מחר תערוך "אקומושן", קהילת האוטו-טק הישראלית, את האירוע השנתי שלה בנמל תל-אביב. לפי ספירה עדכנית שנערכה לקראתו, ב-2018 פועלות בישראל יותר מ-600 חברות בתחום התחבורה החכמה. לפני חמש שנים המספר הזה עמד על 87 בלבד. זהו שיעור גידול יוצא דופן בכל קנה-מידה. כשהוא מתרחש במדינה שאין בה ולו פס ייצור סדרתי אחד לרכב, ושעד לפני כמה שנים הייתה רק עוד יעד שיווק נידח על המפה של התעשייה, מדובר בתופעת טבע.
מה הוביל לאינפלציה הזאת? הידע, כוח האדם והיזמות היו כאן גם ב-2013, ומרכז מו"פ מתקדם של ג'נרל מוטורס קיים כאן מאז העשור הקודם. אבל בתחילת העשור ענף האוטו-טק הישראלי ניצב עדיין תחת הצל הכבד של "בטר פלייס", ששרפה כמעט מיליארד דולר למשקיעים וגרמה לחלק גדול מתעשיית הרכב לסמן אותנו בדגל אדום. כדי למחוק את הטראומה הזו נדרש תיקון רציני, שהגיע בהנפקת הענק של מובילאיי ומאוחר יותר במכירתה לאינטל.
העסקה החזירה לכאן את משקיעי ההון סיכון הגדולים מכל העולם ולצידם גם את "התותחים הכבדים" של תעשיית הרכב, שנחשפו באיחור לסביבה היזמית ולמשאבי המו"פ המתקדמים בישראל, שחברות בסקטורים טכנולוגיים אחרים מכירות כבר שנים רבות. ברזי ההשקעה נפתחו בהתאם: בחמש השנים האחרונות חברות אוטו-טק ישראליות גייסו או נמכרו ב-5.2 מיליארד דולר, לא כולל עסקת מובילאיי. סכומי גיוס ההון הולכים ועולים מדי שנה.
כיום יש בארץ נציגויות ישירות של יותר מ-20 יצרניות וספקיות מרכזיות מתחום הרכב, הפועלות לאיתור טכנולוגיות והזדמנויות השקעה או רכישה, וחלקן אף מפעילות כאן חממות או פעילויות מו"פ. מדובר בחברות עם היקף הכנסות שנתי מצרפי של למעלה מחצי טריליון דולר. אם מוסיפים לכך את ההייפ הגלובלי האדיר שוק ההון סיכון ביחס לכל מה שנמצא באקוסיסטם של תחבורה אוטונומית, אלטרנטיבית, חכמה או ירוקה מקבלים מצע גידול אידיאלי.
הקרקע הזו מצמיחה כיום לא רק סטארט-אפים צעירים ונלהבים, שמקימים חברות חדשות בגראז' של ההורים, אלא גם מושכת הייטקיסטים מנוסים שנוטשים משרות בכירות ומרופדות היטב מעולם ה-IT לטובת הרפתקאות אוטומוטיביות. לא מעט חברות ממוסדות וגדולות, כולל ביטחוניות, מקימות חברות בת כדי להפגיש בין טכנולוגיות הליבה שלהן לכסף הגדול של הענף.
כמה זמן זה יימשך? איש לא יודע, אבל בינתיים ממשיכים לצוץ עוד ועוד סטארט-אפים. את הכתבה הזאת בחרנו להקדיש לחברות שמגיחות השנה לאקומושן מתחת לרדאר. חלקן הוקמו ממש בחודשים האחרונים, ואחרות פועלות במצב "שקט", מה שמכונה Stelath Mode , ללא כל פרסום. יש גם חברות שמרכזות את פעילותן בחו"ל, ליד הלקוחות, וחוזרות לשורשים הישראליים בעקבות העניין מצד המשקיעים. המשותף לכולן הוא טכנולוגיות מתקדמות ושובות דמיון. סביר להניח שחלקן ייעלמו בעתיד, כפי שקורה לעיתים תכופות. סביר גם להניח שיש עוד רבות אחרות, שטרם עלו על המסכים שלנו. אבל סביר מאוד להניח שבין החברות ברשימה הזאת מסתתר אקזיט עתידי או שניים.
חיישנים, מצלמות ורדארים
אחד הגורמים שמאיצים את תעשיית האוטוטק הם סטארט-אפים שמפתחים טכנולוגיות לתחומים כמו אבטחה ותעופה, אך מגלים עם הזמן שהם עשויים להיות רבי ערך דווקא בתחום הרכב. אחת החברות האלה היא Art Sys360 מחולון: טכנולוגיית הרדאר הממוזער והתלת-ממדי שלה, ללא חלקים נעים, מאפשרת לסרוק את סביבת הרכב בצורה היקפית. לטכנולוגיה הזאת יש יישומים אפשריים רבים, כמו ניתוח סיטואציות תחבורה מורכבות בזמן אמת, זיהוי עבירות תנועה והזהרת הולכי רגל. החברה גייסה עד היום 3.9 מיליון דולר בשני סבבים - כסף קטן ביחס להשקעות הנוכחיות בתחום החיישנים לרכב.
עוד סטארט-אפ עם חיישן ממוזער על בסיס רדאר הוא RFISee מרעננה. על פי החברה הרדאר מתאפיין בעלות נמוכה וברזולוציה גבוהה מאוד, ביכולתו ליצור מפה תלת-ממדית של אובייקטים מסביב לרכב ולהציג את תאוצתם, והוא יכול לפעול גם בתנאי ראות קשים.
Imagry , מצדה, מנסה להיות מעין מובילאיי 2.0. החברה מפתחת פתרון ראיית מכונה לפלטפורמות נהיגה אוטונומית על בסיס מצלמות, שעלותן נמוכה משמעותית מרדארים, רדארי לייזר ( LIDAR ) או פתרונות מבוססים GPS . החברה הוקמה ב-2015 בידי אדהם גזאלי ומאג'ד אל ג'ובה מחיפה, וכיום המטה הראשי שלה נמצא בקולומבוס, אוהיו. היא גייסה עד היום 7.4 מיליון דולר, בין היתר מסמסונג ונצ'רס.
מי שמנסה לשלב בין הפתרונות השונים היא Vayavision, המפתחת טכנולוגיות חישה לרכבים אוטונומיים ומקושרים. לדבריה הטכנולוגיה שלה נועדה ליצור מודל תלת-ממדי של סביבת הרכב, תוך חיבור מידע גולמי מצלמות, רדארים ומערכות LIDAR . כמו Imagry וחברות רבות אחרות, גם היא נעזרת בלמידת מכונה וברשתות נוירונים לצורך כך. החברה מאור יהודה הוקמה ב-2016 על ידי רוני כהן, ממייסדי קומסיס, וד"ר יובל נחמדי, גם הוא מוותיקי ההייטק.
Trieye, מצדה, שומרת את הקלפים אפילו קרוב יותר לחזה: המידע הרשמי על החברה, שהקימו אבי בקל ועומר קפח, מסתכם במשפט "פתרון ראייה פורץ דרך לכל תנאי מזג האוויר והתאורה בהתבסס על מצלמות אינפרה-אדום בגלים קצרים (SWIR) שעלותן נמוכה מאד". טכנולוגיות SWIR מאפשרות לסרוק עצמים ושטחים ולהבחין בפרטים חבויים, שאינם גלויים לעין האנושית בתנאי מזג אוויר בעייתיים. היא משמשת כיום למטרות תעשייתיות ואף ביטחוניות, כאשר השימוש בפורמטים מסוימים שלה אף מנוטר בידי סוכנויות בין לאומיות להגבלת תפוצת נשק. כעת מבקשת Trieye להיעזר בה לקידום תעשיית האוטומוטיב.
אווירודינמיקה מתקדמת
תכנון אווירודינמי של כלי רכב הוא משימה ממושכת ויקרה, שכרוכה בבדיקה במנהרות רוח, סימולציות וכדומה. הבעיה קשה במיוחד במשאיות עם נגררים, שבהן קשה לתכנן מראש מבנה אווירודינמי יעיל. ויש לכך חשיבות גדולה, מכיוון שצמצום התנגדות האוויר מתבטאת ישירות בחיסכון בדלק.
הפיתרון של Actasys מכונה "אוויר חכם", ונשמע קצת כמו מדע בדיוני: שימוש במודולים של חומר מוליך, שמתאים אלקטרונית את תנועת האוויר מעליו ויוצר את מה שמכונה "מבנה אווירודינמי וירטואלי". את המודולים הללו מתקינים בנקודות מפתח לאורך הרכב והן נשלטים בידי מערכת בקרה מרכזית, שמחוברת למערכת הניהול של המשאית ומתאימה בזמן אמת את זרימת האוויר מעליה ומעל הנגרר.
על פי אתר החברה היא מתמקדת כיום בשוק המשאיות האמריקאי הענק מבסיסה בניו-יורק, ויש לה כבר הסכמים עם חברות הובלה גדולות. החברה גייסה עד היום רק כמה מאות אלפי דולרים, אך זכתה במענק לפיתוח וייצור ממשרד האנרגיה האמריקאי.
בינה מלאכותית
חברת Hailo עלתה לכותרות בשנה שעברה בנסיבות טראגיות כאשר המנכ"ל שלה וחתן פרס ביטחון ישראל, אל"מ רמי פייג, טבע למוות בחוף הבונים. גם שאר מקימי החברה הם יוצאי מערכת הביטחון והמודיעין, היא פועלת במצב שקט, ואחד המשקיעים המרכזיים בה הוא זהר זיסאפל.
מהמעט שפורסם עולה כי היילו מנסה לקחת את הבינה המלאכותית ברכב החכם לכיוון חדש. קרן מניב מוביליטי, אחת המשקיעות בה, מציינת כי היילו "פיתחה סילקון מותאם ייעודית לרשת עצבית תוך נטישת המחשוב הקלאסי, כדי ליצור צ'יפ למשימות למידה עמוקה עם שימושים ברכב אוטונומי". גם לנו זה נשמע מאוד מסתורי, אבל לפי מקורותינו החברה הצעירה הזו זוכה כיום לדלתות פתוחות רבות בתעשיית הרכב, עם שיתופי-פעולה מעשיים מול יצרנים וספקים ברמה בכירה. לפיכך לא נופתע אם עוד נשמע הרבה על היילו בעתיד הנראה לעין, בליווי סכומים רציניים.
סייבר לרכב
ישראל היא מרכז מומחיות עולמי לאבטחת סייבר ונהנית מהרבה כוח-אדם מיומן ומוניטין בתחום. רקע האקזיט המרשים של ארגוס, החלוצה בתחום, אנו רואים ארמדה שלמה של חברות סייבר סקיוריטי מקומיות לרכב. באקומושן יופיעו לפחות שלוש חברות מסקרנות בעולם הזה, שעדיין לא זכו לתשומת לב רבה.
C2A הוא סטארט-אפ חדש יחסית, שהוקם לפני כחצי שנה. הפתרון שלו מיועד למשאיות ומכוניות, ומשלב תוכנה וחומרה מרמת הצ'יפ ומעלה. החברה הירושלמית הוקמה בידי אמנון דיק, לשעבר סגן נשיא בסיסקו וב-NDS, ועלתה לכותרות לפני כחודשיים כשהודיעה שהיא מציעה את הטכנולוגיה הייחודית שלה ליצרני רכב ולספקים ללא כל תשלום תמלוגים.
Regulus מתמקדת בהגנה על מערך החיישנים המורכב של מכוניות חכמות ואוטונומיות, שהולך וגדל עם השנים. אחד המוצרים הראשונים שלה, "פירמיד", נועד להגן על חיישני GPS מפני תוכנות זדוניות, שיכולות לשדר נתוני סרק ולשבש את יכולת ההתמצאות של הרכב בסביבה. המוצר, ששוקל כ-40 גרם, מזהה ניסיונות התקפה ומונע אותם. החברה גייסה סבב סיד גדול יחסית, של 6.3 מיליון דולר, מסיירה ונצ'רס, כנען פרטנרס, הטכניון ועוד.
החברה בעלת השם האניגמטי Enigmatos מבצעת ניתוח עמוק של פרוטוקולי תקשורת ושל מערכת הניהול ברכב (ECU), במטרה להגן על התקשורת בין הרכב לענן. נשיא החברה הוא תא"ל (מיל) אבי שפרן, מבכירי המערך הטכנולוגי של צה"ל לשעבר, ואילו היו"ר והמייסד הוא אייל קמיר.
ניווט מדויק
הרכבים האוטונומיים יזדקקו בעתיד למערכות ניווט הרבה יותר מדויקות וחסינות בפני שטחים מתים ממה שמערכות ה-GPS המקובלות יכולות לספק. זהו חלון הזדמנויות לחברות נישה, שמתמחות בפיתוח מערכות ואלגוריתמים לשיפור הדיוק של מערכות הניווט הלווייניות. על רקע זה נמכר אשתקד הסטארט-אפ הצעיר Exo בסכום המוערך בעשרות מיליוני דולרים.
הסטארט-אפ Deeyook פיתח פתרון מבוסס ענן, שנעזר בתחנות בסיס של WiFi ו- LTE כדי לספק נתוני מיקום ברמת דיוק של כ-10 סנטימטרים, גם בתוך מבנים וללא צורך בתשתית. אנחנו משערים שפתרון כזה יכול לספק לרכב אוטונומי את החוליה החסרה לצורך תנועה בתוך תשתיות סגורות כמו חניונים תת קרקעיים, מנהרות וכדומה. החברה זוכה לסיוע של האקסלרטור המקומי Drive.
ועוד הפתעות
אם עד כה עסקנו בחברות שפועלות בתחום המוכרים שלנו, חברות אחרות עובדות על פיתוחים שאנחנו רק יכולים לנחש מהם. הסטארט-אפ Powhere, לדוגמה, מפתח פתרון לבעיית המחסור בעמדות טעינה לרכב חשמלי, שצפוי לעכב את החדירה הראשונית של כלי רכב חשמליים. הרעיון של החברה הוא לספק "אנרגיה על פי דרישה" עד לדלתו של הלקוח, ולקשר בין הלקוחות לבין חברות שמספקות טעינה ניידת (או תדלוק) לכלי רכב חונים. איך? את זה הם עדיין לא חושפים. החברה הוקמה על ידי דרור גלרון ועמיר שפירא בשנה שעברה, ופועלת באזור שהם.
על חברת Fleetonomy ידוע עוד פחות, אבל הקונספט שלה מעניין: ניהול מרחוק של ציי רכב אוטונומי דרך הענן. צעד קדימה לעבר עתיד לא רחוק, אבל גם לא ודאי, שבו ינועו על הכבישים ציים מתואמים של רכב ללא נהג. קהל היעד המרכזי שלה, לפחות בשלב הראשון, הוא כנראה שוק הליסינג, ואפשר ללמוד זאת מהופעת החברה בכינוס השנתי של תעשיית השכרת הרכב בווגאס. החברה נוסדה ב-2016 ומייסדיה הם ישראל דואניס, לשעבר מבכירי צ'ק פוינט, וליאור גרנסטיין, וככל הידוע יש לה שיתוף-פעולה טכנולוגי עם מיקרוסופט.