן ואיתן הפרויקטים שהן החלו לקחת על עצמן, למשל כריית תעלות השקיה ארוכות שיהפכו שדות רחוקים לראויים לעיבוד, רשתות התקשורת, המידע וחלוקת האנרגיה, גדלו באופן אקספוננציאלי. ניהול כל הרשתות הצולבות, שפע המידע, התיאום והקצאת המשאבים הצריכו עוד ועוד חוקים, ועוד ועוד מוסדות שעסקו בארגון ובאכיפה של כל אותם החוקים. וכך, ככל שהחברות והפרויקטים שהן נטלו על עצמן הלכו וגדלו, הן הפכו יותר ויותר מסובכות (complex).

במקביל גדל המחיר שנדרש כדי לקיים את אותה "מסובכות" שעה שהארגונים שטיפלו בניהול הפרויקטים ובתיאום ביניהם גדלו בהתמדה. אך בשעה שהמסובכות גדלה ועימה הארגונים המנהלים, איכות הפרויקטים הזמינים הלכה וירדה, שהרי מטבע הדברים הפרויקטים הקלים ביותר והרווחיים ביותר לקבוצה הם שהוצאו לפועל ראשונים. וכך נוצר תהליך פרדוקסלי, שבו ככל שאיכות הפרויקטים יורדת וההחזר על ההשקעה בהם קטן, כך דווקא עולה היקף הארגון המטפל בהם, המסובכות החברתית (Complex Society) גוברת, וכמובן גם העלות לחברה גדלה.

כל זה קורה עד שבנקודת זמן מסוימת ההחזר של החברה על ההתארגנות מתחיל להיות שלילי, והמסובכות הופכת להיות גדולה ויקרה מהערך שהחברה מפיקה מהפרויקט שלשמו הוקם הארגון. אולם בשלב הזה הארגון החברתי כה מורכב, יש בו כל כך הרבה שכבות ותת-ארגונים שונים, ומושקעים בו כל כך הרבה מיתוסים חברתיים, שלפנינו "קערת ספגטי" חברתית ופוליטית, אשר כל ניסיון לשנותה הופך למשימת ענק בלתי אפשרית.

בספרו סוקר פרופ' טיינטר את סיפורה של האימפריה הרומית. הפרויקט המשותף הגדול של האימפריה היה מסעות הכיבוש והשוד של שכנותיה הקרובות והרחוקות. בתחילה ההחזר על ההשקעה היה חיובי, ורומא ניכסה לעצמה שלל ועבדים לרוב שנבזזו מכל רחבי אגן הים התיכון. עם הזמן מחיר מכונת המלחמה הלך וגדל, אך במקום בשטחים פוריים ושווים לביזה, כמו שדות החיטה הרחבים של הדלתה של הנילוס, המלחמות התנהלו עתה בגבעות הסלעים סחופי הרוחות של גבול סקוטלנד. עול מימון המפעל המשותף החל ליפול בהדרגה על תושבי רומא עצמם.

גשר המפרץ בין סן פרנסיסקו לאוקלנד / צילום:רויטרס, Robert Galbraith

הקיסר שלא הפסיק "להדפיס"

נקודת המפנה הייתה בתחילת המאה הראשונה לספירה. הכבדת נטל המיסוי לא הספיקה והשליטים פנו להדפסת כסף. הגירסה הקדומה למכונת הדפוס הייתה צמצום כמות הכסף (המתכת) שבמטבע, וכך ניתן היה לייצר עוד ועוד מטבעות מאותה כמות של כסף-המתכת. בכל המאה הראשונה והשנייה עול המסים גדל והלך ובמקביל נמשך התהליך של הדפסת כסף, הידוע בשם Debasement , אך עדיין החבילה בכללותה השתלמה לתושבי רומא, בדמות השלום, הפריחה והסדר החברתי, הידועים היום בכינוי "פקס רומאנה", שהיא הביאה להם.

אך עלות קיום האימפריה והחברה הסיבוכית בכלל הלכו וגדלו, ועימן העול הכלכלי ונטל המסים. בשלב מסוים גביית המס הפכה כה דרקונית ואלימה, שהיא כללה החרמת יבולים עד שהתושבים הגיעו לכדי רעב, וילדים נלקחו לעבדות כאשר שיעורי המס לא הושגו.

עם גבור הדיבייסמנט-הדפסת הכסף, המחירים עלו בהתמדה. הקיסר נירון החל את התהליך עת הקטין את כמות הכסף בכ-10%. בתוך מאתיים שנה יצרו מכמות הכסף שהייתה במטבע אחד קודם לנירון 150 מטבעות. כל ניסיון לדכא את האינפלציה שפרצה בגין הייצור המסיבי של הכסף, כמו "צו הקפאת המחירים" של הקיסר דיוקלטיאנוס, נכשל. אם מחיר "שק תבואה" (יחידת משקל סטנדרטית לחיטה) היה 6 דראכמה בימי נירון, בתוך 275 שנה הוא טיפס ל-2,000,000 דראכמה. האימפריה הלכה ושקעה תוך שהיא מתגלגלת ממשבר אחד למשנהו.

המשברים האלו רק החריפו ככל שההנהגה ניסתה להציל את האימפריה דרך עוד ארגון ועוד מיסוי, וככל שהתהליך הלך והחריף עוד ועוד קבוצות איבדו עניין בארגון המשותף שלהם (המדינה), עד שלבסוף קיומה של האימפריה שינה אך מעט להמון הרומי. ההחזר לפרטים מקיום הארגון המשותף הפך כה שלילי, עד שהאימפריה הגיעה לנקודה שבה היא איבדה הן את הלגיטימיות לקיומה והן את כוח החיות שלה.

אופס, מחיר הגשר נסק

דוגמה עכשווית לתיאוריית ה-Complex Society ניתן למצוא בסיפור הגשרים בארצות הברית. נוכח המבנה הגיאוגרפי של אמריקה גשרים הם יסוד חיוני להתפתחות כלכלתה. אחד מהגשרים הללו הוא גשר המפרץ המחבר בין סן פרנסיסקו לאוקלנד ומשם מזרחה. כרבע מיליון כלי רכב עוברים על הגשר הזה מדי יום. הגשר, יותר מ-12 קילומטר אורכו, נפתח בנובמבר 1936 לאחר שלוש שנים וחצי של בנייה ושנתיים של תכנון. בנייתו הושלמה לפני הזמן המתוכנן והעלות נפלה מהתקציב המתוכנן, סך של כ-1.5 מיליארד דולר במונחים של היום.

בשנת 1989 הגשר ניזוק קלות ברעידת אדמה. מומחים שבחנו את הגשר המליצו שחלקו המזרחי, כרבע מאורך הגשר כולו, יעבור שיפוץ לחיזוק היסודות. עלות השיפוץ הוערכה ב-200 מיליון דולר. אחד המומחים הציע כי במקום השיפוץ יוחלף חלק זה של הגשר. תוספת העלות, כך הוסבר, תהיה רק עוד 200 מיליון דולר, שיוחזרו בעתיד דרך חיסכון בעלות התחזוקה. תהליך התכנון יצא לדרך.

עד אמצע שנות התשעים התקציב גדל ל-1.5 מיליארד דולר. בסופו נפתח הגשר באיחור של יותר מעשר שנים ובעלות של כ-7.5 מיליארד דולר. מחיר הגשר החדש היה פי עשרים (!!) למטר גשר מהמחיר בעת בנייתו בשנת 1936 (מתואם למדד), ואם לא די בכך, הגשר סובל, כלשון עדות בפני ועדת בדיקה של הסנאט של קליפורניה, "מבעיות איכות קשות כולל סדקים וטעויות בתכנון שיובילו לשיפוצים נרחבים בעתיד".

גשר המפרץ אינו יוצא דופן. כשרשות הנמלים של ניו יורק ביקשה להגביה את מפלס הכביש בגשר בייאון כדי לאפשר מעבר של אוניות גדולות יותר תחתיו לקח שישה חודשים רק למצוא רשות פדרלית שתנהל את פרויקט האישורים. תהליך הבחינה עצמו ארך יותר מארבע שנים וכלל בחינה של כל בניין ברדיוס של 6 קילומטרים מהגשר. יותר מ-55 רשויות, פדרליות ומקומיות, התבקשו להגיש את השגותיהן, ו-47 אישורי בנייה שונים נדרשו. בנוסף, 50 שבטים אינדיאניים, ביניהם כמה שמרוחקים אלפי קילומטרים משם, הוזמנו להגיש הערות לתוכנית.

המחיר של חולי הסוכרת

בשנת 1923 חלפו שלוש שנים בלבד בין גילוי האינסולין עד השימוש בו כתרופה לחולי סוכרת. פרק זמן זהה נדרש לביצוע כל הניסויים הקליניים בפניצילין. כיום תהליך שכזה אורך בממוצע 12 שנה ועולה כ-400 מיליון דולר. לא רק שהתרופה יקרה, גם החולים שמהם היא נמנעת במשך שנים משלמים מחיר, לא כלכלי, יקר.

מחקר שנערך באוניברסיטת ג'ורג' מייסון ב-2012 ניסה לכמת את עלות המסובכות הזו לכלכלה והגיע למסקנה כי אם נטל הרגולציה היה נותר ברמתו כבשנות השמונים של המאה שעברה, הכלכלה האמריקאית הייתה גדולה יותר בכ-25% (4 טריליון דולר) בשנת המחקר.

אך לנטל הרגולטורי הכבד לא רק השפעות כלכליות. היטיב לבטא את הסכנה הגדולה יותר הסוציולוג והפוליטיקאי הצרפתי אלקסיס דה טוקוויל בספרו הידוע "דמוקרטיה באמריקה" (Democracy in America): "החברה תתפתח לסוג חדש של עבדות שתכסה את החברה כולה ברשת של חוקים מסובכים שדרכם אפילו המוחות המקוריים ביותר והאנשים הנמרצים ביותר אינם יכולים לחדור. זו תדכא, תחליש ותטמטם את האנשים עד שכל אומה תצטמצם להיות לא יותר מלהקה של חיות מפוחדות אשר הממשלה היא הרועה שלהם".

■ הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

מיצרי הורמוז / עיבוד: Shutterstock

"להורמוז אין חלופה": מה המשמעות של הצעד הדרמטי של איראן, ואיך תגיב ארה"ב

"להכרזה על סגירת מיצרי הורמוז יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר", כך אומר פרופ' יהושע קרסנה, מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א ● עוד מציין קרסנה, כי אם החסימה תימשך לאורך זמן, תהיה לה השפעה חמורה על השווקים "מחירי הנפט יזנקו, אולי אפילו ל-100 דולר"

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: אלה שני האירועים שיכולים להחליש את השקל

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

אייפון 17e החדש / צילום: אתר החברה

אפל חושפת דגם אייפון מוזל ומשדרגת את האייפד אייר

החברה חורגת מאירועי ההשקה המסורתיים שלה ומציגה אייפון 17e מוזל עם יכולות Apple Intelligence והבטחות לחיי סוללה ארוכים, ואייפד אייר עם תמיכה ב-Wi-Fi 7 ● השבבים במכשירים פותחו בין היתר גם במרכז הפיתוח הישראלי ● המחיר ההתחלתי: 599 דולר

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ