מימין: ביל גייטס וסטיב ג'ובס בראשית דרכם / צילום: cc by 4tunes
ימים טובים עוברים על ההייטק הישראלי, אולי הטובים ביותר שחווינו אי פעם. כסף זר מזין את קרנות ההון סיכון, והן שוברות שיאי השקעות חדשים במיזמי הייטק בכל שנה. מספרם של האנג'לים הולך וגדל, רבים מהם כתוצאה מאקזיט מוצלח שחוו בעצמם כיזמים בחברה משלהם, והם תורמים את חלקם המשמעותי והמבורך ליצירתן של חברות סטארט-אפ מעניינות ומבטיחות.
בצדם של כל אלה, מרכזי הפיתוח של החברות הזרות בארץ מתרבים וגדלים בקצב מרשים. מיקרוסופט, פייסבוק, גוגל, אמזון, סמסונג, סיסקו, EMC-DELL, אינטל וחברות רבות נוספות, צמחו מאוד בשנים האחרונות. הן מעסיקות כיום עשרות אלפי עובדים מקומיים במשרות נחשקות, משלמות היטב, ועוטפות בשלל הטבות ופינוקים. הרי בכל רגע נתון היו חסרים בשנים האחרונות כעשרת אלפים עובדים כמותם בשוק.
והנה עוד סימן מובהק לזמנים הטובים: היזמות והיזמים נוהרים בהמוניהם לשדות הסטארט-אפים הרומנטיים כל-כך. הם אינם עושים זאת באוטובוסים, חלילה, אלא רכובים על אופניים חשמליות, המתקפלות בקלילות בזמן הנסיעה ברכבת. לפעמים הם עושים זאת ברגל, בדרכם לפגישות עם משקיעים שהתמקמו כך שיזמים לא יצטרכו, חלילה, להטריח עצמם מעבר לאזור הנוחות שלהם. והם גם נוהרים לאינסוף בתי הקפה בדרום תל-אביב שהפכו להיות מקום המפגש והמשרד המודרני שמתוכו ינבטו המיזמים שישנו את העולם.
הזמנים הטובים האלה גורמים להתלבטויות רבות לאלה שיש להם רעיונות פורצי גבולות ומאמינים ביכולתם ללכת עד הסוף. מצד שני, הם מועסקים באחת מאותן משרות חלומיות, שכל מי שמביט מחוץ לבועת ההייטק איננו מסוגל להבין כיצד ניתן לשקול בכלל לוותר עליהן.
רבים מהם, היזמים הפוטנציאליים, מתלבטים קשות, ולפעמים מגיעים אל החתום מטה או אל דומיו לצורך התייעצות לגבי הצעד הנכון עבורם. אודה על האמת, אני בדרך-כלל משתדל לשכנע אותם להישאר איפה שהם. להעדיף את הבטוח והמוכר על פני הלא ידוע, המסוכן והמפחיד. אני מנסה להסביר להם את מה שמי שלא היה שם אף פעם, בעמדת היזם, מתקשה להבין.
בעיני רוחם הם אולי מדמיינים מסלול המראה מהיר המחבר את הרעיון הקודח במוחם למוצר מבטיח ולשלל לקוחות מרוצים המעתירים עליהם מחמאות ושבחים. אולי הם חולמים על קוקטיילים נוצצים, פגישות עם שועי עולם וארוחות ערב במסעדות שף יוקרתיות עם משקיעים ידועי שם. וכמובן, לקראת הרכישה הסנסציונית של החברה בשני מיליארד דולר, תגיע ההזמנה המיוחלת ממארק צוקרברג לפגישה על כוס קפה בסטארבקס בפאלו אלטו, שם הוא יספר להם על החזון המשותף וינסה לשכנע אותם להימכר לו, כי אנחנו כאן כדי לבנות חברה גדולה, ולא כדי 'לעשות אקזיט' קטן שלא ישנה כלום לאף אחד.
למחרת האקזיט יגיעו הכותרות הרועשות בעיתונים הכלכליים. כל עובדי החברה ילבשו את הטי-שירט השחור עם הלוגו שליווה את החברה מיומה הראשון. והיזמים, הם יעמדו בין העובדים, צנועים ולא רודפי כבוד. וראש הממשלה? הוא יתקשר לברך. המנכ"לית היזמת תודה לו על "התמיכה לאורך כל הדרך", ותספר לו על ההתעקשות שלה ושל שותפיה להשאיר את מרכז הפיתוח של החברה בישראל. היא כמובן תסיים בהצהרה על גאוותה להיות יזמת ישראלית מצליחה שדואגת לתעסוקתם של מאות, ואולי אפילו אלפי, עובדים מרוצים.
ואל מול החיזיון הנפלא הזה, יש גם אפשרות אחרת, שסיכוייה, למרבה הצער, גבוהים הרבה יותר. בדרך-כלל ייקח הרבה יותר זמן מהמתוכנן להגיע להצלחה, יהיו קשיים רבים, לקוחות נרגנים ושותפים לא מרוצים, התחרות תהיה אכזרית והמשקיעים יפנו עורף.
הם יראו את היקרים להם פחות ממה שהיו רוצים, ותמיד יהיה משהו חשוב, אבל ממש חשוב, לעשות. עכשיו נוסיף את ההקרבה הכלכלית בזמן המסע הארוך הזה, או לפחות בתחילתו. את העובדה שיעזבו משרות מתגמלות ופינוקים למען שכר נמוך, אם בכלל, ללא בונוסים, ללא ארוחות חברה חגיגיות, חופשות חברה, מתנות יפות לחגים, ואפילו ללא כרטיס התן-ביס אליו התרגלו. ואחרי כל ההקרבה הזו, רוב הסיכויים שהמיזם לא יגיע אל מטרתו הזוהרת. לא כי הרעיון הוא לא טוב, לא כי איננו פורץ גבולות, אלא פשוט כי זו הסטטיסטיקה המרה.
רק אלה שמפנימים את המציאות כפי שהיא, רק הם אלה שכדאי להם לצאת לדרך. רק אלה שיודעים שהם יזמים ובטוחים שזה הזמן לקחת את גורלם בידיהם. דרך אגב, רוב בני האדם אינם כאלה, וזה בסדר, כך אני אומר לכל מי שבא להתייעץ אתי.
רוב האנשים מעדיפים לעבוד במשרה נוחה ומפנקת. הם שמחים שמישהו אחר דואג לכך שתהיה להם משכורת יפה מאוד בסוף החודש, שיש מי שעובד כבר עכשיו על חופשת החברה הבאה, ושחדר הכושר החדש יאובזר במכשירים הכי טובים בשוק. וטוב שיש כל-כך הרבה אנשים טובים כאלה, אחרת פייסבוק וגוגל ומיקרוסופט ואמזון וסיסקו ואינטל וכל שאר הענקיות הכל-כך משמעותיות להייטק הישראלי לא היו כאן בכלל.
קראתם עד כאן? שכנעתי אתכם לא להיות יזמים? מצויין. זה אומר שאורח החיים הזה באמת לא בשבילכם. וזה בסדר, אפילו טוב מאוד להייטק הישראלי שלא תצאו לדרך שאתם לא מאמינים בה בכל נימי נפשכם. לא הצלחתי לשכנע אתכם? אתם בטוחים לחלוטין? התייעצתם וקיבלתם את ברכת הדרך ממי שמאוד יקרים לכם? קדימה, צאו לדרך הקשה, הארוכה והמפותלת. אם תצליחו להגיע אל סוף המסלול, אתם תהיו הגיבורים שמאוד נאהב להריע להם. בהצלחה!
■ יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל.