בזק / צילום: איל יצהר
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה לחברת בזק על כוונתה להטיל עליה עיצום כספי בסך 243,000 שקל בגין הטעיית צרכנים. כוונת החיוב נשלחה למנכ"ל החברה (מ"מ) קובי פז. החקירה החלה בעקבות עבודת מודיעין שנעשתה ברשות.
יודגש כי לחברה קיימת זכות טיעון על-פי הוראות חוק הגנת הצרכן לטעון הן כנגד הכוונה להטיל עיצום כספי והן לעניין סכומו, וזאת בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
מהחקירה עולה כי בזק הציעה שירות בשם "סמארט נט", אשר כלל הגנה מפני וירוסים וניסיונות פריצה לרשת האינטרנט הביתית. השירות נועד להגן על כל המכשירים המחוברים אל הרשת הביתית. נמצא כי בזק פרסמה באמצעות אתר האינטרנט ועמוד הפייסבוק של החברה פרסומות באינטרנט ובערוצי הטלוויזיה אשר הציגו את השירות האמור ככלי המעניק הגנה מושלמת מפני תקיפות ווירוסים ברשת האינטרנט הביתית.
המסרים הועברו באמצעות משפטים כגון: "ההגנה המושלמת על הבית שלכם", "האינטרנט החכם והבטוח של בזק הוא כיפת הברזל של הבית שלכם, השירות היחיד שמספק לכם הגנה היקפית ומושלמת על הבית", "האינטרנט החכם והבטוח של בזק יודע לזהות, לחסום ולנטרל כל ניסיון פריצה לרשת הביתית" ו"הכי בטוח להתקדם לאינטרנט החכם והבטוח בישראל עם בזק סמארט נט, עם הגנת הסייבר המלאה".
במסמך "תנאי השימוש בשירות" שבזק הציגה באתרה, בסעיף 3.7 נרשם כי "אתה מצהיר ומאשר כי ידוע לך כי בזק או הספק אינם יכולים להתחייב כי השירות מקנה חסינות מוחלטת מפני תוכן מזיק מכל סוג שהוא ושאר מזיקים דיגיטליים שנתקבלו באמצעות ו/או תוך שימוש בשירות. אתה מצהיר כי ידוע לך שהשירות אינו מעניק חסינות והגנה מלאה בפני כל האתרים המתחזים הקיימים/העתידיים ברשת או פריצות לרשת, למערכות ולציוד שלך. בזק או הספק לא אחראים על חסימת כל האתרים המתחזים שברשת ואינם אחראים על כל ניסיונות פריצה מרשת האינטרנט".
בזק פרסמה שירות בעל יכולות מסוימות מבלי שניתן לספק יכולות אלה. השימוש בביטויים "חכם ובטוח", "כיפת ברזל", "הגנה היקפית ומושלמת", "כל ניסיון פריצה" יוצר מעין הבטחה של בזק כי מדובר בשירות בלתי ניתן לפריצה המגן באופן מושלם על הרשת הביתית. עם זאת בפועל, לאור האמור במסמך תנאי השימוש שבזק פרסמה, עולה כי השירות שהציעה החברה לא סיפק הגנה מושלמת כאמור בפרסום - כך שמדובר במעשה העלול להטעות צרכן.
סעיפי חוק הגנת הצרכן לפיהם החברה נמצאה מפרה:
סעיף 2(א)(1) - אוסר על עוסק לעשות במעשה או מחדל, בכתב או בעל-פה, מעשה העלול להטעות צרכן
בכל עניין באשר לשימוש שניתן לעשות במוצר ובתועלת שניתן להפיק ממנו במסגרת העסקה.
סעיף 2(ג) - איסור ההטעיה יחול גם על פרסומות.
אניטה יצחק, סגנית הממונה על הרשות וראש אגף חקירות ומודיעין, מסרה כי "בזק הבטיחה לציבור בפרסומיה הגנה מושלמת לרשת האינטרנט שלהם, ובכך הטעתה את הציבור. חשוב להבין שמדובר בשירות מורכב בעבור הצרכן, וברוב הגדול של המקרים אין ביכולתו של הצרכן כלל לבדוק זאת. זה מסוג הדברים המחייבים אותנו כרגולטורים להיות ערניים ולפעול לבדיקות בשטח, ואכן עבודת מודיעין שעשינו העלתה זאת. הרשות פועלת כל העת לספק את ההגנה הנדרשת לצרכן ונחושה למצות את הדין עם כל עוסק אשר פועל תוך פגיעה בציבור הצרכנים".
מבזק נמסר בתגובה: "בזק תתייחס לטענות הרשות להגנת הצרכן במסגרת שימוע שייערך בעניין".