בלוקצ'יין / איור: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
טכנולוגיית הבלוקצ'יין היא אחד הנושאים שהבנקים חוקרים היום לעומק, שכן מצד אחד היא טומנת בחובה פוטנציאל להתייעלות, ומנגד מהווה איום על ההכנסות מעמלות. בחברת מידרוג הכינו סקירה, שהגיעה לידי "גלובס", ושמנתחת את השפעות הטכנולוגיה הזו על הבנקים בישראל.
תזכורת קצרה: הבלוקצ'יין הוא למעשה שרשרת של בלוקים עם מידע מוצפן, שבאמצעותם ניתן לנהל עסקאות ללא מתווך מרכזי. הטכנולוגיה שבבסיס הבלוקצ'יין, המאפשרת מעקב ואימות עסקאות, מהווה פוטנציאל לייעול של עסקאות פיננסיות. "היא יכולה להגדיל את המהירות, הזמינות והאבטחה של תהליכים עסקיים שונים בתוך ומחוץ לענף השירותים הפיננסיים", כותבים עומר פרומברג, אנליסט בכיר, ואבי בן נון, ראש תחום מוסדות פיננסיים במידרוג.
במידרוג מסבירים כי השימוש בבלוקצ'יין טומן בחובו פוטנציאל להתייעלות בבנקים: "עסקאות בינלאומיות מבוצעות היום בצורה מסורבלת יחסית, כוללות מספר שלבים ומשתתפים, כאשר כל אחד מהם גוזר קופון בדמות עמלות תיווך ועלויות תפעול. שימוש בבלוקצ'יין צפוי לייעל חלק מהתהליך, תוך ביטול מספר גורמי תיווך, ולהוביל לחיסכון בזמן ובעלויות", הם כותבים.
"אולם מנגד, הטכנולוגיה עלולה לשחוק מרכיב מסוים מהעמלות התפעוליות שגובים הבנקים, אשר עבור חלקם הוא משמעותי במודל העסקי", הם מוסיפים.
באשר לבנקים בישראל, במידרוג מציינים כי ההשפעה היא בעיקר חיובית, שכן הפגיעה הצפויה בהכנסות מעמלות אמורה להיות נמוכה יחסית לעומת בנקים במדינות כמו הונג-קונג, בריטניה ושווייץ, שם עסקאות המט"ח מהוות חלק משמעותי מהפעילות.
לדבריהם, הפעילות הבינלאומית המתבצעת דרך הבנקים הישראליים נמוכה יחסית ומהווה כ-13% מהתוצר במשק. לעומת זאת, בלוקסמבורג היא מגיעה ל-560% ובהונג-קונג ל-270%. "שיעור עסקאות המט"ח נמוך יחסית, ולכן ההשפעה בתחום זה צפויה להיות מתונה יותר בישראל, מה שיתמוך בכך שהבנקים ירצו לאמץ טכנולוגיית בלוקצ'יין", מעריכים במידרוג.
למרות זאת, התמונה אינה חד משמעית וברורה, שכן שימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין עלול לפגוע בבסיס ההכנסות מעמלות בבנקים, ובישראל מדובר בפגיעה משמעותית יותר, שכן הכנסות אלה מהוות רכיב מרכזי מכלל הכנסות הבנקים. מבדיקה שערכו מידרוג עולה כי סך ההכנסות מעמלות מהוות כ-35% מהכנסות הבנקים. הבנקים הישראליים נמצאים במקום הרביעי מבין 20 מדינות שנבדקו מבחינת משקל הכנסות העמלות מסך הכנסות הבנקים.
"פישוט תהליך ביצוע עסקאות והורדת חסמי הכניסה עלולים לייצר לחצים תחרותיים על מערך התשלומים כולו ולפגום בכלל בסיס העמלות ודמי הניהול של הבנקים", כותבים במידרוג.
במידרוג ניסו גם לנתח בכמה יצטרכו לצמוח הכנסות המימון של הבנקים על מנת לפצות על השחיקה בהכנסות מעמלות כתוצאה מכניסת הבלוקצ'יין. להערכתם, הכנסות המימון יצטרכו לצמוח ב-5.5%. "שיעור פיצוי זה גבוה בהשוואה לשיעור הפיצוי שיצטרכו בנקים ברוב האזורים הגיאוגרפים, אך הוא עדיין נמוך מממוצע הבנקים במערב אירופה", כותבים במידרוג.
במידרוג מציינים כי מדובר בשיעור צמיחה סביר, ואף נמוך מהצמיחה שהציגו הבנקים בשנתיים האחרונות, ושעמדה על כ-7%. "יחד עם זאת, לאור המשך סביבת הריבית והאינפלציה הנמוכות, מדובר באתגר לא פשוט עבור הבנקים שעלול להמשיך את תהליך שינוי תמהיל תיק האשראי תוך עלייה מסוימת בסיכון", הם כותבים.
אז מה בשורה התחתונה תהיה השפעת הבלוקצ'יין על הבנקים? במידרוג חושבים שאין תשובה חד משמעית, והדבר תלוי במצבו של כל בנק: "השפעת יישום הבלוקצ'יין תלויה בתמהיל ההכנסות, במבנה ההוצאות וביעילות התפעולית הספציפית של כל בנק. עבור בנקים שפועלים בשווקים תחרותיים עם יעילות תפעולית טובה, ירידה הן בעלויות והן בהכנסות עלולה לצמצם את המרווחים ואת שיעורי הרווחיות. עבור בנקים אשר נהנים ממגוון מקורות הכנסה ובעלי פרופיל עסקי חזק, הירידה בעלויות ובהכנסות התפעול עשויה לשמר את מצבם".