גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עוד 10 שנים ישאלו איך מפרקים את מונופול החשמל שיצרנו"

עמוס לסקר, מי שהיה בעבר מנכ"ל חברת החשמל, מאמין שאת הרפורמה בחברת החשמל אפשר וצריך לעצור ● לדבריו, הרפורמה מקבעת את כוחה המונופוליסטי של חברת החשמל, והיא בעיקר הצלחה של ההסתדרות, "שהצליחה להעביר 'כאילו רפורמה' בתמורה לכך שלא יגבילו את כוחה בנמלים"

עמוס לסקר  / צילום: אלון רון
עמוס לסקר / צילום: אלון רון

"אנחנו מרגישים שהלחץ הציבורי נגד הרפורמה בחברת החשמל גובר. אנחנו חושבים שהמשחק עדיין פתוח ומרגישים גם שחלק מהמערכת הפוליטית חשה לא בנוח עם מתווה הרפורמה וגם עם צורת העברתה. הכוח של הרשתות החברתיות מעצים את היכולת של הצרכנים לגלות מעורבות, ואנו חושבים שעדיין יש מקום לביטול הרפורמה או לתיקון המתווה. לא הרמנו ידיים ואנחנו עדיין מנסים להשפיע ולהביא הצעות קונקרטיות כדי לתקן את המתווה", כך אומר עמוס לסקר, יו"ר פורום יצרני החשמל הפרטיים שכיהן גם כמנכ"ל חברת החשמל בין השנים 2007 ל-2011.

ימים ספורים לפני שהרפורמה ההיסטורית במשק החשמל תובא לאישור הממשלה, בפורום יצרני החשמל הפרטיים, המתנגדים הנחרצים למתווה שלה, מאמינים שעדיין ניתן לעצור את הרפורמה.

יש לכם תמיכה בממשלה? יש סיכוי שהרפורמה לא תעבור בהצבעת הממשלה ביום ראשון?

"אני חושב שיש סיכוי מסוים ואולי אפילו לא קטן שהרפורמה לא תאושר, מאחר והרבה מאוד נושאים בהסכם שכבר נחתם עדיין לא סגורים וכמו שאנחנו יודעים השטן הוא בפרטים, אז יש עוד דרך ארוכה עד שנראה אם הרפורמה ב"כאילו" הזאת תתממש".

לסקר לא מתרגש מהביקורות שבכירי משק האנרגיה מפנים כלפי התנגדויות הפורום. רק ביום חמישי האחרון במסיבת העיתונאים בה הוכרזה הרפורמה, אמר שר האנרגיה יובל שטייניץ בהתייחסו לביקורת של הפורום כי "זו ביקורת שבאה ממניעים אינטרסנטיים ואני דוחה אותה על הסף". גם יו"ר הדירקטוריון של חברת החשמל יפתח רון-טל אמר בראיון ל"גלובס" כי "לא טובת הציבור עומדת מול עיני הטייקונים". לסקר הודף את הביקורות, ובהתייחסו לכסף שנשפך על הקמפיין הפרסומי של הפורום נגד הרפורמה אומר כי "תקציב הפרסום של המונופול גבוה יותר מפי 20 מהתקציב שלנו".

משק החשמל

אומרים עליכם שאתם מונעים מאינטרסים אישיים ולא באמת דואגים לטובת הציבור. 

"תפקידה של הנהלת חברת החשמל הוא לדאוג לאינטרס של חברת החשמל, וכך היא עובדת. האג'נדה של ההסתדרות היא לדאוג לאינטרסים של העובדים, והאינטרס שלנו כפורום הוא לדאוג ליצרנות הפרטית. כל אחד במשחק הזה דואג לאינטרסים של מי שהוא מייצג. יש גוף אחד, שזאת הממשלה, שתפקידה הוא לדאוג לאינטרס הציבור, והיא צריכה לאזן בין מה שחברת חשמל רוצה, לבין מה שההסתדרות עושה לבין מה שאנחנו עושים. לצערי הרב הממשלה כשלה ב'כאילו' רפורמה הזאת.

"הרפורמה הזאת היא ההצלחה הגדולה של ההסתדרות - הדיל הזה עם הבג"ץ (ביטול עתירה של המדינה כנגד הזכות של ארגוני עובדים לשבות בשל התנגדות לרפורמה, בתמורה להסכמות על הרפורמה - ס.ג) היה כמו במשחק שח-מט, כאשר אתה מקריב חייל כדי לזכות במלכה. עושים "כאילו" רפורמה בתמורה לכך שלא יגבילו את ההסתדרות בנמלים, בשדות התעופה ובכל החברות הממשלתיות המונופוליסטיות האחרות. יש כאן הישג גדול להסתדרות והפסד גדול לציבור שימשיך להיות שבוי של שביתות של הגופים המונופוליסטים על שינוי מבני".

למה זאת רפורמה ב"כאילו"?

בתשובתו לשאלה זו לסקר מפריד את עמדות הפורום לגבי מתווה הרפורמה הנוכחי לשני אספקטים - ציבורי ומקצועי.

"באספקט הציבורי, כאן אני מדבר כאחד מתוך 2.5 מיליון בתי האב בישראל - יש כאן מצב מוזר: פעם ראשונה שעושים רפורמה שהעלות שלה בעצם מוטלת על הציבור. המטרה של כל רפורמה היא להביא להוזלת המחירים לצרכן ואילו כאן אומרים לנו שבשמונה השנים הקרובות המחיר לא ירד. בהנחה שכל רפורמה תעלה 7.5 מיליארד שקל (ולהערכתי היא תעלה 10 מיליארד) כל משפחה תשלם 3000 שקל כדי לממן אותה. זה מאוד תמוה. כי הממשלה הזאת חורטת על דגלה בוקר וערב שהיא דואגת לשפר את רווחת מעמד הביניים והשכבות החלשות והנה כאן הממשלה עובדת באופן מאוד בוטה נגד המגמה של עצמם. אין לי הסבר לזה. ב-90 שנות קיומה של חברת החשמל נוצרה לה גיבנת שכעת עושים לה הניתוח במימון הציבור".

אתה טוען שהרפורמה הזאת תעלה 10 מיליארד שקל?

"אם נחקור לעומק, נראה שישנם שני סכומים שאני לא בטוח שכלולים בעלות המוכרת של הרפורמה. אני מדבר על פיצוי למחזיקי האג"ח עקב מכירת התחנות ועל הריביות של אג"ח צמית (איגרות חוב ללא מועד פירעון - ס.ג), שלמיטב הבנתי המדינה הולכת לוותר עליה. עוד מעמסה שתיפול על הציבור.

"אגב, אין לי בעיה עם זה שהרפורמה עולה כסף , ככה זה בכל העולם, משלמים לעובדים הפורשים. אני לא נכנס אם משלמים להם יותר מדי או פחות מדי, זה לא ענייננו. מה שכן עניינו הוא מי משלם ועל מה".

"לחח"י אין תמריץ להשקיע בהולכה"

גם בנוגע לאספקט המקצועי של הרפורמה לטענת לסקר קיים כאן פספוס גדול היות וחברת החשמל עדיין תישאר הגורם הדומיננטי בתחום הייצור וגם תשלוט ברשת ההולכה.

"לא רק שלא מורידים מחברת החשמל את תחום הייצור, אלא נותנים לה להקים עוד שתי תחנות כוח עם רישיון ל-25 שנה, וגם לא אומרים מה קורה עם יתרת האתרים שלא מוכרים אותם. גם לא מספרים לנו מה יקרה אחרי שמונה שנות הרפורמה עם האתרים שלא יימכרו. כך שדה פקטו חברת החשמל נשארת גורם מאוד דומיננטי בייצור החשמל עד 2045 - 2050.

"העובדה שחברת החשמל נשארת גורם דומיננטי בייצור בעצם מנציחה את ניגוד העניין בין חברת החשמל כמתחרה בייצור לבין חברת החשמל כמונופול בהולכה וזה קורה בחסות הממשלה. כל מי שחווה בשנים האחרונות את התהליך שבו אתה מגיש בקשות לחבר תחנות או לבדוק את האפשרות של חיבור תחנות כוח לרשת ההולכה וקיבל תשובות שליליות מכל מיני נימוקים, מבין שכל נושא ההולכה הוא המנוף הפוטנציאלי שדרכו חברת החשמל יכולה לחסום תחנות חדשות. אגב, זה נכון לא רק לתחנות המופעלות בגז טבעי, אלא גם לתחנות המופעלות באמצעות אנרגיית רוח או שמש".

אבל לפי התוכנית החדשה עליה חתם שר האנרגיה, חברת החשמל מחויבת להשקיע 3 מיליארד שקל בפיתוח רשת ההולכה.

"הפיקוח על ההולכה יישאר בחברת החשמל. חברת החשמל גם מבצעת וגם מפקחת על עצמה ואף אחד לא יכול לערוב שכל ההשקעות שמתוכננות יבוצעו. גם לא ראינו במתווה סנקציות".

כדוגמה לסנקציות אפשריות לסקר מציע העברה חלקית של הקמת רשת ההולכה לקבלן פרטי במידה וחברת החשמל לא תעמוד בהתחייבויותיה. "נכון להיום אין תמריץ בתוך המתווה שאכן החברה תשקיע בהולכה".

היית מרגיש בנוח אם מקטע ההולכה היה עובר לידיים פרטיות והיינו חווים ניתוקי חשמל בסופות ובימי חום קיצוניים?

"קודם כל עמדתנו היא שהאחריות על ההולכה צריכה להישאר בידי חברת החשמל. באופן כללי אני יכול לומר לך שמונופול, בכל תחום, ברגע שהוא מרגיש שהולכים לקחת לו את הכוח המונופוליסטי, מתחיל לצאת במסע של הפחדות ואיומים - מה יהיה, ויום הדין, והכל יקרוס, ולא יהיה חשמל וכו'. זה היה מתאים לפני 20 - 30 שנה, אז אנשים "אכלו" את העניין הזה . נכון להיום, גם אם גוף פרטי יקים 100 - 150 קילומטר של מערכת ההולכה, אז לא צריכה להיות בעיה. באירופה מקימים קווי הולכה של אלפי קילומטרים. התפעול צריך להיות בחברת החשמל. אבל אם הם "תוקעים" את ההקמה, שייתנו לגוף פרטי להקים אותה".

עמדתו זו של לסקר מאוד מזכירה את הביקורת של פרופ' אבי שמחון ומנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, המבוססת על עבודה לבדיקת תועלות הרפורמה שנעשתה בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו. מסקנתה העיקרית של הבדיקה היא כי שליטתה של חברת החשמל ברשת קווי המתח העליון ברחבי הארץ מאפשרת לה לדכא תחרות מצד יצרנים פרטיים ויצרני חשמל מאנרגיה מתחדשת.

מבחינת המדינה מה שאמור לפתור סוגיה זו, ואולי לסקר לא מספיק מאמין שזה יעזור, הוא שינוי שיטת הפיקוח על הוצאות חברת החשמל באופן שלא יאפשר לה להסיט השקעות מרשת ההולכה למטרות אחרות.

"אסור לתת לחח"י לייצר חשמל"

באופן אבסורדי, הגוף שאמור להיות הנהנה העיקרי מעצם קיומה של הרפורמה, יצרני החשמל הפרטיים הם גם המתנגדים העיקריים שלה. לאחר יישום הרפורמה יוכלו היצרנים הפרטיים לשלוט ב-60% מהייצור לעומת כ-30% מהייצור שהם מחזיקים כיום. הסיבה העיקרית להתנגדותם היא הדרישה להוצאה מוחלטת של חברת החשמל מיצור החשמל.

"אם חברת החשמל הייתה יוצאת מהייצור לגמרי, כפי שאנחנו מציעים, אז ברור שהיא הייתה מתמקדת בהולכה וחלוקה", מתעקש לסקר.

"אנחנו גם מנסים להציע פתרונות. נפגשנו לפני שבועיים עם שר האנרגיה ובעקבות הפגישה קיימנו פגישה נוספת עם מנכ"ל משרד האנרגיה ויו"ר רשות החשמל ובפגישה הזאת הבאנו הצעות קונקרטיות. למשל, שעד 2030 חברת החשמל תצא באופן מוחלט מהייצור. זאת דוגמה להצעות קונקרטיות שהבאנו כדי לשפר את המתווה, אך לצערי הרב אפילו לא קיבלנו על זה תשובה".

מתייחסים אליכם כרעש רקע?

"אנחנו הודרנו מהמו"מ על הרפורמה ונוצר המצב שוועד העובדים הוא זה שקובע גם את עתיד היזמים, שהשקיעו קרוב ל-25 מיליארד שקל. הגשנו על זה בג"ץ" (העתירה נדחתה - ס.ג.).

פניתם גם לרה"מ, קיבלתם התייחסות לפניותיכם?

"לא. לא קיבלנו" (לסקר נאנח).

העמדה שלכם מאוד דומה לביקורות שהשמיעו אנשי נתניהו

"גם אם לוקחים את כל העמדות של הממונים על הגבלים עסקיים לשעבר, אם לוקחים עמדות של כלכלני מפתח ואם לוקחים את העמדות של הגופים המקצועיים שהם לא במשרד האנרגיה ולא במשרד האוצר, אז יש היום הרבה מאוד אי-נוחות לגבי מה שקורה. אני יכול להגיד לך שנפגשנו עם כל מי שהיה מוכן לשמוע אותנו. בין אם זה ברמת מקבלי החלטות, ברמת הכנסת, זה בדיוק התפקיד שלנו. חד-משמעית".

בפרסומים שלכם מופיע שהצרכן לא יוכל לבחור בין הספקים בעתיד, אבל מקטע האספקה דווקא אמור להיפתח לתחרות?

"הפרסומים שלנו נכונים. יש איזו הצהרה כללית שאומרת שבמהלך התקופה ייפתח שוק האספקה גם למגזר הפרטי, אבל לא כתוב איך ולא מתי ואיך תתנהל התחרות ואיך תהיה הרגולציה. צריך גם להבין שכדי שהיצרניות הפרטיות , יוכלו לספק חשמל למגזר הפרטי, צריכים להגדיל את מצבת תחנות הכוח שלנו. לא נותנים לנו את הכלים כדי שנוכל לספק חשמל לבתי האב - זה הולך בד בבד. מדובר בהצהרה כללית שלא עומד מאחוריה שום דבר, ואני מקווה שאני אתבדה יום אחד".

המכשול הנוסף של המתווה הנוכחי של הרפורמה לטענת לסקר הוא השארת מקטע החלוקה כמונופול של חברת החשמל. "במתווה הזה הכניסו 'גלולת רעל' לגבי עתיד משק האנרגיה ב-5 - 10 השנים הקרובות. משק האנרגיה עומד להפוך למשק עם אנרגיה מבוזרת. חברת החשמל השכילה במהלך המשא ומתן לשמור על חלקה במקטע החלוקה - המקטע בו אמור לקהתרכש השינוי לכיוון האנרגיה המבוזרת.

"אז חברת החשמל גם תישאר מונופול בחלוקה והיא גם תחליף לנו באופן בלעדי את "המונים החכמים" בכל הבתים. גם מאפשרים להם להעניק שרותי ערך מוסף לבית החכם האנרגטי. הממשלה הניחה תשתית להשתלטות מונופוליסטיות של חברת החשמל גם במשק האנרגיה הטבעי המבוזר. בטח עוד עשר שנים יישבו החכמים וישאלו את עצמם איך עכשיו אנחנו מפרקים את המונופול החדש שיצרנו".

מי הולך לקנות את התחנות של חברת החשמל?

"לא מתעסק בצדדים המסחריים של מה שחברות בפורום עושות, אני מנוע מלעסוק בזה".

מההסתדרות נמסר בתגובה כי "לסקר דיבר הפוך כאשר כיהן כמנכ"ל חברת חשמל - לאיזה לסקר צריך להאמין? ההסכם שנחתם הוא הישג לאזרחים, לעובדים ולמדינה. יש כאן רפורמה אחראית לטובת כל משק החשמל".

"הסיבה האמתית לטענות: פחד מתחרות"

פורום יצרני החשמל הפרטיים הוקם במטרה לאגד את היזמים בתחום החשמל הקונבנציונלי, בכדי לטפל בבעיות רגולציה ענפיות משותפות. הפורום כולל 10 חברות המספקות כיום כ-30% מכלל החשמל המיוצר במשק.

מבין חברי הפורום ניתן למצוא את יצרני החשמל הגדולים ביותר במשק - דליה אנרגיות, קבוצת אדלטק, OPC אנרגיה, דוראד ועוד. למרות שעיקר המימון של היצרנים הפרטיים מגיע מגופים מוסדיים, כלומר החסכונות הפנסיונים של הציבור שמופנים לפרויקטים של תשתית לאומית, מבין בעלי ההחזקות בחברות ניתן למצוא שמות כמו עידן עופר המחזיק ב-OPC אנרגיה, יוסף אדלסבורג מבעלי אדלטק ואחמט זורלו מבעלי תחנת הכוח דוראד.

לאחרונה הפורום פועל במאמץ מוגבר כדי לשנות את מתווה הרפורמה שהוכרז ביום חמישי שעבר על ידי שרי האנרגיה והאוצר.

הדיונים על הרפורמה מתנהלים כבר 22 שנים ועברו לא מעט מהפכות. דווקא מתכונתה הנוכחית, שבשל צירוף הנסיבות הצליחה להבשיל לכדי חתימה על ההסכם הקיבוצי, גורמת הרפורמה לחוסר שביעות רצון בקרב היצרנים הפרטיים.

היצרנים הפרטיים פועלים כנגד הרפורמה במגוון מישורים, החל מהפניות המתוקשרות לממשלה ועתירות לבג"ץ ועד לקמפיינים פרסומיים שמנסים לגייס מתנגדים. הסיבה הרשמית לתסכולם של היצרנים הפרטיים היא ההוצאה החלקית בלבד של הייצור מחברת החשמל, בעוד הם דורשים את הוצאתו המלאה.

לטענת היצרנים הפרטיים, חברת החשמל תישאר הגורם הדומיננטי בייצור החשמל וגם תשלוט ברשת ההולכה - קווי המתח העליון באמצעותם ניתן לחבר את תחנות הכוח. המשמעות מבחינתם היא המשך ההזנחה של רשת ההולכה, דבר שיקשה עליהם להתפתח במשק החשמל.

אולם, נדגיש כי לפי התוכנית החדשה עליה חתם השר שטייניץ לאחרונה, ללא קשר למתווה הרפורמה, חברת החשמל מחויבת להשקיע בפיתוח רשת ההולכה 3 מיליארד שקל בשנה.

למעשה, ליצרנים הפרטיים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים מהרפורמה - ניהול המערכת, הגוף הקובע את סדרי הפעלת תחנות הכוח - ממי לקנות את החשמל לרשת - שעד היום גרם לניגוד עניינים מובנה בחברת החשמל, ייצא מחברת החשמל לחברה ממשלתית חדשה.

בנוסף לכך, לפי התוכנית, בסיום הרפורמה יצרני החשמל הפרטיים יהיו אחראים על יצור של לא פחות מ-60% מהחשמל במשק לעומת 30% כיום. גם מקטע האספקה ייפתח לתחרות: כ-40% מבתי האב בישראל יוכלו לבחור בין ספקי החשמל - דבר שעד היום לא התאפשר לבתים פרטיים.

לפי גורם ממשלתי בכיר שהשתתף בדיונים על רפורמה הסיבה האמתית לדאגתם של היזמים הפרטיים היא התחרות. "נגמרו הימים בהם המדינה עטפה את הזימים הראשונים במשק החשמל. הם נכנסים עכשיו לעידן התחרותי. הם מתבכיינים שיהיה להם קשה להתחרות כי הם מקבלים תחנות ישנות של חברת החשמל. אבל יש גם לא מעט גופים בינלאומיים שכבר מביעים התעניינות באתרים "הישנים" האלה".

עיקרי הצעת יצרני החשמל הפרטיים לתיקון הרפורמה

1. לקבוע את שנת 2030 כשנה בה תצא חברת החשמל סופית ממקטע הייצור (תאריך היעד של הדממת התחנות הפחמיות)
2. לקבוע סנקציות נגד חברת החשמל אם היא לא תעמוד בלוחות הזמנים של הקמת מקטעים ברשת ההולכה (למשל, העברת הביצוע לשוק הפרטי)
3. לקבוע תהליך מובנה ושקוף לפתיחת המגזר הפרטי לתחרות

עמוס לסקר / תעודת זהות

■ מצב משפחתי: נשוי 3
■ מגורים: רמת אפעל
■ השכלה: תואר ראשון בכלכלה, תואר שני במנהל עסקים ותואר שני בפילוסופיה של המדעים
■ תפקיד: יו"ר פורום יצרני החשמל הפרטיים
■ תפקידים קודמים: מנכ"ל חברת החשמל, כסמנכ"ל שיווק ומכירות טלרד, מייסד ומנכ"ל גוונים טלוויזיה בכבלים
■ משהו נוסף: טיפס לפסגת הקילימנג'רו וההימלאיה

עוד כתבות

כוחות צה''ל בדרום לבנון, ארכיון / צילום: דובר צה''ל

כוחות קרקעיים נכנסו לדרום לבנון: "אוחזים במספר נקודות במרחב כחלק מתפיסת עיבוי ההגנה הקדמית"

אין נפגעים בנפש, רסיסים נפלו במרכז ובטבריה - נזק לבית בטמרה • בלבנון מדווחים: צה"ל תקף בדאחיה, במוקד: רשת התקשורת המזוהה עם חיזבאללה • חיזבאללה בהצהרה רשמית: "הזהרנו שוב ושוב כי העוינות ללא תגובה לא יכולה להימשך" • שגרירות ארה"ב בריאד הותקפה על ידי כטב"ם איראני, טראמפ איים: "בקרוב תגלו מה תהיה התגובה" • עדכונים שוטפים 

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת על יום המסחר בשווקים

היום לא יתקיים מסחר בתל אביב לרגל חג הפורים ● הבורסה המקומית הציגה את עוצמתה לנוכח המלחמה עם איראן וסיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים ● ירידות חדות בבורסות אסיה, מחירי הנפט ממשיכים לזנק ● וול סטריט ננעלה במגמה מעורבת, סקטור הטכנולוגיה התאושש ● וגם: אנליסטים מעריכים מדוע הבורסה בניו יורק נותרה ללא פגע, בניגוד לרוב השווקים בעולם ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שמסבירה: כך תקבלו תשואה סולידית ואטרקטיבית

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

אייפון 17e החדש / צילום: אתר החברה

אפל חושפת דגם אייפון מוזל ומשדרגת את האייפד אייר

החברה חורגת מאירועי ההשקה המסורתיים שלה ומציגה אייפון 17e מוזל עם יכולות Apple Intelligence והבטחות לחיי סוללה ארוכים, ואייפד אייר עם תמיכה ב-Wi-Fi 7 ● השבבים במכשירים פותחו בין היתר גם במרכז הפיתוח הישראלי ● המחיר ההתחלתי: 599 דולר