ג'וזף פיין / צילום: אתר החברה
בית המשפט הישראלי עצר הנפקה של 24% ממניות חברת ארקטורוס האמריקאית למשקיע חיצוני, חברת Cure Vac, וזאת על רקע סכסוך של החברה עם המנכ"ל המייסד של החברה, אותו היא מנסה כעת להדיח.
בית המשפט הישראלי נדרש לסוגיה, למרות שהחברה מתנהלת בארה"ב עם הנהלה אמריקאית, וכמעט כל משקיעיה אמריקאים. זאת משום שהיא מוזגה לפני כמה חודשים לשלד הבורסאי אלקוברה, שהיה בעבר חברה ישראלית.
עם השלד ירשו הגורמים האמריקאים את מערכת המשפט הישראלית, וכיוון שלא נחפזו לשנות את השיוך המשפטי של החברה - הרי שכאשר תוך כמה חודשים נוצר סכסוך בהנהלת החברה, הם מצאו את עצמם "תקועים" עם הדין הישראלי. כך קרה ששופטת ישראלית עצרה את ההנפקה שאמורה הייתה להתרחש בארה"ב, על-ידי חברה אמריקאית נסחרת, לחברה חיצונית שהיא בכלל גרמנית.
כעת החברה ממתינה להחלטת בית המשפט לגבי מתי תתקיים אסיפת בעלי המניות אשר תקבע את זהות דירקטוריון החברה ולמעשה את השליטה בה בפועל.
הגורם הישראלי בחברה הוא קרן ברוש, אשר הייתה משקיעה אקטיביסטית באלקוברה, דחפה לכיוון מיזוג פעילות נוספת לחברה ויצאה מן הפוזיציה לאחר המיזוג. כנראה בעקבות הירידות במחיר המניה שחלו על רקע הסכסוך, החליטה קרן ברוש להיכנס שוב להשקעה בחברה וכעת מחזיקה 5.7%. היא אינה מזוהה עם אחד הצדדים לסכסוך.
ארקטורוס עוסקת בפיתוח תרופות לטיפול בסרטן. לפני כחצי שנה, פעילותה מוזגה לתוך אלקוברה, ובעלי המניות של ארקטורוס קיבלו 60% מהחברה בתמורה, ומינו את כל חברה הדירקטוריון. למייסד ומנכ"ל החברה, ג'ו פיין, היו 13.7% מהחברה.
הסכסוך התחיל כאשר דירקטוריון החברה פיטר את פיין מתפקידו כמנכ"ל. לדברי עו"ד מיקי ברנע ממשרד עורכי הדין ברנע ושות' - המייצג את צד המנכ"ל המפוטר, יחד עם עו"ד נועה הבדלה ועו"ד עומר קידר - יו"ר החברה, סטוארט קולינסון, טוען כי פיין הקים מיזם משותף לחברה בתנאים לא הוגנים, וכי המנכ"ל פיין מייצג בתהליך את האינטרסים של בעלי המיזם המשותף (שהם חבריו ואחד מהם הוא משקיע גם בארקטורוס), ולא של החברה.
פיין כמובן מכחיש זאת וגם טוען כי פיטוריו מזיקים לחברה אותה ייסד וניהל. לדבריו, הפיטורים בוצעו בהודעה לעיתונות, ומבלי שהוא היה מודע להצבעה בדירקטוריון, אף שהוא חבר בו. לטענתו, נערכה פגישה של 4 דירקטורים בלבד, שקיבלו את ההחלטה על דעת עצמם ובניגוד לתקנות, ולאחר מכן אף דאגו לסלקו מהבניין בכוח. פיין ממשיך וטוען כי ארקטורוס הפעילה לחצים לא ראויים על אחד הדירקטורים בחברה להתפטר, וכך השיגה שליטה בדירקטוריון.
בית המשפט החליט על הקפאת מצב קיים עד לבירור התביעה, ולכן כאשר פיין קיבל הודעה על זימון ישיבת דירקטוריון לאישור השקעה נוספת בחברה (24% למשקיע חיצוני), הוא ביקש לעצור זאת בטענה כי ההשקעה היא מהלך שנועד בין היתר להטות את הדירקטוריון לטובת צד היו"ר המפטר.
ארקטורוס, תחת הנהלתה החדשה, טוענת מצידה כי הפסקת עסקת ההשקעה כעת יכולה לפגוע בעסקי החברה. פיין ענה כי בקופת החברה יש הון נזיל רב (כמה עשרות מיליוני דולרים שהגיעו מהמיזוג עם אלקוברה), ולכן העסקה אינה חיונית. החברה השיבה לכך כי העסקה חשובה ברמה האסטרטגית. עוד הוסיפה כי Cure Vac היא חברה שאין לה כל קשר ישיר ישיר למי מן הצדדים, וכי ההחלטה התקבלה בתום-לב.
השופטת רות רונן כתבה בהחלטתה כי שני הצדדים מציגים אפשרות של נזק אפשרי אמיתי, ארקטורוס מציגה נזק אפשרי לעסקה אם לא תתבצע, ופיין מציג נזק אפשרי אמיתי לאינטרסים שלו בחברה אם היא כן תתבצע. לדבריה, לא ניתן לומר בבירור כי אחד הנזקים הללו גובר על השני.
עוד ציינה השופטת כי ישנה אפשרות כי בית המשפט יחליט בהמשך כי על החברה מוטלת החובה להוכיח שהעסקה אכן נובעת מאינטרסים נקיים ולא רק מהרצון להוציא את השליטה מידי פיין. לכן החליטה בינתיים להקפיא את המצב הקיים, כלומר לא לאפשר לחברה להשלים את העסקה.
כעת חוזרים הצדדים לדיון המקורי לגבי תקפות הפיטורים. את החברה מייצג משרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות'.
מניית ארקטורוס עלתה 57% בימים שלאחר ההודעה על המיזוג עם אלקוברה בספטמבר, אולם מאז הפיטורים של פיין והמשך הסכסוך, היא צנחה ועתה נסחרת במחיר נמוך ב-25% מלפני ההודעה על המיזוג. שווי החברה עומד על 58 מיליון דולר.