מעילות צווארון לבן / צילום: שאטרסטוק
מעילות בכספים הן תופעה די נפוצה בעולם. אמנם יותר עובדים זוטרים שולחים יד לקופת החברה ומועלים בכספים, אולם את הנזק האמיתי לארגון גורמים המועלים "הבכירים". הגם ששיעור המעילות הנגרם על-ידי בעל מניות או מנהל בכיר בארגונים בעולם הוא "רק" 2% מהמקרים בלבד, הנזק שנגרם לארגון ממקרה מעילה של בכיר גבוה פי 17 מהנזק שגורמת עבירה של עובד "רגיל" בארגון: 50 אלף דולר לעובד הזוטר, לעומת 850 אלף דולר למנהל בכיר או לבעל מניות.
בשנה החולפת, הדרג הניהולי הבכיר של ארגונים בעולם היה אחראי ל-11% ממקרי המעילות אשר הגיעו לנזק בהיקף ממוצע של 729 אלף דולר. הדרג הניהולי הגיע אל המקום הרביעי בתדירות ביצוע הונאות ותרמיות, כאשר את המקום הראשון ב"מדד המועלים" כובשים שנה אחר שנה אנשי מחלקות הכספים והנהלת החשבונות - עם 14% מהמקרים, בהיקף כספי ממוצע של 212 אלף דולר.
אלה נחשבים ל"מועלים הקלאסיים" היות שהם מהווים אנשי-המקצוע האמונים על שמירת הקופה שאחראים על ניהול הכספים בחברה, והם גם בעלי ההזדמנויות המרובות והפיתוי הגבוה יותר למעול.
גברים מועלים יותר מנשים
במקום השני בדירוג המועלים, נמצאים אנשי מחלקת המבצעים עם 14% מהמקרים, בהיקף כספי ממוצע של 88 אלף דולר. במחלקת מערכות המידע נרשמו 3% מקרי מעילה בלבד, אך עם היקף כספי ממוצע של 220 אלף דולר.
פרופיל המועלים, היקף המעילות ונתונים נוספים על הונאות ומעילות בארגונים בעולם, התפרסמו בחודש שעבר במסגרת סקר מקיף בנושא עבריינות תעסוקתית (Fraud and Abuse) שעורכת מדי שנתיים הלשכה העולמית לבוחני הונאות (Association of certified fraud Examiners) - גוף העוסק בהדרכה ובהכשרה לטיפול במניעת הונאות ומעילות.
הסקר הדו-שנתי של הלשכה לשנת 2018 מבוסס על 2,690 מקרי הונאות שהתרחשו ב-125 מדינות בעולם בשנים 2016-2017. מהסקר עולה כי האלמנט אשר משפיע באופן הבולט ביותר על היקף הנזק לארגון, נובע מתפקידו של מבצע העבירה בתוך הארגון - וככל שהדרג שלו גבוה יותר, כך הנזק משמעותי יותר.
לדברי רו"ח עופר אלקלעי ממשרד אלקלעי-מונרוב, המתמחה בביקורת חקירתית, חקירה ומניעת מעילות, "הסיבה לכך היא, שככל שמבצע העבירה נמצא בתפקיד בכיר יותר, כך היכולת שלו לעקוף את הבקרות ולתת הסברים שימנעו בדיקה היא גדולה יותר. במקרים רבים מנהלים מפעילים את כוחם הארגוני למנוע ביקורת בתהליכים אלו, ובכך מונעים גילוי מעילות".
עוד עולה במסגרת ניתוח "פרופיל המועל" בסקר כי גם לוותק של העבריין במקום העבודה השפעה על היקף הנזק שנגרם לארגון: הסקר מצא קשר ישיר בין הוותק של העבריין בעבודה ובין היקף הנזק אשר נגרם לארגון. ככל שתקופת עבודתו של העובד ארוכה יותר, כך הנזק עולה. לפי הסקר, עובד שמועסק מעל 10 שנים בארגון גורם לנזק ממוצע של 241 אלף דולר, לעומת נזק ממוצע של 40 אלף דולר לעובד שנמצא בארגון פחות משנה.
לדברי רו"ח אלקלעי, הדבר נובע משתי סיבות. "הראשונה, שככל שהעובד נמצא יותר זמן בארגון, הוא מתקדם בסולם הדרגות והדבר מאפשר לו ביצוע עבירות בהיקפים גדולים יותר. הסיבה השנייה היא, שהאמון בעובד הולך וגדל עם התמשכות עבודתו. אמון הוא מרכיב מרכזי בביצוע עבירות".
עוד נמצא כי גברים מבצעים יותר מעילות מנשים (69% גברים לעומת 31% נשים), וקיים פער גדול בין היקף הנזק שנגרם על-ידי גברים לעומת נשים מועלות: 156 אלף דולר נזק ממוצע של גברים, לעומת אלף 89 אלף דולר נזק ממוצע לנשים.
מיתאם בין השכלה לנזק
לדברי רו"ח אלקלעי, "נתון זה מתיישב עם העובדה, שגברים נתפסים כהרפתקנים יותר וכמעורבים יותר בהימורים, בהלוואות בשוק האפור וכדומה, כאשר הנשים נתפסות כשמרניות יותר. בנוסף, בעולם, וגם בישראל, גברים מאכלסים יותר תפקידים בכירים - דבר אשר משפיע על היקף המעילות שהם מסוגלים לבצע".
עוד נמצא בסקר כי לרמת ההשכלה של מבצע העבירה קשר דרמטי להיקף הנזק שנגרם לארגון: ככל שההשכלה עולה, כך גם היקף הנזק גדל. על אף ש-24% מהעבירות מבוצעים על-ידי עובדים ללא השכלה אקדמית, הנזק הממוצע שגורמים בעלי השכלה גבוהה (160 אלף דולר) הוא יותר מפי 2 מהנזק הממוצע של עובדים חסרי השכלה אקדמית (75 אלף דולר).
עוד נתון שעולה מן הסקר הוא כי מרבית המועלים במקומות העבודה הם אנשים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי. במרבית המקרים (89%) לא היה למבצע העבירה עבר קודם של עבירות. ב-4% מהמקרים הייתה למבצע העבירה הרשעה פלילית, ואילו ב-6% מהמקרים הוגשה נגד מבצע העבירה תלונה אולם הוא לא הורשע.
בנוסף ל"פרופיל" המועל, בוחן הסקר את היקף הנזקים הנגרמים לארגונים בעולם, את משך זמן המעילות הממוצע, הגורמים המביאים לגילוי המעילה ויעילות האכיפה הפנימית בחברה. מהסקר עולה כי ארגונים בעולם מאבדים כ-5% מהכנסותיהם בשנה עקב מעילות ואי-סדרים כספים בארגון.
הנזק העולמי: 4 טריליון דולר
ההערכה היא כי הנזק העולמי הנגרם ממקרי הונאות מגיע לסכום עתק של 4 טריליון דולר. על-פי הסקר, הסכום החציוני של מעילה עמד על כ-130 אלף דולר.
לדברי רו"ח אלקלעי, מדובר בירידה מהדוח של שנת 2016, שבו הנזק עמד על 150 אלף דולר. "ניתן לראות כי מרבית המעילות (55%) הן בהיקף של מתחת ל-200 אלף דולר. יחד עם זאת, על-פי הסקר, אחוז גדול מאוד של המעילות (22%) הן מעל מיליון דולר".
עוד עולה מהסקר כי חברות קטנות פגיעות וחשופות יותר למעילות. הנזק שנגרם ממעילה בודדת בעסקים קטנים היה כפול מעסקים גדולים - 200,000 דולר לעומת 104,000 דולר. ב-42% ממקרי המעילה דובר בארגונים פרטיים, 29% נעשו בחברות ציבוריות, 16% בגופים ממשלתיים ו-10% במלכ"רים. רוב העבירות, 28%, בוצעו בארגונים שבהם יש פחות ממאה עובדים, לעומת 24% בארגונים שבהם יותר מ-10,000 עובדים.
רו"ח עופר אלקלעי מציין כי גם בישראל מרבית המעילות מתגלות בחברות פרטיות קטנות. "הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבארגונים קטנים לא קיימת הפרדת תפקידים נאותה, הקצאת משאבים למניעת מעילות ולתהליכי עבודה לצמצום חשיפות".
ואיזה ענף נפגע במיוחד? באופן לא מפתיע התשובה לכך היא ענף הבנקאות והשירותים הפיננסיים, עם 366 מקרי הונאות, והרבה מאוד כסף שמסתובב בין לא מעט ידיים; אחריו - ענף התעשייה עם 212 מקרים, ובמקום השלישי - הגופים הממשלתיים והציבוריים עם 201 מקרים. ענף התקשורת ויח"צ מוביל בנזק הממוצע שנגרם לארגונים - 525 אלף דולר, לעומת ענף הקמעונאות שבו הנזק הממוצע היה כ-50 אלף דולר בלבד.
הסקר מעלה ממצא חשוב במיוחד בנוגע לשינויים התנהגותיים אצל מבצע העבירה: ב-85% מהמקרים מבצע העבירה הציג לפחות שינוי התנהגותי אחד, וב-50% מהמקרים ניתן היה לראות שני שינויים התנהגותיים יותר אצל מבצע העבירה. בין השינויים הללו היו עלייה פתאומית ברמת המחיה, שהייתה ונשארה הסממן הבולט ביותר במקרי מעילה (יותר מ- 40%). עוד בין הסממנים הללו: עובדים שמבצעים מעילות נוטים שלא להיעדר ממקום העבודה, מחשש שלא יוכלו לתת הסברים לשאלות הנשאלות בעסק או מחשש שמישהו אחר יבצע פעולות בתחום פעילותם שיביאו לגילוי המעילה. בנוסף, אותם עובדים מגלים עצבנות-יתר, אי-מתן אפשרות לבצע ביקורת, ריכוזיות יתר, רצון לסייע ולעזור כל הזמן ועוד.
אחת השאלות המעניינות ביותר היא - כיצד התגלו העבירות בארגונים. על-פי הסקר, מחצית מהמעילות נמשכות כשנה וחצי עד שהן נחשפות. איך קורה שמגלים אותן? מסירת מידע, "הלשנה", ע"י גורם אחר היא הדרך הנפוצה ביותר לאיתור ראשוני של מעילה. מהסקר עלה כי מעילות רבות, כ-40%, התגלו בעקבות הלשנת עובדים אחרים. הביקורת הפנימית איתרה 15% ממקרי ההונאות; ותהליכי בקרה פנימיים היו אחראים ל-13% מהחשיפות.
מעילות כחול-לבן: 6-9 מיליארד שקל בשנה
בשנה החולפת פורסמו מספר מקרי מעילה או חשד למעילה בכמה ארגונים על-ידי עובדים שלהם. בין היתר, לפני מספר חודשים המשטרה המליצה להעמיד לדין שלושה עובדים לשעבר בחברת אל-על, שלפי החשד רימו את חברת התעופה. במקרה אחר מהשנה החולפת נעצרו מספר תושבי כפר קרע בחשד למעורבות במעילה בכספי בנק בסכום של למעלה מ-5 מיליון שקל. אחד החשודים עבד כפקיד בבנק. במקרה אחר, שמרבית פרטיו אסורים לפרסום, הואשמו שני עובדי שב"כ במעילת ענק בכספי הארגון, אותה ביצעו במסגרת עבודתם. מדובר, כהגדרת שב"כ, בשני עובדים מ"דרג זוטר", אשר עבדו בתחום המנהלה והכספים.
היקף הנזק העולמי המוערך על-פי הסקר הבינלאומי הוא מטורף - סכום של 4 טריליון דולר; אבל כל אחד מסתכל בעיקר על החצר שלו. אז השאלה המרכזית הנשאלת כעת היא - איזה נתח מהסכום הזה מיוחד לישראל? הסקר העולמי מתייחס ל-125 מדינות בעולם לפי אזורים גיאוגרפים, כאשר ישראל ממוקמת בקבוצת המדינות באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה. בנסיבות, לא ניתן להקיש מממצאי הסקר באופן ישיר על המצב בישראל ואין בממצאי הסקר לשפוך אור מדויק על מה שקורה פה.
ואולם, לדברי רו"ח עופר אלקלעי ניתן ללמוד מספר דברים מהסקר. ראשית, אומר אלקלעי, ההערכות השמרניות בנוגע להיקף המעילות בישראל מדברות על היקף מעילות של בין 2%-3% בישראל, ובמילים אחרות: 6-9 מיליארד שקל בשנה.
בנוסף, בנוגע לאופן גילוי המעילות, מסביר אלקלעי כי המציאות בישראל שונה מזו שנצפית בעולם. בעוד מהסקר עולה כי הנזק הנגרם לארגונים שבהם היה מנגנון של קו חם, "מלשינון", היה נמוך ב-50% לעומת גופים שאין בהם קו חם, אך מהנתונים בישראל עולה סיפור אחר: השימוש בשיטת הקו החם בישראל מוגבלת בהיקפה, כי מתברר שהישראלים לא אוהבים להשאיר הודעות אנונימיות ולהלשין על חבריהם.
לדברי רו"ח אלקלעי, "בישראל, במקרים רבים עובדים מזהים התנהגות חריגה של עובדים אחרים, אולם נמנעים מלדווח על כך, מחשש כי יתפסו כמלשנים". עוד נתון "המייחד" את ישראל לעומת העולם - ולא בהכרח לטובה, הוא, שרבים מהמעסיקים בישראל לא מדווחים למשטרה על מעילות, ו"מטפלים" בהן בבית.
"בסקר הבינלאומי אין התייחסות לסוגיית הדיווח למשטרה, אולם בשנים האחרונות אנו רואים בישראל ירידה מתמשכת במספר המקרים שבהם החברות פנו למשטרה כדי לדווח על המעילה. נראה, שבעלי חברות מעדיפים להימנע מחשיפה שכרוכה בהגשת התלונה, וגם מטילים ספק בתועלת שיפיקו מפנייה כזו. מבחינה חוקית, אין ב'חוק העונשין' או בחוק אחר חובה חקוקה להגיש תלונה במשטרת ישראל על מעילה שהתגלתה".